פרשת גרינסיל ממשיכה להדהד באמצעות פרשות חדשות שמעלות חשדות לשחיתות. ועדת האוצר של הפרלמנט דרשה מדייוויד קמרון לחשוף את התכתבויותיו עם הבכירים באוצר. בינתיים, ה-BBC חשף את המסרונים שהחליפו בוריס ג’ונסון ואיש העסקים ג’יימס דייסון כדי להבטיח תנאי מס גמישים לחברתו של האחרון בתמורה לייצור מכונות הנשמה בזמן הקורונה. ג’ונסון מכחיש שנעשה כל דבר לא כשר, שכן הוא עשה את מה שצריך כדי לקבל את הציוד הנדרש בעת חירום. אבל באופוזיציה מתעקשים. זה הביא את הממשלה להכריז על חקירת הדלפת המסרונים, תוך האשמת היועץ לשעבר דומיניק קאמינגס. זה לא נשאר חייב, והאשים בבלוג שלו את ג’ונסון בטיוח מדליפים במקרים קודמים ובמימון ספק חוקי של השיפוצים בדאונינג 10. בנוסף, שבוע וחצי אחרי שהדיילי מייל חשף שהממשלה ניסתה לעזור לערב הסעודית לעקוף את הפרמייר ליג ולסגור עסקה על קבוצת הכדורגל ניוקאסל יונייטד, היועץ לענייני מדינות המפרץ התפטר מתפקידו. כל דבר כזה בנפרד לא היה מחזיק, אבל כולם ביחד נדבקים למה שנראה כמו מדיניות שחיתות אחת גדולה | צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי

פרשת גרינסיל, בה ראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון השתמש בקשריו עם שרי הממשלה כדי לשווק להם ישירות את גרינסיל קפיטל, מעוררת הרבה שדים מרבצם. בכל יום נחשף סיפור נוסף על הממשלה שלא מריח טוב. כל סיפור שכזה בפני עצמו כנראה היה נעלם מהר למדי. אבל אחרי שפרשת גרינסיל עוררה את כל המערכת הפוליטית והממשלה נאלצה לכל הפחות להעמיד פנים שהיא חוקרת את העניין, כל הסיפורים החדשים האלו מציירים את הממשלה בצבע הרבה יותר בעייתי. כך למשל, למרות ששר הבריאות מאט הנקוק טוען שהדבר נעשה באישור אנשי השירות הציבורי, העובדה שהוא לא דיווח על מניות שהחזיק בחברה שהייתה בעלת פוטנציאל לסגור חוזים עם ה-NHS נראית ממש רע בצל פרשת גרינסיל. מאז, היו עוד כמה התפתחויות בתחום מה שנראה כמו שחיתות, והנה ריכוז של כולן.

הבהרה: בפוסט זה אין בשימוש במילה “שחיתות” לייחס עבירה פלילית לבוריס ג’ונסון או לכל אחד אחר, לפחות לא לפני שהרשויות יחליטו שהן חוקרות חשד לפלילים. הכוונה היא למה שמריח כמו התנהלות מושחתת, גם אם לא פלילית.

פרשת גרינסיל: החגיגה נמשכת

שטף הדיווחים החל בשלישי, אז ועדת האוצר של הפרלמנט (שנשלטת על-ידי השמרנים) דרשה מדייוויד קמרון שיחשוף את ההתכתבויות שלו עם בכירי האוצר עמם יצר קשר לטובת גרינסיל קפיטל. עד כה משרד האוצר חשף מתוקף חוק חופש המידע את התשובות של רישי סונאק למסרונים של קמרון, שלא מוציאות את שר האוצר באור חיובי במיוחד. אבל מפאת חוקי פרטיות, הוא לא היה יכול לחשוף את ההודעות שקמרון בעצמו שלח לסונאק. ועדת האוצר מעוניינת להשלים את התמונה באמצעות אותם מסרונים חסרים. בנוסף, הוועדה ביקשה גם תיעוד שיחות שבעל פה עם גורמים במשרד האוצר ועוד שלל פריטי מידע. מאחר שקמרון אינו עובד ציבור ולא מדובר בדרישה שמגובה בצו כלשהו, הוא לא חייב לפי החוק למסור את כל המידע הזה. אנשיו של קמרון מסרו לתקשורת שהוא מתכוון לשתף פעולה עם הוועדות הפרלמנטריות השונות שחוקרות את הפרשה, אבל סירבו לומר אם הוא ישחרר את המידע.

