מבקשי המקלט ממשיכים לחצות את תעלת למאנש בסירות קטנות ולבריטים כבר נמאס. ראש הממשלה רישי סונאק הגיע השבוע לפרלמנט כדי להציג תכנית חדשה להתמודד עם התופעה. בלב התכנית ייעול בחינת בקשות המקלט והעברת חוקים שיאסרו על מי שנכנסו לבריטניה באופן לא חוקי להישאר בה, פליטים או לא. רבים סקפטיים לגבי ההבטחות האלו, שזו לא הפעם הראשונה שהן עולות, או שחושבים שהן נוגדות ערכים הומניטריים. חלק חשוב בפתרון, יצירת יותר פתרונות חוקיים להגיש מקלט בבריטניה, עלו בתכנית של סונאק, אבל כרגע לא ברור מה הם ומי ייהנו ממנה, מה שמעלה גבות נוספות. במפלגה השמרנית כבר נוצרת תסיסה בגלל הרצון שסונאק יקיים את הבטחתו לא לאפשר לבית הדין האירופי לזכויות אדם לעצור גירוש מבקשי פליטים לרואנדה או כל מדינה בטוחה אחרת. והדבר גם מעלה את היחס להגירה כולה, אבל נראה שהמערכת הפוליטית לא ממש בטוחה איזו הגירה היא רוצה לראות | צילום: סיימון ווקר, דאונינג 10
דיברנו כבר לא מעט על הנושא של מבקשי מקלט – כאלו שזכאים למעמד פליט וכאלו שלא – שחוצים את תעלת למאנש מצרפת לבריטניה בסירות קטנות ולא בהתאם לפרוצדורות המקובלות על הממשלה הבריטית. ניסיונות רבים נעשו כדי לבלום את ההגעה שלהם, אבל כרגע עם תוצאות זניחות עד בלתי קיימות. כעת, ראש הממשלה רישי סונאק החליט לנסות שוב לבלום את התופעה, הפעם באמצעות חקיקה שלא תאפשר לאותם מבקשי מקלט להישאר בבריטניה. המדיניות הזו שנויה במחלוקת וגוררת איתה גם לא מעט שאלות משפטיות.
קצת רקע
דשתי לא מעט במבקשי המקלט שחוצים את תעלת למאנש, וממש בהרחבה ניתן לקרוא עליהם כאן. אבל בקצרה, הרבה מאוד אנשים חוצים את תעלת למאנש מצרפת לבריטניה בסירות גומי ונכנסים לבריטניה באופן לא חוקי, במבצעים שמנוהלים על-ידי סוחרי אדם לא סימפטיים. רבים מהם מגיעים ממדינות שתושביהן זכאים למעמד פליט, ובניגוד לטענה הרווחת הם לא חייבים לעצור במדינה הבטוחה הראשונה. מדינות בטוחות יכולות להגיע ביניהן להסכמים על החזרת פליטים שעברו את הגבול ביניהן באופן לא מוסדר, ויש הסכם כזה למדינות האיחוד האירופי, אבל מאז הברקזיט בריטניה כבר לא נהנית ממנו והיא צריכה להגיע להסכמים חדשים. יצוין שלאחרונה יש גם הרבה מאוד מבקשי מקלט מאלבניה, שנחשבת בפי רבים למדינה בטוחה, אך בפועל למעלה ממחצית מבקשות המקלט שלהם שעיבודן הסתיים התקבלו.
