השמצה מסוכנת

עדכון שבועי בפרשת המסיבות. ההאשמות הבעייתיות של בוריס ג’ונסון נגד קיר סטארמר באשר לאי-העמדתו לדין של ג’ימי סאוויל הביאו לביקורת קשה נגד ראש הממשלה ובסופו של דבר קושרו גם לכמעט-תקיפה שסטארמר חווה מחוץ לפרלמנט. ג’ונסון מתחיל לעבוד על השינוי בדאונינג 10 אחרי לא פחות מחמש התפטרויות. המינוי המרכזי הוא של שר הקבינט סטיבן ברקלי לתפקיד ראש הסגל של דאונינג 10, מה שהרים לא מעט גבות. ג’ונסון גם מנסה לפייס את הבקבנצ’רס השמרנים באמצעות שיתופם ביצירת המדיניות. ולסיום, עדכונים זריזים על החשיפות החדשות ועל התקדמות המרד השמרני בג’ונסון | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

והנה העדכון השבועי על ההתפתחויות במצבו הפוליטי של ראש הממשלה בוריס ג’ונסון. שלושה צירים מרכזיים על הפרק. הראשון והעיקרי הוא ההתפתחויות סביב ההאשמה הבעייתית של בוריס ג’ונסון נגד קיר סטארמר שהוא לא העמיד לדין את עבריין המין ג’ימי סאוויל, שבקצרה לא ממש סייעו לג’ונסון כפי שהוא קיווה. השני הוא הרה-ארגון של דאונינג 10. הציר השלישי הוא עדכונים זריזים לגבי חשיפות נוספות ומורדים שמרנים נוספים.

תזכורת

כמובן, תקציר הפרקים הקודמים (לפוסט האחרון בנושא). בוריס ג’ונסון מסובך לאחר שורת חשיפות שהראו שהיו מסיבות בדאונינג 10 בזמן שהוטלו מגבלות קורונה, חלקן לכאורה בהשתתפות ג’ונסון עצמו. הניסיון שלו לטייח את העניין רק סיבך אותו עוד יותר, ופוליטיקאים באופוזיציה ובמפלגתו דורשים את התפטרותו. לכן, הוא הורה על חקירה עצמאית של העניין, שבראשה הועמדה לבסוף סו גריי, עובדת מדינה בכירה. בזמן שגריי עמלה ועמלה על הדוח ועל גביית עדויות, ג’ונסון ותומכיו התחבאו מאחורי החקירה וסירבו להגיב כל עוד יש חקירה בתהליך. ימים ספורים לפני שהדוח היה אמור להתפרסם ולסגור את העניין, המשטרה הודיעה שהועברו לידיה מספיק ראיות כדי לפתוח בחקירה משלה, שבסופה עלולים להינתן קנסות. משום כך, סו גריי לא העבירה את הדוח המלא שלה, אלא רק דוח ביניים (אותו היא כינתה “עדכון”). הדוח עדיין היה רחוק מלהחמיא לתרבות העבודה בדאונינג 10, האשים בכשלים מנהיגותיים והציע לשנות את המבנה של עובדי ראש הממשלה.

סיפור ג’ימי סאוויל

כחלק מהדיון בפרלמנט על דוח הביניים של גריי, שקרה בשני שעבר (31.1), בוריס ג’ונסון חטף לא מעט אש מראש האופוזיציה קיר סטארמר. ג’ונסון לא נשאר חייב, וביקש להשמיע ביקורת נגד סטארמר, ובין השאר הוא הזכיר שכאשר סטארמר היה פרקליט המדינה הוא “נכשל להעמיד לדין את ג’ימי סאוויל”. ההאשמה הזו נחשבת לפייק ניוז של קבוצות ימין קיצוני באינטרנט. למה? ובכן, כפי שבודקי עובדות הראו, סטארמר אכן היה פרקליט המדינה כשהוחלט לא להעמיד לדין את הטורף המיני ג’ימי סאוויל. עם זאת, התיק נסגר בדרג נמוך בתוך הפרקליטות, וסטארמר לא היה מעורב אישית בעניין, ולאחר שהדבר התפוצץ הוא אף השיק חקירה של העניין כדי לראות מה השתבש. סטארמר אף התנצל על חלקה של הפרקליטות במחדל.

