אביב הגיע, התקציב בא. שר האוצר ג’רמי האנט הציג השבוע לפרלמנט את התקציב לשנת הכספים 2023/24. האנט הוריד מעט מסים וגם הגדיל את מדינת הרווחה כך שתהיה יותר תומכת במי שמתקשים להצטרף לשוק העבודה (בדגש על סבסוד מעונות יום החל לילדים מגיל 9 חודשים למשקי בית בהם כל הבגירים עובדים), במה שנראה כמו נדיבות שלא התאפשרה בסתיו שאחרי המיני-תקציב של ליז טראס וקוואזי קווארטנג. ובכל זאת, התחזיות הכלכליות לגבי בריטניה עדיין עגומות, פשוט פחות ממה שהיו לפני פחות מחצי שנה. הציבור לא מאוד מתרשם מהתקציב, אבל האנט הצליח במשימה האמיתית שלו: להשאיר את המפלגה השמרנית שקטה | צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10
בנובמבר 2022 הגיע שר האוצר ג’רמי האנט לפרלמנט כדי להציג את תקציב הסתיו. היה מדובר בתקופה קצרה מאוד לאחר שליז טראס ושר האוצר שלה קוואזי קווארטנג הצליחו להכניס את הכלכלה הבריטית לסחרור באמצעות הצהרה תקציבית בלבד, מה שהביא לסיום הקריירות של השניים. האנט היה צריך לייצב את השוק ולהתגבר על חור בתקציב שנוצר. זה הביא אותו לתקציב של העלאות מסים וקיצוץ הוצאות, במה שנראה ממש כמו תקציב צנע מתחילת העשור הקודם. לפני שלושה ימים (ד’) האנט הגיע לפרלמנט לטובת תקציב האביב, המשמעותי יותר. שם, פתאום, לאור השתפרות התחזיות מטעם המשרד לאחריות תקציבית לגבי כלכלת בריטניה, האנט הגיע במצב רוח יותר נדיב. אבל עדיין יש אותיות קטנות.
רקע
כרגיל, כמה דברים שכדאי לזכור כשקוראים את הדברים. בספטמבר האחרון שר האוצר דאז קוואזי קווארטנג הציג “מיני-תקציב” מהפכני, שכלל הורדות מסים חדות וסבסוד של חשבונות החשמל מבלי להציג מקור תקציבי כלשהו מלבד “צמיחה”. הדבר גרם לסחרור בשווקים, שהביא בסופו של דבר לפיטוריו של קווארטנג והחלפתו בג’רמי האנט, שגרס כמעט את כל המיני-תקציב למעט חלקים בודדים, כמו סיוע בחשבונות האנרגיה. תוך זמן קצר גם ראשת הממשלה דאז ליז טראס התפטרה אחרי פחות משבעה שבועות בתפקיד, ובמקומה בא רישי סונאק, שהשאיר את האנט בתפקידו כשר האוצר. בנובמבר הגיע הזמן להצהרת הסתיו של שר האוצר בה היה צורך להרגיע את השווקים, בה האנט הציג אמצעים תקציביים של צנע, בדמות העלאות מסים והקטנת הוצאת הציבורית. הדבר הביא את המשרד לאחריות תקציבית, הגוף הממשלתי שאחראי על תחזיות כלכליות וניתוחים של התקציבים, לחזות על ירידה ברמת החיים שתימשך שנתיים.
וכעת הגיעה העת להצגת התקציב לשנת הכספים החדשה (שבבריטניה מתחילה באפריל). הבעיה של האנט הייתה שלמרות שהשווקים אכן התייצבו, לטראס עדיין יש תומכים בתוך המפלגה שהתכוונו לעשות לו חיים קשים. רבים מהם עשו לובינג מול האנט כדי לדרוש ממנו שבתקציב הקרוב יוריד מסים באופן חד, למרות שראינו איך זה הסתיים בפעם הקודמת. הדבר גרם לחשש שהתקציב של האנט יביא לעוד החרפה במלחמה הפנימית שהולכת בתוך המפלגה המשוסעת גם ככה. לא נדבר על כך שבשנה הבאה יתקיימו הבחירות וכרגע השמרנים מפגרים בסקרים בגדול. ואיכשהו האנט היה צריך לבנות תקציב שישאיר את כולם מרוצים, כולל את השווקים.