דייוויד קמרון - שחיתות
נדרש לתת עוד חומרים. דייוויד קמרון (צילום: World Travel & Tourism Council)

ועדת האוצר היא לא היחידה שמקדמת חקירות. גם ועדת המנהל והחוקה עשתה התקדמויות שלה. שלשום (ו’) היא זימנה לעדות את מזכיר הממשלה וראש השירות הציבורי, סיימון קייס, וכמו כן את ראש צוות האתיקה של דאונינג 10, דארן טירני. כמו ועדת האוצר, גם הוועדה הזו נשלטת בידי השמרנים.

ועוד עניין: רישומים שנחשפו מראים שבמרץ 2020 סונאק היה מודאג מכך שחברות רבות ייכנסו לקשיים אם גרינסיל קפיטל תקרוס. זו כנראה הסיבה שבלייבור אמרו שגרינסל קפיטל “הייתה נואשת לגישה לכספי המסים”. הדבר כבר העלה את חמתו של קמרון, שאמר שהחברה לא ביקשה שום סיוע ישיר. את הרעיון שהחברה הייתה נואשת הוא פטר כ”שטויות”. לדברי הדובר של קמרון, החברה לא הייתה מצויה אז בקשיים. כלומר, לפי גרסתו של קמרון, החברה לא הייתה מצויה בקשיים, אבל משום מה סונאק היה מודאג שהיא תקרוס אם הוא לא יסייע לה. אם מאמינים לקמרון, משתמע מכך שקמרון מכר לסונאק מצג שווא בו החברה כן הייתה מצויה בקשיים. איך שלא, פחות משנה לאחר מכן החברה קרסה.

שואב דייסון

השטף המשיך גם ברביעי. אז ה-BBC חשף חילופי מסרונים בין בוריס ג’ונסון לבין איש העסקים ג’יימס דייסון. כמו בפרשת גרינסיל, גם כאן עיקרה של הפרשה הוא במרץ 2020, עם תחילת משבר הקורונה. אז היה נראה שבריטניה תזדקק למכונות הנשמה רבות שלא היו ברשותה. 20 אלף מכונות, אם לדייק. בוריס ג’ונסון פנה לג’יימס דייסון, איש עסקים בריטי שהחברה שלו ממוקמת בסינגפור, וביקש ממנו להירתם למאמץ הלאומי. דייסון הסכים, אבל הוא היה מוטרד לגבי המס שעובדיו או החברה שלו יאלצו לשלם. העניין הוא כזה: אדם שנמצא בבריטניה אבל מתפרנס מחברה שנמצאת במקום אחר, לא צריך לשלם בתשעים הימים הראשונים שלו מסים לממשלת בריטניה. לאחר 90 ימים, החברה והעובד יצטרכו לשלם מסים. דייסון לא רצה שזה יקרה עם העובדים והחברה שלו, מאחר שהוא בכל זאת הביא אותם במיוחד כדי לסייע לבריטניה. בתחילה הוא פנה בנושא בצורה מסודרת למשרד האוצר. כשזה לא עזר, הוא כבר סימס לג’ונסון.

וזה תוכן ההתכתבות, בקיצור: “אנחנו מוכנים, אבל נראה שאף אחד לא רוצה לסייע לנו להתקדם”, כתב דייסון. “אתקן את זה מחר! אנחנו זקוקים לך”, מיהר ג’ונסון להגיב. ואכן, ההודעה הבאה הייתה: “רישי [סונאק] אומר שזה תוקן! אנחנו צריכים אותך פה”. “תודה!” השיב דייסון. “אעביר את מכונות ההנשמה”. אבל בפעם הבאה שדייסון יצר קשר הייתה כדי להגיד ששר האוצר סונאק טרם השיב בצורה מסודרת למכתבו, ושנראה שכרגע עדיין יהיו מסים על העבודה. ג’ונסון ביקש להרגיע: “ג’יימס אני הלורד הראשון של האוצר (מי שעומד בראש מועצת הלורדים של האוצר ותפקיד שנמצא לרוב בידי ראש הממשלה – אב”מ) ואתה יכול לסמוך על זה שאנחנו מגבים אותך לעשות את מה שצריך”.

