“ככל שהשלום קיים יותר זמן יהיה קשה יותר לחזור אחורה”, אומר סטיוארט דיקסון, חבר באסיפת צפון אירלנד מטעם מפלגת הברית, בריאיון ליס מיניסטר, לקראת הבחירות לאסיפה. דיברנו על פרוטוקול צפון אירלנד שמאפיל על כל נושא אחרת בבחירות האלו, על הצורך לערוך שינויים במבנה הפוליטי של צפון אירלנד, על הסקרים המחמיאים למפלגה וגם על מה שצופן העתיד | צילום: באדיבות סטיוארט דיקסון
הבחירות לאסיפת צפון אירלנד מתקרבות בצעדי ענק, והמפלגות מקיימות קמפיינים כדי לנסות לזכות בכמה שיותר קולות. אחת המפלגות האלו היא מפלגת הברית (Alliance Party), מטעמה סטיוארט דיקסון מכהן כחבר באסיפת צפון אירלנד. דיקסון התראיין לבלוג על הבחירות, ואם דברים ילכו כשורה הוא יחזור לעוד גיחה לאחר הבחירות כדי לדבר על התוצאות.
הכל על הפרוטוקול
השאלה הראשונה שהפניתי אל דיקסון היא מה הנושא שעומד בלב הבחירות האלו. “יש מבחר נושאים, שתלויים כמובן במפלגה שאתה נמצא בה”, הוא אומר, “אבל ההשפעות של עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי – ספציפית ההסדרים שידועים כפרוטוקול צפון אירלנד – מאפילות על כל השאר”.
פרוטוקול צפון אירלנד הוא ההסדר שממשלת בריטניה והאיחוד האירופי הסכימו עליו כדי להימנע מהצבת גבול קשיח בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית. לפי ההסדר הוצב גבול פנימי בתוך הממלכה המאוחדת, בין האי הבריטי לצפון אירלנד. פירוש הדבר הוא, אם לתמצת למשפט אחד, שהרבה מאוד מהסחורות שחוצות את הים האירי ממזרח למערב צריכות לעבור במכס. הפרוטוקול הזה שנוי במחלוקת, שכן הוא מקשה על העברת סחורות בתוך הממלכה וגם מאתגר את הרעיון של ממלכה מאוחדת. על רקע הפרוטוקול הזה, התפטר מתפקידו השר הראשון של צפון אירלנד, פול גיוואן (DUP).
“בפועל, הפרוטוקול משאיר את צפון אירלנד בתוך האיחוד האירופי בהיבט של סחורות ויצר קשיים במה שנקרא תעבורה ממזרח למערב”, מסביר דיקסון. “אבל החלופה היא הצבת גבול קשיח באי האירי, מה שהיה שם את הברקזיט בניגוד להסכם יום שישי הטוב”.
אז אתה בעד הפרוטוקול?
“אני חושב שפרוטוקול צפון אירלנד מספק הסדר בר קיימא עבורנו כאן, בצפון אירלנד, שכולל גם יתרונות. כמובן, בראש ובראשונה זה מאפשר לנו להמשיך לסחור בתוך האיחוד האירופי, על בסיס הדרום (הרפובליקה האירית – אב”מ), כי אנחנו היחידים עם גבול יבשתי עם האיחוד האירופי. הוא גם משאיר אותנו חלק מהממלכה המאוחדת. זה שם אותנו בעמדה לא רק לחזק את המסחר אלא גם למשוך הנה עסקים, כי מכאן יש להם גישה ישירה גם לאיחוד האירופי וגם לממלכה המאוחדת, שזה דיי ייחודי”.
רק שלא הכל ורוד. כאמור, היוניוניסטים, תומכי ההישארות של צפון אירלנד בממלכה המאוחדת, מתנגדים מאוד לפרוטוקול. הם מפעילים לחץ על ממשלת בריטניה להפעיל את סעיף 16 לפרוטוקול, שלמעשה משעה את הפרוטוקול חד-צדדית. יש גם שרים בתוך הממשלה הבריטית שמעוניינים להפעיל את הסעיף כדי לפגוע בשין פיין בבחירות. זה כנראה כבר לא יקרה, אבל יש לחצים להפעיל אותו מיד לאחר הבחירות.
אתה רואה את זה קורה?
“קשה לחזות מה ממשלת בריטניה תעשה אחרי הבחירות. אני חושב שתהיה קריאה, בעיקר מצד המפלגות הקיצוניות יותר, להפעיל את סעיף 16. לכן הרבה תלוי במפלגות כמו שלי, ומפלגות מהמרכז והשמאל כמו ה-SDLP, וכמובן שין פיין. אם המפלגות האלו יזכו להישגים טובים בבחירות, זה יפעיל לחץ על ממשלת בריטניה שלא להפעיל את סעיף 16”.
סקרים הם כמו בושם
הסקרים מחמיאים מאוד למפלגת הברית, מטעמה כאמור סטיוארט דיקסון משמש כחבר באסיפה. לפי אותם סקרים, המפלגה תהיה השלישית בגודלה, עם 16% מהקולות בעדיפות הראשונה (להסבר על שיטת הבחירות ראו כאן). מדובר בקפיצה לא רעה מהמקום החמישי שהושג בבחירות הקודמות.
“סקרים אינם בחירות”, דיקסון מנסה לצנן את ההתלהבות. “בחירות הן אנשים שממלאים את טופס ההצבעה שלהם. אכן יש אינדיקציות חזקות שהציבור יגיע עם גישה חיובית כלפינו. אבל אנחנו עדיין שלושה שבועות מהבחירות, ודברים יכולים להשתנות עם הזמן. כבר ראיתי מקרים בעבר שהיה צפי שנצליח לא רע, וראינו איך גישות מתקשחות ככל שמתקרבים למועד הבחירות”.
ובכל זאת, למה לדעתך לפחות כרגע הסקרים מלטפים?
“אני חושב שכמפלגה פוליטית עברנו מסע בפיתוח המדיניות שלנו. היה לנו משרד ממשלתי בממשלה האחרונה. שרת המשפטים שלנו היא גם ראשת המפלגה (נעמי לונג – אב”מ). היא הייתה מוצלחת מאוד במונחים של העברת חקיקה, וגם הראתה יכולת להשתלב בדיון הציבורי. היה ניתן לראות זאת בבחירות המקומיות האחרונות (במועצות בצפון אירלנד ב-2019 – אב”מ) שאחריהן הגיעו הבחירות לפרלמנט האירופי – האחרונות בהן בריטניה השתתפה לפני עזיבת האיחוד – והבחירות לווסטמינסטר. זכינו במושב האירופי הראשון שלנו כאן ברוב גדול, כך שבעצם המצב האלקטורלי שלנו השתפר במשך זמן רב. הרבה יותר אנשים צעירים הגיעו להצביע בפעם הראשונה, אנשים שעבורם ‘הצרות’, העבר האלים של צפון אירלנד, לא מהדהדות כפי שהדהדו לפני אולי 20 שנה”.
צורך בשינוי
אחרי הבחירות צפויים קשיים רציניים בהקמת ממשלה. המבנה הפוליטי שהוקם עבור צפון אירלנד כחלק מהסכם יום שישי הטוב הוא מורכב: המפלגות מתחלקות לשלושה גושים: יוניוניסטי, לאומני (כלומר, תמיכה באיחוד עם הרפובליקה) ועצמאי (אליו, משתייכת למשל מפלגת הברית). הגושים היוניוניסטי והלאומני צריכים להקים קואליציה ביחד, כאשר בראשות הממשלה עומדים השר הראשון וסגן השר הראשון, שלמרות השם שווים למעשה במעמדם ובסמכויותיהם. השר הראשון מגיע מטעם המפלגה הגדולה ביותר, וסגן השר הראשון מהמפלגה הגדולה ביותר בגוש השני בקואליציה. ישנו גם מנגנון שאם מופעל מונע להעביר חקיקה בלי הסכמת שני הגושים האלו, מה שלמעשה מעניק זכות וטו בנושאים שנויים במחלוקת.
הבעיה היא שלפי הסקרים, שין פיין הלאומנית הולכת להיות למפלגה הגדולה ביותר אחרי הבחירות. זו תהיה הפעם הראשונה שמפלגה לאומנית, ועוד עם עבר טרוריסטי כמו של שין פיין, תהפוך למפלגה הגדולה ביותר. המפלגות היוניוניסטיות כרגע מסרבות להתחייב שיסכימו לשבת תחת מישל אוניל, ראשת שין פיין בצפון אירלנד, כשרה הראשונה. זה אומר שייתכן שלא תקום ממשלה.