לכאורה ניתן לטעון, והיו רבים שאכן טענו, שסטארמר נושא באחריות כמי שעמד בראש התביעה, שנכשלה בביצוע תפקידה. זו תהיה טענה הוגנת אם לא נכונה, אבל זה לא מה שג’ונסון אמר, או לפחות לא מה שמתפרש מדבריו. מה שרבים פירשו מדבריו היה שהוא האשים את סטארמר אישית. סטארמר אכן נושא באחריות מוסדית ומנהלית של העניין, ואם בזמן אמת היו דורשים את התפטרותו היה ניתן לדון בכך. אבל לא ניתן להאשים אותו שהוא נמנע בעצמו מהעמדתו של ג’ימי סאוויל לדין. לו לא הייתה עדות שג’ונסון נכח באיזו מהמסיבות (והוא לא היה משקר לגבי זה), היה אפשר להאשים אותו בתרבות העבודה בדאונינג 10, אבל לא היה ניתן להאשים אותו שהוא חגג בעצמו בזמן שאחרים הסתגרו בבית בכפייה. לכן, כאמור, רבים רואים בדבריו של ג’ונסון פייק ניוז ושקרים, שמעל הכל גם נאמרו במליאת בית הנבחרים, שאמור להיות לא רק היכל הדמוקרטיה הבריטית אלא גם קודש הקודשים מבחינת אמירת אמת על-ידי שרי הממשלה.

ניסיונות להגן

הטענות של ג’ונסון מיד משכו את תשומת הלב. לאחר הדיון שרת התרבות והתקשורת נאדין דוריס נשאלה על-כך על-ידי ערוץ 4, והיא התעקשה ש”ראש הממשלה אומר את האמת” בזמן שהיא הודתה שהיא לא בקיאה בהיסטוריה של סטארמר. ביום לאחר מכן נשאל על כך שר המשפטים דומיניק ראב. ההגנה שבה ראב בחר הייתה שהאשמות מסוג זה הן “חלק מהמהלומות של דיונים פרלמנטריים”. עם זאת, כשהתבקש לגבות את הטענות עצמן שהשמיע ג’ונסון, ראב הודה: “אין בידיי את העובדות כדי להצדיק את זה”. עכשיו, מדובר בהודאה מצד ראב שההגנה שלו היא, במחילה, בולשיט. בדיונים פרלמנטריים בהחלט יש מהלומות, אבל גם לא אמורים להגיד דברים שהם בבירור לא נכונים. הסיבה שכשנשאל על כך, יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל אמר שהוא לא מצא שג’ונסון עבר על הכללים, היא שלהכריז שמישהו שיקר במליאה היא עניין פרוצדורלי שלם ולא משהו שהויל יכול לעשות לבדו. וגם הוא גינה את התנהלותו של ג’ונסון.

On Monday, Boris Johnson accused Sir Keir Starmer of “failing to prosecute Jimmy Savile”. But there’s no evidence Sir Keir was involved in the decision not to charge Savile. 2 mins on what’s happened since the allegation was made. Produced by Michael Cox. https://t.co/h4KlIrAiur pic.twitter.com/M61C1oNi0j

— Ros Atkins (@BBCRosAtkins) February 1, 2022

עכשיו, הייתי מסכם את ההגנה במשפט שלממשלה אסור לעולם לשלוח את דוריס וראב לסבבי ראיונות, ולו כי מאז שהתחילו הסקנדלים לא היה ריאיון אחד שהם התייצבו אליו שלא היה קטסטרופלי. אבל זה לא נגמר כאן. מדאונינג 10 נמסר לתקשורת ש”ראש הממשלה עומד מאחורי דבריו”. יומיים לאחר הדיון הנ”ל (ד’, 2.2), שר הבינוי מייקל גוב התראיין ל-BBC, וכשנשאל אם ג’ונסון צריך להתנצל הוא השיב לשלילה. הוא הסביר זאת בכך שאכן היה כשל בהליך העמדתו לדין של ג’ימי סאוויל, וזקף לזכותו של סטארמר שהוא אכן ניסה לטפל בכשלים לאחר שקרו. ג’ונסון עצמו הגיע באותו יום לסשן נוסף של שאלות לראש הממשלה, בו אמר שסטארמר התנצל “וצדק לעשות כן”.