בקיצור, דייסון קיבל יחס אישי מראש הממשלה. אמת, הדבר קרה כדי לזרז את הבאתם של מכונות הנשמה שנראו נחוצות באותו זמן. מצב חירום כזה, ניתן לטעון, אמור להגמיש את החוקים. אבל פרשת גרינסיל ציירה גם את זה כפרשת שחיתות של ממש.

תגובת האופוזיציה

באופוזיציה לא התכוונו לעבור על כך בשתיקה. בטח לא אחרי שקיר סטארמר החליט להפוך מהמלחמה ב”נלוזות השמרנית” (Tory sleaze) את הדגל שלו. לכן, הוא בא באותו יום לסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה כשהוא מוכן לשאול על העניין. סטארמר היה מודע לעובדה שג’ונסון יוכל בקלות לנפנף את הטענות נגדו, בטענה שמי ישמע הוא עזר לזרז עניינים עם ציוד מציל חיים במצב חירום של פעם בכמה דורות. לכן הוא לא התמקד על היחסים של ג’ונסון עם דייסון בפני עצמם, אלא שם אותם בהקשר. לדוגמה, מדוע הצוותים הרפואיים – שכולם מסכימים שזכאים לתגמול הולם בימים שכאלה – מקבלים העלאה ששיעורה קטן משיעור האינפלציה ונאלצים להילחם על העלאה ריאלית בזמן שאנשי עסקים שמחזיקים במספר הטלפון של ראש הממשלה יכולים להשיג את מבוקשם בקלות?

קיר סטארמר - שחיתות
ניצל את ההזדמנות. קיר סטארמר (צילום: ג’סיקה טיילור, הפרלמנט הבריטי)

תודו שכשמציגים את הסיפור עם דייסון בהקשר כזה, הסיפור של עיגול פינות כדי להשיג את מה שצריך בדחיפות מקבל אור שונה מעט. זה כבר לא נטו לעשות את מה שצריך כדי להשיג את הציוד הדרוש, זה לעשות את מה שצריך כדי שהמקורבים לראש הממשלה יספקו את חלקם בעסקה הדחופה. אתם לא חייבים לקבל את הנרטיב הזה, והוא לא חף מבעיות, אבל חייבים להגיד שסטארמר הוציא מהחשיפה הזו את המיטב. הדבר אפשר לו להאשים את השמרנים בנכלוליות ובסיוע למקורבים מבלי שיבקר את הרעיון של הפעולות הדחופות בפני עצמן. הבעיה היא פחות העובדה שג’ונסון הבטיח שיהיה מי שיספק את מכונות ההנשמה, ויותר שהוא מראה דחיפות שכזו רק עבור מכריו. ג’ונסון כמובן דחה את ההאשמות הללו, אבל בזה אין חדש.

יותר מעניינת תגובת דאונינג 10 להאשמות. ראשית, נפתחה חקירה ממשלתית לבדוק מי הדליף את ההתכתבות בין ג’ונסון לדייסון. במקביל, מאחר שהדברים כבר נחשפו, ג’ונסון הבטיח שיחשוף את ההתכתבות המלאה עם דייסון, בתגובה לדרישתו של איאן בלאקפורד בשאלות לראש הממשלה. אנליזה דודס, שרת האוצר בממשלת הצללים, קראה בעקבות כך לרישי סונאק לחשוף את ההתכתבויות המלאות שלו עם קמרון.

ההאשמות של דומיניק

חקירת ההדלפה החזירה מהאוב את דומיניק קאמינגס, יועצו הבכיר לשעבר של ג’ונסון. לאחר הממשלה טענה שקאמינגס הוא המדליף, הוא החליט להשיב אש בבלוג שלו. בפוסט, הוא נכנס בג’ונסון ובאנשיו בכל הכוח. ראשית, הוא טען שמעולם לא היה מכותב לשיחותיו של בוריס ג’ונסון עם ג’יימס דייסון. אם כבר, כנראה שדייסון שלח למשרד האוצר צילומי מסך כדי להוכיח את התחייבויותיו של ג’ונסון. אם ג’ונסון רוצה להמשיך להאשים את קאמינגס בהדלפה, שיוכיח.