✏️’If you advance up the pitch in small rubber boats the French won’t try to stop you’
My latest cartoon for tomorrow’s @Telegraph
Subscribe to my weekly newsletter to receive my unseen cartoons: https://t.co/JNDhrYJMFH pic.twitter.com/RBOlWr7AEY
— Matt Cartoons (@MattCartoonist) December 5, 2022
צריך להגיד שני דברים בעניין הזה. ראשית, בניגוד למה שניתן לחשוב, לא תמיד מגיעים כי התנאים בבריטניה יותר טובים, אלא בגלל דברים אחרים כמו בסיס משפחתי וחברתי שמחכה להם בבריטניה או ידיעת השפה. שנית, בריטניה לא בדיוק נדיבה בכל הנוגע לאפשרויות חוקיות לבקש מקלט למעט לתושבי מדינות ספציפיות כמו אפגניסטן ואוקראינה. וזה לא אני אומר: שרת הפנים סואלה ברוורמן התקשתה לאחרונה לתת דרך חוקית בה יכול נער ממזרח אפריקה שבורח ממלחמה לבקש מקלט בבריטניה.
רבים אומרים שבלי דרכים חוקיות לבקש מקלט יהיה קשה לעצור את זרם סירות הגומי, אבל ממשלת בריטניה מעדיפה דרכים אחרות. כך נולד הסכם עם רואנדה שתקבל אליה את מבקשי המקלט (מה שנתקל כרגע בחומה משפטית) ועם צרפת לשיתוף פעולה שיקשה על הסירות לעזוב את החוף. בהחלט יש צורך גם לטפל בסוחרי האדם עצמם, שלא יהיה ספק, אבל זה דורש מאמץ הרבה יותר חובק עולם ולא ניתן לבנות על זה לבד. אבל ממשלת בריטניה נחושה רק לסגור את נתיב ההגעה בסירות, מבלי לספק מעטפת נוספת שתקטין את הביקוש לסירות האלו.
נאום סונאק
על הרקע הנ”ל הגיע לפני שלושה ימים (ג’) רישי סונאק לספר לפרלמנט מה הוא מתכוון לעשות. סונאק טען שזה לא הוגן שאנשים מגיעים לבריטניה באופן לא חוקי, ושאנשים ממדינות בטוחות מקשים על מערכות הקליטה עבור אלו שבאמת זקוקים להן. לדבריו, “לא לכך התכוונו הדורות הקודמים שחוקקו את החוקים ההומניטריים שלנו”. לכן, הוא ושרת הפנים למדו לפרטי פרטים את הסוגיה וכעת הוא יכול להציג חמישה צעדים בנושא.
ראשית, יצירת פיקוד מיוחד וקבוע שיתמודד עם הסירות האלו. שנית, הידוק האחיזה על הגירה לא חוקית, למשל העובדה שמהגרים לא חוקיים יכולים להחזיק בחשבון בנק בריטי. שלישית, החלפת השיכונים למבקשי המקלט מבתי מלון למקומות חלופיים כמו מעונות סטודנטים לשעבר. לדבריו כבר הושגו הסכמים שיאפשרו לשכן 10,000 מבקשי מקלט ויש עוד בדרך, בדגש על כך שכל הרשויות ולא רק מיעוט במקומות שקרובים לחוף יישאו בנטל. רביעית, ייעול מערכת בחינת בקשות המקלט, כך שהחלטות יתקבלו מהר יותר על-סמך פחות ראיונות ופחות בירוקרטיה, וגם שימוש במומחים למדינות שונות. ייעול המערכת אמור להביא בסופו של דבר לסיום עומס היתר על המערכת עד סוף 2023. רביעית, שינוי הגישה למגיעים ממדינות בטוחות כמו אלבניה (עמה נחתם הסכם), במסגרתה יובהר למערכת בקשות המקלט שאלבניה בטוחה ויהיה צורך בהוכחות מוצקות כדי לזכות להגנת החוק למניעת עבדות מודרנית. סונאק הבטיח שבחודשים הקרובים כמעט כל האלבניים יוחזרו הביתה.