זה לא שכנע

למרות שהיו מי שקיבלו שג’ונסון התכוון לאחריות המוסדית שסטארמר נושא בה, אבל רבים לא השתכנעו. בריאיון יום לאחר הדיון, סטארמר האשים את ג’ונסון ב”השמצה” של “טרולים מהימין”. הוא גם סיפר שהוא ראה ששמרנים רבים בספסלים האחוריים “הביעו גועל” לשמע דבריו של ג’ונסון. יום לאחר מכן, בשאלות לראש הממשלה, הוא אמר דברים קשים אף יותר: “אני רוצה להגיד לחברי הממשלה שמפלגתם היא המפלגה של וינסטון צ’רצ’יל. המפלגות שלנו עמדו יחד כשהבסנו את הפשיזם באירופה. ועכשיו המנהיג שלהם עומד בבית הנבחרים וחוזר על תאוריות קונספירציה של פשיסטים אלימים כדי לזכות בנקודות פוליטיות זולות. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה”.

סטארמר לא היה לבד בגינויים, כמובן. אבל המעניינים שבגינויים הגיעו מכיוון השמרנים. הבולט שבהם היה ג’וליאן סמית’, שר צפון אירלנד בממשלת ג’ונסון עד פברואר 2020. הוא צייץ: “ההכפשה נגד קיר סטארמר בהקשר של ג’ימי סאוויל אתמול היא שגויה ולא ניתן להגן עליה. יש למשוך אותה. השמצות שגויות וחסרות בסיס הן מסוכנות, מאכלות את האמון, ולא יכול להתקבל כחלק מהמהלומות של הדיון הפרלמנטרי”. חברו למפלגה סטיבן האמונד הגיב לסמית’ שהוא ינסה לשכנע את ג’ונסון לחזור בו. אבל כנראה שהחריף מכולם היה יו”ר ועדת ההגנה טוביאס אלווד. כשסיפר לתקשורת שהוא יכתוב מכתב אי-אמון לוועידת 1922 נגד ג’ונסון, הוא מנה בין שלל הסיבות את ההתקפה של ג’ונסון, בטענה ש”אנחנו יותר טובים מזה”. הוא תהה: “מי ייעץ לראש הממשלה להגיד את זה?” ובכן, אלווד בוודאי יתעניין בכך שלפי הדיווחים, יועציו של ג’ונסון ייעצו לו להימנע מהעניין.

The smear made against Keir Starmer relating to Jimmy Saville yesterday is wrong & cannot be defended. It should be withdrawn. False and baseless personal slurs are dangerous, corrode trust & can’t just be accepted as part of the cut & thrust of parliamentary debate.

— Julian Smith MP (@JulianSmithUK) February 1, 2022

ההבהרה והפרישה

בסופו של דבר, כך נראה, הלחץ על ג’ונסון עשה את שלו. הוא לא חזר בו, אבל כן ביקש להבהיר. שלושה ימים לאחר הדיון (ה’), בשיחה לתקשורת, הוא אמר: “אני מדבר לא על הרקורד האישי של ראש האופוזיציה כפרקליט המדינה, ואני לגמרי מבין שהוא לא היה קשור אישית להחלטות האלו. הבהרתי נקודה לגבי האחריות שלו כלפי הארגון כולו. ואני חושב שאנשים יכולים לראות את זה”.

אבל היו מי שזה לא הספיק להם. כמה שעות לאחר אותה הבהרה, ראשת חטיבת המדיניות של דאונינג 10, מונירה מירזה, הודיעה על התפטרותה. במכתב לג’ונסון היא הסבירה את הסיבה לכך: “אני מאמינה שזו הייתה טעות מצדך לרמוז השבוע שקיר סטארמר אפשר באופן אישי לג’ימי סאוויל להתחמק מהדין”. היא הדגישה שאלו לא “המהלומות הרגילות בפוליטיקה” (איך דומיניק ראב מרגיש עם זה שהוא טבע מטבע לשון נגד עצמו?). והיא גם לא קיבלה את ההבהרה: “ניסית להבהיר את עמדתך היום אבל, למרות הפצרותיי, לא התנצלת על הרושם המטעה שיצרת”. צריך להבין, זה רציני: מירזה עובדת עם ג’ונסון 14 שנים, עוד מימיו בעיריית לונדון. אם התפטרויות אחרות מדאונינג 10 שהיו באותו יום (וכבר נגיע אליהן) היו יכולות לקבל את התירוץ של שינוי הארגון, את ההתפטרות של מירזה לא ניתן לפטור בקלות כזו. יש לה סיבה מאוד ספציפית.