שנית, בחקירה קודמת של הדלפה מדאונינג 10 בנושא הסגר, מזכיר הממשלה הגיע למסקנה שמי שאשם בה היה הנרי ניומן, יועץ בכיר לג’ונסון וחבר קרוב של קארי סימונדס, ארוסתו של ג’ונסון. קאמינגס טוען שג’ונסון אמר לו בפרטיות שאם ההאשמה תהפוך לרשמית, הוא ייאלץ לפטר את ניומן, מה שיגרום לו לבעיות עם סימונדס, וביקש להביא להפסקת החקירה. קאמינגס, לדבריו, אמר שלעשות דבר כזה יהיה לא אתי. אף אחד בבריטניה לא מקשר בין קאמינגס לאתיקה, לא אחרי פרשת הנסיעה בזמן הסגר, אבל לדבריו יש לו הוכחות שכך קרה. בכך הוא מבקש לעשות שני דברים: הראשון הוא להוכיח שג’ונסון יודע שקאמינגס לא מחזיק בהיסטוריית הדלפות. השני הוא להפיל על ג’ונסון פרשת שחיתות נוספת.

שלישית, קאמינגס טוען שהדובר של ג’ונסון סיפר לתקשורת שהוא (קאמינגס) גם הדליף לתקשורת על שקשורים בשיפוצים בדאונינג 10. אם לסכם את הטיעון של קאמינגס, הנה אפשרות: “מה אתם רוצים ממני? בוריס לא דיבר איתי על הרעיון לתת לתורמים לממן בסתר שיפוצים בדירת השרד אחרי שאמרתי לו שזה בעייתי מבחינה אתית ואולי גם חוקית”. האתיקה נורא חשובה לו פתאום.

רביעית, הוא אמר שלדעתו צריך לפתוח בחקירה פרלמנטרית של התנהלות הממשלה בקורונה, והבטיח לשתף איתה פעולה. הוא מוכן לחשוף את כל ההתכתבויות שלו, והבטיח להגיע לפרלמנט ב-26 במאי ולענות לשאלות ככל שיידרש על-ידי חברי הפרלמנט. כדי לסכם, הוא כתב ש”זה עצוב לראות את ראש הממשלה ומשרדו כל-כך לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים של יכולת ויושרה שהמדינה ראויה להם”.

מר אתיקה?

צריך להזכיר: מדובר בדומיניק קאמינגס, אחד האנשים שנחשבו להכי נאלחים בצוות של ג’ונסון ושעזיבתו את דאונינג 10 היוותה סיבה לחגיגה. אף אחד לא תופס ממנו בדיוק מר אתיקה. אבל הנה, הוא מגיע ועושה לראש הממשלה בושות וטוען לשחיתות חמורה ביותר בדאונינג 10. הסעיף הראשון והרביעי לא מעניינים. אבל הסעיף השני אומר שג’ונסון ביטל את חשיפתו של מי שהדליף מידע על סגרי הקורונה, דבר בעל השפעה ניכרת על עשרות מיליונים, רק בשביל לשמור על נישואיו. הסעיף השלישי טוען שג’ונסון מימן שיפוצים בדירת השרד של דאונינג 10 בדרך ספק חוקית, וגם אם חוקית מסריחה לגמרי. שחיתות פר אקסלנס.

כמובן, קאמינגס לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. הוא ידע את הדברים האלו חודשים ארוכים ולא עשה דבר. הוא לא טוען שהם היו הטריגר להתפטרותו בנובמבר. הוא לא סיפר עליהם עד שבדאונינג 10 ניסו לעשות ממנו השעיר לעזאזל של הדלפת ההתכתבות עם דייסון. הוא ידע, שתק ושמר את המידע לעצמו למקרה שיהיה צורך להיכנס בג’ונסון בכל הכוח. והנה, הצורך הגיע. אבל המידע הזה עכשיו בחוץ. לא ברור אם המידע הזה אמין, כי בכל זאת מדובר בדומיניק קאמינגס, אבל בלתי אפשרי להתעלם ממנו בלי חקירה של ההאשמות. צריך לציין שלפי עיתונאי האינדיפנדנט ג’ון רטנול, הכי הרבה שקאמינגס הצליח להאשים בו את ג’ונסון זה לשקול לעשות מעשים לא אתיים, והוא לבד. קרי, לא כולם בטוחים שיש ממש בהאשמות האלו. אבל קשה להגיד שאין להן שום אפקט.

