ממשלת בריטניה חסמה את החקיקה של הפרלמנט הסקוטי שהקלה את תהליך ההכרה המגדרית בטרנס*. הדבר נעשה בטענה שחלקים בחקיקה סותרים חוקים שבסמכות הפרלמנט בלונדון וכמו כן שהחקיקה יוצרת שתי מערכות הכרה מגדרית שונות בתוך אותה מדינה. אבל ב-SNP לא מתכוונים לוותר, ומאשימים בפגיעה אנושה באוטונומיה הסקוטית. הממשלה הבריטית מציעה לדבר ולמצוא פתרון, אבל ניקולה סטרג’ן כבר הודיעה שתלך לבתי המשפט. וכמובן שידיו של איש לא נקיות: גם רישי סונאק וגם סטרג’ן נמצאים בבעיה מול מפלגתם וצריכים איכשהו לפצות | צילום: סיימון ווקר, דאונינג 10
לעתים בפדרציות (או בסמי-פדרציות, במקרה של בריטניה) מגיעים למצב שבו לא ברור אם משהו נמצא בסמכותה של הממשלה הפדרלית או של הממשלה המדינתית, מה שעלול ליצור חיכוך. התנגשות מהסוג הזה נוצרה לאחרונה בעקבות החקיקה של הפרלמנט הסקוטי שמקלה על תהליך ההכרה במגדר החדש של טרנס*. ממשלת בריטניה טוענת שהחוק הזה מתנגש עם חוק שנמצא בתחום סמכותה, ולכן החליטה להטיל וטו על החקיקה, במה שיוצר משבר פוליטי מול הלאומנים הסקוטים.
תזכורת
בחודש הקודם הפרלמנט הסקוטי העביר חקיקה שמקלה מאוד על התהליך של טרנס* לקבל הכרה מגדרית מהמדינה: הורדת גיל המינימום מ-18 ל-16, הורדת הזמן בו צריך לחיות במגדר החדש משנתיים לשלושה חודשים, ויתור את המצאת אבחנה רפואית ועוד. החקיקה עברה בתמיכת ה-SNP, הלייבור והליברל-דמוקרטים, אבל מחלוקת הייתה גם הייתה. מעבר לשמרנים שהתנגדו, ב-SNP נראה המרד הגדול ביותר מאז שהמפלגה נהייתה למפלגת השלטון בסקוטלנד, וביקורת רבה הועברה גם על הליך החקיקה. מתנגדים כמו ג’יי קיי רולינג טענו שהחקיקה הזו תסכן נשים כיוון שהיא תאפשר לגברים לטעון שהם נשים ולהיכנס לשירותי נשים ולפגוע בהן.
והיה עוד עניין, חוקתי: לשר סקוטלנד בממשלת בריטניה לחסום חוקים של הפרלמנט הסקוטי אם יש לו קרקע מוצקה לטעון שהם מתנגשים עם חוקים שבסמכות בלעדית של וסטמינסטר. בזמן שההכרה המגדרית נמצאת בתחום אחריותם של המוסדות הסקוטיים, אבל כל חקיקה שקשורה לשוויון היא עניין בלעדי של הפרלמנט והממשלה המרכזיים. כשהחקיקה עברה, בלונדון טענו שעשויה להיות התנגשות בין הסמכויות כתוצאה מכך. בנוסף, עלה החשש שהדבר יכפה על שאר חלקי הממלכה להכיר מגדרית במי שעברו את התהליך בסקוטלנד למרות שהם מעולם לא הסכימו להקלת התהליך בשטחם. לכן, שר סקוטלנד אליסטר ג’ק אמר שתיבחן חסימת החקיקה מקבלת החותם המלכותי (ובכך ימנע ממנה להפוך לחוק רשמי).