ויש עוד: ברגע שיסתיימו האתגרים המשפטיים, תכנית רואנדה תחזור לפעול. כך מי שנכנסו באופן לא חוקי ולא יכולים להישלח למדינות האם שלהם יישלחו לשם. ואפרופו אתגרים משפטיים: לפי סונאק מי שנכנסים באופן לא חוקי לבריטניה מנצלים את המערכת, ולכן בתחילת 2023 הוא יציג חקיקה חדשה שתקבע שמי שייכנס באופן לא חוקי יישלח או למדינת האם שלו או למדינה בטוחה שלישית. סונאק לא עיוור לעובדה שאין ממש דרכים חוקיות למבקשי מקלט להגיע לבריטניה, ולכן הבטיח לפתוח מסלולים נוספים ולעבוד יחד עם סוכנות הפליטים של האו”ם כדי שבריטניה תוכל לקחת את חלקה אל מול משבר פליטים הולך וגובר.
ניתוח
כבר נעבור לתגובות שקיבלה ההכרזה הזו, אבל לפני זה ניתוח קצר. יש פה כמה דברים שהרבה יחתמו עליהם. ייעול מערכת בחינת בקשות המקלט ויצירת מסלולים חוקיים להגיש בקשת מקלט בבריטניה הם דברים שכל ארגון זכויות אדם יחתום עליו. הגברת האכיפה כנראה לא תזיז יותר מדי גבות, וכך גם שינוי המגורים למבקשי המקלט כל עוד הם ראויים. העניין השנוי ביותר במחלוקת הוא כנראה העניין החוקי: הרצון להקשות על חייהם של מי שהגיעו לכאן – דבר שזכה לכינוי “אווירה עוינת” בימיה של ת’רזה מיי כשרת הפנים – ולגרש גם פליטים שנכנסו שלא בדרך המקובלת. אבל גם שם החידוש הוא הצהרתי. כאמור, כבר יש תכנית לגרש פליטים לרואנדה. החקיקה המדוברת רק תקשה על ממשלת לייבור לשנות את המדיניות מתחת לרדאר והיא תצטרך ממש להצהיר על ביטול החקיקה, עם כל ההשלכות הפוליטיות של צעד כזה.
דבר שאמר בהמשך הדיון גם מראה שהגישה עדיין לא השתנתה מספיק. “הדרך היחידה לפתור את הבעיה הזו היא לעצור את הסירות”, הוא אמר בהמשך הדיון. רק שכפי שהוצג קודם לכן, זו לא יכולה להיות הדרך היחידה. למעשה, החשש הוא שאם יצליחו לעצור את הסירות לחלוטין אנשים ינסו דברים מסוכנים יותר. הדרך, אם כן, היא דווקא להגדיל את היצע הדרכים הבטוחות, כשברור לכולם שאין בעיה בהחזרת אנשים שלא באמת זקוקים למקלט לביתם. אבל מזה לא מקבלים יותר מדי, לפחות לפי ההצהרה. את החקיקה עצמה כאמור נראה ב-2023.
דיון
אחרי סונאק הגיע תורו של ראש האופוזיציה קיר סטארמר. הוא, אם ממש לקצר, טען שסונאק פשוט מביא גימיקים משומשים, שאו שלא טרחו ליישם מעולם או שלא הצליחו ליישם. לדבריו כבר הבטיחו לקצר את זמן העיבוד של בקשות המקלט, הבטיחו חקיקה, הבטיחו לשלוח פליטים לרואנדה ושום דבר מזה לא קרה או עבד. סטארמר הבטיח לבדוק בעוד שנה אם באמת הצליחו לשחרר את הפקק של בקשות המקלט התקועות כפי שהבטיח סונאק. הוא אמר שיש צורך בתכנית רצינית ושהלייבור תספק אותה, רק לא טרח להגיד מהי. העובדה שספסלי הלייבור היו דלילים ביחס לספסלי השמרנים יצרה את הרושם שהסוגיה לא נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות של המפלגה.
אחרי סטארמר דיברה ראשת הממשלה לשעבר ושרת הפנים לשעבר ת’רזה מיי, שהביעה חשש מפגיעה בחוק העבדות המודרנית, שהיה פרי עמלה שלה במשרד הפנים. סונאק אמר משפט חסר משמעות שעל המערכת שמגנה מפני עבדות מודרנית לטפל בפגיעים ביותר. אחריה עלה הראש הטרי של ה-SNP בווסטמינסטר, סטיבן פלין. הוא זעם על הרעיון של יחס למבקשי מקלט כ”לא חוקיים”, והדגיש שאין מספיק דרכים חוקיות לבקש מקלט בבריטניה. עוד הוסיף פלין שהממשלה מתעלמת מכך שיש צורך בהגירה לטובת הכלכלה. בהמשך דיברה יו”ר ועדת הפנים דיאנה ג’ונסון (לייבור), שתהתה איך בדיוק סונאק הולך לשלש את מהירות העבודה של מערכת בחינת בקשות המקלט והזכירה שהפקק התחיל להיווצר כבר ב-2013, הרבה לפני שהסירות האלו הגיעו בסיטונאות. על התהייה סונאק רק אמר שיש תהליך שיעשה את זה, אבל הוא לא פירט מהו. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי קרא לביטול האיסור על עבודה כדי שמבקשי המקלט שממתינים לתשובה יוכלו לסייע לכלכלה. יצוין שבספסלים השמרניים נמצאו לא מעט שגם תמכו בסונאק.
הבוקר שאחרי
במהלך הלילה שאחרי הדיון סירה עם מבקשי מקלט נקלעה לקשיים בים, מה שהביא לכך שארבעה בני אדם מצאו את מותם במי החורף הקפואים. הדבר הכניס לשוק את כולם, והמערכת הפוליטית הביעה צער על המוות המיותר. אבל האסון גם הדגיש כמה צריך להביא לסוף של חציית התעלה, לא רק בשביל האינטרסים של בריטניה אלא גם למען מבקשי המקלט עצמם. הבעיה היא, לשיטת רבים, שהממשלה לא עושה את מה שבאמת צריך כדי שאנשים יפסיקו לבחור במסלול הזה.
הדין הבינלאומי
החקיקה של סונאק עלולה להיתקל בבעיה: בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR), שבריטניה עדיין חברה בו שכן הוא לא קשור לאיחוד האירופי אלא למועצה האירופית לזכויות אדם שבריטניה הייתה אחת ממייסדותיה. בית הדין הזה כבר תקע שליחה של מבקשי מקלט לרואנדה, והוא עלול לעשות זאת שוב כשהממשלה תנסה לגרש שוב, גם אם היא תחוקק חוקים בעניין. שמרנים רבים מעוניינים שבריטניה תחליט שבמקרים מסוימים בריטניה יכולה לפעול בניגוד לפסיקות של ה-ECHR, נגיד כשמגרשים מבקשי מקלט לרואנדה. למחרת הדיון (ד’) חבר הפרלמנט השמרני ג’ונת’ן גוליס הגיש הצעת חוק שתקבע דבר כזה, שקיבלה גיבוי בין השאר מבוריס ג’ונסון ושרת הפנים בימיו כראש הממשלה, פריטי פאטל. אך דאונינג 10 מסר שאין לממשלה כוונה לקדם אותה. בהתאם, ההצעה נפלה עם 188 חברי פרלמנט שהתנגדו מול 69 שתמכו.
גוליס גם רוצה לשקול מחדש את כל עניין החברות במועצה האירופית לזכויות אדם. אבל ה-ECHR מהווה את אחת הערובות להסכם יום שישי הטוב, כך שאם בריטניה תפרוש מהמועצה היא עשויה לגרום לקריסת ההסכם כולו, שגם כך לא בדיוק בימיו הטובים ביותר בגלל הברקזיט והשלכותיו על צפון אירלנד.
