ושוב אנחנו מדברים על הליכה לבחירות, ושוב סביר להניח שבוריס ג’ונסון לא יקבל אותן. ג’ונסון מעוניין בבחירות ב-12 בדצמבר, כשהוא מתנה דיון על הסכם היציאה שלו בכך שיקבל אותן. מנגד, באופוזיציה לא מעוניינים לתת לו בחירות במהלך חופשת חג המולד, לאחר שהוא כבר השיג את מבוקשו בכל הנוגע לברקזיט. בלייבור שוב מגמגמים על הורדת יציאה ללא הסכם מהשולחן, כשלא ברור בכלל אם היא מעוניינת בבחירות כשהיא ניזוקה כל כך קשה בסקרים. בינתיים, הליברל-דמוקרטים וה-SNP הניחו הצעת חוק להליכה לבחירות ב-9 בדצמבר, לפני שהממשלה תסיים את הדיון על הסכם היציאה ולפני היציאה לחופשת חג המולד. אבל, ההצעה הזו, אפילו אם תעלה לדיון בפרלמנט, עשויה ליפול עקב התנגדות הן מהשמרנים והן מהלייבור. לכן, התשובה לשאלה אם יהיו בחירות או לא תלויה כעת בעיקר בשאלה האם האיחוד האירופי יעניק דחייה ארוכה מספיק כדי לקחת מהלייבור את כל התירוצים לסרב לבחירות. ועד אז, קשה שלא לתמוה על זה שג’ונסון בכלל רוצה בחירות, אחרי שהבטיח להימנע מהן ככל הניתן | צילום: SaffyMiso, ויקיפדיה
כן, אני מצטער, זה שוב פוסט עם כל הספקולציות על מתי ואיך ולמה יהיו בחירות. תאשימו את האופוזיציה, שמסרבת פשוט ללכת לכאלה ולשחרר אותנו מזה. או את בוריס ג’ונסון, שבנה לעצמו שם של נוכל עד כדי כך שבאופוזיציה מעדיפים להשאיר אותו בתפקיד ראש הממשלה מאשר לתת לו ללכת לבחירות בתנאים שנוחים לו. תלוי מה הפוזיציה שלכם. אני אישית מאשים את דייוויד קמרון, שכראש הממשלה העביר את החוק שדורש הסכמה של שני שליש מהפרלמנט כדי ללכת לבחירות. בכל מקרה, שוב יש סיכויים שנלך לבחירות כלליות, אבל כנראה שלא. נראה.
מה העניין?
מחר (ב’) מתכוונת הממשלה לבקש ללכת לבחירות ב-12 בדצמבר. מבחינתו של בוריס ג’ונסון, אם הפרלמנט ייתן לו את הבחירות האלו, הוא ידאג שלפרלמנט יהיה זמן לדון בהסכם היציאה שלו עד ה-6 בנובמבר. פרק זמן סביר בהרבה מאשר שלושה ימים בלבד, לכל הדעות. למעשה, בחירות הן תנאי מבחינת ג’ונסון כדי לאפשר את פרק הזמן הזה לדיון. מטבע הדברים, זה אומר שאם אין בחירות, אין דיון בהסכם. אבל, גם את זה לא רוצים לתת לו. כן, שוב.
למה בעצם? יש לכך סיבות רבות. איאן בלאקפורד, למשל, לא מעוניין ללכת לבחירות אחרי שהדיון על הסכם היציאה של ג’ונסון התקיים. הוא מבחינתו רוצה שהבחירות יהיו על שאלת הברקזיט, לא אחרי שהפרלמנט החליט לתת עליה תשובה. בנוסף – למרות שזה משהו שעלה מהמראיין אך בלאקפורד הסכים עם הטיעון – בדצמבר צפון האי הבריטי חשוך במשך מרבית היום (וגם בדרום האי מחשיך דיי מוקדם). אגב, בחירות בבריטניה לרוב לא מתרחשות בדצמבר, והפעם האחרונה בה הדבר קרה הייתה בשנות העשרים של המאה הקודמת. ללייבור יש טיעונים אחרים: ג’רמי קורבין אמר שהוא רוצה קודם כל להסיר מהשולחן את האפשרות של יציאה ללא הסכם, ואז ישמח ללכת לבחירות. החשש, הוא מן הסתם, לתת לבוריס ג’ונסון צ’ק פתוח לפני שברור עד מתי האיחוד מתכוון לדחות את הברקזיט. מעבר לכך, עניין שחוזר על עצמו בתקשורת הבריטית הוא הליכה לבחירות רגע לפני חג המולד.