ומירזה לא הייתה לבד בביקורת. באותו יום שר האוצר רישי סונאק כינס מסיבת עיתונאים כדי לספר על התכנית שלו להתמודדות עם יוקר המחיה. הוא נשאל שם לגבי ההתפטרות של מירזה ועל אמירותיו של ג’ונסון. סונאק ענה: “אם להיות כן, לא הייתי אומר את זה ואני שמח שראש הממשלה הבהיר למה הוא התכוון”. שר הבריאות סאג’יד ג’אוויד היה קצת יותר עדין עם ג’ונסון, ואמר שסטארמר “ראוי לכבוד” על עבודתו כפרקליט המדינה, אבל שחשוב שג’ונסון יבהיר את דבריו. יש שיגידו שהשניים מנסים להרחיק את עצמם מהאמירה, כדי שאם יגיע הרגע להתמודד על ראשות המפלגה הרבב הזה לא ידבק בהם.

סיכום ביניים

בואו נעבור על מה שהיה פה עד עכשיו: בוריס ג’ונסון השמיע בפרלמנט את מה שנתפש כפייק ניוז של ימין קיצוני. זאת, למרות שייעצו לו להימנע מכך. שריו עוד ניסו להגן עליו בהתחלה, אבל מהר מאוד הדבר זכה לביקורת רבה, גם מתוך המפלגה שלו, במה שכלל הגשת מכתב אי-אמון בג’ונסון. בסוף הלחץ גבר עד שג’ונסון נאלץ להבהיר בלשון רפה למה התכוון (או שלפחות היה רוצה שיחשבו שהוא התכוון כדי שיעזבו אותו בשלווה). אבל זה כבר לא מספיק בשלב הזה, מה שגרם לאחת היועצות הבכירות והקרובות לו ביותר להתפטר במחאה, ושני שרים הרחיקו את עצמם מהאמירה. בקיצור, ג’ונסון עשה את כל המשגים האפשריים, ועד שעשה את הדבר הנכון הרבה נזק כבר נעשה.

יש פה דפוס חוזר: מאז פרשת פטרסון בתחילת נובמבר, מה שלמעשה התחיל את כל הצרות הפוליטיות של ג’ונסון, ראש הממשלה עושה את הדבר הנכון, אבל רק אחרי שעשה את כל השגיאות האפשריות ואחרי שנגרם לו נזק רב. לג’ונסון יש חושים פוליטיים חדים למדי, אבל נראה שהם כבויים משהו לאחרונה. הוא היה יכול להימנע מפרשת פטרסון בקלות, לו היה נותן לפטרסון להתמודד עם העונש שלו (וכנראה שבשלב הזה כבר היה חוזר אחרי בחירות ביניים). הוא היה יכול להפוך את פרשת המסיבות למזיקה הרבה פחות, לולא התעקש בהתחלה שכל ההנחיות נשמרו למרות שזה לא היה אפשרי. הוא היה יכול אפילו לחפות על הטעות של השימוש בעלילות ג’ימי סאוויל, לו היה מבהיר את עצמו במהירות ומתנצל. אבל הוא בחר לא לעשות את זה. וכעת הוא בלי יועצת קרובה ועם שני שרים שמרחיקים את עצמם ממעשיו של ג’ונסון.

למען ההגינות חשוב להגיד שיש עדיין שרים שמגנים על ג’ונסון. מייקל גוב התעקש על הגרסה שג’ונסון התכוון לאחריות המוסדית של סטארמר. קוואזי קווארטנג, שר האנרגיה והעסקים, טען שזה היה “סביר לחלוטין” להעלות את הנושא בדיון על מנהיגות ואחריות. זה, במחילה, בולשיט, שכן ג’ונסון מואשם באחריות אישית וסטארמר לא.

