ארוחת הערב מוגשת. בוריס ג’ונסון נפגש בבריסל עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בתקווה לפתור את המבוי הסתום אליו הגיעו שיחות הברקזיט. הארוחה המשותפת של השניים לא הניבה הרבה תוצאות. האיחוד הציע שורה של הסכמים זמניים כדי להחליק את תהליך היציאה, אך ההכנסה של סעיפי הדיג לשם לא מקובלת על בריטניה. בינתיים, בוריס ג’ונסון הודיע לממשלתו ולציבור שהגיע הזמן להתכונן לזה שלא יהיה הסכם סחר עם האיחוד. כעת, ניתן לראות מי ימצמץ ראשון. וגם: הדמגוגיה של קיר סטארמר, העמימות של מייקל גוב, העצבים של ה-SNP והלהט האידיאולוגי של נייג’ל פרג’ נכנסו לסיפור | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

כשחושבים על זה, זה דיי מדהים כמה יש לכתוב בפוסט שהשורה התחתונה שלו היא ששום דבר לא התקדם. שלשום (ד’) בוריס ג’ונסון הגיע לבריסל כדי לשבת לארוחת ערב עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. ארוחת הערב לא הייתה חלק מביקור נימוסין, אלא ניסיון אחרון לנסות להגיע לגשר על הפערים שמונעים מהסכם סחר בין בריטניה לאיחוד האירופי להיחתם. לדאבון לבם של כל המשתתפים, הפערים לא גושרו והזמן להגיע להסכמות הולך ואוזל. ואיכשהו, בכל התקיעות האלו, ישנן התפתחויות שצריך לדבר עליהן.

מתכוננים לארוחה

לפני שבוריס ג’ונסון טס לאכול ארוחת ערב בבריסל, הוא הגיע לפרלמנט כדי להשתתף בסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה. ראש האופוזיציה קיר סטארמר, ששאל מהבידוד אליו נכנס לאחר שנחשף לחולה מאומת, בחר לתקוף את ג’ונסון על מצב המו”מ. סטארמר הזכיר שג’ונסון אמר לפני בחירות 2019 שיש לו “הסכם חם מהתנור”, אבל כעת נראה שלא. כפי שהזכירו לו ג’ונסון, ומאוחר יותר גם הבלוג הימני “גואידו פוקס”, זה קצת דמגוגי. הסיסמה “חם מהתנור” התייחסה להסכם היציאה, שאכן הוסכם עוד טרם ההליכה לבחירות, ובאותה עת נדרש אישורו בפרלמנט. כשאד מיליבנד תקף את חוק השוק הפנימי שניסה לעקוף את הסכם היציאה, השימוש בסיסמה היה נכון. אבל מול הסכמי הסחר? זה נכון שהשמרנים הבטיחו שזה יהיה מו”מ קל וכיפי, אבל הם בשום שלב לא אמרו שההסכם מוכן. ואם בוריס ג’ונסון עושה לכם בדיקת עובדות, כנראה שבאמת נפלתם.

לאחר מכן הגיע לפרלמנט גם שר הקבינט מייקל גוב כדי להציג באופן ראשוני את ההסכמות סביב פרוטוקול צפון אירלנד. כזכור, מוקדם יותר השבוע בריטניה וצפון אירלנד הגיעו להסכמות סביב הפרוטוקול, שנוגע לאופן בו יעברו סחורות בין האי הבריטי לצפון אירלנד. הדבר הביא לכך שבריטניה הסירה את הסעיפים הבעייתיים מחוק השוק הפנימי. אבל, ההבנות טרם פורסמו. גם גוב לא ציין מה בדיוק ההסדרים, אלא פשוט הבטיח שהסחר בין בריטניה לצפון אירלנד יימשך כסדרו. כל-כך הרבה מילים, כל-כך הרבה הסברים על מה שהפרוטוקול אמור להבטיח בענייני סחר, אזכור קטן להסכם יום שישי הטוב, ומעבר לזה בעיקר הבטחות כלליות. הבטחה ספציפית אחת הייתה שבריטניה תוכל לספק לעסקים סיוע בסך כולל של 400 מיליון ליש”ט. איך הפרוטוקול יעבוד עכשיו? חכו, ההבנות הן רק כלליות. בהמשך יפרסמו.

בשני הדיונים האלו, ה-SNP היו מאוד עצבניים. לדברי חבריה, בזמן שצפון אירלנד קיבלה הסדר מיוחד שמאפשר לה גישה גם לשוק הבריטי וגם לשוק האירופאי, סקוטלנד לא מקבלת הסדר דומה למרות שרוב תושביה הצביעו בעד הישארות באיחוד. בפועל, מדובר בחלק מהרטוריקה להוכחת הצורך בעצמאות סקוטית.