הקשר הליברל-סקוטי
אבל זה לא נגמר כאן. הליברל-דמוקרטים וה-SNP שילבו כוחות כדי לנסות לקבוע את הבחירות דווקא ב… חכו לזה… 9 בדצמבר. הפרש של שלושה ימים שלמים. אבל יש לזה משמעות: ה-9 בדצמבר יוצא לפני היציאה לחופשת חג המולד. בשתי המפלגות האלו מאמינים שזה יאפשר ליותר סטודנטים להצביע, ככל הנראה בעד מפלגות רימיינריות. כמו כן, יש לציין, יציאה לבחירות בתאריך הזה ייאלץ את פיזור הפרלמנט לפני ה-6 בנובמבר, התאריך בו ג’ונסון מעוניין לסיים את הדיונים על הברקזיט. למרות שהתרגיל שלהם כולל הצעת חוק שעוקפת את החוק של דייוויד קמרון מ-2011, כך שיש צורך רק ברוב רגיל, הוא עדיין צפוי ליפול, שכן לא רק בלייבור אלא גם בממשלה לא מעוניינים בו. למעשה, בגלל שבממשלה לא עפים על התכנית, יכול להיות שההצעה אפילו לא תעלה להצבעה, שכן הממשלה היא זו ששולטת בסדר היום של הפרלמנט.
ואכן, שתי המפלגות הגדולות לא עפות על הרעיון הזה. גם שרת התרבות ניקי מורגן וגם שר הבריאות בממשלת הצללים ג’ונת’ן אשוורת’ כינו את הרעיון הזה “פעלול” פוליטי. יפה לדעת שמדיי פעם הממשלה של בוריס ג’ונסון וממשלת הצללים של ג’רמי קורבין מצליחות להגיע להסכמות כלשהן. הנימוקים דיי ברורים: בממשלה לא מעוניינים ללכת לבחירות בלי שיש הסכם יציאה מהאיחוד האירופי שעבר אישור, ובלייבור לא מעוניינים ללכת לבחירות בלי שהובטחה דחייה משמעותית מספיק של מועד היציאה מהאיחוד. כמו כן, למרות שג’רמי קורבין מתעקש שהוא רוצה בחירות, הוא יודע שהמפלגה שלו בבעיה רצינית. יכול להיות – וזו השערה שלי בלבד – שהוא מעדיף למשוך עוד קצת את המצב הנוכחי, בו הממשלה השמרנית משותקת, עד אשר ייגמרו התירוצים והוא יהיה חייב לתמוך בבחירות.
רגע, מה עם משאל העם השני?
אם אתם זוכרים, כשג’רמי קורבין קרא לאופוזיציה להתאחד מאחוריו כדי להקים ממשלה זמנית שתבקש דחייה מהאיחוד ואז תלך לבחירות, חלק מהמפלגות בכלל רצו משאל עם לפני הבחירות. אז מה קרה עכשיו? ובכן, כפי שהסביר צ’וקה אומונה מהליברל-דמוקרטים, דיי ברור שזה לא יקרה במסגרת הפרלמנט הנוכחי. אחרי שההסכם של ג’ונסון עבר את השלב הראשון של החקיקה, בין השאר באמצעות מספר מורדים מהלייבור, לא נראה שיש סיכוי כלשהו שיהיה רוב פרלמנטרי למשאל עם חוזר. לכן, נראה שגורמים באופוזיציה מבינים שרצוי ללכת לבחירות עכשיו, בתקווה שאולי התוצאה בפרלמנט תהיה כזו שתאפשר משאל עם נוסף.
