האם ישנה קונספירציה נגד השמרנים בבחירות המקומיות? אוליבר דאודן, מנכ”ל המפלגה השמרנית, הצביע על כך שהלייבור והליברל-דמוקרטים מעמידים הרבה פחות מועמדים מאשר ב-2018, ומאשים אותם בברית “ליב-לאב” (Lib-Lab) סודית ואנטי-דמוקרטית. הטיעונים של דאודן נקרעו בזה אחר זה על-ידי הציבור, ובלייבור ובמפלגה הליברל-דמוקרטית הכחישו מכל וכל שיש ברית כזו. אבל המכתב הזה, עד כמה שזכה לגיחוך, הוא לא רק ניסיון של השמרנים לחלץ את עצמם מהתחזיות העגומות לבחירות האלו. זה גם ניסיון להגן על ג’ונסון מההשלכות של תוצאות גרועות ולשלוח ליריבים מסר שהממזרים בדיוק שינו את הכללים | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי
האם ברית הליב-לאב חוזרת? “ליב-לאב” (באנגלית: Lib-Lab, קיצור ל-Liberal-Labour) זה כינוי לבריתות העבר בין המפלגה הליברלית (לפני שהתמזגה בסוף שנות השמונים עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והפכה למפלגה הליברל-דמוקרטית) למפלגת הלייבור. לעתים היה מדובר בבריתות אד-הוק, ולפעמים בקואליציה של ממש. הפעם האחרונה בה הברית הזו קיבלה צורה של ממש בווסטמינסטר הייתה ב-1977, אז הליברלים חתמו על הסכם תמיכה מבחוץ עם ממשלתו של ג’יימס קלהאן. בספטמבר 1978 הליברלים פרשו מהברית, וכחצי שנה לאחר מכן הצביעו יחד עם השמרנים נגד הממשלה בהצבעת אי-אמון, האחרונה שהפילה ממשלה בריטית. מאז עלו אפשרויות של שיתופי פעולה בין הלייבור לליברלים, ובהמשך הליברל-דמוקרטים, אבל זה לא קיבל צורה. מאז היו דיבורים על שיתופי פעולה, אבל אלו מעולם לא הבשילו מחוץ לפרלמנטים האזוריים של ויילס וסקוטלנד.
אבל, כעת טוענים השמרנים, ברית הליב-לאב חוזרת ובגדול. כלומר, בקטן, שלא ישמעו. לפי השמרנים, הליברל-דמוקרטים והלייבור משתפים פעולה, אבל בסוד, לקראת הבחירות המקומיות שיתקיימו בעוד שלושה ימים (ה’). זה לא הלך כפי שהם קיוו.
המכתב
בלילה שבין שבת לראשון מנכ”ל המפלגה השמרנית, אוליבר דאודן, שלח מכתב פומבי לראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר. “סר קיר היקר”, התחיל המכתב. “הובא לתשומת לבי שהלייבור הסירה מועמדים מחלקים במדינה לקראת הבחירות המקומיות של השבוע הבא”. לדוגמה? בדרום-מערב הלייבור הציבה מועמדים ב-61% מאזורי הבחירה, לעומת 97% ב-2018 (הבחירות הקודמות בהן נערכו בחירות בשטחים המקבילים). בדרום-מזרח, מדובר ב-88% לעומת 99% בהתאמה. אוקיי, תשאלו, אז מה? או, כאן מגיע הטוויסט מבית דאודן: המפלגה הליברל-דמוקרטית, שקטנה יותר מהלייבור, מציבה מועמדים ב-87% מהדרום-מערב ו-77% מהדרום-מזרח, קרוב או אפילו יותר מהלייבור. לעומת זאת, כך דאודן, נראה שבצפון הליברל-דמוקרטים מציבה פחות מועמדים לעומת 2018, לטובת הלייבור. על כך דאודן כתב: “התנועות האלו חזקות מדי בשביל להיות סתם צירוף מקרים”.
🥀 The secret Labour/Lib Dem elections pact has been revealed.