“בוא נפרק את זה רגע”, מציע דיקסון. “יש פה כמה דברים. קודם כל, החקיקה לא מאפשרת למפלגה שלי להעמיד את השרה הראשונה או את סגנית השרה הראשונה. אז אם נהיה בסיטואציה בה נצליח להיות המפלגה הכי גדולה או פוטנציאלית המפלגה השנייה בגודלה, לפי חוק לא נוכל להעמיד שרה ראשונה או סגנית שרה ראשונה. לכן, במקרה שנגיע להיות המפלגה השנייה בגודלה זה יעמיד אתגר רציני להסדרים הנוכחיים, שמדירים אותנו מהעמדה הזו. אין לי ספק שבנקודה הזו ממשלת בריטניה תהיה חייבת לחוקק כדי לאפשר לנו להעמיד סגנית שרה ראשונה. הנקודה השנייה היא אם היוניוניסטים יסרבו להשתתף. אנחנו אמרנו בבירור שכל מפלגה שמעוניינת, בהתבסס על המנדט האלקטורלי שלה, להשתתף בממשלה צריכה להיות רשאית לעשות כן. וגם לא צריך להיות וטו. הווטו מוטמע כחלק מהסכם יום שישי הטוב, אבל אני חושב שהזמן לכך עבר”.
הסכם יום שישי הטוב סייע להפסיק את האלימות בצפון אירלנד. אבל יכול להיות שמבנה פוליטי, שבכהונת האסיפה היוצאת היה משותק שלוש מתוך חמש שנים, כבר לא משיג את המטרה?
“זה מקשה ומאתגר להתנהל, ואני חושב שהוא השיג את מטרתו בזמנו, אבל כעת ניתן לאתגר ולשנות אותו. זה למה אני אומר, ולמה אנחנו כמפלגה אומרים, שהעתיד צריך להיות קואליציה של המעוניינים בכך, במקום קואליציה כפויה. אבל השינוי לא יכול להגיע מאסיפת צפון אירלנד אלא מווסטמינסטר, בדמות שינויים לחוק צפון אירלנד. אין לי ספק שבנסיבות הצפויות, ממשלת בריטניה תשנה את החוק”.
לשלום שלום
באופן כללי, שאלת העמידות של הסכם יום שישי הטוב עומדת באוויר. ה-DUP וה-TUV, המפלגות היוניוניסטיות היותר נוקשות, מארגנות הפגנות רועשות נגד פרוטוקול צפון אירלנד, ויש חשש שהן יהפכו לאלימות. זה לא חשש נטול בסיס, אם מתחשבים בכך שרק לפני שנה היו מהומות אלימות מאוד באזור מצד יוניוניסטים בשל טריגרים שונים.
יש חשש לשלום בצפון אירלנד?
“הסיכון הזה אף פעם לא רחוק. אבל ככל שהשלום קיים זמן רב יותר ומוטמע זמן רב יותר, אני חושב שיהיה קשה יותר לחזור אחורה. באמת היו לנו כמה תקריות בסוף השנה שעברה עם העצרות נגד הפרוטוקול, עם אלימות מסוימת שעלתה, עם אוטובוסים שנשרפו והפרעות לתנועה. אבל הן הוקעו בתקיפות על-ידי רוב גדול של אנשים ונתפשו כדרך שלילית להניע את הפוליטיקה בצפון אירלנד. אז אני לא באמת חושב שיש משיכה לאלימות”.
התחזיות החיוביות עבור שין פיין הן תוצאה של מגמות דמוגרפיות בצפון אירלנד, בהן הפרוטסטנטים (המזוהים לרוב עם היוניוניסטים) הופכים מרוב למיעוט בצפון אירלנד, בעוד הקתולים (הלאומנים לרוב) הופכים לחלק גדול יותר ויותר מהאוכלוסייה שם. מאחר שהסכמי יום שישי הטוב כוללים משאל עם על איחוד עם אירלנד כאשר יהיו אינדיקציות שיש לכך רוב, נראה שאיחוד מתקרב לאט אבל בטוח.
אתה רואה איחוד אירי באופק?
“זה בטוח המצב עבור שין פיין. עבורי, כשזה יקרה זה יקרה. אני כרגע יותר מודאג לגבי מה שקורה היום. אני מוטרד לגבי נושאים כמו כלכלת בריטניה – וצפון אירלנד היא האזור החלש ביותר בכלכלת בריטניה – דברים כמו מחירי הדלק, המלחמה באוקראינה, היציאה (בתקווה) מהקורונה. כל הדברים האלו משפיעים באופן הרבה יותר משמעותי, וצריכים להיות מתוקנים ולהתחיל לעבוד, לפני שנוכל אפילו להתחיל לחשוב לאן אנחנו עשויים ללכת בעתיד מבחינת הסדרים חוקתיים חדשים לצפון אירלנד. כשנגיע לשם, למפלגה שלנו תהיה עמדה לגבי זה. כרגע אנחנו אפילו לא יודעים מה תהיה השאלה (במשאל העם – אב”מ)”.
כאמור (ובלי נדר), סטיוארט דיקסון יעניק לבלוג ריאיון נוסף לאחר הבחירות, כדי לדון על התוצאות.