החלטת הממשלה
לאחר התייעצויות של הממשלה, מוקדם יותר השבוע (ג’) הממשלה פרסמה שהיא אכן תחסום את החקיקה (הפרסומים בנושא הגיעו לתקשורת כבר ערב קודם). במסמך שהסביר מדוע, הממשלה הסבירה שיש לכך מספר סיבות. ראשית, החקיקה כוללת בתוכה סעיפים שנוגעים לשוויון הזדמנויות, עניין שבסמכות וסטמינסטר, ולמעשה מתנגשת עם שלל סעיפים בחוק השוויון 2010 שיצר בית הנבחרים הבריטי. שנית, יצירת שתי מערכות הכרה מגדרית בתוך בריטניה, מה שעלול ליצור התנגשויות ואי-נוחות. הדבר לא יתבטא רק בהכרה עצמה, אלא גם בנושאים כמו מערכות המס (שנמצאות באחריות משולבת של הממשלה המרכזית והממשלות האזוריות), שיכולות להכיל רק מגדר אחד ויהיה צריך להחליט כיצד להכיר. שלישית, החקיקה מסירה חסמי בטיחות חשובים כדי למנוע ניצול לרעה של המערכת (המסמך, יצוין, כולל פירוט רב לגבי כל המערכות שיושפעו).
בפרלמנט, אליסטר ג’ק הגיע להסביר את עמדת הממשלה. מעבר להצגת הסיבות העיקריות בקצרה, וכמובן הבהרה שהממשלה מכבדת טרנס* ולא מבקשת לפגוע בהם, הוא גם ביקש לענות “למי שמבקשים לעשות פוליטיזציה להחלטה” בטענה שמדובר בשערורייה חוקתית. הוא הזכיר שהסמכות לחסום את החקיקה נמצאת בחוק שיצר את הפרלמנט הסקוטי ולא מדובר בהמצאה של הממשלה הנוכחית. לדבריו, העובדה שזו הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בסמכות הזו מוכיחה שהממשלה המרכזית לא חוסמת חקיקה סקוטית בקלות ראש. לסיום, הוא הביע תקווה למצוא פשרה שתוכל גם לכבד את האוטונומיה הסקוטית וגם את הסמכויות של הממשלה המרכזית.
דבר האופוזיציה
כפי שאפשר להבין מדבריו של ג’ק, יש לא מעט מתנגדים, והכוונה בעיקר ל-SNP. לא קשה לראות למה: מאוד קל לקחת את ההחלטה של ג’ק לחסום את החקיקה הסקוטית למקום בו הדמוקרטיה הסקוטית נדרסת על-ידי וסטמינסטר. ומה צריך לעשות אם הדמוקרטיה הסקוטית נדרסת על-ידי וסטמינסטר? בדיוק, להתנתק מווסטמינסטר, כלומר עצמאות לסקוטלנד. פיליפה ויטפורד, מקבילתו של ג’ק ב-SNP, תקפה בדיון בפרלמנט את ההחלטה בין השאר על הרקע הזה. לדבריה, אין באמת סתירה של החקיקה הסקוטית עם חוק השוויון מ-2010, ותהתה למה הממשלה המרכזית לא העלתה שום סייג בזמן ההתייעצויות שהפרלמנט הסקוטי קיים על הצעת החוק. לדבריה, השימוש בקבוצה מדוכאת כמו טרנס* כדי לפתוח במלחמה עם ה-SNP מראה “עד כמה חלולה” האוטונומיה. סטיבן פלין, ראש ה-SNP בווסטמינסטר, האשים ביום למחרת את ראש הממשלה רישי סונאק שהממשלה הבריטית צועדת לעבר חיסול האוטונומיה והנהגת שלטון ישיר מווסטמינסטר בסקוטלנד.
אבל לא רק ה-SNP: גם מקבילו של ג’ק בממשלת הצללים של הלייבור, איאן מורי, העביר ביקורת על הצעד של הממשלה. לדבריו, השימוש בסעיף 35 (מתוקפו נחסמה החקיקה) אמור להיעשות כמוצא אחרון. לדבריו, זה לא באמת שימש כמוצא אחרון, אבל הממשלה נאלצה להשתמש בו בגלל חוסר יכולת לעבוד יחד עם הממשלה הסקוטית. יצוין אגב, שראש מפלגתו של מורי, קיר סטארמר, חושב ש-16 זה גיל צעיר מדי לשינוי מגדרי. לדבריו, עתירה של ה-SNP נגד ההחלטה הזו תהיה מוצדקת. וכמובן, גם הפגנת טרנס* התקיימה מחוץ לבנייני הממשלה. בכל זאת, זו הקבוצה שמושפעת מההחלטה.
