בוריס ג’ונסון רוצה להמשיך הלאה מפרשת המסיבות. האם באפשרותו לעשות זאת? אחרי שחקירת המשטרה בעניין הסתיימה בשבוע שעבר, אתמול (ד’) פורסם דוח החקירה הפנימית של סו גריי בעניין. כמובן, לא לפני שפורסם שג’ונסון ניסה לגנוז את הדוח ושהמשטרה עומדת בפני עתירות שמפקפקות בשיקול דעתה בחקירה. הדוח של סו גריי, בכל מקרה, תיאר שורה של מסיבות לתוך הלילה שהתקיימו בימי הקורונה ושכללו יחס רע כלפי עובדי האבטחה והניקיון של דאונינג 10. ג’ונסון לא נכח במסיבות לתוך הלילה, אבל הוא כן הגיעו להרמות כוסית באירועים שהתפתחו בהמשך למסיבות. ג’ונסון טען בפני הפרלמנט והתקשורת שהדבר היה מוצדק לחלוטין במסגרת תפקידו ושהלקחים הופקו, וביקש להמשיך הלאה בעבודתו. באופוזיציה לא קיבלו את זה, והיא וכמה שמרנים דרשו את התפטרותו. ג’ונסון כרגע מסרב ונראה שרוב מפלגתו איתו. כעת אנחנו עוברים לחקירה הבאה: זו של ועדת האתיקה, שתקבע אם הוא הטעה במכוון את הפרלמנט | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי

הרגע שרבים חיכו לו חודשים הגיע: סו גריי פרסמה את הדוח שלה בעניין פרשת המסיבות. אחרי ששבועות על גבי שבועות בוריס ג’ונסון דחה כל התייחסות לפרשה בטענה שהיא נמצאת בעיצומה של חקירה, הגיע הזמן סוף-סוף לדבר על הדברים. באופוזיציה, כמובן, הדוח הצדיק התפטרות עוד לפני שנקרא. מבחינת ג’ונסון ותומכיו, הדוח מצדיק את זה שכולנו נמשיך הלאה ונעזוב את זה.

מה קרה עד כה?

אתם כמובן מוזמנים לקרוא את כל הפרקים הקודמים בסאגה, אבל הנה תזכורת: בדצמבר 2021 התחילו להיחשף שורה של מסיבות והתקהלויות אסורות שהתקיימו בדאונינג 10 ובמשרד הקבינט ב-2020 ותחילת 2021, כשבריטניה הייתה נתונה תחת הגבלות קורונה קשוחות. בחלק מההתקהלויות האלו בוריס ג’ונסון עצמו השתתף. אבל כשנשאל על כך בפרלמנט, הוא טען שכל הכללים נשמרו. מאחר שהראיות המשיכו להצטבר – מה שיכול להעיד על כך ששיקר לפרלמנט – ויותר ויותר חברי פרלמנט שמרנים החליטו שג’ונסון צריך ללכת, הוא החליט להכריז על חקירה פנימית של האירועים, שבסופו של דבר נוהלה על-ידי עובדת המדינה הבכירה סו גריי. ג’ונסון ניצל את החקירה הזו כדי להתחמק ממענה לשאלות, בטענה שהוא לא מעוניין להשפיע על החקירה.

סו גריי
נקראה לדגל. סו גריי (צילום: ממשלת בריטניה)

החקירה של גריי נעצרה לאחר שמצאה מספיק ראיות שנעשו עבירות על החוק, מה שהעביר את החקירה למשטרה. זו חילקה קנסות, כולל אחד לג’ונסון ולשר האוצר רישי סונאק על השתתפותם במסיבת יום הולדת ביוני 2020. הדבר הביא את הפרלמנט להחליט שלאחר תום החקירות ועדת האתיקה תחקור ותחליט אם ג’ונסון שיקר לפרלמנט. עוד לפני שהקנסות האלו הגיעו, סו גריי פרסמה דוח ביניים כללי, שתיאר תרבות עבודה רקובה בדאונינג 10 וקרא לשינויים רציניים בצורת העבודה בבית ראש הממשלה. בינתיים, הלחץ על ג’ונסון מתוך מפלגתו קטן על רקע המלחמה באוקראינה.

