השבוע שעבר כלל מאמצים רב-קוטביים להביא לפתרון לסיטואציה הלא פשוטה בצפון אירלנד. המטרה היא תיקון הסדר הברקזיט שהושג לאזור, פרוטוקול צפון אירלנד. לשם כך נערכו פגישות של ממשלת בריטניה עם האיחוד האירופי ועם נציגי המפלגות הצפון איריות. הפגישה הראשונה אפילו הביאה להסכמות ראשוניות, אבל העובדה שראשת שין פיין לא הוזמנה בשל היותה נבחרת ציבור ברפובליקה האירית הביאה להחרמת השיחות מהצד הלאומני. בהמשך נפגשו עם נציגי המפלגות גם ראש ממשלת אירלנד וראש האופוזיציה הבריטי, ששניהם הביעו אופטימיות לגבי חלון ההזדמנויות להגיע להסכמות, אבל שניהם מודעים לכך שפשוט זה לא יהיה. ובינתיים נראה שהקו של מי שמנסים לחסל את הפרוטוקול לחלוטין רק הולך ומתקשה, מה שיקשה להגיע להסכמות. עד אז, לצפון אירלנד אין ממשלה כל עוד אין פתרון | צילום: רורי ארנולד, דאונינג 10
צפון אירלנד, זוכרים? נו, החלק הזה של הממלכה המאוחדת שאף אחד לא ממש בטוח מה לעשות איתו בברקזיט. פרוטוקול צפון אירלנד, שהיה אמור לענות על השאלה הזו, יצר גבול פנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד, ובכך פגע במעמדה של האחרונה בתוך הממלכה המאוחדת. בשבוע שעבר פוליטיקאים מווסטמינסטר, דבלין ובלפסט נועדו כדי לנסות להביא איזשהו פתרון בנושא. אבל לא בטוח שהפלונטר הולך להשתחרר בקרוב.
קצת רקע
נתחיל ביישור קו זריז: בגלל הסכם יום שישי הטוב שנחתם ב-1998 יש גבול פתוח בין צפון אירלנד לבין הרפובליקה האירית. הברקזיט יצר תסבוכת: מצד אחד רוצים לשמור על הגבול פתוח. מצד שני לא רוצים שבריטניה תהיה כפופה לאיחוד באיזושהי דרך לחוקי האיחוד האירופי. הדבר הוביל לפתרון שזכה לשם “פרוטוקול צפון אירלנד“. לפי הפרוטוקול הזה, צפון אירלנד תישאר כפופה חלקית לחוקי האיחוד, וחשוב יותר יהיה גבול פנימי בתוך הממלכה המאוחדת. סחורות שיעברו מהאי הבריטי לצפון אירלנד יצטרכו לעבור בדיקות מכס כדי להבטיח שסחורות שימשיכו משם לאירלנד יעמדו בכללי האיחוד. הדבר הופך למעשה את צפון אירלנד לחברה סוג ב’ בממלכה, מה שמכעיס מאוד את היוניוניסטים. לכן, המפלגה היוניוניסטית השלטת, ה-DUP, מחרימה את המוסדות הפוליטיים של צפון אירלנד. בגלל שהסכם יום שישי הטוב קובע חובה שדברים ייעשו בשיתוף פעולה בין היוניוניסטים ללאומנים (תומכי אחדות אירלנד), פירוש ההחרמה הוא שהמוסדות הפוליטיים לא יכולים לתפקד.
לכן בווסטמינסטר מחפשים פתרון. תחת ראש הממשלה בוריס ג’ונסון ושרת החוץ ליז טראס (לימים ראשת ממשלה לשבעה שבועות) הדבר הגיע לקיצון, כשהתחילו להעביר חקיקה שתאפשר לממשלת בריטניה לשנות את הפרוטוקול חד-צדדית, בלי הסכמת האיחוד האירופי. אבל חקיקה זה עסק ארוך ומסובך, ובינתיים צפון אירלנד תקועה בלי ממשלה. אחרי שבמשך חצי שנה לאחר הבחירות לאסיפת צפון אירלנד לא הוקמה ממשלה חדשה בגלל החרם של ה-DUP, האסיפה הייתה אמורה להתפזר לבחירות חדשות, אבל שר צפון אירלנד בממשלת בריטניה נתן הארכה עד ה-19 בינואר, ממש עוד שלושה ימים. אז כדאי לנסות למהר עם השיחות.