לרכוב על הנמר

אתמול (ב’) קיר סטארמר ושר החוץ בממשלת הצללים שלו, דייוויד לאמי, יצאו מבניין הפרלמנט. שם הם נתקלו במפגינים אלימים שאילצו את המשטרה להבריח את השניים ברכב. המפגינים כנראה היו מתנגדי חיסונים, בהתחשב בדגלי קנדה שהתעטפו בהם (בצל מחאות המתנגדים באוטווה). אבל בין צעקות ה”בוגד” שקיבל קיר סטארמר, האשימו אותו גם שהוא “מגן על פדופילים”. מאחר שרוב קורבנותיו של ג’ימי סאוויל היו קטינים, קשה לפספס למי הכוונה ובמה הוא מואשם.

אפשר להגיד שעניין ג’ימי סאוויל נכנס לתוך הפגנה מאיימת שהייתה מתרחשת כך או כך. הבעיה היא שרבים לא ראו זאת כך. רבים ראו את האיום הזה על סטארמר כתוצאה ישירה מכך שג’ונסון נתן במה לקונספירציה במליאת בית הנבחרים. בהתחשב בכך שרצח דייוויד איימס, שהעלה לדיון את ביטחונם של חברי הפרלמנט, לא אירע כל-כך מזמן, זה ודאי העלה את סף החרדה.

ג’וליאן סמית’ צייץ: “מה שקרה לקיר סטארמר הלילה מחוץ לפרלמנט מחריד. זה ממש חשוב לדמוקרטיה שלנו ולביטחון שלו שהשמצת סאוויל השגויה שהופנתה כלפיו תימשך במלואה”. רוג’ר גייל, שמרני גם הוא, צייץ שההתקפה, “אני חושש, תוצאה ישירה של שימוש מכוון בשפה רשלנית במליאה”. טוביאס אלווד קרא במפורש לג’ונסון להתנצל. קשר ישיר בין דבריו של ג’ונסון למה שקרה מחוץ לבניין הפרלמנט עשו עוד כמה שמרנים. מצד הלייבור היה אפשר לראות את כריס בריאנט, יו”ר ועדת האתיקה, כמעט נחנק מדמעות והאשים את ג’ונסון בהתנהגות טראמפיסטית ובהרעלת הפוליטיקה (ואגב, הוא מסכים עם הפרשנות שלי שמה שקורה עם ג’ונסון מתחיל בפרשת פטרסון ולא במסיבות עצמן).

כמובן, התקפה על חבר פרלמנט לא יכולה לעבור בשקט מצד הממשלה. בוריס ג’ונסון גינה, וכך גם שרת הפנים פריטי פאטל וסאג’יד ג’אוויד. אף אחד מהם לא התייחס לאמירות שנאמרו במליאה, מה שגרם לרבים ברשתות החברתיות לדרוש התנצלות של ממש. דבר אחד בטוח: לג’ונסון לא יהיה קל מחר (ד’) בסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה.

The behaviour directed at the Leader of the Opposition tonight is absolutely disgraceful. All forms of harassment of our elected representatives are completely unacceptable.

I thank the police for responding swiftly.

— Boris Johnson (@BorisJohnson) February 7, 2022

רה-ארגון

הלאה. קרו עוד דברים. זוכרים שאמרתי שההתפטרות של מונירה מירזה לא הייתה היחידה באותו יום? אז התברר שהיא הייתה רק הסנונית הראשונה בגל של התפטרויות. באותו יום (ה’, 3.2) התפטרו עוד שלושה בכירים: ראשון היה ג’ק דויל, ראש מערך התקשורת. אחריו מרטין ריינולדס, המזכיר הפרטי הבכיר של ג’ונסון ומי שעומד מאחורי האימייל המבריק של “bring your own booze” להתקהלות אסורה בחצר דאונינג 10. ולסיום אותו יום, ראש הסגל דן רוזנפילד. יום לאחר מכן התפטרה גם היועצת של ג’ונסון לענייני נשים ושוויון, אלנה נרוזנסקי.

לכאורה, מכה קשה. בפועל, זה שונה מהמקרה של מירזה. השלושה שהתפטרו באותו יום לא עשו זאת במחאה על התנהלותו של ג’ונסון, ולשלושתם היה חלק בקרקס המסיבות בדאונינג 10. לא עושה רושם שנרוזנסקי הייתה מאוד שונה מהם. זה אפשר לג’ונסון ותומכיו לטעון שהנה, ראש הממשלה הבטיח שינויים בדאונינג 10 ועכשיו הוא מקיים. והם בהחלט ניסו לטעון כך. הניסיון הזה גם רשם רגע מביך, כשתכתובת ואסטאפ פנימית של תומכי ג’ונסון, מעודד לשתף ציוץ עם הטענה הזו בדיוק, הגיעה לתקשורת.

אנשים חדשים

ובלי לבזבז זמן, כבר יש מחליפים. הראשון הוא גוטו הארי, שיחליף את ג’ק דויל כראש מערך התקשורת. לג’ונסון והארי יש כבר עבר משותף, שכן הארי עבד אצל ג’ונסון כשזה היה ראש עיריית לונדון. המינוי הזה עשה לא מעט רעש, לא דווקא מטעמים ענייניים. לפי הדיווחים, הארי שאל את ג’ונסון אם הוא הולך לשרוד. ג’ונסון השיב באמצעות השיר “I will Survive” של גלוריה גיינור (כי מתברר שלא הספיק הדיווח שבאחת המסיבות האסורות השמיעו אבבא). הארי סיפר על כך בריאיון לכלי תקשורת ולשי, בוולשית, והוא גם סיפר שלג’ונסון יש חוש הומור אבל… ובכן, תלוי במתרגמים. ברוב הדיווחים דובר על כך שג’ונסון הוא “לא לגמרי ליצן”. אבל בדיווחים אחרים נטען שהתרגום של “Dydy e ddim yn glown i gyd” הוא שג’ונסון הוא “בכלל לא ליצן”. בהיעדר ידע בוולשית, תצטרכו לסלוח לי שאני לא מכריע. הארי גם הביא להרמות גבה שכן בעבר הארי עבד עבור וואוויי הסינית, שכבר היו לממשלת ג’ונסון בעיות איתה.

יותר חשוב הוא ראש הסגל החדש. זה יהיה שר הקבינט סטיבן ברקלי. רגע, מה? ממתי שר בממשלה מתפקד כראש סגל? ובכן, עובדה. אבל רבים אכן תהו על היכולת של ברקלי לתמרן בין שתי העבודות, שאפילו לא נעשות באותו בניין. מילא זה, הוא גם הולך להיות אחראי על יצירת משרד ראש הממשלה. אלא אם לברקלי יש קשרים עם ג’יי קיי רולינג בשביל לקבל איזה מחולל זמן ששרד את מאורעות הספר החמישי, לא ממש ברור מתי הוא אמור להספיק לעשות את שלוש העבודות האלו, או לישון. בהתאם, הדבר זכה להרמות גבה. אנג’לה ריינר, סגניתו של סטארמר, שמה את האצבע בדיוק על הנקודה: זה נראה כמו חפלפ שמאלתרים על המקום, העיקר להראות שמשהו נעשה. זאת לאחר שברקלי לא הגיע לדיון דחוף בפרלמנט שעיקרו התפקיד החדש שלו. עם זאת, יש לציין, במכון לממשל אמרו שתאורטית לפחות יש לברקלי סיכוי למנף את התפקיד המשולש הזה לשינוי אמיתי בתרבות הארגונית של דאונינג 10. נצטרך לחכות ולראות.

ועוד שינויים

אבל זה לא מספיק. ג’ונסון עדיין צריך לשכנע רבים בתוך המפלגה שהוא מתאים לתפקיד. בשישי (4.2) ג’ונסון שלח מכתב לחברי מפלגתו. הוא שוב חזר על הבטחתו לשינוי, ואמר גם איך הוא מתכוון להשיג אותו: החזרת ועדות המדיניות של המפלגה השמרנית. הוא אמר שהוא מאמין ביכולת של הוועדות האלו “לחולל רעיונות ושיח”. ג’ונסון גם הבטיח שהוועדות האלו יהיו בקשר רציף עם משרדי הממשלה השונים. עכשיו, בואו נתעכב על מה שזה אומר: ג’ונסון למעשה מבטיח לתת לבקבנצ’רס עוד כוח בקביעת המדיניות. זה עשוי לרצות לא מעט שמרנים שמתוסכלים מג’ונסון בגלל מדיניות. אבל זה גם אומר שג’ונסון יחליש מעט את עצמו בתוך המפלגה. ג’ונסון מבין שכדי להמשיך להחזיק באיזשהו כוח, הוא חייב לוותר על חלק ממנו. הוא למעשה למד היטב ממשפחת המלוכה, שזה טריק ההישרדות שלה כבר דורות.

וגם, כותרת נוספת (ולא מאוד חשובה, אך משעשעת) הגיעה מהשיחה שג’ונסון עשה לצוות של דאונינג 10. אחרי גל ההתפטרויות, צריך לייצב את מי שעוד נשארו. ג’ונסון ביקש לעודד את הצוות, להסביר להם איזו פריווילגיה אדירה זו לעבוד בדאונינג 10, אך גם הכיר בזמנים המאתגרים שעומדים בפני הצוות הן לאור מה שקורה בעולם האמיתי והן לאור השינויים שדאונינג 10 הולך לעבור. ואז הוא אמר: “כפי שרפיקי אמר ב’מלך האריות’, ‘שינוי זה טוב, ושינוי זה הכרחי אפילו אם זה קשה”. שיהיה ברור, כשג’ונסון יסיים את תפקידו בדאונינג 10, מתי שזה לא יהיה, הוא לחלוטין צריך לקבל תכנית תרבות. מן הסתם, זה גם מראה על האופי הצהוב לעתים של התקשורת הבריטית. אין לזה שום חשיבות, מעבר לזה שלג’ונסון יש אישיות צבעונית. אבל למה שלא נהנה?

Spot our ads in the @Guardian and @MetroUK today?

Afraid you won’t find it in the @Telegraph as the editor banned it from the paper…

Sign up for exclusive live show updates here: https://t.co/klonDrj9FM pic.twitter.com/0TGf9PYtuH

— Spitting Image (@SpittingImage) February 3, 2022

חשיפות ומרידות

ולסיום, ממש בקטנה, קצת עדכונים על עוד חשיפות והתקדמות האי-אמון. בעניין החשיפות, מאז חקירת המשטרה אין יותר מדי. אבל כן נחשף שלמשטרה יש בידיה תמונה של ג’ונסון ממסיבת יום ההולדת שלו מיוני 2020, בה הוא נראה שותה מפחית בירה. למה זה משנה? כי קו ההגנה של ג’ונסון לגבי המסיבה הזו הייתה שהוא היה שם עשר דקות, אחרי שהפתיעו אותו, ואז חזר לעבוד. כעת נראה שיש ראיות שהוא ממש עשה שם חיים. אגב, את התמונה צילם הצלם הרשמי של דאונינג 10, אנדרו פרסונס. יש מי שיגידו שסוף-סוף יש תמורה לכספי המסים. בכל מקרה, לפי הדיווחים יש למשטרה כ-300 תמונות מפלילות מאירועים שונים. צריך להגיד שמה שעכשיו אנחנו נקבל מהתקשורת יהיה בעיקר טפטופים, שכנראה יגיעו מדומיניק קאמינגס הנקמן, כדי לשמור על הנושא חם. ספק שיהיו יותר מדי חשיפות עסיסיות באמת. מה שכן, רישי סונאק נאבק להרחיק את עצמו מהנוכחות שלו עצמו במסיבת יום ההולדת.

לגבי המרידה, נכון לעכשיו 15 חברי פרלמנט שמרנים קראו לג’ונסון להתפטר, ותשעה אישרו שהם שלחו לוועידת 1922 מכתב אי-אמון. קשה לדעת כמה שלחו מכתב בחשאי, אבל נראה שעוד לא הגענו ל-54 הנחוצים לקיום הצבעת אי-אמון. אבל לפי העיתון i, בפועל יש יותר ממאה שמרנים שיצביעו נגד ג’ונסון בהצבעה כזו. זה אמנם לא יספיק כדי להדיח את ג’ונסון, אבל זה כן יותר מ-54. אז למה עדיין לא התבשרנו על הצבעה? התשובה שלי היא שהמורדים נגד ג’ונסון הם מקצועיים, והם רוצים להצליח בהצבעה. כדי שזה יקרה, הם צריכים להשיג את הרוב הדרוש להדחה לפני שהם מגיעים לרף המכתבים הדרוש. לכן, הרבה מכתבים כרגע לא נשלחים, עד שראשי המורדים יגיעו למסקנה שג’ונסון יודח בהצבעה.