ואז, בשבוע שעבר המשטרה הודיעה: סיימנו עם החקירה. בסך הכל חולקו 126 קנסות ל-83 אנשים, שלושה מהם הם בוריס ג’ונסון, אשתו קארי ורישי סונאק. בדאונינג 10 הבהירו שג’ונסון לא קיבל קנסות נוספים מעבר לזה של יום ההולדת. מבחינת האופוזיציה זה לבדו הספיק כדי לדרוש את התפטרותו, אבל תומכיו של ג’ונסון טענו שזה חוסר פרופורציות. איך שלא יהיה, כל מה שנשאר עכשיו זה פרסום הדוח של סו גריי, לא?

לקראת הפרסום

בימים שבין הודעת המשטרה על סיום החקירה לפרסום הדוח של סו גריי (שהיה צריך כמה ימים להדק קצוות) קרו כמה דברים. ראשית, התברר שלג’ונסון וגריי הייתה פגישה על הדוח הזה. הדבר הזה הוביל לקרב גרסאות על מי יזם את הפגישה הזו, שכן ג’ונסון הוא בכל זאת מושא לחקירה. לבסוף הובהר שהיוזמה הגיעה מכיוון דאונינג 10, אבל לא לפני שהרבה רעל נשפך. למשל, הדיילי מייל שמח לתת במה לגורמים אנונימיים שהאשימו את גריי שהיא “משחקת בפוליטיקה” עם הדוח הזה. בכל מקרה, רבים רוצים לדעת מה היה בפגישה הזו, אך לפי שעה ג’ונסון מסרב למסור תיעוד (ייתכן שיחויב למסור תיעוד לוועדת האתיקה לצורך החקירה). וזה חשוב, כי לפי הדיווחים (שג’ונסון מכחיש), הוא ניסה לשכנע את גריי לוותר על פרסום הדוח. הדבר נתן לרבים את התחושה שהדוח הזה מזוהם.

עניין אחר הוא פרסום של ITV, שהראה תמונות של בוריס ג’ונסון בהרמת כוסית באחד האירועים שנחקרו, עם לא מעט בקבוקי משקאות אלכוהוליים על השולחן. מדובר, לכאורה, בראיות פורנזיות שג’ונסון נכח בהתקהלויות אסורות בזמן הקורונה. הדבר העלה את השאלה למה המשטרה החליטה שלא לקנוס את ג’ונסון על האירוע הזה, בעיקר כי נוכחים אחרים כן נקנסו עליו. לפי הגארדיאן, התחילה עבודה על עתירה נגד המשטרה המטרופוליטנית של לונדון בטענה שהתנהלותה בחקירות נגד ג’ונסון הייתה לא סבירה. ראש עיריית לונדון סאדיק קאן דרש מנציב המשטרה בפועל סטיבן האוס להסביר מה בדיוק עמד בבסיס החלטותיה של המשטרה את מי לקנוס ומתי. המשטרה מבחינתה לא רוצה להתחיל להתייחס בפומבי לתיקים, אבל ייתכן שלא יותירו לה בררה.

ואז, אתמול (ד’), סו גריי העבירה לממשלה את הדוח שלה, שפורסם כמה שעות לאחר מכן לכל הציבור.

מה בדוח?

אז מה יש בדוח המדובר של סו גריי? הדוח כולל קרוב לארבעים עמודים לא כולל תמונות, אז אנסה לקצר. לאחר הרחבה מתודולוגית, שמה שחשוב לזכור ממנה זה שגריי נמנעה מלקבוע אם אירוע כלשהו עבר על החוק או לא ושהיא ציינה רק את שמות הבכירים ביותר בשירות הציבורי, היא עברה אירוע אירוע והסבירה מה היה שם. כך למשל, האירוע מה-15 במאי 2020, בו ג’ונסון, דומיניק קאמינגס ואחרים צולמו יושבים עם גבינות ויין? גריי הגיעה למסקנה שאכן היה מדובר בפגישות עבודה. לעומת זאת, האירוע שהתרחש חמישה ימים לאחר מכן, שזכה לכותרת “bring your own booze”, זכה לפירוט מרשים של כל תהליך הארגון כהתכנסות. בתיאור אירוע חג המולד מה-15 בדצמבר 2020, שג’ונסון הנחה במסגרתו חידון, תואר שחלק מהעובדים הגיעו לרמת שכרות שהוצע להם לצאת דרך הדלת האחורית.

אחד מהאירועים לא באמת נחקר: האירוע שאירע בדירת השרד של ג’ונסון, בה כביכול גם התקיימה מסיבה. גריי הפסיקה את חקירת האירוע מוקדם בגלל התערבות המשטרה, ואחרי שניתנו הקנסות החליטה שזה יהיה “לא ראוי וחסר פרופורציות” להשלים את החקירה.

אירוע מעניין הוא מסיבת חג המולד מה-18 בדצמבר 2020, זו שחשיפתה התחילה את כל הסאגה. לפי גריי, הרעש מהמסיבה הזו היה כל-כך חזק ששמעו אותו בחדרים אחרים בדאונינג 10. כמו כן, נראה שמישהו שם הגזים עם האלכוהול, בהתחשב בכך שצוות הניקיון העיד שיין נשפך על אחד הקירות ועל מכונת צילום. גם למסיבות שהתרחשו בלילה שלפני הלוויית הנסיך פיליפ באפריל 2021 שווה להתייחס. לפי הדיווחים, מעבר לאלכוהול שרץ שם עד שעה מאוחרת, החוגגים (ג’ונסון לא היה ביניהם) הצליחו גם להרוס נדנדה בגינה של דאונינג 10. באירוע אחר, מיוני 2020, אחד הגאונים הביא את עצמו למצב שהקיא. לא ניכנס כאן לכל אירוע ואירוע כי היו הרבה, אבל אני חושב שבשלב הזה התמונה ברורה: היו לא מעט חגיגות בדאונינג 10 בזמן שתושבי בריטניה התבקשו להימנע מהתקהלויות. יצוין שבכל האירועים בהם ג’ונסון נכח, זה היה לזמן קצר יחסית (לרוב עד חצי שעה).

דאונינג 10
בפנים חגיגה. דאונינג 10 (צילום: טום רובינסון)

מסקנות

אחרי סקירת האירועים האלו הגיע שלב המסקנות. לפי גריי, בהרבה מהאירועים האלו, ולא משנה מה עמד בבסיס ההחלטה לערוך אותם, כללי הקורונה שחלו באותו זמן לא נשמרו. היא גם חזרה על המסקנה של מדוח הביניים, לפיה היו בדאונינג 10 “כשלי מנהיגות ושיפוט”, שכן להרבה מהאירועים האלו אסור היה לתת היתר לקרות. הבכירים בבניין, בדרג הפוליטי והמקצועי, צריכים לדבריה לקחת אחריות על תרבות העבודה שם. עם זאת, היא כן ציינה שמאז דוח הביניים, בו המליצה על שינויים מבניים בדאונינג 10 ובמשרד הקבינט, אכן נעשו שינויים וכעת יש לתת להם זמן להוכיח את עצמם. גריי גם מספרת שצוות הניקיון והאבטחה זכה להתנהגות מבזה מצד העובדים החוגגים. עם זאת, גם בעניין זה נעשו צעדים לתיקון. עוד צעדים שגריי מספרת שנעשו היא הוצאת הנחיות ברורות למשרדי הממשלה לגבי שתיית אלכוהול במשרד.

אז מה היה לנו?

קצת קשה לטעות פה: בלי קשר לשאלה כמה קנסות חולקו, קשה להתחמק מהעובדה שתרבות העבודה בדאונינג 10 בזמן הקורונה הייתה קלוקלת למדי. להגיד על אירוע יום ההולדת של בוריס ג’ונסון שהוא גבולי זה עוד סביר, אבל קשה להגיד את אותו הדבר על מסיבות שנמשכו עד אמצע הלילה, והיו מספיק רועשות כדי להטריד עובדים אחרים במבנה. שלא לדבר על מה שנראה כמו התנהגות על סף הוונדליסטית. אמנם ג’ונסון לא ארגן את האירועים האלו ולא ארגן אף אחד מהם, אבל הוא כן הגיע לאירועים שבהם היה קשה להגיד שהכללים נשמרו כיאות, תחת עיניו הפקוחות.

