המוטציה מכה שנית: לאחר שהמוטציה החדשה של הקורונה הרסה לבריטים את התכניות לחג המולד, היא גם יצרה פגיעה משמעותית בהעברת הסחורות. הדבר קרה לאחר ששורת מדינות, שהמרכזית ביניהן היא צרפת, הטילו איסור כניסה לשטחן מבריטניה, במטרה שלא להכניס אליהן את הגרסה החדשה. הדבר הביא לסגירת הגבולות בין בריטניה וצרפת, ומאות משאיות עם סחורה לאירופה נתקעו בקנט. למרות שהעניין נפתר בסופו של דבר, באמצעות הסכמות בין בריטניה לצרפת, הדבר נתן הצצה לא מעודדת למה שמצפה לבריטניה בעוד מספר ימים, אם לא תצליח להגיע להסכם סחר עם האיחוד | צילום: sarflondondunc (מטעמי זכויות יוצרים, נבחרה תמונה מ-2004)

אף אחד לא ציפה שזה יגיע עכשיו. תרחישי האימה מסיום תקופת המעבר ללא הסכם סחר עם האיחוד האירופי הבטיחו תורי ענק של משאיות וסחורות שייתקעו בנמל. אבל עד לסוף תקופת המעבר יש עוד כמה ימים. אבל, לקורונה יש תכניות משלה. בגלל המוטציה החדשה של הנגיף שהתגלתה בבריטניה, שככל הנראה מתפשטת הרבה יותר מהר, הדברים האלו קורים כבר עכשיו.

מעשה במוטציה

בפוסט הקודם בבלוג סיפרתי לכם איך מוטציה חדשה של הנגיף – שככל הנראה הרבה יותר מידבקת אבל לא יותר קטלנית או עמידה בפני החיסונים – נמצאה בבריטניה. אז, דובר על כך שהימצאות המוטציה הביאה לצמצום דרסטי של הקלות חג המולד ושל הכרזה על רמת מגבלות חדשה במערכת ההגבלות האנגלית. אבל, זה לא נגמר בכך. הרעיון שעכשיו, כשהחיסון גורם להרגיש שסוף הסיוט נמצא בפני סיום, גרם למדינות העולם לסגור את השערים בפני בריטניה. ודאי שמעתם על כך שבישראל חייבו את המגיעים מבריטניה בבידוד במלוניות קורונה. אבל זה לא נגמר כאן.

נגיף הקורונה - מוטציה
כיף עם מוטציות. נגיף קורונה (צילום: CDC)

הדברים התחילו ביום ראשון, אז אירלנד, ובעקבותיה צרפת, הודיעו על סגירת הגבולות עם בריטניה. צרפת הכריזה על סגירת הגבול התת-ימי שלה – בו עוברות משאיות רבות עם סחורה – ל-48 שעות. פירוש הדבר לא היה רק לסגור גבולות לבני אדם, אלא גם לכלי רכב, ספינות, מטוסים ועוד כל מיני דברים שחיוניים להעברת סחורה בכמויות גדולות. כלומר, אין באמת ייבוא וייצוא. בשיא, יותר מחמישים מדינות חסמו את הכניסה מבריטניה (לא כולן גם לסחורה). זו פגיעה רצינית ביכולת סחר החוץ של בריטניה. לא מוחלטת, כי חלק מהסחר נמשך, אבל פגיעה רצינית, והיה חשש שהימשכות המצב תביא לפגיעה בשרשרת האספקה.

צריך להגיד, לא בטוח שהמוטציה באמת התפתחה בבריטניה. אבל בריטניה, עד כמה שהתגובה הפוליטית אליה הייתה כושלת, מאוד מקצועית בכל הנוגע לניטור. אני לא מדבר על המערך האפידמיולוגי, אלא על המעקב אחר המוטציות. רוצה לומר, בריטניה היא לא בהכרח המקור למוטציה החדשה כפי שבריטניה היא זו שגילתה שיש מוטציה חדשה. כלומר, לא בטוח שלחסום כניסה מבריטניה זה מספיק כדי לעצור את כניסתה למדינה, ודיי בטוח שחסימת הסחורות מוגזמת.

מעבר לתעלה

הנקודה הרגישה הייתה מול צרפת. הסיבה נובעת מכך שהרבה מאוד מסחר החוץ של בריטניה נעשה דרך הכבישים התת-ימיים שעוברים בתעלת למאנש. סגירת הגבול הביאה לתורי ענק של משאיות מחוץ למעבר הגבול בקנט. אבל, צריך להגיד, התורים האלו התחילו עוד לפני סגירת הגבול. עוד קודם לסגירה, התחילו להיווצר תורים באורך של כמה קילומטרים, ככל הנראה בגלל מה שהולך סביב הברקזיט. אבל, אין ספק בכלל שסגירת הגבול – שלא הייתה לגמרי הרמטית, כדאי לציין – החמירה את המצב עוד יותר.

עדויות מהשטח הראו הרבה מאוד סבל לנהגי המשאיות האלו, שחלקם החלו להכיר בכך שייתכן שיעבירו את חג המולד בתא הנהג. גם שולחיהם של הנהגים היו מאוד לחוצים מהעניין, כיוון שהימים הקרובים הם הימים האחרונים של תקופת המעבר והניתוק הסופי מהאיחוד האירופי. כלומר, ימים אחרונים בהחלט לסחור בתנאים אירופיים. סגירת הגבול הזו היא לא רק אספקה לסופרמרקטים, היא הרבה מעבר לכך.

מו”מ החל מול צרפת כדי לראות מה אפשר לעשות כדי שהמשאיות יוכלו לעבור בגבול. הנשיא עמנואל מקרון דרש שהנהגים ייבדקו לקורונה. גם בסיטואציה כזו, יש לציין, מדובר בעיכובים דיי רציניים. אתמול (ג’) אכן הושג הסכם כזה. בגדול, אזרחי צרפת וכמו כן צוותים רפואיים ומובילי סחורות יוכלו להיכנס למדינה מבריטניה בכל הדרכים האפשריות – טיסות, רכבות, מכוניות, סירות וכל דבר אחר – ובתנאי שיוכלו להציג בדיקת קורונה שלילית בת פחות מ-72 שעות. צוותים רפואיים נשלחו לקנט כדי להתחיל בבדיקות מהירות לנהגים. לפי הממשלה, עדיין לא נסגרו כל הפרטים לגבי טיפול במי שיימצא חיובי. הפרוטוקול נכנס לתוקפו היום (ד’). מדובר במבצע ענק, ולפי ההערכות ייקח לפחות עד חג המולד לשחרר את הפקק לחלוטין. בינתיים, האיחוד האירופי מפעיל לחץ על המדינות החברות להרגיע קצת עם איסורי הכניסה מבריטניה.

הפחד האמיתי

כביכול, בקטנה. נכון, היו כמה ימים של אי-נוחות להרבה מאוד אנשים, אבל העניין נפתר, לא? ובכן, העניין הנקודתי הזה כן. אבל הדבר מעלה שאלה רצינית: האם זה לא הולך להיראות בערך אותו הדבר אם בריטניה תסיים את תקופת המעבר ללא הסכם סחר? נכון, המו”מ עוד נמשך ב”מאמץ אחרון” – כי כל המאמצים האחרונים הקודמים שהיו בחודשיים האחרונים לא אמרו “סטופ כדור הארץ” – אבל זה לא נראה מבטיח. רוב הסיכויים שבזמן שרוב העולם יחגוג את הסתלקותה של שנת 2020 מחיינו, לבריטניה יהיו פחות סיבות לחגוג. כי אם אין הסכם יציאה, יהיה צורך לבדוק כל משאית עם סחורה שתעבור בתעלה. וזה יגרום, ניחשתם נכון, לפקקי ענק. כי התנועה בבריטניה לא מחורבנת מספיק גם ככה.

הממשלה, כמובן, התכוננה לתרחיש הזה. וב”התכוננה”, אני מתכוון לכך שהיא הכינה מגרשי חנייה ענקיים למשאיות שיחכו בפקקים. גם נעשה בהם שימוש בפקקים הנוכחיים. אבל זה פתרון שהופך את העניין לפחות מסויט עבור הנהגים. זה לא באמת יביא את הסחורה יותר מהר החוצה או פנימה. במילים אחרות, למרות שהסגירה החל מה-1 בינואר תהיה הרבה פחות הרמטית ממה שהייתה בימים האחרונים, קיבלנו הצצה למה שמצפה במקרה שלא יהיה הסכם. ועל זה עוד אפשר להוסיף תורי ענק לסחורות שייפרקו בנמלים ובשדות התעופה ועוד. לא כל הסחורה, כמובן, תיתקע, אבל כבר דיברנו על כך שרוב סחר החוץ של בריטניה הוא עם האיחוד. ועם כל הכבוד לכל הסכמי הסחר החדשים, ייקח זמן – אם בכלל – עד שהם יחליפו את הסחר עם האיחוד.

בוריס ג'ונסון ואורסולה פון דר ליין - מוטציה
2021 מעבר לפינה. בוריס ג’ונסון ואורסולה פון דר ליין (צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10)

לא במקרה, יש לא מעט שמודאגים מהמצב. יש אפילו חשש שהתקרית כעת, מול הגבול עם צרפת, פגעה באמינות של המוצרים שיגיעו מבריטניה. אם כבר קיבלנו הצצה למה שיקרה בלי הסכם סחר, למה להזמין אחרי שבאמת לא יהיה הסכם סחר? כמובן, שוב, התרחישים לא זהים לחלוטין. אבל העיקרון נשאר.

לסיכום

ההפרעה שהמוטציה החדשה יצרה היא כנראה זמנית ותיפתר בימים הקרובים. התנועה תנוע קצת יותר לאט, אבל תנוע. אבל רק לכמה ימים. כלומר, בהנחה שלא יהיה הסכם סחר. וההצצה הקטנה הזו לעתיד שתקרית הקורונה סיפקה לנו לא מבשרת טובות. כמובן, גם זה בסוף ייפתר, וזה לא יהיה המצב לנצח. אבל כן, צפויה תקופה לא קלה לבריטניה מחוץ לשוק המשותף, אם לא יהיה הסכם סחר שיחליף את החברות הזו. תורי ענק, סחורות שממתינות זמן רב ועוד. החששות מעליית מחירים ומחוסרים בסופרמרקטים נמצאים איתנו כבר כמה שנים. אבל הרבה פעמים פטרו אותם כ”פרויקט פחד”, שנועד לזרוע בהלה מפני הברקזיט. אבל עם תורי הענק הללו, חייבים לשאול האם החששות האלו לא היו בכל זאת מעוגנים במציאות.

אגב, את נייג’ל פרג’ זה לא ממש שכנע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *