שלשום (ד’) ראש מפלגת הלייבור הודיע לציבור: ראש המפלגה הקודם ג’רמי קורבין לא יוכל להתמודד מטעם הלייבור בבחירות הכלליות הבאות. הסיבה היא האנטישמיות שפשתה במפלגה תחת הנהגתו וסירובו לקבל את ממצאי הדוח של הנציבות לשוויון וזכויות אדם לגבי היקף התופעה במפלגה. תומכיו של קורבין דורשים לאפשר למתפקדי המפלגה באזור הבחירה שלו להחליט מי יהיה המועמד שלהם, אבל בלייבור כבר מכינים את התשתית כדי להבטיח שהמועמד יתאים לעמדותיו של סטארמר. כל זאת כחלק ממלחמתו של סטארמר באגף הקורביניסטי של המפלגה, שאת חבריו הוא הזמין לעזוב אם השינוי שהוא הביא לא נראה להם. אבל מעל זה כמובן מרחף עניין אחד: סטארמר היה חלק מממשלת הצללים של קורבין בעצמו | צילום: מטה ג’רמי קורבין
זה לא סוד שראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר מנסה להיפטר משאריות התדמית שג’רמי קורבין וחבריו השאירו על המפלגה לפני שנשלחו לספסלים האחוריים. שלשום (ד’), רגע לפני שניקולה סטרג’ן גנבה לו את הברק עם ההתפטרות שלה מראשות ה-SNP, סטארמר קיבל חדשות נהדרות על כך שבנציבות לשוויון וזכויות אדם מרוצים מההתקדמות של המפלגה בכל הנוגע לטיפול באנטישמיות. הוא חגג את המאורע בין השאר עם הבטחה: קורבין לא ירוץ שוב לפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור. וזה רק הדובדבן במה שנראה כמו בליץ נגד האגף השמאלי במפלגה. אבל הקורביניסטים לא מתכוונים ללכת בלי קרב.
קצת רקע
לפני שנעבור לאירועי הימים האחרונים, תזכורת לכמה אירועים מ-2020. באוקטובר אותה שנה הנציבות לשוויון וזכויות אדם פרסמה את ממצאי החקירה שלה את האנטישמיות בלייבור. לפי הממצאים, תחת ג’רמי קורבין המפלגה טיפלה בתלונות הפנימיות על אנטישמיות בצורה כושלת, לא שקופה, לא עקבית ועם לא מעט התערבויות פוליטיות. המפלגה קיבלה עד דצמבר אותה שנה להציג תכנית פעולה בהתאם להמלצות הנציבות שפורסמו בדוח ושמה את המפלגה על תנאי, וראש המפלגה קיר סטארמר התחייב לטפל בעניין מהשורש.
קורבין, באוקטובר כבר ראש המפלגה לשעבר, התנצל על כך שהתיקון שניסה להוביל לא היה מהיר מספיק, אבל גם טען ש”ממדי הבעיה הוגזמו באופן דרמטי מסיבות פוליטיות על-ידי היריבים שלנו מחוץ ובתוך המפלגה, כמו על-ידי התקשורת”. הכחשת הבעיה – ולא ממצאי הדוח עצמם – הביאו להשעייתו ממפלגת הלייבור על-ידי המנגנון המפלגתי. הוועד המנהל הארצי של המפלגה (NEC) החליט דיי מהר להחזיר לקורבין את החברות שלו בלייבור, אבל סטארמר החליט להשאיר את ההשעיה מהמפלגה הפרלמנטרית על כנה. סטארמר הבהיר שקורבין לא יחזור לשורות המפלגה לפני שיחזור בו כמו שצריך מאותה הכחשה שהביאה להשעייתו מלכתחילה. הדבר כמובן השאיר באוויר את השאלה: האם קורבין יוכל לרוץ בבחירות הבאות מטעם הלייבור?