בפרלמנט

ג’ונסון הבטיח וקיים לשאת הצהרה בפני הפרלמנט לאחר פרסום הדוח. אם לסכם את ההצהרה הזו במילה אחת, היא כנראה תהיה זו: “שחררו”. ג’ונסון אמנם אמר, שוב, שהוא “לוקח אחריות מלאה” ושהוא “למד שיעור חשוב” מהסאגה הזו, אבל זה נראה כמו מס שפתיים. חלקים נרחבים מהנאום הוקדשו לכך שעובדה שהוא נקנס רק על יום ההולדת, ולכן ניתן להבין שההגעה שלו הייתה סבירה ושההתקהלויות האלו עברו על החוק רק לאחר שהלך. והוא? לא ידע. הוא אמר כמה מילים נכונות לגבי הצורך להתנצל בפני אותם אנשי ניקיון ואבטחה שקיבלו יחס רע, ולהגיד שהוא יתקן את הפרוטוקול לגבי הצהרות שגויות שלו מתחילת הדרך, אבל כל זה היה רק הכנה לסיום. ג’ונסון הבהיר שאותם עובדי מדינה שהפרו את הכללים גם אחראיים לכמה מן ההצלחות של הממשלה בתקופת המגיפה, ולא שכח לציין הישגים. הוא אמר שהוא מקווה שכעת יהיה ניתן “להמשיך הלאה”, כדי לטפל במה שהציבור באמת רוצה שהממשלה תתעסק בו.

העניין המהותי הוא השאלה האם ג’ונסון שיקר לפרלמנט. בשביל זה הפרלמנט החליט על חקירה של ועדת האתיקה, אז אני לא אענה על זה. אבל ג’ונסון ביקש להתמקד בכך שכשהוא אמר שכל הנחיות הקורונה נשמרו, הוא האמין שאכן כך היה. זה מעלה את השאלה: אמת שהוא לא נקנס, אבל האם באמת הוא לא הבין שהוא נכנס להתקהלות שהייתה אסורה? אם אין פה שקר, אי-אפשר לפחות לתהות לגבי שיקול הדעת שלו? אבל בהינתן שגריי נתנה רק תקציר של האירועים והמשטרה לא מספרת למה בחלק מהאירועים החליטה לא לקנוס את ג’ונסון, יש לי רק שאלות בלי תשובות.

דבר הפרלמנט

כידוע, הצהרות בפרלמנט לא עוברות בלי תגובה. ראשון עלה ראש האופוזיציה קיר סטארמר. קשה להגיד שהנאום הזה היה מחדש במיוחד: שוב קלישאת “חוק אחד בשבילם וחוק אחר לכל השאר”, הדגשה שהקנס הבודד הזה צריך להוציא את ג’ונסון מדאונינג 10 והוא ביקש לטעון שהדוח של סו גריי הוא עוד סיבה בגינה על ג’ונסון להתפטר, לא סיבה שיישאר. עוד הזכיר שהוא מתכוון להתפטר אם המשטרה תחליט שהוא עבר על החוק במסגרת שערוריית “בירגייט“. לבסוף, קרא לשמרנים לעשות את הנדרש מהם לשיטתו: להדיח את ג’ונסון. ג’ונסון הגיב בסדרה של עקיצות (גם אם בטון יותר רגוע) כלפי סטארמר, במה שהראה שכשהוא מבקש שנשחרר אז הוא התכוון ממש תוך כדי הדיון. נקודה טובה שלו הייתה שהוא הזכיר שסטארמר דרש מג’ונסון להתפטר כשחקירת המשטרה רק החלה, והנה סטארמר עודנו פה למרות החקירה נגדו.

שר המשפטים עד לאחרונה רוברט באקלנד דרש לדעת אם באחת הפעמים בהם ג’ונסון נשאל על המסיבות הוא הטעה ביודעין את הפרלמנט. ג’ונסון הכחיש, אבל זו חתיכת פתיחה מהספסלים השמרניים. אחריו עלה ראש ה-SNP בווסטמינסטר, איאן בלאקפורד, שטען ש”הדג מסריח מהראש” והזהיר ששמרנים שלא יגישו מכתב אי-אמון נגד ג’ונסון לא יוכלו להסתכל בעיניי בוחריהם. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי האשים את ג’ונסון שהוא בכלל התנצל על כך שנתפס.