ההצהרה לפרלמנט
אז שנעבור לביזנס? בואו נדבר על הצהרת התקציב.
האנט פתח בכך שהוא הצליח לנצח את כל רואי השחורות, ושהנה כעת התחזיות מראות שבריטניה על המסלול הנכון. התחזית החשובה ביותר: לפי המשרד לאחריות תקציבית בריטניה לא תיכנס למיתון ב-2023. לכן, האנט מתכבד להציג תקציב של צמיחה, והוא גם הבהיר: לא סתם הצמיחה שמדינה חווה ביציאה משבר כלכלי, אלא צמיחה אמיתית וארוכת טווח. האנט חילק את הבשורות בתקציב לפי סדרי העדיפויות הכלכליים של ראש הממשלה רישי סונאק.
הורדת האינפלציה בחצי
המטרה הראשונה של סונאק היא לחצו את האינפלציה הגבוהה במהלך 2023. והאנט הביא בשורה: חלק מהחבילה של ליז טראס וקוואזי קווארטנג היה סיוע של שנתיים בחשבונות החשמל המאמירים, כך שמשק בית ממוצע ישלם כ-2,500 ליש”ט בשנה. כשהאנט נכנס לתפקיד באוקטובר הוא הכריז על קיצור הסיוע עד אפריל, ומשם הייתה אמורה להיות תכנית יותר ממוקדת. אבל כעת נראה שהמצב השתפר מספיק כדי שהאנט יוכל לבשר שהסיוע הנ”ל יימשך שלושה חודשים נוספים.
ויש עוד: כדי להקל על פאבים, בזמן שהחל מאוגוסט המס על האלכוהול יעלה עם האינפלציה, תהיה “הקלת חבית” (draught relief) כך שהמס על מוצרים מהחבית בפאבים (בירה, סיידר ויין) יהיה נמוך בעד 11 פני מאותם מוצרים בסופרמרקט, או כמו שניסח זאת האנט: “אֵיְיל בריטי אולי חם, אבל המס על הפיינט מוקפא”. האנט הדגיש שהמדיניות הדיפרנציאלית הזו אפשרית הודות לברקזיט. מס הדלק יוקפא. האנט הסביר ששלושת הדברים האלו ביחד לא רק יעזרו לכיס, אלא גם לכלכלה, שכן הם יסייעו בהורדת מדד המחירים לצרכן.
הקטנת החוב
הלאה. המטרה הבאה של סונאק היא הורדת החוב הלאומי. כאן לא היו להאנט דברים חדשים לבשר עליהם, והוא בעיקר עדכן. אם בשנת הכספים הקרובה (2023/24) הגירעון צפוי לעמוד על 5.1% מהתמ”ג, הרי שעד שנת הכספים 2027/28 הוא כבר ירד ל-1.7%. הדבר יאפשר, אחרי שנת הכספים 2024/25, להגדיל ריאלית את ההוצאה של משרדי הממשלה באחוז מדיי שנה.
צמיחה
וכמובן, בסופו של דבר, אחרי היציאה מהמשבר, צריך ליצור כלכלה צומחת, המטרה הבאה של סונאק. אחרי שהוא הרים קצת לעשייה השמרנית ב-13 השנים האחרונות, הוא עבר לדבר על תחזיות. אם בתקציב הסתיו תחזית המשרד לאחריות תקציבית הייתה מיתון, כעת הכלכלה ב-2023 עדיין תתכווץ, ב-0.2% אם לדייק, אבל טכנית לא תיכנס למיתון (שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית). השנים הבאות כבר צפויות לרשום צמיחה, ולה יש משמעויות.
בראש ובראשונה, חזרה להוביל את הזירה הבינלאומית. תקציב ההגנה יקבל תוספת של 11 מיליארד ליש”ט על פני חמש שנים, מה שיביא אותו לכ-2.25% מהתמ”ג (יותר מהמחויבות של 2% לה נדרשות חברות נאט”ו). כשיתאפשר מבחינה כלכלית, בריטניה תחייב את עצמה ל-2.5%. גם הסיוע הממשלתי לווטרנים עם חבילה בגובה של יותר מ-30 מיליון ליש”ט.
אבל האנט רוצה להחזיר את בריטניה להיות “המגנה הגדולה ביותר של הדמוקרטיה באירופה” (כי יש מי שמתגעגעים לשנות הארבעים), יש צורך בכלכלה דינמית וצומחת. כדי להשיג זאת, האנט הציג את ארבעת ה-E: יזמות, תעסוקה, חינוך ובכל מקום (Enterprise, Employment, Education and Everywhere).
בכל מקום
הכוונה כאן היא לפרויקט הדגל של בוריס ג’ונסון מימיו כראש הממשלה, ההשוואה כלפי מעלה (Levelling Up), אותה סונאק אימץ כפרויקט של ממשלתו שלו, שכוונתה היא הבאה לשגשוג הפריפריה כדי שלא רק הערים הגדולות ייהנו מהצמיחה הכלכלית. כדי ליישם את המדיניות, האנט הכריז על אזורים שיש להם פוטנציאל להיות אזורי השקעה. כדי להיבחר כאזור השקעה, האזורים מהרשימה יצטרכו להראות שיש להם אפשרות לשיתוף פעולה פורה בין הרשות המקומית למכון מחקר או אוניברסיטה כדי לקדם פרויקטים בתחום החדשנות, מה שיאפשר להם גישה לכסף ממשלתי רב. זאת בנוסף לכמה מיליארדים שיוקצו לשלל פרויקטים מקומיים, מהתחדשות עירונית ועד סתימת בורות בכבישים.
יזמות
בתחום הזה האנט ביקש להפוך את בריטניה למקום הכי פרו-עסקים שאפשר. לכן, הוא הכריז על הקלת מס זמנית למשך שלוש שנים, שתהפוך לקבועה ברגע שיהיה ניתן לעשות כן. אמנם מס החברות לעסקים שרווחיהם עומדים על יותר מ-250 אלף ליש”ט לשנה יעלה כמתוכנן ל-25% (עסקים מתחת ל-50 אלף ישלמו 19% כפי שקורה היום, ואלו שבין לבין ישלמו מס דיפרנציאלי). אבל יהיה ניתן להקטין את גובה המס שעומד למיסוי, בהתאם לגובה ההשקעה: כל לירה שתלך להשקעה בציוד ובתשתיות של העסק תרד מהרווחים עליהם מוטל מס. לפי המשרד לאחריות תקציבית, הדבר יעלה 9 מיליארד ליש”ט בכל שנה משלוש השנים האלו, אבל גם יעלה את ההשקעות על-ידי תאגידים ב-3% בכל שנה. האנט בשלב זה גם ניסה לעקוץ את הלייבור: “הם מעלים אותם (מסי חברות), אנחנו מורידים אותם”. זה קצת חצוף מצד מפלגה שתחתיה נטל המס נהיה הגדול ביותר זה שבעה עשורים.
דבר נוסף זה הקלות לחברות שעוסקות במחקר ופיתוח. עסקים קטנים ובינוניים שישקיעו לפחות 40% מכלל ההוצאות שלהם על מחקר ופיתוח יהיו זכאים להחזר בגובה 27% מההוצאות שלהם על התחום. בנוסף, צפויות הקלות מס (או השארתן בחלק מהמקרים) לסקטור התרבות: קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, מוזיאונים ועוד יזכו לקבל הקלות משמעותיות.
האנט מעוניין ביעילות אנרגטית, ולכן בטווח הקצר יאריך את התכנית שמאפשר לעסקים לקבל הטבות מס אם יוכיחו יעילות כזו. בטווח הארוך, הממשלה תקצה 20 מיליארד ליש”ט לטובת פיתוח של טכנולוגיות ללכידה, שימוש ואחסון של פחמן. כדי לעודד את השימוש באנרגיה גרעינית, חברות שיעסקו בה ייהנו ממשטר המסים שנועד לגופים שמקדמים אנרגיה ירוקה. זאת בנוסף לפרויקטים אחרים עליהם הכריז האנט כדי לקדם את הפיתוח והשימוש באנרגיה גרעינית.