תוצאות ארוחת הערב

בכל זאת, ג’ונסון ופון דר ליין בארוחת ערב. משהו בטוח יצא משם. ובכן, כן: הצהרה. פון דר ליין שחררה הצהרה לטוויטר ובה נכתב: “הייתה לנו שיחה ערה ומעניינת על המצב הנוכחי של נושאים יוצאי דופן. אנחנו מבינים את העמדה זה של זה. המרחק ביניהן עוד קיים. הצוותים צריכים להתכנס מחדש מיד ולנסות למצוא פתרון לנושאים האלו. נגיע להחלטה עד לסוף הסופ”ש”. למרות שמתפרש מכך שיחליטו בנושא עד ראשון, פון דר ליין דיברה יותר מאוחר על החלטה כבר במוצ”ש. במילים אחרות, למקרה שהיה ספק: לא קרה הרבה, מלבד זה שקיבלנו דדליין לסיים את השיחות. כלומר, עוד אחד. בוריס ג’ונסון הרי הבטיח שהעינוי הזה ייגמר כבר באמצע אוקטובר.

We had a lively & interesting discussion on the state of play on outstanding issues.

We understand each other’s positions. They remain far apart.

The teams should immediately reconvene to try to resolve these issues. We will come to a decision by the end of the weekend. pic.twitter.com/jG0Mfg35YX

— Ursula von der Leyen (@vonderleyen) December 9, 2020

גישושים

אבל האיחוד האירופי לא נכנע. בכל זאת, לא ניתן לארוחת ערב אחת לקבוע את גורלנו, נכון? לכן, אתמול (ה’) האיחוד ניסה לבדוק את האפשרות להסדר זמני. בהצעה שפרסם, הוא הציע ארבעה הסדרים זמניים, שיאפשרו לפרידה ללא הסכם סחר מסודר לא להפוך לקלאסטרפאק של ממש. שלושת ההסדרים הראשונים לא מאוד מרתקים. הראשון והשני עוסקים בהסדרים האוויריים ובבטיחות התעופה, והצעה לתקנות שיבטיחו את המשכם למשך חצי שנה. ההסדר השלישי הוא בתחום התחבורה היבשתית (להזכירכם, יש תנועה יבשתית בין צרפת ובריטניה דרך המנהרות שבתעלה למאנש), גם הוא מציע הסדרים לחצי שנה. וההסדר האחרון נוגע ל – איך לא – דיג. האיחוד האירופי מבקש להמשיך את הסדרי הדיג הקיימים (כלומר, לאפשר לדייגים אירופאים לדוג במים בריטים ולהיפך) למשך שנה נוספת, אלא אם הסכם סחר יגיע קודם.

הממשלה הבריטית אמרה שיש מה לדבר על הסדרי התחבורה היבשתיים והאוויריים. לגבי מה שנוגע לים, האיחוד יכול לשכוח מזה. הסדרי התחבורה האלו הם אולי משעממים ואין לי כוונה להיכנס אליהם פה, אבל הם חשובים מאוד. כמו כן, לבריטניה אין ממש בעיה לגביהם. נושא הדיג כבר הפך לעץ שהממשלה מטפסת עליו גבוה יותר ויותר במשך למעלה משנה. ממש לא יהיה פשוט להוריד אותה מהעץ הזה. ושוב, צריך להזכיר: לגיטימי לגמרי שהממשלה רוצה שליטה במרחבי הדיג שלה, בלי התערבויות חיצוניות מגוף בו היא לא חברה. מצד שני, רוב הדגים שנתפסים במים בריטיים לא נמכרים בבריטניה אלא באיחוד. לכן, לא ברור עד כמה ההתעקשות הזו תועיל לדייגים.

האופציה האוסטרלית

במקביל, בוריס ג’ונסון יצא בהצהרה שלו. בכל זאת, איזה ג’נטלמן לא מתקשר אחרי ארוחת ערב רומנטית? בהודעה לתקשורת, הוא אמר אתמול (ה’) שכפי שנראה כרגע, ההסכם שמוצע לבריטניה לא טוב עבורה. לדבריו, האיחוד מעוניין שהוא ובריטניה יהיו כמו תאומים: “אם האיחוד מסתפר, גם בריטניה צריכה להסתפר”. הוא טען שההסכם שהאיחוד מעוניין בו ישאיר למעשה את בריטניה כלואה בתוך חוקי האיחוד. לכך, הוא לא מוכן, לכן, הוא בישר, הוא הורה לשריו להתכונן לאפשרות של “האופציה האוסטרלית”. זו אמנם לא האופציה הקנדית לה הוא פילל, אבל הוא טען שגם בסחר נוסח אוסטרליה יש לבריטניה אפשרויות נהדרות. קצת לפני זה, שר החוץ דומיניק ראב אמר שהוא לא מאמין שהשיחות יימשכו מעבר ליום ראשון.

כרגיל, צריך להזכיר: “האופציה האוסטרלית” פירושה ויתור על סחר חופשי. לאוסטרליה יש סחר קצת יותר משוחרר בכמה תחומים מוגבלים, אבל סחר חופשי אין. כדאי גם להזכיר שהחלק האירופאי בסחר הבינלאומי של אוסטרליה קטן משמעותית מזה הבריטי. הוא עדיין משמעותי מספיק כדי שהסכם סחר מסודר ייטיב עמה מאוד, אבל עדיין לא בטוח שבריטניה יכולה להרשות לעצמה את אותו הדבר.

בכל מקרה, דיי ברור שמה שג’ונסון וממשלתו מנסים לעשות זה ללחוץ. עוד כשהוא התמודד במרוץ לראשות המפלגה השמרנית לפני שנה וחצי, הוא אמר שכך צריך לעשות. צריך להבהיר לצד השני שיש דדליין קשיח. שבכל רגע בריטניה מוכנה לקום וללכת, אם לא תקבל את מה שהיא לא יכולה להתפשר עליו. אבל צריך לזכור שזה לא מה שעבד לו עם הסכם היציאה. אז, הוא שיחק משחק האשמות מתוחכם עם האיחוד. המשחק הזה הביא את ראשי האיחוד לעבור מעמדת “אנחנו לא פותחים את ההסכם שהושג עם מיי” ל”אוקיי, בוא תציע משהו אחר”. זה נכון שהיה צורך בטקטיקה הזו מפני שהפרלמנט כפה על ג’ונסון לבקש דחייה בדדליין אם לא יגיע להסכמה. ובכל זאת, עדיין אין הוכחה שאסטרטגיית הדדליינים מכופפת את האיחוד.

ד”ש מנייג’ל

ברצוני להתייחס לראיון שנייג’ל פרג’ העניק אתמול (ה’) לסקיי ניוז. הראיון לא עורר הדים, ובכל זאת זה ניסיון להפעיל לחץ מימין. פרג’ הפך למייצג של האידיאולוגיה הטהורה שאין בה שום מקום לפרגמטיות. דבר אחד שהוא אמר היה: “היינו אמורים לעזוב לפני ארבע שנים”. כלומר, מיד אחרי משאל העם. לו הדבר היה קורה, בריטניה הייתה מתנתקת מידית מהאיחוד ומקיפה את עצמה במכסים מכל העולם. אפילו ההסכמים שנחתמו עם מדינות כמו יפן, קנדה וסינגפור לא היו לה. דבר נוסף שאמר, כשנשאל למה להתעקש על הדיג שמהווה אחוז כה קטן מהכלכלה הבריטית, הוא אמר בלי למצמץ שזה חשוב סימבולית. לא ניתן לבטל את דבריו בהינף יד, כי יש חשיבות לכך. מצד שני, ההתעקשות שלו שההתרסקות הזו החוצה מאיחוד המכסים – בזמן שהעולם גם ככה נתון במשבר כלכלי ובריאותי – תהיה רק “מהמורות בדרך” מעוררת השתאות.

פרג’ גם הזכיר את הנרטיב שלו, שכשהוא הריץ את UKIP, למרות שהיו לה לכל היותר שני חברי פרלמנט בו זמנית, היא הצליחה לשנות את הפוליטיקה בבריטניה מהקצה אל הקצה. לא אכנס לשאלה עד כמה מפלגתו הייתה משמעותית, אבל בהחלט הייתה לה חשיבות. אבל זו לא הייתה רק תשובה למראיינת ששאלה אותו על סיכוייה האלקטורליים של מפלגתו. זו הייתה אזהרה לבוריס ג’ונסון: הפלתי את דייוויד קמרון, לחצתי על המפלגה שלך להיפטר מת’רזה מיי, ואם צריך אתה תהיה הבא בתור. ומבחינת פרג’ אין מקום לפשרות.

אז מה עכשיו?

מעבירים את הסופ”ש. ארוחת הערב, כפי שניתן לראות, לא הביאה לתוצאות מידיות. וגם למדנו שזה לא הסכם סחר כל-כך קל כפי שהשמרנים הבטיחו. לכאורה, נראה שהאיחוד האירופי לחוץ יותר, שכן הוא כבר עבר להתפשר על הסכמים קטנים וזמניים כדי להרוויח עוד זמן. אבל, הוא ממשיך להתעקש על הנושא שהכי מוציא את הממשלה הבריטית משלוותה: דיג. בוריס ג’ונסון, מבחינתו, מנסה לשדר שהכל בסדר. מקסימום לא יהיה הסכם. סליחה, מקסימום יהיה סחר סטייל אוסטרליה. שזה פלוס-מינוס אותו דבר. זו נטו טקטיקה לשדר לאיחוד שבריטניה לא תתפשר על מה שחשוב לה. אבל, גם האיחוד מסרב באמת להתפשר על מה שחשוב לו. מכאן, אנחנו נשארים עם שלוש אפשרויות: הראשונה היא שהלחץ של ג’ונסון יפעל על האיחוד והוא יתקפל. השנייה היא שג’ונסון יבלף ויבינו את זה, כך שבסוף הוא זה שיתקפל. השלישית היא ששניהם משחקים צ’יקן עד ההתנגשות בין המכוניות.

עד אז, נקווה שלפחות ארוחת הערב – בה ברוב טאקט הוגשו דגים – הייתה טובה.