כלומר, אם אתם מתומכי משאל העם השני – ויש לציין, שוב, שיש לא מעט בעיות בגישה הזו – כנראה שלא תקבלו אותו בקרוב, כי אם הליברל-דמוקרטים מתייאשים, יהיה קשה לצפות ממפלגה אחרת לקדם את זה לפני הבחירות.
צריך בכלל בחירות?
נשאלת השאלה למה צריך בכלל בחירות. פיליפ האמונד, שר האוצר בממשלת מיי ושמרן מושעה בהווה, טען שהממשלה צריכה לקדם את ההסכם בלי “לזרוק איומים” ובלי “להיכנס להתקפי זעם”. לכן, הודיע, הוא לא מתכוון להצביע בעד בחירות בעת הזו. וזה באמת מעלה את השאלה: למה בכלל צריך בחירות? היה ברור למה ג’ונסון ניסה להשיג בחירות בספטמבר: הוא רצה להימנע מבקשת דחייה, ולכן היה מעוניין לצאת לבחירות לפני העברת החוק שמחייב אותו לעשות זאת, כדי לקבל תוצאה פרלמנטרית שתיטיב איתו ותאפשר לו לעבוד בלי בעיות. אבל, מאז כבר ג’ונסון נאלץ לבקש דחייה, והוא מבקש להעביר את הסכם היציאה שלו לפני הבחירות. זאת, למרות שהוא הצהיר במהלך המרוץ למפלגה השמרנית שלדעתו יש להימנע מבחירות בעת הזו, ולמרות שהוא אמר כראש הממשלה שהוא לא מעוניין בבחירות אך נראה שאין בררה. כעת הוא מבקש בחירות למרות שאין לו שום צורך בהן. אז למה?
ובכן, טיעון אחד יכול להיות זה של ניקי מורגן, שהממשלה מעוניינת בסידור פרלמנטרי חדש שיוציא אותה מהפוזיציה של ממשלת מיעוט. זאת, כדי שתוכל להעביר בקלות יחסית את המדיניות שלה בשאר התחומים שבוריס ג’ונסון מבטיח להתעסק בהם ברגע שיגמור עם הברקזיט. טיעון אחר יכול להיות זה שאיאן בלאקפורד העלה קודם: ג’ונסון מעוניין לרוץ כשהוא נהנה מהמומנטום של מי שהצליח להעביר את הסכם היציאה, ולא כשהדבר הזה עדיין עומד ותלוי.
ובקיצור
בוריס ג’ונסון מעוניין בבחירות מטעמים כלשהם, ומתנה את ההליך על הסכם היציאה שהוא עצמו טרח והגיע אליו בהליכה אליהן. האופוזיציה לא בוטחת בו מטעמים שונים, ולכן לא מעוניינת לתת לו את הבחירות האלו בתנאים שלו (יש לזכור שהחוק, מהרגע בו הפרלמנט אישר הליכה לבחירות, שם את הכוח בעניין בידי ראש/ת הממשלה). חלק רוצים בחירות יותר מוקדמות, חלק רוצים בחירות רק אחרי שיהיה אפשר לדעת שלג’ונסון אין אפשרות פשוט ללכת ליציאה ללא הסכם. אמנם בדאונינג 10 מדברים על חקיקה עוקפת שתאפשר הליכה לבחירות, אבל לא בטוח שזה יצליח. נראה שאלא אם האיחוד יחליט מחר בבוקר לתת דחייה עד ה-31 בינואר, מה שיאפשר (או למעשה ייאלץ) ללייבור להצביע בעד הבחירות, גם מחר ג’ונסון ייאלץ לעמוד בראשות ממשלת מיעוט שהוא לא מעוניין בה.