עוד בתכנית נמצאת הפיכת בריטניה למקום נוח יותר לחדשנות. לכן ישתנו ההנחיות הרגולטוריות של מנהל התרופות כדי לאפשר רישום מהיר יותר שלהן ולאפשר לחברות של טכנולוגיה רפואית להפוך בקלות רבה את בריטניה לביתן. ובנוסף, לא מעט צעדים שיהפכו את בריטניה למקום שימשוך אליו את מיטב החברות שעוסקות בבינה מלאכותית ובמחשוב קוואנטי.
תעסוקה
לפי האנט, בבריטניה יש מיליון משרות פנויות ושבעה מיליון אנשים בגיל העבודה שאינם עובדים (לא כולל סטודנטים). כלומר, על כל מקום עבודה פנוי יש שבעה אנשים שיכולים למלא אותו. לכן הוא מעוניין להכניס יותר אנשים לשוק העבודה. במקרה של בעלי מוגבלויות, הקצבאות המגיעות להם יופרדו משאלת מיצוי כושר העבודה, כך שיוכלו להצטרף לשוק העבודה בלי לחשוש לסיוע שהם מקבלים מהמדינה. בנוסף, הממשלה תסייע כספית לארגונים שיסייעו לבעלי מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה. בנוסף, כדי למנוע מאנשים לעזוב את שוק העבודה בגלל עניין בריאותי כמו בעיות גב או בבריאות הנפש, הממשלה תקצה עוד 400 מיליון ליש”ט כדי להגדיל את הזמינות של שירותי בריאות הנפש ושל מערכת התנועה. ובנוסף, האנט הכריז על מספר צעדים שיסייעו לילדים בעלי צרכים מבוגרים, בהגיעם לבגרות, להשתלב בשוק העבודה.
מקבלי קצבאות הרווחה ימצאו את עצמם עומדים מול סנקציות קשוחות יותר במקרה שהם לא עומדים בדרישות למחפשי עבודה או שיסרבו להצעת עבודה סבירה. בנוסף, מי שעובדים מתחת ל-18 שעות שבועיות (העלאה מ-15) יקבלו “אימוני עבודה” ויצטרכו לעמוד ביותר התניות כדי לקבל תמיכה מהמדינה.
ולסיום, גם תמיכה במחפשי עבודה בני יותר מחמישים. ראשית, הרחבת התכנית שמסייעת לאנשים בגילי אמצע החיים (עשורים חמישי עד שביעי) לתכנן טוב יותר את התעסוקה שלהם ולהתכונן לפרישה. שנית, תכנית הכשרות מקצועיות לבני חמישים ומעלה שמעוניינים לחזור לשוק העבודה במקרה שנפלטו ממנו ומתקשים לחזור. שלישית, מאחר שאחת מהסיבות להתפטרות של עובדי NHS מבוגרים היא מסים לא צפויים על הפנסיות, האנט העלה את הרף להתחיל לשלם על פנסיות מ-40 אלף ליש”ט לשנה ל-60 אלף. כמו כן, האנט החליט לבטל לחלוטין מס מיוחד על הפנסיות, שקובע תקרה לסכום שניתן לקבל בפנסיה במשך כל החיים לפני שמתחילים לשלם מס נוסף.
חינוך
בנושא הזה האנט שם את הדגש על מעונות היום. לדבריו, קרוב לחצי מהאימהות שאינן עובדות אומרות שהיו שמחות לחזור לעבודה לו היו יכולות לדאוג לסידור נאות לילדים. לדבריו, לו שיעור הנשים המועסקות בבריטניה היה זהה לזה שבהולנד, היו עוד מיליון נשים בעבודה. לכן, קודם כל הוא מעוניין לדאוג שיהיו יותר מטפלות ומטפלים במעונות היום, וכדי למשוך אותם הוא יעשה פיילוט של תשלום של 600 ליש”ט למי שייכנסו למקצוע, או 1,200 ליש”ט אם זה נעשה דרך סוכנות. כמו כן יינתנו תוספות של 30% לתקציב המימון לגני ילדים שמספקים מעון יום חינמי, ומספר העובדים במעונות באנגליה ירד מאחד לכל ארבעה ילדים לאחד לכל חמישה ילדים, כפי שקורה בסקוטלנד.
בנוסף, יינתן גם סיוע בתשלום על מעונות יום להורים שיחזרו למעגל העבודה או יגדילו את מספר השעות שלהם, דבר שלעתים לא עשו כי לא יכלו לעמוד בתשלומים ופחדו לאבד את הקצבאות שלהם. גם יינתן מימון לבתי ספר כדי שיספקו מעון מחוץ לשעות בית הספר גם לפני השיעורים וגם לאחריהם, כדי שהורים יוכלו בקלות למצוא מקום לילדיהם בשעות העבודה.
והבשורה הגדולה מכולן: 30 שעות חינמיות של מעונות יום בכל שבוע לילדים מגיל 9 חודשים ומעלה, הורדה חדה מגיל 3 שהיה עד כה, ובתנאי שכל המבוגרים במשק הבית עובדים לפחות 16 שעות בשבוע. הדבר ייעשה בשלבים ויגיע ליישום מלא בספטמבר 2025.
ניתוח
אז מה היה לנו פה? כמעט היפוך מהצהרת הסתיו של האנט. אז, כדי להביא יציבות, הוא ביקש להדק את החגורה. הפעם הוא נראה נדיב למדי. הסבסוד של מעונות היום לילדים החל מגיל 9 חודשים הוא בשורה של ממש, להורים עצמם ולתומכי מדינת הרווחה שכעת צופים בה מתרחבת תחת שר אוצר שמרני. וגם מעבר לסבסוד הזה ראינו הרבה הוצאות, הורדות מס ובמקרים אחרים ויתור על העלאת מס לגורמים שונים. פירוש הדבר הוא שהאנט סמוך ובטוח שהוא הצליח להשיג את אמון השווקים וכעת יכול לנסות להאיץ את הכלכלה, בתקווה שהדבר יורגש עד 2024, כי יש בחירות מתישהו. סוף היישום של תכנית מעונות היום, אגב, יגיע לאחר הבחירות ולא בטוח שהאנט עדיין יהיה בתפקידו. אבל אני רוצה לראות איזשהו פוליטיקאי נוגע בזה, לפחות בלי שקורה עוד איזשהו אסון נוסח הקורונה או המלחמה באוקראינה.
בכל מקרה, העובדה שהמצב השתפר אין פירושה שהוא מדהים. לפי התחזית של המשרד לאחריות תקציבית, למרות שהירידה ברמה החיים בשנתיים שבין שנות הכספים 2021/22 ל-2023/24 אמנם תהיה מתונה יותר ממה שחזו בנובמבר, אבל עדיין תהיה הירידה החדה ביותר ברמת החיים מאז שהמדידה התחילה בשנות החמישים. זה אומר שאמנם האזרחים ייחנקו פחות תחת הנטל, אבל המצב ימשיך להידרדר במשך השנה הקרובה. רק לאחר מכן, במהלך 2024, המצב יתחיל להשתפר. ועדיין, גם בשנת הכספים 2027/28 רמת החיים תהיה נמוכה בכחצי אחוז ממה שהייתה לפני הקורונה, בין השאר בגלל פגיעה בסחר (שהברקזיט תרם לה). וגם, למרות מיתון העלייה, נטל המס כחלק מהתמ”ג עדיין צפוי בשנים הקרובות להגיע לשיא מאז מלחמת העולם השנייה. וגם, למרות שלא צפוי מיתון, הכלכלה עדיין תתכווץ השנה. במילים אחרות, למרות שהאנט ניסה בנאומו להציג את השמרנים כאופטימיסטים שצדקו לאורך כל הדרך, בסופו של דבר אפילו עם הבשורות האלו ייתכן מאוד שיהיה לשמרנים לא פשוט בבחירות הקרובות.
דבר האופוזיציה
אחרי שהאנט סיים את נאומו עלה לדבר ראש האופוזיציה קיר סטארמר. כמצופה מראש האופוזיציה, הוא ביקר את התקציב, אבל היה נראה שהוא מתעלם מהחלקים היותר חיוביים בו (לפחות מנקודת המבט של הלייבור), כמו סבסוד מעונות היום. הוא אמנם הכיר בכך שמדובר ב”דבר טוב”, אבל בכך בערך נגמרה ההתייחסות שלו לעניין. השאר עסק, באריכות, בכך שהשמרנים יצרו כלכלה מקרטעת שגם הקורונה והמלחמה באוקראינה לא יצליחו להצדיק, ושהתקציב הנ”ל לא מספק את השינוי הרדיקלי שהכלכלה הבריטית זקוקה לו ובמקום זאת מספק פלסטרים והורדות מס לאלו שגם ככה יש להם. זה לא בהכרח שסטארמר טועה, אבל עצם הכמעט-התעלמות ממה שבכל זאת מהווה הרחבה של מדינת הרווחה גרם לנאום להיראות כאילו הוא נכתב עוד לפני שסטארמר ראה את טיוטת הנאום של האנט, ולאחר שראה אותה רק הוסיף כמה שינויים בהתאם.
כיצד הגיבו השמרנים?
אם יש דבר אחד מהנאום של סטארמר שיהיה קשה להתווכח עליו זה שהמפלגה השמרנית מפולגת יותר מהחברה הישראלית כרגע (האלגוריה, כמובן, לא של סטארמר). כאמור, לליז טראס עדיין יש מאמינים בתוך המפלגה, ויש שאלה אם האנט הצליח לרצות אותם למרות שהורדות המסים לא היו מסיביות כמו שהיו רוצים. ובכן, נראה שבשורה התחתונה האנט הצליח לשמור על השמרנים יחסית מאוחדים בעד התקציב. אמנם יש דאגות מצד חלק מתומכיה של טראס (בעיקר בגלל שבהתאם למה שהוכרז בסתיו, מדרגות המס לא יתעדכנו ובכך יהוו העלאת מס בפועל), אבל בגדול רבים מאמינים שהאנט וסונאק שומרים את התותחים הכבדים לשנה הבאה, שנת הבחירות.
ומה חושב הציבור?
סקר של YouGov מראה שמצבם של השמרנים טוב מאוד. כלומר, אם משווים את זה למיני-תקציב של קוואזי קווארטנג. אמנם רק 33% מהמשיבים ענו שלדעתם התקציב לא הוגן, שזה פחות מ-57% שקיבל קווארטנג, אבל זה עדיין יותר מ-31% שחשבו שהתקציב כן הוגן. ואמנם 13% שחושבים שהתקציב ייטיב עם המדינה זה יותר מ-9% להם זכה קווארטנג, אבל פחות מ-23% שחושבים שהוא ירע עמה (46% חושבים שהמצב לא ישתנה, ובהתחשב בזה שהמצב כרגע דיי על הפנים זה לא מעודד). כשהנשאלים נשאלו אם לדעתם המצב האישי שלהם ושל משפחתם יוטב בעקבות התקציב, רק 6% השיבו שכן, שזה פחות מ-9% להם זכה קווארטנג, שזו כבר השפלה של ממש. עם זאת, למעט בשתי קטגוריות יותר נשאלים אמרו על הצעדים שהם רעיונות טובים מאשר סדר עדיפויות מעוות. שני יוצאי הדופן הם הורדת המס על בירה מהחבית (יותר חשבו שזה סדר עדיפויות רע) וביטול המס הצובר על הפנסיות (תיקו).
A large majority of Britons think the following Budget measures are a “good idea”, making them the most popular among those asked about:
Maintaining domestic cap on energy prices: 85%
Freezing petrol and diesel tax: 79%
Extension of free childcare: 71%https://t.co/O8uMD7GdgA pic.twitter.com/HTEcKQt4Uc— YouGov (@YouGov) March 16, 2023
לסיכום
ג’רמי האנט ניסה לעשות כאן שני דברים. מצד אחד לזנב בלייבור, שלפי כל הסקרים הולכת לנצח בענק בשנה הבאה, ומצד שני להרגיע את השמרנים מהאגף הימני של המפלגה. התוצאה מצד אחד הורדות מסים חביבות (אבל לרבים לא משמעותיות) בשילוב של הגדלת מדינת הרווחה באופן כזה שהיא תאפשר יותר יציאה לעבודה, תוך שהוא נוהג באחריות תקציבית כדי לא לסחרר את השווקים. בשביל לראות את ההשפעות הכלכליות והפוליטיות של ההחלטה הזו נצטרך לחכות.