ובסקוטלנד
עד כאן מה שהתרחש בפרלמנט בווסטמינסטר. מה קרה בהולירוד, אדינבורו, מקום מושבם של מוסדות השלטון הסקוטי? השרה הראשונה וראשת ה-SNP ניקולה סטרג’ן טענה שמדובר ב”מתקפה חזיתית מלאה” על הפרלמנט הסקוטי. היא הזהירה שאם הווטו הזה יתקבל, יגיעו עוד רבים בעקבותיו. בשאלות לשרה הראשונה בפרלמנט הסקוטי, היא עקצה את ראש השלוחה הסקוטית של המפלגה השמרנית דאגלס רוס על מוכנותה של מפלגתו לפגוע באוטונומיה של מוסדות נבחרים.
בכל מקרה, בכוונתה לעתור לבית המשפט, כפי שמאפשר לה החוק לעשות. היא תצטרך תחילה לפנות לבית המשפט בסקוטלנד, ואם עדיין לא תהיה מרוצה תוכל לפנות לבית המשפט העליון שבלונדון. היא מתכוונת לעשות זאת למרות שבממשלה הבריטית מציעים לעבוד ביחד כדי לתקן את הצעת החוק כך שלא תפגע בסמכויות של וסטמינסטר. ואפילו לא ברור שסטרג’ן היא זו שתנצח, וייתכן שיוכרע שהצדק נמצא עם סונאק וג’ק (למרות שהיא אמרה שהיא “מאוד מאוד מאוד בטוחה” בניצחונה). יש גם מי שלא מרוצים מהאסטרטגיה הזו. אליסון רוואט, הכתבת הפוליטית של ההרלד, כתבה שבמקום לבזבז את כספי משלמי המסים ראוי לשבת עם סונאק ולנסות למצוא פתרון. סונאק, אגב, קרא לכך בשאלות לראש הממשלה.
מה קורה כאן?
החקיקה של הפרלמנט הסקוטי, והסתירה לכאורה שיש בה עם חוק שבסמכות הפרלמנט בלונדון, יצרו שאלה חוקתית. אין לי כוונה להכריע בה, את זה נשאיר לבתי המשפט. אבל יש מאחורי זה לא מעט אינטריגות פוליטיות. צריך להודות, למרות שנראה שיש לממשלה קייס להשתמש בסעיף 35 בפעם הראשונה, זה כנראה לא ממניעים טהורים בלבד. במסגרת “מלחמת התרבות” שהשמרנים מוכרים למתפקדים, הנהגת המפלגה הפכה את הטרנס* למטרה. קשה להאמין שההחלטה הזו נעשתה משיקולים ענייניים נטו, ולא גם מצורך לזרוק איזו עצם למתפקדים, בעיקר בהתחשב בכך שהם העדיפו את ליז טראס על פניו ולכן עליו לרצות אותם איכשהו.
מצד שני, עולה השאלה למה שסטרג’ן לא תשב עם סונאק כדי לנסות להגיע לפתרון. הרי ככה היא יוצאת כמו סונאק עצמו כשהוא סירב להיכנס למשא ומתן עם האיגודים. ובכן, גם היא לא בדיוק חפה מאינטרסים פוליטיים. החקיקה הזו ערערה את מעמדה בתוך המפלגה (וכך גם הפרישה של איאן בלאקפורד מהנהגת המפלגה בווסטמינסטר), וסוכנויות ההימורים פונות נגדה. בנוסף, היא צריכה למצוא תחליף למשאל עם על עצמאות לאור פסיקת העליון בנושא. הפנייה הזו לבית המשפט, גם אם תסתיים בהפסד, יכולה לאסוף את תומכי העצמאות סביב דגל המלחמה ברודנות כביכול של וסטמינסטר על סקוטלנד. אם היא תנצח, היא קיבלה את שלה. אם היא תפסיד, זה רק יראה שכל המערכת מוטה נגד סקוטלנד ובכל זאת תרוויח נקודות. ממשא ומתן היא אולי תקבל את החקיקה שלה, אבל קשה לשכנע בצורך בעצמאות בלי מתיחות עם דאונינג 10.
והטרנס*? שוב פעם גב לספין פוליטי.