תמיכה ראשונה הגיעה מפיטר בון השמרני, שאמר שמצביעיו אומרים לו שהדברים שמטרידים אותם אינם המסיבות, אלא המלחמה באוקראינה, מבקשי המקלט שחוצים את תעלת למאנש באופן לא חוקי ומשבר יוקר המחיה. שר השיכון לשעבר רוברט ג’נריק ואחרים אמרו דברים דומים. פחות תמיכה הגיע מטוביאס אלווד (שמרני), יו”ר ועדת ההגנה, שהזהיר את חבריו למפלגה מפני תבוסה בבחירות עם ג’ונסון בראש, ושאל את ג’ונסון אם הוא יכול לחשוב על עוד ראש ממשלה שהיה מגיע למצב הזה.

מסיבת העיתונאים

אחרי שג’ונסון סיים בפרלמנט, הגיע הזמן להתנצל בפני הציבור במסיבת עיתונאים. ג’ונסון חזר בגדול על אותם דברים, וגם הדגיש שהוא מאמין שהגעה לאירועי פרידה והעלאת המוראל הם חלק ממשימתו של המנהיג. אין ספק לגבי המוראל, אבל להגיע לאירועי פרידה? למה בכלל היו אירועי פרידה מהעבודה בזמן פנדמיה, בזמן שבו נמנע מרבים להגיע ללוויות או ללידת ילדיהם שלהם? ג’ונסון אמר שלדעתו זה נכון להודות למי שעובדים קשה כדי להתמודד עם המגיפה במקרה שהם עוזבים. זה נכון, אבל מה קרה לשיחת פרידה קצרה ואישית במשרד? זה אכן מבאס, אבל גם לא לראות קרובי משפחה זה מבאס.

בשאלות העיתונאים, הוא התחמק שלא באלגנטיות מהשאלה מה היו כשליו האישיים שהביאו לתרבות העבודה הקלוקלת בדאונינג 10. הוא גם דחה את הטענה שהיה קשה לקבוע את הגבול בין עבודה לאירוע חברתי בגלל שההנחיות לא היו ברורות מספיק, וטען שזה בגלל אופי העבודה הייחודי. הוא כמובן דחה כל טענה שהוא שיקר, הנחה לשקר, הפר את החוקים או צריך להתפטר. הוא גם דחה כל אפשרות שהפעיל לחצים על סו גריי לרכך את הדוח או לעזוב אותו.

ועידת 1922

עוד תחנה של ג’ונסון הייתה לדבר בפני ועדת 1922, אותו גוף שמאגד את הבקבנצ’רס השמרניים ועובד למעשה כגוף המנהל של המפלגה הפרלמנטרית. בכל זאת, חבריו למפלגה הם אלו שמאפשרים לו להישאר ראש הממשלה. לאף אחד לא היו אשליות שג’ונסון יתפטר בגלל הדבר הזה. השאלה הייתה האם המפלגה תאפשר לו להישאר. ג’ונסון רצה לעשות כל מה שניתן כדי שהיא לא תפנה נגדו (ובהתחשב בכך שמדובר במפלגה סכינאית למדי, זו לא משימה שניתן לזלזל בה). לפי הדיווחים, הוא התנצל גם בפניהם, שוב קיבל אחריות מלאה (זמן מצוין להעלות את שאלתו של העיתונאי אנדרו מאר: אם ג’ונסון לא מתפטר, מה בעצם פירושה של קבלת האחריות?). הוא פסל את האפשרות של איסור הכנסת אלכוהול לדאונינג 10 (אני חושב שהוא צודק במקרה הזה) ובגדול ניסה בעיקר לחלץ את עצמו.

איך זה הלך? תלוי את מי שואלים. אחד החברים בוועידה, שלא דיבר בשמו, טען שג’ונסון התייחס לכל הסיפור הזה כאל בדיחה. חבר הפרלמנט השמרני ג’וליאן סטרדי הוציא תוך כדי הפגישה ציוץ בו הודיע על הסרת תמיכתו מג’ונסון. מצד שני, כפי שתכף נראה, יש לא מעט שמתכוונים להמשיך ולתמוך בג’ונסון להישאר במקומו כראש הממשלה.


מה עכשיו?

