מוקדם יותר השבוע, מפלגת הלייבור פרסמה את מצע הבחירות שלה ל-2019. המצע כולל שורה של רפורמות רדיקליות, החל מ”מהפכה תעשייתית ירוקה”, דרך הקצאת משאבים רבים לשירותים הציבוריים, עובר במדיניות בינלאומית שלומנית וכלה בתכניות לברקזיט. סתם, יש עוד הרבה. מדובר במדיניות שהייתה יכולה לדבר להרבה שכבות שמרגישות שהמערכת הנוכחית לא מיטיבה עמם. אבל, נו, ברקזיט | בתמונה: כריכת המצע
שלשום (ה’) מפלגת הלייבור פרסמה את מצע הבחירות שלה ל-2019, תחת הכותרת “זה זמן לשינוי אמיתי” (It’s Time for Real Change). המצע, בן יותר ממאה עמודים, פורש את חזונה של המפלגה לשנים הקרובות ואף לעשורים הקרובים.
לפני שאעבור לסיקור המצע, חשוב לי להדגיש: אני לא מסכם כאן המצע לכדי הבטחות בחירות מרכזיות. יש מספיק כלי תקשורת בריטיים שעשו את זה, ואשמח להפנותכם לכתבות המתאימות אם תרצו מידע יותר “יבש” על ההבטחות שבמצע. מה שיופיע בסקירה הזו היא ניתוח המגמות הכלליות שבמצע. אז אני כן אתייחס פה ושם לסעיפים ספציפיים, אבל זה לא יהיה במרכז הפוסט.
מבנה
לפני שנעבור לתוכן המצע, שווה להתעכב רגע על המבנה שלו. למצע יש חמישה פרקים (או שישה, אם סופרים את ההקדמה של ג’רמי קורבין). איפה לדעתכם אפשר למצוא את הברקזיט? רק בפרק הרביעי, אחד לפני האחרון. לא רק זה, מדובר גם בפרק הקצר ביותר במצע. קודמים לו פרקים בנוגע למדיניות סביבתית-כלכלית, השירותים הציבוריים והתמודדות עם העוני בבריטניה. הפרק היחידי שנמצא אחרי ברקזיט הוא הפרק העוסק במדיניות חוץ.
המסר מאוד ברור: מבחינת הלייבור, ברקזיט הוא לא הדבר הכי מהותי שהבחירות האלו יכריעו. לפני זה נמצאות הסביבה, הכלכלה והחברה בבריטניה. יש לציין, שמרגע שפוליטיקאים סוברים שמשבר האקלים הוא אמיתי וקטסטרופלי ושיש לעשות משהו בעניינו, לדעתי מן הראוי שהדבר יופיע בראש סדר העדיפויות במצע המפלגה. אבל, כרגע, רוב הציבור בבריטניה מסתכל על סוגיה מאוד ספציפית, שקורבין לוקח בה עמדה מאוד לא חד-ערכית, ולא בטוח שהניסיון לדחוק אותה לשולי המצע תועיל באיזשהו אופן.
הפרקים
כל כותרות המשנה שיופיעו להלן הן כותרות הפרקים כפי שמופיעות במצע.
מהפכה תעשייתית ירוקה
הפרק הראשון עוסק במדיניות סביבתית-כלכלית. במסגרת המצע, מפלגת הלייבור מבטיחה לחולל שינוי של ממש בכל האופן בו הכלכלה עובדת, כך שתשרת את הסביבה. יש לציין שהעמדה לפיה הכלכלה צריכה להיות בשירות הצרכים הסביבתיים היא לא משהו ייחודי ללייבור. אד דייווי, סגן ראש המפלגה הליברל-דמוקרטית, העלה לא פעם את הצורך הזה בעצמו. אבל, בעוד דייווי דיבר על “להפוך את הקפיטליזם לירוק”, מפלגת הלייבור מציעה סוציאליזם ירוק.
המצע מציע, בתור התחלה, שורה יפה של הלאמות, בין השאר של חברות האנרגיה המרכזיות ושל התחבורה הציבורית. זאת, כך לפי המצע, מאחר שמנגנון הרווח נכשל בפיקוח על רמות הזיהום שמשקי האנרגיה והרכב יוצרים, או על המחירים. יש לציין שהמפלגה לא מעוניינת בניהול כל הדברים האלו ממשרדי הממשלה בווייטהול, אלא בניהול אזורי שיפוקח על-ידי המדינה. חברות שלא יולאמו יאלצו לשלם על שימוש באנרגיה מזהמת. בנוסף על כך, המצע מבטיח השקעות כדי לבנות עוד תחנות כוח המייצרות חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת או גרעינית. כמו כן, מובטח שהממשלה תשקיע 3% מהתמ”ג במחקר ופיתוח של טכנולוגיות ירוקות. רק לשם השוואה, הדרישה של נאט”ו מהמדינות החברות בה לגבי גודל תקציב הביטחון הוא 2% מהתמ”ג. כלומר, מדובר כאן בהתחייבות בסדר גודל ענקי. לפי המצע, המדינה צפויה להשקיע 400 מיליארד ליש”ט בתהליך הטרנספורמציה של הכלכלה לירוקה יותר.
הפרק הזה מציע עוד מספר התחייבויות, כמו הרחבת פרויקט ה-HS2 השנוי במחלוקת עד סקוטלנד, במקום עד צפון אנגליה, וגם הבטחות בנוגע לבינוי, חקלאות וכדומה כדי שיבטיחו שמירה על הסביבה, וגם על בריאות המזון. הדברים האלו לא נעצרים ברמת הייצור, אלא נושאים גם הבטחות שונות שאמורות להבטיח שהדברים האלו יהיה נגישים וברי השגה לכלל האוכלוסייה.
לשקם את השירותים הציבוריים
הפרק השני עוסק, תחזיקו חזק, בשירותים הציבוריים בבריטניה. מטבעה של המפלגה, היא מציעה השקעה מסיבית בשירותים הציבוריים, ובראשם ה-NHS והביטוח הסיעודי, שמהווים יותר משליש מהפרק. המצע מבטיח השקעות ענק ב-NHS, הגדלת כוח האדם, צמצום זמן ההמתנה, סיום ההפרטה ומיקור החוץ בשירות, הגנה עליו בכל הסכם סחר עתידי, הרחבת מס הסוכר ועוד. בתחום החינוך, מעבר להשקעה בבתי ספר ומעונות יום, צמצום הכיתות ומה שאנחנו שומעים בבחירות בישראל, המצע גם מבטיח ביזור של הסמכויות מרמת המדינה לרמות נבחרות נמוכות יותר (למרות שתהיה חקיקה ראשית שתסדיר את נהלי בתי הספר). כמו כן, מובטח לשנות את מערכת החינוך בשנים המתקדמות שלה, כך שתוכל להכשיר את התלמידים המתאימים ל”מקצועות העתיד”. במשטרה, מעבר לתוספת שוטרים, המצע מציע גם אחריותיות דמוקרטית של המשטרה כלפי הקהילות השונות, ומלחמה בהטיה שלה כלפי מיעוטים, וגם שינוי בהתמודדות מערכות הצדק עם פשיעה. יש עוד, כמובן. העלות המתוכננת: 150 מיליארד ליש”ט.
ההשקעה המסיבית היא לא משהו מרגש במיוחד. גם הרטוריקה של בוריס ג’ונסון, מהרגע שהמלכה מינתה אותו לראש הממשלה, ניתנת לסיכום במשפט: “תראו כמה כסף אנחנו שופכים על השירותים הציבוריים”. אמת, השמרנים מתכוונים להשקיע פחות, אבל גם הם מנסים להראות שהם לא מזניחים את השירותים האלו או מעבירים אותם לאחריות בלעדית של השוק הפרטי. מה שיותר ראוי לציון פה הוא הרצון לבצע שינוי של ממש באופן בו המערכות עובדות, מה שעבור הלייבור מאוד פשוט לעשות בהתחשב בכך שמפלגת השלטון לא יכולה לטעון ש”הגיע הזמן לשינוי” בלי לצאת נלעגת.
להתמודד עם עוני ואי-שוויון
הפרק הזה נשען על מה שהלייבור מעלה שוב ושוב בנוגע לעוני, וזה שבבריטניה עבודה היא לא בהכרח כרטיס יציאה מהעוני. לכן, הלייבור מתחייבת להתמודד עם “הסיבות המבניות” שמביאות לכך: שכר נמוך ויוקר המחיה. בין שאר ההצעות, ניתן למצוא שכר מינימום של 10 ליש”ט לשעה לבני 16 ומעלה, תוך תמיכה פיננסית בעסקים קטנים כדי שיוכלו להתמודד עם העלויות הנוספות. עוד אחת: עד 10% מכל חברה יהיו בבעלות העובדים. גם מקצה שיפורים בזכויות העובדים מובטח. גם שינויים במערכת הרווחה מובטחים, תוך היפטרות ממדיניות “האשראי האוניברסלי” של השמרנים. בגדול, ניתן לסכם את הפרק הזה באמצעות אחת מכותרות המשנה בפרק: “כותבים מחדש את החוקים”.
המצע גם מתייחס לפערים בין קבוצות שונות (נשים, להט”בים, מיעוטים אתניים וכדומה), תוך עקיצה לשמרנים עם הביטוי שטבעה ת’רזה מיי, “חוסרי צדק בוערים”. בענייני הגירה, המצע מבטיח מערכת הגירה שתתחשב בצרכים של בריטניה, תוך מתן יחס הולם למהגרים עצמם. זאת בנוסף לסיום “האווירה העוינת” כלפי מהגרים לא חוקיים שת’רזה מיי החלה כשרת הפנים. כמו כן, בכוונת המפלגה לקחת חלק גדול יותר במאמץ העולמי לסייע לפליטים, ולאלו שייקלטו בבריטניה היא תאפשר לעבוד וגישה לשירותים הציבוריים.
גם בענייני בינוי יש ללייבור מה להציע, תוך הבטחה לסוכנות בינוי ממשלתית שתוכל לרכוש אדמות בזול יחסית לטובת דיור בר השגה. היא מתכננת לבנות יותר ממיליון בתים בדיור ציבורי במשך העשור הקרוב. כמו כן, היא תשנה את ההגדרה לדיור בר השגה מכזו שמבוססת על מחירי השוק לכזו שמתבססת על הכנסת משק הבית. לזה גם צפויות להתווסף רגולציות על דמי שכירות. גם צעדים למלחמה בתופעה של חסרי בית ברחובות מובטחים שם.
חלק זה מכיל גם ענייני חוקה, כמו ביטול בית הלורדים והחלפתו בסנאט הנשען על המחוזות הגדולים, וקיום אסיפת אזרחים לשינויים חוקתיים נוספים. כמו כן, המשך ביזור הסמכויות מהממשלה המרכזית כלפי למטה, כהמשך למדיניות ההאצלה. וכמובן, ביטול החוק מ-2011 שדורש הסכמת שני שליש מהפרלמנט כדי ללכת לבחירות.
סיי סופי על ברקזיט
הגענו לרגע שכולם חיכו לו: מה קורבין רוצה לגבי ברקזיט? בגדול, הסכם הברקזיט אליו קורבין מתכוון להגיע יכלול את הדברים הבאים: הישארות באיחוד המכסים של האיחוד האירופי, הישארות בשוק המשותף, היצמדות לאיחוד בכל הנוגע לזכויות עובדים, הישארות בסוכנויות של האיחוד הכוללות תכניות מימון, והסדרי ביטחון עם האיחוד. או במילים אחרות, הרבה מאוד מהאלמנטים של האיחוד האירופי, מהם הברקזיטרים מבקשים להיפטר, יישארו במקומם. נייג’ל פרג’ כבר הזהיר שאם משאל העם יהיה בין הסכם כזה לבין הישארות, הוא פשוט יישאר בבית ביום ההצבעה.
משאל העם הזה, אגב, יהיה מחייב. קרי, יהיה לא חוקי מבחינת הממשלה לנסות ולהתעלם ממנו. זאת, בניגוד למשאל העם של 2016, שלא היה בעל תוקף חוקי מחייב. אם יוחלט להישאר באיחוד, המצע מבטיח לנסות ולהביא לשינויים שנדרשים באיחוד מבחינת התמודדות עם משבר האקלים ונושא האי-שוויון. מעין הכרה בכך שהאיחוד הוא לא גוף מושלם, והבטחה לברקזיטרים שייעשה מה שצריך כדי לשפר אותו. כמובן, הברקזיטרים פשוט רוצים להיות בחוץ.
בקיצור, אין פה ממש בשורה, אלא שוב ניסיון ללכת בין הטיפות. הדבר היחידי שברור כאן הוא שאם מפלגת הלייבור תרכיב ממשלה, לא תהיה יציאה ללא הסכם ולא יהיה עוד הסכם אחרי זה שקורבין ישיג. כלומר, מבטיחים סוף לסאגה. זה יכול לדבר מאוד לרימיינרים, אבל לא ממש לברקזיטרים, במיוחד ההארדקור שבהם, שרבים מהם רוצים יציאה הרבה יותר משמעותית מהאיחוד.
אינטרנציונליזם חדש
למרות שהכותרת נראית כמו משהו שנוגע לאינטרנציונל של התנועה הקומוניסטית, הכוונה היא למדיניות החוץ. המצע מציע מדיניות חוץ יונית בהרבה ממה שבריטניה ידעה בעשורים האחרונים. הוא מציע להפסיק עם ההתערבויות הצבאיות, לא לאפשר לראש הממשלה לעקוף את הפרלמנט במה שנוגע למלחמה, וכמו כן להשקיע 400 מיליון ליש”ט בדיפלומטיה כדי להפוך את בריטניה לבעלת תפקיד מרכזי בעולם בקידום השלום. זה כמעט חמוד שגם השמאל הרדיקלי בלייבור עדיין לא הפנים שבריטניה היא כבר לא אימפריה ולא מובילה את העולם כבר עשורים.
המצע מבטיח שורה של נקיטות עמדה לגבי סכסוכים בעולם וכמו כן שמירה על זכויות אדם. ובגלל שאני יודע שמאוד חיכיתם לשמוע, אז יש שתי התייחסויות לישראל במצע הזה: הפסקת מכירת נשק בריטי לישראל שישמש בגדה המערבית (לצד הפסקת מכירת נשק שישמש את ערב הסעודית בתימן), וקידום פתרון שתי המדינות תוך הבטחת ביטחונה של ישראל. מעבר לכך, יש התייחסות לעוד שורה של סכסוכים ברחבי העולם, כך שקשה להגיד על קורבין שהוא גרופי של הישות הציונית, אבל המצע כן נותן יחס לעוד קונפליקטים ולא מתייחס לישראל כאל שורש כל רע. מעבר לכך יש התייחסות לענייני דיפלומטיה ושיתוף פעולה עולמי בנושא האקלים ובנושא זכויות אדם.
בענייני צבא וביטחון, המצע מבטיח השקעות בצבא, היצמדות להתחייבות ה-2% מהתמ”ג שמציבה נאט”ו, חיזוק מערך הסייבר כדי למנוע התערבות חיצונית בבחירות, התחייבות להישארות בנאט”ו ועוד. החלק הזה במצע, ללא ספק, נועד לתת תחמושת לכל תומך לייבור שצריך להתמודד עם טענות השמרנים שקורבין רוצה לזרוק את הביטחון של בריטניה לפח האשפה. ת’רזה מיי אהבה לספר בפרלמנט שקורבין רוצה להוציא את בריטניה מנאט”ו. אז הנה, הוא מתחייב שלא. לא בטוח שהוא עצמו רוצה את זה וייתכן שזה נכפה על-ידי המפלגה, אבל בכל מקרה עצם העובדה שהוא חתום על כך יכולה לסייע.
לסיכום
מצע הלייבור הנוכחי מציג תכנית מאוד שאפתנית וגם מאוד יקרה (חלק מהמימון אמור להגיע מהעלאת מס ההכנסה למי שמרוויחים 80,000 ליש”ט ומעלה בשנה). היא בעיקר מציעה שינוי רציני מהשורש: שינוי בכלכלה, במבנה הפוליטי, ביחס לסביבה, בשירותים הציבוריים ועוד. בגדול, אם לסכם את עיקרי המצע לעיקרון אחד, אז מדובר בהגדלת הבעלות הציבורית על עוד ועוד סקטורים מהכלכלה הבריטית ובד בבד מדיניות ביזורית, שתביא את הסמכויות לדרגים בשלטון המקומי.
יש מספיק אנשים בבריטניה שמרגישים שהמערכת הנוכחית דפקה אותם כל כך, שהמצע הזה יכול לקסום להם. אבל, בגלל הברקזיט, הרבה מאוד אנשים מרגישים שהמערכת הנוכחית לא מקשיבה להם. רבים מהם מרגישים שלהצבעה שלהם אין משמעות, כי עובדה שהפוליטיקאים עושים מה שבא להם. וההסכם שקורבין מעוניין בו פשוט לא יהיה מקובל על הרבה מאוד ברקזיטרים. וכשהם לא יכולים לסמוך על קורבין בנושא הזה, הם יתקשו לסמוך עליו שיקיים את שאר המצע שלו. ולמרות המאמצים של קורבין לדחוק את הברקזיט למקום שולי במצע, כולם הולכים לשים לב אליו.
מחר (א’) צפוי להתפרסם המצע השמרני, ואז נראה מה יש לבוריס ג’ונסון להציע.