רושמים התקדמות
לפני שבוע (ב’) הגיע ללונדון מארוש שפצ’וביץ’, סגן נשיאת הנציבות האירופית והנושא ונותן מטעם האיחוד מול בריטניה. הוא נפגש עם שר החוץ ג’יימס קלברלי ושר צפון אירלנד כריס היטון-האריס לצורך דיון על הפרוטוקול ולראות כיצד ניתן להפוך אותו לבר קיימא עבור צפון אירלנד. ואכן הושגה התקדמות, כשבריטניה והאיחוד הגיעו להסכם על שיתוף נתוני סחר. בשני הצדדים מאמינים שזהו שלב שיוכל להוביל בסופו של דבר להסכם רחב יותר שיסיים את המבוי הסתום בצפון אירלנד. הדבר מיוחס בין השאר לפינוי הספסלים הקדמיים מבוריס ג’ונסון וליז טראס, שבחרו בגישה לעומתית כלפי האיחוד האירופי, והחלפתם ברישי סונאק הפרגמטי בהרבה. הדבר עזר לשפר את האווירה בין בריטניה לאיחוד, והנה כבר יש תוצאות. זו לא הפעם הראשונה בה הדבר בא לידי ביטוי.
כשל בבלפסט
יומיים לאחר מכן (ד’) קלברלי והיטון-האריס הגיעו לבלפסט לצורך שיחות עם גורמים שונים בתקווה להזיז דברים. בראש סדר היום שלהם הייתה פגישה עם ראשי המפלגות של צפון אירלנד, אבל גם עם מנהיגי עסקים באזור. כלומר, זו הייתה המטרה, אבל הסיפור הזה החל ברגל שמאל: ראשת שין פיין, מארי לו מקדונלד, לא הוזמנה לשיחות. במפלגה לקחו את זה כאילו שין פיין לא הוזמנה לשיחה שהייתה אמורה לכלול את כל ראשי המפלגות. בממשלה הבריטית טענו למשהו אחר: מקדונלד היא אמנם ראשת המפלגה, אבל היא נבחרת ציבור אירית, בעוד הפגישה נועדה לנבחרי ציבור צפון איריים, ולכן מי שהוזמנה היא ראשת המפלגה בצפון אירלנד, מישל אוניל. היוניוניסטים גם הציעו שמאחר שאוניל היא ראשת האופוזיציה האירית, לא יהיה נכון דיפלומטית לפגוש אותה לפני הפגישה שיועדה לקלברלי עם שר החוץ האירי. אבל זה לא עזר, וגם שין פיין וגם ה-SDLP, המפלגה הלאומנית השנייה, החרימו את השיחות.
הדבר הביא לכך שקלברלי והיטון-האריס נפגשו רק עם נציגי ה-DUP וה-UUP היוניוניסטיות, וכמו כן עם נציגי מפלגת הברית שמסרבת לתפוס צד בוויכוח על עתיד צפון אירלנד (בממלכה או ברפובליקה). לא רק המפלגות הלאומניות זעמו, וגם ראש ממשלת אירלנד (טישך), ליאו ורדקר, אמר שהוא מקווה שהוצאתה של מקדונלד מהשיחות לא מהווה תקדים חדש. מצד שני, במפלגת הברית ביקרו את ההחרמה מצד הלאומנים כ”הסחת דעת”, וראש ה-DUP ג’פרי דונלדסון ניסה לטאטא הצדה את הסיפור הזה כדי להתמקד בכך שהוא מרגיש שקולותיהם של היוניוניסטים נשמעו בשיחות. קולם של הלאומנים נשמע פחות. אמנם אלו היוניוניסטים שעושים את עיקר הצרות, אבל קשה להגיד שאלו היו שיחות בהן נשמעו כל העמדות (גם אם נחליט שבשין פיין החליטו לעשות סצנה). קלברלי, למרות הכל, סיים בנימה אופטימית ואמר ש”עדיין יש הזדמנות” להגיע לפתרון. הזמן אמנם קצר, אבל יש דיווחים שהממשלה מתכוונת להאריך עוד יותר את חיי אסיפת צפון אירלנד המשותקת כדי להימנע מבחירות מיותרות.
עוד ביקורים
ביום למחרת (ה’) הגיעו לבלפסט עוד כמה אנשים: ראש האופוזיציה הבריטית קיר סטארמר, הטישך ליאו ורדקר וסגנו (טנשטה) מיהול מרטין (שמשמש גם כשר החוץ האירי). שני הגורמים קיימו גם הם שיחות עם ראשי המפלגות של צפון אירלנד. לאחר השיחות האלו ורדקר הביע את תקוותו שיהיה אפשר לשקם את היחסים והודה שסביב הברקזיט נעשו לא מעט טעויות, כולל מצד האיחוד ומצד אירלנד. עם זאת, הוא חושש שהגעה לפתרון סביב פרוטוקול צפון אירלנד לא תספיק בפני עצמה כדי לסיים את המשבר הפוליטי בצפון אירלנד, שכן יש צורך לרצות את ה-DUP. סטארמר אמר שהוא רואה חלון הזדמנויות להגיע להסדר.
נאום סטארמר
יום לאחר מכן (ו’) סטארמר נשא נאום בקווינס יוניברסיטי. לאחר שהילל את הסכם יום שישי הטוב לקראת חגיגות 25 שנים לחתימתו באפריל הקרוב, הוא הכיר בכך שכיום ההסכם הזה עומד בפני אתגרים לא פשוטים. לכך הוא נותן שני צעדים שעל ראש הממשלה – רישי סונאק כיום או סטארמר עצמו אם ינצח בבחירות – לעשות. ראשית, “לנרמל ולחזק את היחסים עם דבלין”, כלומר עם הרפובליקה האירית. לדבריו, ברקזיט יצר מתיחות עם אירלנד, כשגורמים במפלגה השמרנית הציגו את הממשל שם כעוין לברקזיט. כחלק מכך הוא קרא לסונאק ללמוד מוורדקר ו”להודות בטעויות העבר”. שנית, למצוא פתרון לסיטואציה שיוצר פרוטוקול צפון אירלנד בהסכמה עם האיחוד האירופי, כך שיסיר את רוב החסמים. סטארמר הבטיח לסונאק שהוא יקבל את התמיכה הדרושה מהלייבור אם יהיה לו הסכם שמשרת את האינטרסים של צפון אירלנד. הוא קרא לסונאק להפסיק להתכופף בפני האגף ההארד-ברקזיטרי במפלגתו, “שלא יכול לעולם לבוא על סיפוקו”.
סטארמר, כפי שניתן לראות, למרות קריאותיו לאחדות והבטחתו להיות אופוזיציה עניינית שתסייע לממשלה היכן שנכון לעשות כן, לא פספס את ההזדמנות לחבוט בשמרנים. הוא הציג את הסיעה הברקזיטרית במפלגה, שמאז משאל העם ב-2016 דיי מנהלת את העניינים שם, כמי שאחראית ללא מעט מהכישלונות הנוכחיים. הזדמנות נוספת לחבוט במפלגה הוא קיבל כשפרופסור למשפטים שישב בקהל שאל אותו אם בכוונתו לבטל את חוק מורשת צפון אירלנד – שייתן חנינה לכל המעורבים בפשעים שנעשו בצפון אירלנד בתקופת הצרות, למורת רוחן של כל המפלגות בצפון אירלנד – אם יעבור בפרלמנט. סטארמר השיב בלי למצמץ שכן, ואמר שהממשלה השמרנית הנוכחית (בפועל, אלו שכיהנו מאז בחירות 2019) התרחקה מהמורשת השמרנית של הבנת המתחים בצפון אירלנד.
מתחים יוניוניסטיים
בינתיים יש מתחים גם בין המפלגות היוניוניסטיות. בימים האחרונים דאג ביטי, ראש ה-UUP שנחשבת למפלגה היוניוניסטית היותר מתונה, נמצא תחת מתקפה מצד מפלגות מתחרות. ביטי נקט בגישה מאוד פרגמטית, ואף אמר שלמרות שליאו ורדקר צריך לעבוד על בניית אמון עם היוניוניסטים בצפון אירלנד, הוא לא “הבוגימן של היוניוניזם” כפי שחלק מהצפון אירים עושים ממנו. אבל הפרוטוקול גם הביאו אותו לסתור את עצמו: בריאיון טלוויזיוני הוא נשאל אם בדומה ל-DUP, גם הוא עצמו חושב שפרוטוקול צפון אירלנד מהווה סכנה למקומה של צפון אירלנד בממלכה המאוחדת. ביטי השיב שלו, דבר שעומד בסתירה לציוץ שלו מ-2021. כעת רבים תוהים: מה השתנה? הרשתות החברתיות העלו את הפערים האלו ותקפו את ביטי על כך שנקט בגישה החדשה. כמובן, גם לו היה עקבי ונוקט בגישה החדשה מהרגע הראשון הוא היה מותקף, כיוון שהמתונים גם מקרב היוניוניסטים וגם מקרב הלאומנים עוברים למחנה הלא מזדהה, בעוד המחנות עצמם הולכים ומקצינים.
Remarkably, UUP leader @BeattieDoug dismissed the Protocol as a threat to the Union on Sunday Politics this morning. Not only does he disagree with himself in 2021, but wider Unionism in general. Is everyone awake to the Protocol except the leader of the Ulster Unionists? Wake up pic.twitter.com/QJviO0mgwr
— Moore Holmes (@mooreholmes24) January 15, 2023
הדבר מעיד על האתגר עליו דיבר ליאו ורדקר: כולם מסכימים שהשינויים בפרוטוקול יהיו על דעת וסטמינסטר ובריסל לבדן, ויהיה צורך לערב גם את בלפסט בעניין. וזה אומר גם הסכמת היוניוניסטים, אבל נראה שעם כל יום שעובר הם ינקטו בקו קשה יותר, בעוד מי שינסו לנקוט בקו מתון יותר עשויים למצוא את עצמם מחוץ למחנה.
לסיכום
הפגישות של השבוע החולף מראות על הרבה רצון טוב להביא לפתרון. אבל בסופו של כל הסכם שלא יגיעו אליו יהיה תלוי בשני גורמים: האגף הברקזיטרי הנוקשה של המפלגה השמרנית וה-DUP שמוכנה להשאיר את צפון אירלנד בשיתוק של כמעט שנה כדי להשיג בדיוק אבל בדיוק את מה שהיא רוצה. וזה עוד לפני שנכנסנו לשאלה אם בכלל יהיה הסכם, כי גם בממשלת בריטניה ובנציבות האירופית ישנם נצים, שגם אם מנסים למתן את הרטוריקה ומצליחים להגיע להישגים והסכמות, עדיין עשויים להתקשות לסגור את ההסכם שחשוב באמת. בינתיים צפון אירלנד מתקרב צעד אחר צעד לעוד בחירות שלא ישנו דבר, ויש גבול כמה ממשלת בריטניה תוכל לדחות אותן.
אתה תכין כתבה על ביטול ההחלטה של הפרלמנט הסקוטי ע״י בית הנבחרים שהיה השבוע ? ראיתי שיש גם שמועות שניקולה סטרג׳ון עומדת להתפטר, זה נכון ?
(חייב להגיד שאתה מכין כתבות מעולות וברמה ממש גבוהה. זה ממש יוצא דופן וכל הכבוד!!)
היי דביר.
ראשית, תודה על המחמאות. לא מובן מאליו מבחינתי.
לשאלתך, הייתי מעט עמוס בימים האחרונים אבל בהנחה שהיום (ה’) לא יקרה שום דבר מיוחד שייאלץ לשנות לו”ז אז מחר בבוקר תעלה כתבה בנושא.