קודם כל, כעת החקירה של ועדת האתיקה – האם ג’ונסון שיקר במזיד לפרלמנט? – תוכל להתחיל. קשה לראות איך בדיוק מוכיחים שג’ונסון ידע בזמן אמת שהוא אמר דברים לא נכונים עובדתית, אבל אם יגיעו למסקנה הזו יהיה קשה לראות איך ג’ונסון נשאר בתפקידו. כבר לא יהיה מדובר בהפרת חוק בלבד, אלא בחתירה תחת אחד הכללים החשובים בחוקה הלא כתובה של בריטניה: הממשלה צריכה לתת נתוני אמת לפרלמנט. היא יכולה לבלשט, לברבר, להתחמק, אבל היא לא יכולה להציג דברים לא נכונים כעובדות. אם השמרנים ישאירו אותו בתפקיד גם אחרי דבר כזה, לא יהיה בלתי סביר להניח שנראה פיצול במפלגה, שיפגע בה מאוד בבחירות.

כמובן, טכנית עומדת האפשרות שהשמרנים ידיחו את ג’ונסון לפני שהחקירה תגיע לסיומה. אבל זה לא סביר: לפי ההערכות, אין למורדים מספיק תומכים כדי להביא להצבעת אי-אמון בג’ונסון כראש המפלגה. יותר מכך, גם אם יש להם, הם כנראה לא יצליחו להגיע למספרים הדרושים להדחה עצמה. במילים אחרות, נוסף על ג’ונסון לחץ, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות.

בוריס ג'ונסון
בטוח לעת עתה. בוריס ג’ונסון (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)

כרגע, הקו המנחה של תומכי ג’ונסון (ושל ג’ונסון עצמו, כפי שעלה במסיבת העיתונאים), הוא שהמפלגה נבחרה עם רוב גדול על בסיס המצע השמרני עם ג’ונסון כראש הממשלה, ולכן המנדט שייך לו. זה לא שהטיעון הזה לחלוטין חסר טעם, אבל מתעלם לחלוטין ממסורת בריטית מפוארת: אפשר להחליף באמצע. ג’ון מייג’ור החליף את מרגרט ת’אצ’ר ב-1990 (אחרי שהביאה לרוב גדול יותר משל ג’ונסון ב-1987) והלך לבחירות רק ב-1992. גורדון בראון החליף את טוני בלייר ב-2007 (עם רוב לא קטן בהרבה משל ג’ונסון), והלך לבחירות רק ב-2010. ת’רזה מיי החליפה את דייוויד קמרון ב-2016, והלכה לבחירות רק כשנה לאחר מכן. ג’ונסון עצמו החליף את מיי בלי בחירות כלליות, אחרי שהבטיח במרוץ למפלגה השמרנית שלא יהיו בחירות כלליות באותה שנה, והלך אליהן לא בגלל ענייני מנדט אלא כדי להשיג לעצמו עמדה טובה יותר. בקיצור, בכל הכבוד למצע, ג’ונסון לא יקבע תקדים אם יתפטר וייתן למישהו להחליף אותו בלי בחירות.

לסיכום

המשמעויות של הדוח של סו גריי הן מה שתרצו שהן יהיו. אם תחשבו שמדובר בעילה להתפטרות, כל הראיות שם. אם תחשבו שזה מראה שיש כמה ליקויים לתקן אבל שאפשר לעבור הלאה, גם את זה אפשר להסיק. אבל איך שלא יהיה, לבוריס ג’ונסון יש הרבה מאוד להסביר. עובדי דאונינג 10 אכן עבדו מסביב לשעון, אבל כך גם עובדים חיוניים רבים, ולא בטוח שהם זכו לאפשרות להיפרד באופן חגיגי שכולל אלכוהול מחבר שהחליט לעבור עבודה. לא יהיה מופרך להניח שג’ונסון לא סתם טעה בשיקול הדעת, אלא נהנה מהנוחות של גבולות רופפים במקום שבו הוא יכול לקבוע את הכללים. מצד שני, יש מי שיטענו שלנוכח השעה הקשה זה לא הזמן להחליף ראש ממשלה (למרות שגם זה לא יהיה תקדים). לפי שעה, נראה שג’ונסון לא הולך לשום מקום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *