בוריס ג’ונסון עורר מחלוקת נוספת כשאירח את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. האחרון בשנים האחרונות ידוע לשמצה על שורה של צעדים אנטי-דמוקרטיים ואנטי-ליברליים, מה שנוגד את כל מה שבריטניה מאמינה שמהווה את הערכים הבריטיים. בדאונינג 10 נתנו בעיקר טיעוני ריאל-פוליטיק, אבל גם הבטיחו שג’ונסון העלה בפני אורבן את הביקורת על התנהלותו הבלתי דמוקרטית. אבל בסופו של דבר צריך לזכור שהפגישה הזו, שסביר להניח שג’ונסון לא באמת רצה לקיים, מראה שיש חולשות רציניות לאופן בו בוריס ג’ונסון מנהל את בריטניה של אחרי הברקזיט | צילום: EU2017EE Estonian Presidency
עוד אגיע לטפל בכמה מהדוחות שפורסמו על הפרשות שנקשרו בשמם של השמרנים, אבל לפני זה משהו אחר. שלשום (ו’) הגיע לביקור בדאונינג 10 ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. קצפה של האופוזיציה יצא על כך, משום שאורבן לא בדיוק נחשב למגדלור דמוקרטי או ליברלי. בדאונינג 10 מתעקשים שמדובר בצעד הכרחי וגם ניסו לשכנע שבוריס ג’ונסון דיבר עם אורבן על הדברים שהטרידו את האופוזיציה. רק לא בטוח שזה שכנע מישהו.
ויקטור אורבן: רקע
כדאי להתחיל בכך שנכיר את האורח. ויקטור אורבן החל את דרכו הפוליטית בהונגריה בשנים האחרונות לקיום הגוש הקומוניסטי. אז, הוא היה חלק בהנהגת התנועה הפרו-דמוקרטית ברודנות ההונגרית של אותן שנים. אבל נראה שדמוקרטיה פלורליסטית היא עניין ששווה לתמוך בו כשהרודנות נמצאת נגדך, אחרת זה סתם כאב ראש. אורבן נחשב היום למנהיג מאוד לא דמוקרטי ביחס לסטנדרטים שנוצרו באירופה של אחרי המלחמה הקרה. ניתן למנות בכך פגיעה בחופש העיתונות ובחופש האקדמי במדינה, התעמרות בפליטים ורדיפת להט”בים. על רקע הקמפיינים שלו נגד פליטים, שכללו גם כרזות דמוניזציה של המיליארדר היהודי ג’ורג’ סורוס, הוא הואשם גם באנטישמיות, טענות שאורבן עצמו דחה. הפעולות האלו הוחרפו בחסות מצב החירום שהביאה הקורונה.
במילים אחרות, אתם יכולים לתאר לעצמכם שוויקטור אורבן הוא לא בדיוק האיש שמייצג את הערכים שהבריטים אוהבים לייחס לעצמם: חירות, דמוקרטיה, מנהל תקין, פלורליזם ורב-תרבותיות. בריטניה הרבה פעמים מפריזה בהערכתה העצמית לגבי עמידה בקריטריונים האלו, אבל אין ספק שיש פער רציני בין איך שבריטניה רוצה לראות את עצמה לבין מעשיו של ויקטור אורבן. ובכל זאת, בוריס ג’ונסון אירח את אורבן בדאונינג 10.
למה בעצם?
אם ויקטור אורבן מהווה כזו אנטיתזה למה שבריטניה רוצה לחשוב על עצמה, אז למה לתת לו את הכבוד באירוחו במעון ראש הממשלה? מקורות בדאונינג 10 סיפקו ל-BBC שלוש סיבות עיקריות לכך. הטיעון הראשון היה מתחום הריאל-פוליטיק. בריטניה לא מארחת רק את מי שהיא אוהבת, אלא גם את מי שיש לה חילוקי דעות איתו. הטענה הזו לא מנותקת מהמציאות בשטח. ב-1978 רודן רומניה ניקולאה צ’אושסקו נגיע לבריטניה לביקור מדיני. הוא נפגש עם ראש הממשלה דאז ג’יימס קלהאן וגם עם המלכה אליזבת’ השנייה. האחרונה מאוד לא אהבה את ההכרח להיפגש איתו, אבל לפחות כשהפרוטוקול היה בתוקף היא נצמדה אליו (מחוץ לגבולות הפרוטוקול, היא טרחה להיעלם מעיניו של צ’אושסקו). במילים אחרות, מנהיגים צריכים לפעמים להיפגש עם מנהיגים שהם לא אוהבים.
גם הטיעון השני היה מתחום הריאל-פוליטיק: הונגריה עומדת לקבל לידיה את הנשיאות של קבוצת וישגרד. הקבוצה הזו מורכבת מארבע מדינות מרכז-אירופיות: הונגריה, פולין, צ’כיה וסלובקיה. מטרת הקבוצה, כפי שמוגדרת באתר שלה, היא “לעבוד ביחד במספר תחומים של אינטרסים משותפים בתוך האינטגרציה הכלל-אירופית (קרי, האיחוד האירופי – אב”מ)”. אם לפשט, בוריס ג’ונסון רק רצה להיות נחמד כלפי מי שעוד רגע ינהיג את הגוש הזה.
הטיעון השלישי היה יותר טכני: אורבן ביקש את הביקור הזה מזמן, וכדאי שתהיה סיבה ממש טובה לסרב להיפגש עם מנהיג של אחת ממדינות האיחוד. עכשיו, זה טיעון קצת יותר חמקמק, פשוט כי לכו תגדירו מה זו “סיבה ממש טובה”. יש מי שיגידו שהיותו של אדם מפר זכויות אדם עקבי מהווה סיבה ממש טובה לא להיפגש איתו גם אם הוא מנהיג של מדינה אירופאית. אם הרף הוא צ’אושסקו, אז זו לא סיבה מספיק טובה. אבל מי אמר שהמבקרים של הפגישה הזו – מיד נגיע אליהם – היו חושבים שנכון לארח את הרודן הקומוניסטי?
ריאל-פוליטיק
ההסברים שסיפקו בדאונינג 10 הם קצת מתייפייפים. הם מציגים את הפגישה עם אורבן כעוד פגישה שפחות אוהבים אבל נחוצה בעולם שדיפלומטיה היא מרכיב מרכזי בו. אבל כפי שכתב טימות’י גרטון אש בפייננשל טיימס, העניין הוא אחר. רוצים לנחש? כן, זה שוב הברקזיט. אורבן נחשב למאוד אירוסקפטי. בזמן שאנגלה מרקל המכילה מתכוונת לסיים את כהונתה והיחסים עם עמנואל מקרון לא מאוד חמים, כדאי למצוא חברים חדשים בתוך האיחוד. חבר טוב למדי יכול להיות מי שגם מפגין גישה אנטגוניסטית לאיחוד האירופי ויכול להיות בעל ברית לבריטניה שהיממה את האיחוד. כמו כן, הפגישה מקרינה עניין יותר רחב: בוריס ג’ונסון הוא איפשהו בין נלהב לנואש להשיג כל הסכם סחר אפשרי. בשביל זה, הוא מוכן להתחבב גם על מנהיגים שמהותם סותרת את הערכים הבריטיים. ואם מדברים איתם, כדאי לדבר עם גם מנהיגים בתוך האיחוד שיושבים על אותה משבצת.
רוצה לומר: ג’ונסון ניגש לכל היחסים עם ויקטור אורבן לא ממקום דיפלומטי רגיל, אלא מהמקום הדיפלומטי של בריטניה אחרי הברקזיט. זה נכון שגם מקרון נפגש עם אורבן בפריז ומרקל פגשה אותו בהונגריה (שניהם ב-2019), אבל הם עשו את זה דווקא ממקום של מנהיגי מדינות באיחוד שנפגשו עם מנהיג אחר באיחוד. כולם נפגשים עם אורבן בסוף, אבל זו שאלה: ג’ונסון מנסה להראות לא מעט שהברקזיט יכול לאפשר לבריטניה להיות מובילה גלובלית בקידום הליברליזם. אז האם הברקזיט באמת מאפשר לבריטניה להתנער לפחות מחלק מהמנהיגים האנטי-ליברלים? נכון, בעניין החיסונים הברקזיט כנראה סייע לבריטניה, אבל בתחומים אחרים היא דורכת במקום.