הגירה
ייתכן ששמתם לב בחלק של הדיון שגם סטיבן פלין וגם אד דייווי העלו את נושא ההגירה. זה לא לגמרי הנושא, אבל שווה להתעכב עליו. פלין ביסס את דבריו על הדוח השנתי של הוועדה המייעצת להגירה. במסמך נכתב שסיום חופש התנועה שהביא עמו הברקזיט, יחד עם מגיפת הקורונה, יצר גלי הלם בשוק העבודה, עם חוסר בעובדים בסקטורים רבים. פלין, יצוין, מתעלם מכך שבטווח הארוך הוועדה ממליצה לא להישען על הגירה לסקטורים מסוימים, במיוחד כשזה מגיע למקצועות עם כישורים גבוהים, ולהבין למה לא מצליחים להכשיר מספיק בריטים לתפקידים האלו. ובכל זאת, דיי ברור שלפחות בטווח הקצר צריך להביא עובדים מאיפשהו.
רק שלא בטוח שיש עם מי לדבר. רישי סונאק צריך לרצות את ההארד-ברקזיטרים במפלגה שלו, ולכן לא יכול לתת להגירה לצמוח יותר מדי. הדבר הגיע לידי אבסורד לפני מספר שבועות, כשדווח שהוא שוקל להגביל את מספר הסטודנטים הזרים שיוכלו להגר לבריטניה. הדבר אבסורדי כיוון שסטודנטים זרים מכניסים לא מעט כסף לאוניברסיטאות, לא לוקחים מקומות עבודה ממקומיים וברוב המקרים חוזרים הביתה בסוף התואר. קיר סטארמר מצדו רוצה להחזיר את מצביעי הלייבור הוותיקים שנטשו את קורבין לטובת הברקזיט של בוריס ג’ונסון. זה הביא אותו להגיד בכנס של קונפדרציית התעשייה הבריטית (CBI) שכלכלת בריטניה צריכה להפסיק את התלות שלה בהגירה. כלומר, גם ראש הממשלה וגם ראש האופוזיציה לא הולכים לצאת מהכלים כדי להגדיל את ההגירה (למרות שסונאק כן מעוניין בהגירה של עובדים בעלי מיומנויות).
לסיכום
בגדול, מה שחסר לבריטניה באמת זה לדעת מה היא רוצה לעשות עם מהגרים: מהגרי עבודה, פליטים, מהגרים לא חוקיים ועוד. טוב, זו אולי האשמה לא הוגנת: היא רוצה ליהנות מהיתרונות של הגירה בלי להתמודד עם ההשלכות. היא רוצה את היתרונות שבמהגרי עבודה בלי להתמודד עם השלכות פוליטיות וגם עם העובדה שהשנים האחרונות הראו שלא מדובר תמיד בכוח העבודה הכי נאמן (ודוח הוועדה המייעצת להגירה מזהיר מפני השלכות לא מתוכננות של הישענות על הגירה במקצועות עם שכר נמוך). היא רוצה את היוקרה שבאירוח פליטים, אבל לא רוצה להתמודד עם המשמעויות של זה לתשתיות המדינה, בעולם בו לפי סונאק עצמו מספר הפליטים רק צפוי לגדול.
התוצאה היא שבריטניה מתקשה להציג מדיניות ברורה. יהיו עוד מהגרים, או שעכשיו גם להשיג מקום באוניברסיטה בריטית יהפוך מסובך יותר לאנשים מחוץ לממלכה? מבטיחים עוד מסלולים להגיש בקשות מקלט, אבל כרגע לא ברור מה הם וכמה רחבים הם יהיו. במקום זאת, הממשלה מעדיפה להראות שהיא עושה משהו נקודתי שיוכל לרצות את המצביעים, והאופוזיציה מנסה להישאר מעורפלת ככל האפשר. התוצאה: הצהרה שיש בה חלקים טובים, אבל מעורפלת ונראה שבעיקר נועדה לקבל קצת נקודות בתקופה קשה לממשלה. נחכה ל-2023 כדי לראות מה בדיוק עוד מחכה לנו.