Read my letter and the questions that Sir Keir Starmer must answer 👇 pic.twitter.com/zD93GMGwmA
— Oliver Dowden (@OliverDowden) April 30, 2022
שלב הראיות לא נגמר כאן: “היה מספר רב של דיווחים בתקשורת על קיומה של ברית אלקטורלית בין הלייבור לליברל-דמוקרטים בחודשים האחרונים”. ואז הוא עבר לשלב החשדות, והאשים בכוונה לפגוע בזכות הדמוקרטית לבחור (שכן יהיו פחות אפשרויות). משום כך, דאודן ביקש תשובות לשלוש שאלות, שהוא האמין שסטארמר יסכים שיש בהן עניין לציבור: ראשית, מתי הוסכמה ברית הליב-לאב הזו? שנית, האם הייתה התייעצות עם חברי הפרלמנט ומתפקדי המפלגות באזורים שיושפעו? שלישית, למה הדבר נשמר בסוד?
כדאי להסביר את העניין. כידוע, שיטת הבחירות הבריטית היא אזורית-רובית. פירוש הדבר הוא שמי שמקבל הכי הרבה קולות, ולא משנה כמה אחוזים מהקולות זה יוצא, מנצח. זה הופך את השיטה לרגישה מאוד להצבעה אסטרטגית, ופיצול קולות בין מתנגדיה של מפלגה אחת – אפילו אם לא פופולרית במיוחד במחוז הבחירה – יביא דווקא לבחירתה שלה. בנוסף, הבחירות המקומיות הקרובות מגיעות כשבוריס ג’ונסון נמצא במצב רגיש, והפסד רציני של חברי מועצה לשמרנים (האופן בו בוחנים את ההישגים בבחירות המקומיות) עשוי לערער את מעמדו של ג’ונסון במפלגה השמרנית. דאודן למעשה טוען לקונספירציית ליב-לאב שמטרתה רק לפגוע בשמרנים, באופן שפוגע למעשה במצביעים.
פירוק של הטיעונים
המכתב של דאודן הוא, איך לומר, לא מאוד משכנע. הציבור שמח להצביע על כשלים בו. נתחיל בטענה שזכות הבחירה תיפגע. אכן, למצביעים במחוזות הבחירה בהם הלייבור או הליברל-דמוקרטים לא ירוצו יהיו פחות אפשרויות בחירה. רק שזה טיעון מאוד מטופש. אתם יודעים כמה מועמדים השמרנים מעמידים בבחירות לאסיפת צפון אירלנד? אחד. כלומר, יש 17 מחוזות בחירה בהם אין מועמד שמרני. לשיטת דאודן, השמרנים פוגעים בזכות הדמוקרטית של רוב תושבי צפון אירלנד. לא לעניין. אבל יותר ברצינות: כפי שדאודן אמר בעצמו, גם ב-2018 הלייבור או הליברל-דמוקרטים לא העמידו מועמדים בכל מחוזות הבחירה. בסופו של דבר, לכל מפלגה יש משאבים מוגבלים והיא צריכה להשתמש בהם בחוכמה. דאודן אמור לדעת את זה, בהתחשב בכך שהשמרנים מעמידים 46 מועמדים פחות מאשר הלייבור. אציין שלפי ראש הליברל-דמוקרטים, אד דייווי, השמרנים מציבים בעצמם פחות מועמדים לעומת 2018, אבל לא הצלחתי לאמת את הטענה הזו.
בנוסף, רבים נהנו להזכיר לדאודן בטוויטר עניין קטן: בבחירות הכלליות של 2019 מפלגת הברקזיט (היום מפלגת הרפורמה) של נייג’ל פרג’ הסירה מועמדים מכל מחוזות הבחירה בהם השמרנים ניצחו ב-2017. ההשוואה, חשוב לציין, לא לגמרי זהה, שכן פרג’ עשה את המהלך הזה באופן חד-צדדי כדי לא להגיע בטעות למצב שתומכי משאל עם נוסף על הברקזיט ייכנסו לדאונינג 10 (השמרנים ניסו להגיע איתו להסדר נדיב יותר עבורם). ועדיין: אף אחד לא ממש התלונן שלוקחים לתושבי אותם מחוזות את הזכות להצביע למפלגת הברקזיט. אז היה ברור לכולם: זו שיטת הבחירות, אלו הטריקים שהיא מספקת, תתמודדו עם זה.
הדבר למעשה משאיר מהמכתב של דאודן את הקונספירציה בלבד. אבל חוץ ממספרים שמבחינתו מסתדרים אין לו שום הוכחה שאכן יש ברית ליב-לאב שכזו. בהתחשב בכך שגם סטארמר וגם דייווי מכחישים שיש אחת, נשארנו כמעט בלי כלום. עקרונית, כל עוד אין קמפיינים לטובת בעלי הברית, גם אין חובה אמיתית לחשוף את הברית (אם יש כזו).
ההדהוד
העובדה שכל המכתב הזה מטופש לחלוטין לא בדיוק הפריעה לשמרנים לשתף אותו. לדוגמה, שר צפון אירלנד, ברנדון לואיס, שיתף אותו והזהיר שהלייבור נכנסת לברית עם המפלגה שרוצה להשיב את הברקזיט על עקבותיו. חשוב להדגיש שמדובר כאן בבחירות המקומיות: גם אם סטארמר ודייווי יזכו להצלחה מדהימה בבחירות האלו, הם יישארו באופוזיציה. זה לא בדיוק שיש סכנה שראש עיריית האקני יחזיר את בריטניה לאיחוד האירופי. זה נכון שבבחירות מקומיות נהוג לנקוט ברטוריקה של פוליטיקה לאומית, אבל מגוחך ברמה של סטארמר מבטיח להטיל מס על הרווחים הלא צפויים של חברות האנרגיה כחלק מקמפיין הבחירות הזה. ובכל מקרה, גם אם אכן יש ברית כזו, היא לא בהכרח תשפיע על הבחירות המקומיות. לסטארמר יש שאיפות להגיע לרוב מוחלט, ובשביל זה הוא יצטרך להריץ כמה שיותר מועמדים. כבר עכשיו סטארמר ודייווי הבטיחו ששניהם יעמידו מועמדים בבחירות הביניים שיצאו לדרך בשל התפטרויות של שמרנים.
Looks like Labour doing a deal with the Party looking to rejoin the EU, giving away Labours true intent. Even on Wednesday Labour were backing EU against UK in our oral questions. https://t.co/Kzzxww1iaY
— Brandon Lewis (@BrandonLewis) May 1, 2022
בשביל מה כל זה?
האם הניסיון הזה של דאודן הוא מה שחשוב להתעסק בו? בכל זאת, יש מלחמה באוקראינה, משבר יוקר מחיה, שערוריות גדולות יותר ומה לא. למעשה, כשנשאל על הברית הזו, לאחר ששלל את קיומה, סטארמר היה נחוש לגרום למראיינת סופי רידג’ לדבר על יוקר המחיה. ובכן, קודם כל, אנחנו בימים לא קלים ולא יזיק לנו לנקות את הראש קצת. אבל יותר ברצינות: הדבר מראה באיזה מצב נואש נמצאים השמרנים. לפי הערכה של הטלגרף, עיתון פרו-שמרני ואפילו פרו-ג’ונסוניאני לא פעם, השמרנים צפויים להפסיד יותר מ-800 חברי מועצה לעומת 2018. זה המון, וזה יכאב.
דאודן מנסה לעשות כאן שני דברים: ראשית, להסיח קצת את הדעת. כן, השמרנים מספרים איך במועצות שלהם מסי המועצה הכי נמוכים והשירותים הכי טובים. אבל הם מתקשים לשכנע כשהם מעלים ברמה הלאומית את הביטוח הלאומי ועושים מה שנתפש כמעט מאוד כדי להתמודד עם יוקר המחיה. אז במקום זה, דאודן מנסה לגרום לציבור להסתכל על איזו ציפור. שנית, זה יאפשר להציג את המכה שהשמרנים יחטפו, אם אכן יחטפו אותה, כפחות דרמטית. זה לא כי הציבור מאבד אמון בשמרנים, זה כי היה פה תרגיל ליב-לאב מלוכלך. זה בעיקר יאפשר לבוריס ג’ונסון לשמור על מעמדו מול מורדים פוטנציאליים, שעשויים לרצות להוריד אותו אם הוא יביא למפלה כבדה מדי בבחירות המקומיות ובבחירות הביניים שיגיעו כנראה מתישהו ביוני.
ולא פחות חשוב, לאחרונה השמרנים העבירו את חוק הבחירות שלהם. אחד הסעיפים בו, בפועל, הורג את האפשרות לבריתות רשמיות. בגלל שאין פה הודאה בברית ואין פה קמפיין לטובת המפלגה השנייה בברית, אי יהיה אפשר להכריח את הלייבור או הליברל-דמוקרטים להעמיד מועמדים או לטעון שהם עברו על החוק. אבל דאודן מבקש להעביר מסר, שכל ניסיון לחבירה יחדיו כדי להדיח את השמרנים תהיה קשה למדי. המכתב של דאודן אולי פתטי, אבל המסר שעולה ממנו מטריד מאוד לגבי הכוח של מפלגת השלטון להטות את המערכת לטובתה.