פנייה לשמאל
לפני שלושה ימים (ג’), לאור הצפי שהנציבות לשוויון וזכויות אדם תסיים את תקופת המבחן בת השנתיים של הלייבור, סטארמר נתן הקדמה למה שעמד לבוא. במאמר לטיימס, סטארמר ביקש להסתכל קצת על התהליך שהמפלגה עברה. הוא סיפר על המהלכים שעשה כדי לטהר את המפלגה מאנטישמיות, ואמר שעדיין יש דרך ארוכה ושהחדשות האלו הן לא סיבה לחגוג. הוא גם תיאר את מצבה של המפלגה היום: “לא ניתן לזהות את מפלגת הלייבור שאני עומד בראשה היום עם המפלגה של 2019. יש כאלו שלא אוהבים את השינוי הזה, שמסרבים להכיר במציאות שהייתה פה תחת ההנהגה הקודמת. להם אני אומר במלוא הכנות: אנחנו לעולם לא נחזור לאחור. אם אתם לא אוהבים את זה, אף אחד לא מחזיק אתכם בכוח”. עוד הוא כתב: “מפלגת הלייבור שאני עומד בראשה היא פטריוטית. זו מפלגה של שירות הציבור, לא של מחאה. זו מפלגה של שוויון, צדק והוגנות; אחת ששמה בגאווה את האינטרס של האנשים העובדים מעל לכל אינטרס שבשוליים”.
בואו נפרק את זה: קודם כל, כרגיל, יש פה את התכחשות של סטארמר עצמו לעבר. הוא היה בכיר בממשלת הצללים של קורבין גם בבחירות 2017 וגם בבחירות 2019. הוא היה חלק מההנהגה הזו, כך שלדבר על “המציאות שהייתה פה תחת ההנהגה הקודמת” בלי להכות על חטא זה, ובכן, קצת חצוף. הוא גם מראה שהמפלגה לא רק עמלה על בעיית האנטישמיות שפשתה בה, אלא גם הלכה ימינה. היא “פטריוטית” (לא פעם ראשונה שהוא מנסה להדביק את התואר הזה למפלגה) ולא חיה למען הפגנות (רמז לחברי פרלמנט שמצטרפים למחאות העובדים שובתים). ומעל כל אלו בולט המשפט: “אף אחד לא מחזיק אתכם בכוח”. זו הזמנה מצד סטארמר לקורביניסטים לקחת את הדברים שלהם ולחפש בית פוליטי אחר. סטארמר מעוניין להיפטר מהאגף הרדיקלי של המפלגה, שלראייתו (ולראיית טוני בלייר) מהווה נטל על יכולת ההיבחרות של הלייבור.
הצהרה
יום לאחר פרסום המאמר (ד’), הנציבות פרסמה את מסקנותיה: “מפלגת הלייבור עשתה את השינויים שנדרשו בתכנית הפעולה המוסכמת לטיפול בהפרות של חוק השוויון (על-ידי המפלגה – אב”מ)”, נפתחה ההודעה לעיתונות. בכך, נגמרת תקופת מבחן בת כשנתיים בה המפלגה הייתה תחת ניטור קבוע של הנציבות. סטארמר אמנם, כאמור, לא ראה בזה יום חגיגי, אבל אלו בהחלט חדשות טובות.
מספיק טובות כדי לשאת הצהרה בנושא. בתחילה, הוא חזר על עיקרי המאמר בטיימס, לעתים מילה במילה. הוא הבטיח (כמו במאמר) “אפס סובלנות כלפי אנטישמיות, גזענות או אפליה מכל סוג” ולעבוד בלי הפסקה כדי “להחזיר את המפלגה לציבור הבריטי”. ושוב הוא דיבר על שינוי עליו מעידות מסקנות הנציבות: “ממפלגה שמסתכלת פנימה למפלגה שמביטה בציבור. ממפלגה של דוֺגמה למפלגה של פטריוטיות. ממפלגה של מחאה למפלגה של שירות הציבור”. שוב סטארמר הבהיר שהמפלגה לא תחזור למה שהייתה תחת קורבין. ושוב הוא הזמין את מתנגדי השינויים שערך: “הדלת פתוחה ואתם יכולים לעזוב”. את מי שדווקא תומכים בשינוי שהם רואים הוא הזמין להפוך את הלייבור לביתם הפוליטי. הוא הבטיח לא לנוח עד שישנה את המפלגה לטובה ולאחר מכן את המדינה לטובה.
סטארמר, כמובן, שוב היה חצוף. הוא מתאר מפלגה שתחת קורבין הייתה מנוונת ועל גבול הלא לגיטימית, אבל גם הוא היה חלק מהנהגתה (נראה שזו עובדה שצריך להזכיר בתדירות הגבוהה ביותר, מיד לאחר שהשמרנים בשלטון קרוב ל-13 שנה אז כדאי שתיקח קצת אחריות). אבל מעבר לכך: קורבין אולי אפשר לאנטישמיות לפרוח במפלגה, אבל הוא בכל זאת הקדיש את חייו לפוליטיקה, כמעט תמיד מהספסלים האחוריים. להגיד שהוא היה מרוכז בעצמו זו הגזמה פרועה.
בכל מקרה, הבום הגדול הגיע במסיבת העיתונאים שבאה לאחר ההצהרה. סטארמר נשאל על-ידי ה-BBC אם הוא יכול לשלול באופן קטגורי תרחיש בו קורבין מתמודד בבחירות הכלליות מטעם הלייבור, וכך ענה: “תני לי להיות מאוד ברור לגבי זה: ג’רמי קורבין לא יתמודד מטעם הלייבור בבחירות הכלליות הבאות”. אין צורך בפרשנות מיוחדת: סטארמר הכריז על פרידה סופית מקורבין.
תגובת האגף השמאלי
בתחילה קורבין לא ממש הגיב, אבל בעלי בריתו במפלגה שמחו לעשות זאת. דיאן אבוט, ששירתה כשרת הפנים בממשלת הצללים של קורבין, שללה את הספקולציה שהוא ירוץ נגד הלייבור כעצמאי, שכן הוא חבר מפלגה מאז גיל 16. אבוט גם עשתה לסטארמר קצת שיימינג כשאמרה שתחת ההנהגה של קורבין הייתה לשניים “מערכת יחסים חברית”, והוסיפה: “הדבר היחידי שהם היו חלוקים עליו היה שג’רמי בלב לבו הוא ברקזיטר”, בזמן שסטארמר היה “פרו-אירופה נלהב”. בהתחשב בזה שסטארמר מבהיר שוב ושוב שהלייבור לא מתכוונת לחזור לאיחוד האירופי, זה בכלל לא נעים. במומנטום, התנועה הבולטת באגף השמאל הרדיקלי של הלייבור, טענו: “אלו צריכים להיות מתפקדי הלייבור באיזלינגטון צפון (מחוז הבחירה של קורבין – אב”מ) שמחליטים מי יהיה המועמד שלהם – זו זכותם הדמוקרטית. המפלגה הזו לא שייכת לאדם אחד – היא שייכת למתפקדיה ולאיגודי העובדים”.
בערב קורבין כבר הגיב בעצמו: “ההצהרה של קיר סטארמר על עתידי היא מתקפה מבישה על הזכויות הדמוקרטיות של מתפקדי הלייבור באיזלינגטון צפון”, ובהתאם כל ניסיון לחסום את ההתמודדות שלו על מועמדות מטעם מחוז הבחירה “צריך לצפות להתנגדות מכל אחד שמאמין בערך הדמוקרטיה”. אבל, כמו ששמו לב בערוץ 4, הוא לא ממש אמר מה הוא מתכוון לעשות. ייתכן שאזהרתו על ניסיונות לחסום את התמודדותו פירושה שהוא מתכוון לנסות לזכות במועמדות למרות הכל. אבל גם יכול להיות שהוא יחליט לוותר מראש ולנסות להתמודד כעצמאי, או לפרוש לביתו אחרי ארבעים שנה בפרלמנט. בכל מקרה, בעלי בריתו של קורבין הצטרפו לקריאה לתת למתפקדים במחוז הבחירה שלו להחליט.
A statement on my future as the MP for Islington North. pic.twitter.com/LFOgujYGwN
— Jeremy Corbyn (@jeremycorbyn) February 15, 2023
אבל כדאי לזכור שכרגע קורבין יכול רק להחליט אם ואיך הוא הולך לדפוק את הלייבור. אם יתמודד כעצמאי, הוא עלול לעלות לה במושב של איזלינגטון צפון, שהלייבור מנצחת בו קבוע מאז 1937. אם יצליח לזכות במועמדות הלייבור, סטארמר יוכל להשעות אותו מהמפלגה הפרלמנטרית ברגע שיושבע מחדש לפרלמנט. מושב ללייבור הוא לא יביא בכל מקרה.
תכניות לשמאל
להנהגת הלייבור יש כנראה תכניות מאוד ממוקדות נגד קורבין. הם עלולים להכריח אותו לעבור אישור של ה-NEC לפני שיוכל לקבל על עצמו את המועמדות מטעם המפלגה. כפי שאמר גורם במפלגה: “האם זו זכותו של כל אחד לעמוד כמועמד (מטעם הלייבור – אב”מ)? פאקינג לא”. בנוסף, ייתכן שהנהגת המפלגה תתערב ישירות בבחירת הנציג/ה לאיזלינגטון צפון, מעל הראש של המתפקדים.
זה עלול להיחשב לפגיעה בדמוקרטיה המפלגתית, אבל מודאגים שם מסנריו ספציפי. ב-2002, בזמן שקן ליווינגסטון כיהן כראש עיריית לונדון ללא שיוך מפלגתי (למרות שתמיד היה איש לייבור), הלייבור בחרה בניקי גברון להתמודד על התפקיד בבחירות 2004. זמן קצר לפני הבחירות היא פרשה ויצרה ואקום שאפשר לליווינגסטון, שמגיע מאותו מיליה של קורבין, להתמודד לכהונה השנייה אבל הפעם מטעם הלייבור. במפלגה חוששים כעת שבסניף של איזלינגטון צפון יש יותר מדי קורביניסטים שיבחרו במועמד שיבריז ברגע האחרון כדי לתת לקורבין לנצח (בפועל, במקרה של גברון זה היה טוני בלייר ששכנע אותה לפרוש, כדי שהניצחון הכמעט ודאי של ליווינגסטון יהיה מטעם הלייבור). איך שלא יהיה, הכוונה היא לחסום כל כניסה של קורבין, והתהליך לבחירת מועמד מטעם מחוז הבחירה יתחילו ככל הנראה אחרי הבחירות המקומיות במאי כדי לאפשר למי שזה לא יהיה לצבור מעמד באזור הבחירה.
באופן כללי, כפי שמדווחים מקורות, סטארמר נמצא במלחמת חורמה באגף הקורביניסטי של המפלגה. אם יש מה שנקרא “מלחמת אזרחים” בתוך המפלגה, אז הוא לחלוטין נחוש לנצח בה. קורביניסטים מתלוננים שנמנעים מהם תפקידי מפתח במפלגה, לפעמים במה שנראה אפילו לאגף הימני של המפלגה כמו הליך פגום.
סטארמר לא מוכן לתת למפלגה לסבול משאריות המורשת של קורבין, וכל האמצעים כשרים. ההודעה השבוע הייתה בסך הכל עוד צעד לשם, והוא מקווה מאוד שתומכיו של קורבין יקבלו את הזמנתו לארוז את הדברים ולהסתלק מהמפלגה. השאלה כעת היא האם אכן הם יסתלקו, או שישיבו לו במלחמת חורמה שתעלה לו הרבה יותר משתועיל לו.