דברי המבקרים
הבטחתי את דברי המבקרים, אז הנה. חברת הפרלמנט מהלייבור זארא סולטאנה כתבה לבוריס ג’ונסון מכתב, בו קראה לג’ונסון לבטל את הביקור ובמקום זאת לאתגר את ויקטור אורבן על שורה של מעשים שעשה. שלושה מהם, אגב, האשימו את אורבן באנטישמיות. ליסה ננדי, שרת החוץ בממשלת הצללים, תהתה אם אורבן יאותגר לגבי התנהגותו האנטי-דמוקרטית או לגבי תמיכתו בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא בלרוס אלכסנדר לוקשנקו. ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית אד דייווי דרש לאתגר את אורבן עם שאלות דומות. ג’רמי קורבין דרש מג’ונסון שיאתגר את אורבן על “הכחשת השואה, האנטישמיות והאסלאמופוביה והפגיעה הפיזית בפליטים על-ידי ממשלתו”. הקריאה האחרונה גרמה לרבים ממתנגדיו של קורבין להרים גבה. בכל מקרה, גם אלו שהבינו שהביקור הזה יתקיים, דרשו שלפחות בוריס ג’ונסון יראה עמוד שדרה אל מול האורח שלו, ויילחם על הערכים הבריטים.
Today @BorisJohnson will receive Hungary's former president Viktor Orbán. Johnson must challenge Orbán on his government's Holocaust revisionism, antisemitism & Islamophobia, and physical abuse of detained refugees.
— Jeremy Corbyn (@jeremycorbyn) May 28, 2021
האם בוריס ג’ונסון נלחם עליהם? לפי מה שאנשי דאונינג 10 מסרו לתקשורת, אכן כן. לדבריהם, “ראש הממשלה העלה את חששותיו הרציניים לגבי זכויות אדם בהונגריה, כולל שוויון מגדרי, זכויות להט”ב וחופש העיתונות”. עוד נמסר: “המנהיגים גם שוחחו על מספר עניינים במדיניות חוץ, כולל רוסיה, בלרוס וסין. ראש הממשלה עודד את הונגריה להשתמש בהשפעה שלהם כדי לקדם דמוקרטיה ויציבות”. עכשיו, שני החלקים האלו מעט סותרים זה את זה: אם בוריס ג’ונסון מכיר בכך שהונגריה נמצאת בתהליך של דה-דמוקרטיזציה, איך היא בדיוק אמורה להיות מדינה שאפשר לבנות עליה שתפיץ דמוקרטיה בעולם? קצת כמו לבקש מבריטניה של המאה ה-19 לקדם את האנטי-אימפריאליזם. ונכון, ויקטור אורבן כנראה עדיין לא הגיע לרמת הרודנות של לוקשנקו או פוטין. ועדיין: באמת? עליו אתה בונה?
לסיכום
סביר להניח שבעולם מושלם, בוריס ג’ונסון לא היה נפגש עם ויקטור אורבן ומנפנף את הבקשה שלו להיפגש. אני מאמין שג’ונסון לא רק מציג את עצמו כגלובליסט, אלא באמת מאמין בערכים שהמילה הזו מייצגת. אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם, ובוריס ג’ונסון צריך לייצב את הספינה שנקראת בריטניה פוסט-ברקזיט. להבנתו, זה דורש ממנו להיפגש גם עם אנשים כמו אורבן. חלק מזה כי הוא יוצר קשרים עם טיפוסים מפוקפקים אחרים – נגיד הסכם סחר עם ברזיל של ז’איר בולסונרו הוא עניין מדובר מאוד בימים אלו – אז למה לא עם אורבן? חלק מזה, כי בזמן שבהנהגת האיחוד האירופי עצבניים על ההתנהגות הבריטית, לא יזיק שיהיו חברים בתוך האיחוד. רבים לא מאמינים שזה שווה את זה, וייתכן שהם היו מנווטים את הספינה כך שלא היה בכך צורך. מצד שני, מקרון ומרקל הראו שזה לא בהכרח נכון. דבר אחד בטוח: בהינתן התמרונים בשטח של ג’ונסון, זה מה יש.