התגובות

האופוזיציה כמובן לא נשארה אדישה. בלייבור דרשו שג’ונסון יחשוף בדיוק כיצד מומן השיפוץ בדאונינג 10, כדי להוריד כל צל של ספק לגבי החוקיות של המימון הזה. קיר סטארמר טען שאם אכן “אין מה לראות כאן” בכל הנוגע לשיפוץ, לחוזים המפוקפקים ולגישה הנוחה אליו מצד בעלי הון, הוא צריך לפרסם הכל ולהכריז על חקירה. אחרי הכל, כפי שאמר סטארמר, “אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר”. עוד דומיניק נשכח מהעבר הוא דומיניק גריב, לשעבר חבר פרלמנט ושר מטעם המפלגה השמרנית, עד שהושעה מהמפלגה בקיץ 2019 לאחר שהצביע עם האופוזיציה בעד חיוב הממשלה לבקש הארכה ליציאה מהאיחוד האירופי. גריב, ששימש בעבר כתובע הכללי, קרא לממשלה תחת ג’ונסון “ואקום של יושרה”. בממשלה, כמובן, טוענים שהכל התנהל לפי הכללים.

דומיניק גריב - שחיתות
“ואקום של יושרה”. דומיניק גריב (צילום: משרד החוץ וחבר העמים הבריטי)

התפטרות מעוררת חשד

התמכרתם לפוסטים על כדורגל בבלוג? אז הנה עוד טעימה: לפני שבוע וחצי, הדיילי מייל חשף שביוני 2020 יורש העצר של ערב הסעודית, מוחמד בן סלמאן, לחץ על בוריס ג’ונסון שיתערב בעסקה לרכישת הקבוצה ניוקאסל יונייטד. בן סלמאן נחסם על-ידי הפרמייר ליג, ורצה שג’ונסון יסייע לו לעקוף אותה, תוך איום על יחסי בריטניה-ערב הסעודית. ג’ונסון ביקש מיועצו לענייני מדינות המפרץ, הלורד אדוארד ליסטר, לבחון את העניין. התהליך הופסק ביולי, לאחר שהסעודים חזרו בהם. בממשלה טענו שליסטר ביקש לבחון את העניין, אבל שלא התבקש להתערב. אתמול (ש’) הוא התפטר מתפקידו. קבוצת הכדורגל היא לא הסיבה הרשמית להתפטרות, וייתכן שזה היה גילו הלא צעיר, אבל עם פרשת גרינסיל גם זה נראה כמו ניסיון למוצא מכובד מעוד פרשת שחיתות.

מוחמד בן סלמאן - שחיתות
ניסו לסגור בשבילו דיל? מוחמד בן סלמאן (צילום: מחלקת המדינה של ארצות הברית)

לסיכום

ההתכתבויות של דייסון הפכו לתאונת שרשרת. לולא פרשת גרינסיל, ג’ונסון היה יכול לפעול הרבה יותר בשקט לגבי ההתכתבויות. התגובה של סטארמר כנראה הייתה נרפית יותר מלכתחילה, מה שלא היה מכניס את דאונינג 10 למצב של לחץ להאשים בפומבי את דומיניק קאמינגס, האיש שמדהים שחשבו שיסתום את הפה נוכח האשמות כאלה במקום לקחת את כולם למטה יחד איתו. זה היה מונע מהתפוצצות טענות נוספות כמו המוכנות של ג’ונסון להשאיר במקומם יועצים שסרחו רק בגלל קשריהם לאשתו והמימון הבעייתי לשיפוצים. דברים שכל אחד מהם בנפרד לא היה נדבק. אבל מרגע שפרשת גרינסיל נדבקה, כל דבר אחר נדבק גם הוא. דייסון, קאמינגס, ליסטר – הכל. לא ברור כמה זמן הדברים האלו יישארו דבוקים, ואינדיקציה לכך נוכל לקבל בבחירות המקומיות בעוד פחות משבועיים. אבל בינתיים, נראה שעוד ועוד נדבק. הרבה מזה מהווה בעיקר הרבה רעש, ויתקשה להתקבל כשחיתות של ממש לאורך זמן. איך שלא יהיה, זה כנראה לא יפיל את ג’ונסון, אבל זה ייתן לאופוזיציה המון חומר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *