ימים עמוסים עברו בממלכה: בוריס ג’ונסון נפגש עם מקבילו האירי, וזה סירב לגלות פשרנות בנוגע ל-backstop. ג’ון ברקו הודיע על פרישתו מתפקיד יו”ר בית הנבחרים. הממשלה הובכה פעמיים, כשהאופוזיציה שוב הצביעה נגדה. ואז, הפרלמנט הושעה, כשברקו לא נשאר חייב לג’ונסון, ובית המשפט מקשה על הממשלה. בינתיים, ג’רמי קורבין התחיל את קמפיין הבחירות שטרם הוכרזו, עם הבטחה למשאל עם נוסף על הברקזיט ולשורה של רפורמות בכלכלה וביחסי העבודה, וזה בזמן שבממשלה בודקים את האפשרות לגשר בין סקוטלנד לצפון אירלנד. וגם: למה תומכי ההגירה לבריטניה לא צריכים להיות נוסטלגיים מדי לת’רזה מיי | צילום: דאונינג 10
פתיחת שבוע לא רגועה במיוחד הייתה לפוליטיקה הבריטית (ועקב נסיבות אישיות, היא לא דווחה בזמן אמת). אמנם עכשיו המערכת נמצאת באופן כפוי ברגיעה עקב השעיית הפרלמנט, אבל זה ממש לא אומר שהמצב באמת שקט. אז בואו נעשה סיכום קצר של מה היה לנו.
אכזבה באירלנד
את בוקר וצהרי יום שני בוריס ג’ונסון העביר ברפובליקה האירית. שם, הוא נפגש עם ראש הממשלה (או טישך, בשם הרשמי) ליאו ורדקר. למרות שוורדקר הביע הכרה בנכונותו של ג’ונסון להגיע להסכם ושהוא מכבד את בחירת הציבור הבריטי לצאת מהאיחוד, הוא לא נתן לג’ונסון בשורה. יציאה ללא הסכם, כידוע, תשפיע יותר מכל על צפון אירלנד ועל אירלנד עצמה. ורדקר אמר שאירלנד לא תוכל “להחליף הבטחה מחייבת משפטית בהבטחה”. לדבריו, הוא גם לא קיבל שום חלופה מוצלחת ל-backstop.
ג’ונסון, מצדו, חזר על אותן קלישאות. הוא מעוניין לעזוב עם הסכם, הבטיח לא להקים גבול קשיח בצפון אירלנד בשום מחיר ועוד. עם זאת, הוא גילה קצת יותר גמישות לגבי ה-backstop, ורמז בחצי קריצה שיהיה מוכן לכלי הזה אם תהיה לבריטניה אפשרות להיחלץ ממנו, כשאמר שהעדיפות העליונה שלו היא להבטיח שבריטניה לא תישאר לכודה ב-backstop. לא בטוח שזה ישכנע: ה”לכידה” הזו של בריטניה היא הערובה של אירלנד שהסדר בצפון יישמר. כמו כן, מה מבטיח שבריטניה לא תברח מה-backstop ברגע שזה יופעל? לכן, סביר להניח שאת ורדקר זה לא באמת ישכנע. ובינתיים, ג’ונסון מאבד עוד קצת מהאמינות שלו מול הפרלמנט, שהסכם נמצא מעבר לפינה.
יום פרלמנטרי אחרון
יום שני, ולמעשה גם הלילה שהתחיל את יום שלישי, היה גם היום האחרון של הפרלמנט לפני שהשעיית הפרלמנט נכנסה לתוקפה. והו, כמה שהיום הזה כלל. אז הנה סיכום קצר:
ג’ון ברקו פורש
יו”ר בית הנבחרים ג’ון ברקו הודיע על כוונתו לפרוש. לדבריו, בבחירות 2017 הוא הבטיח למשפחתו שאלו יהיו הבחירות האחרונות בהן יעמוד. לכן, עוד טרם ההצבעה על הליכה לבחירות, הוא אמר כך: אם יוחלט על הליכה לבחירות מוקדמות, לא יתמודד על מושבו. אם יוחלט לא ללכת לבחירות, הוא יפרוש ב-31 באוקטובר. זאת, מתוך נקודת הנחה שבימים שבין הדיונים על הנאום מן הכס (שצפויים להתקיים ב-21-22 באוקטובר) ועד לתאריך הגורלי של ה-31 באוקטובר רצוי שאת הדיונים ינהל אדם מנוסה. כמו כן, הדבר יאפשר למתמודדים להחליפו בתפקיד אפשרות טובה יותר להציג את טיעוניהם ולחברי הפרלמנט שיצטרכו להכריע להכיר אותם טוב יותר. בגלל שבסוף לא הלכנו לבחירות, אנחנו יודעים שב-31 באוקטובר ניפרד מברקו (ואז גם אקדיש לו פוסט פרידה, כפי שהיה עם ת’רזה מיי). לאחר מכן, כשהוא מתקשה לעצור את דמעותיו, ברקו עבר להודות לכל האנשים שתמכו בו לאורך הדרך.
זה עניין משמעותי. לא רק בגלל שאופיו הייחודי של ג’ון ברקו הקשה להישאר אדיש אליו, אלא גם בגלל שלא פעם ברקו נחשב לרימיינר שניהל את הדיונים בהתאם. לכן, סביר להניח שכעת השמרנים ינסו להציב ברקזיטר/ית לתפקיד. בינתיים, אלו המתמודדים שהציגו מועמדותם עד כה: הארייט הרמן (לייבור), אם בית הנבחרים. אדוארד ליי (שמרן). כריס בריאנט (לייבור). אלינור ליינג (שמרנית), סגנית יו”ר בית הנבחרים. פיט וישארט (SNP). לינדזי הויל (לייבור), סגן יו”ר בית הנבחרים. למרוץ לתפקיד אקדיש פוסט כשתגיע העת.
חשיפת תכתובות
לאחר מכן, הפרלמנט עבר להצביע על עוד נושא שיביך את הממשלה וקשור ליציאה ללא הסכם. הפעם, ההצבעה הייתה על חשיפת התכתבויות ממשלתיות של ג’ונסון עם עוזריו ושריו – כולל בכלי תקשורת לא מקצועיים (ואטסאפ בטלפון האישי, למשל) – בנושא השעיית הפרלמנט ובנושא ההשלכות האפשריות של יציאה ללא הסכם. את ההצעה הניח להצבעה דומיניק גריב, מהמפלגה השמרנית עד שהושעה ממנה עקב המרד בממשלה. כמובן, איך לא, הממשלה הפסידה גם בהצבעה הזו. השר מייקל גוב טען שמדובר בפגיעה בזכויות אזרח ובחוקים של הגנה דיגיטלית שנחקקו בממלכה. אגב, לא רק הממשלה הצביעה נגד, אלא גם חלק מהשמרנים (לשעבר) המורדים, ביניהם רורי סטיוארט, גם מתוך הרתיעה מחשיפת התכתבויות פרטיות.
החוק לא מחייב משפטית. הממשלה יכולה, טכנית, להתעלם מהקביעה הזו. הטענה היא שזה יהיה בעיקר בעייתי פוליטית עבור הממשלה להתעלם מהחלטת הפרלמנט. אולי. מצד שני, אנחנו נמצאים כבר במצב בו הממשלה והפרלמנט מצויים במצב של מלחמה, האופוזיציה מסרבת ללכת לבחירות, ראש הממשלה נמצא כבן ערובה בידי הפרלמנט ומנגד ראש הממשלה החליט על השעיית פרלמנט פוליטית לחלוטין. להגיד ש”בעייתיות פוליטית” היא מה שימנע מהממשלה להתעלם מהקביעה? נו. מה שכן, הממשלה הובכה שוב, והפרלמנט קיבל עוד קצת תחמושת, שזה גם לא רע עבור האופוזיציה.
אין בחירות
תיראו מופתעים: גם הפעם האופוזיציה סירבה ללכת לבחירות. אמנם רוב ההצבעות היו עם הממשלה, אבל היא לא התקרבה לשני השליש מהחברים הנחוצים לפיזור הפרלמנט. בוריס ג’ונסון האשים את האופוזיציה שהיא מתחמקת מבחירות בזמן שהיא כובלת את ידיו. הוא הבטיח שהוא ישיג הסכם יציאה, ואמר שהממשלה בראשותו לא תבקש דחייה בברקזיט. בהנחה שלא ישיג הסכם, הפירוש הוא או להתפטר או לעבור על החוק. ג’רמי קורבין, כשהגיע תורו לדבר, הזכיר שג’ונסון לא אמר בדבריו שהוא יכבד את החוק, שהוא משעה את הפרלמנט כדי להתחמק מפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, ושבאופן כללי הממשלה הנוכחית היא חרפה. איאן בלאקפורד הוסיף שברגע שתושג הדחייה המבוקשת, בריטניה תלך לבחירות.
על למה האופוזיציה לא רוצה בחירות עכשיו כבר דיברנו. אבל גם לא בטוח עד כמה בחירות כעת יסייעו לג’ונסון. לפי סקרים, גם הפרלמנט הבא יהיה פרלמנט תלוי. אמת, המפלגה השמרנית תישאר המפלגה הגדולה ביותר, אבל עדיין בלי רוב. ה-DUP, המפלגה שהעניקה עד לאחרונה לממשלה את הרוב שלה (זה לא שהיא הפסיקה לתמוך בממשלה, אבל רוב כבר לא יהיה), בסכנה לאבד מושבים רבים בפרלמנט. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שרוב תושבי צפון אירלנד מתנגדים לברקזיט, בזמן שה-DUP הסכימו לתמוך בממשלה שהייתה מוכנה להוציא את בריטניה מהאיחוד ללא הסכם ולהסתכן בגבול קשיח באזור. תיתכן קואליציה עם מפלגת הברקזיט, אבל קיומה עומד בסימן שאלה עקב העובדה שהיום (ד’) ג’ונסון דחה את הצעתו של נייג’ל פרג’ לשיתוף פעולה בבחירות בתמורה ליציאה ללא הסכם. בקיצור, לא בטוח שלג’ונסון יהיו את המספרים. מה שכן, כן ייתכן שעם מפלגת הברקזיט בפרלמנט, למתנגדי היציאה ללא הסכם כבר לא יהיה רוב פרלמנטרי נגד ג’ונסון.
הפרלמנט הושעה
ולאחר כל זה, הפרלמנט הושעה. כמיטב המסורת, הגברת נושאת המוט השחור (לרוב זה האדון נושא המוט השחור, אבל מדובר בפעם הראשונה בה אישה מבצעת את התפקיד. כשם קיצור התפקיד נקרא “המוט השחור”) שרה קלארק נכנסה לבית הנבחרים. מדובר בנציגה מטעם המלכה, שמזמינה את חברי בית הנבחרים להגיע לבית הלורדים כדי לצפות בנאום מן הכס (שכן למלכ/ה אסור להיכנס לבית הנבחרים), או במקרה הזה כדי להזמין לטקס סיום המושב (prorogation), שיחל את השעיית הפרלמנט. כמו כן, קלארק גם הצהירה על כך שהחוק שידרוש מג’ונסון לבקש דחייה אם לא ישיג הסכם קיבל את החותם המלכותי.
חברי האופוזיציה לא קיבלו את נוכחותה של שרה קלארק בהתלהבות רבה, ומחו. בין השאר, באמצעות שלטי מחאה שהחזיקו באוויר. ג’ון ברקו גם הוא לא שמר על ממלכתיות יתר. נו, מה יעשו לו כבר? לא ייתנו לו להיות היו”ר שוב? בכל מקרה, הוא אמר לקלארק שהוא מבין שהיא מבצעת את תפקידה, אך שברצונו להגיד לפרוטוקול שלא מדובר בסיום מושב רגיל, שכן מדובר בהשעיה ארוכה למדיי. כשבספסלי הממשלה ניסו להתנגד לברקו, הוא ענה בגסות, בין השאר: “לא היה יכול להיות פחות אכפת לי אם אתה אוהב את זה או לא”, לאחד מחברי הפרלמנט שמחו. לאחד אחר אמר: “צא החוצה, בן אדם. לא תחסר פה”. והאהוב עליי: “אני לא שם פלמינגו מעופף על השקפותיך”. יופמיזם נהדר ל”אני לא שם זין”, אם תשאלו אותי. בכל מקרה, אין ספק, ברקו באס”ק. אבל, ברקו לא שבר את המוסכמה החוקתית הכוללת, והלך למלא את תפקידו. חברי האופוזיציה הריעו לברקו, וצעקו לחברי המפלגה השמרנית “בושה”.
וזהו, עכשיו חמישה שבועות בלי כינוסים בפרלמנט. אלא אם…
קביעה משפטית
אנחנו אמנם קופצים קצת קדימה בזמן, אל היום (ד’), אבל זה יותר נכון נרטיבית. בית המשפט העליון בסקוטלנד קבע שהעצה שבוריס ג’ונסון סיפק למלכה בדבר השעיית הפרלמנט הייתה לא חוקית. השופטים הגיעו למסקנה שלמרות הטענות של בוריס ג’ונסון שהדבר נעשה כחלק מהשגרה הפרלמנטרית בבריטניה, מה שבאמת הביא את ג’ונסון לעשות את מה שעשה היה הכוונה הברורה “להכשיל את הפרלמנט”. בשבוע הבא, ביום שלישי, בזמן שבישראל ילכו להצביע, ערעור של הממשלה על הקביעה יגיע לבית המשפט העליון של הממלכה כולה. בגלל הבדלים מסוימים בין מערכות המשפט של האומות בבריטניה, הנובעים מנסיבות היסטוריות, ישנו סיכוי יותר מסביר שבית המשפט העליון יקבע שהעצה הייתה חוקית. בכל מקרה, בינתיים חברי האופוזיציה דורשים שעד שבית המשפט העליון יקבע כך או אחרת, הפרלמנט יחזור להתכנס. דומיניק גריב גם טען שאם ג’ונסון אכן הטעה את המלכה, עליו להתפטר. נחכה לעדכונים.
אחרי ההשעיה
נעבור לימים הבאים. גם הם היו גדושים בפעילות. אמנם עדיין לא הולכים לבחירות, אבל זה ממש לא אומר שהקמפיינים לא מתחילים. ג’ונסון הרי כבר התחיל בפועל את הקמפיין שלו מהיום הראשון בדאונינג 10. האירוע שמשך את תשומת הלב הרבה ביותר אתמול (ג’) היה נאומו של ג’רמי קורבין בפני קונגרס האיגודים המקצועיים (TUC), אחד ממוקדי התמיכה המשמעותיים ביותר של מפלגת הלייבור. ניתן להתייחס לשני נושאים שהופיעו בהבטחות של קורבין: הראשון הוא משאל עם נוסף על ברקזיט, עם אפשרות לצאת ואפשרות להישאר. שימו לב, הוא לא אמר שיהיה אפשר להישאר, לצאת עם הסכם או לצאת בלי הסכם, אלא רק להישאר או לצאת. אם זה אכן יהיה המשאל בסופו של דבר, זה יהיה משאל חסר אחריות בדיוק כמו זה שקמרון הלך אליו ב-2016. הטעות ממנה צריכים ללמוד הפוליטיקאים היא תמיד להיות ספציפיים בתשובות, ולא לבקש רק כיוון כללי.
הנושא השני היה שורה של הבטחות לחיזוק כוחם של העובדים. דובר על ביטול שורת רפורמות שביצעו השמרנים לגבי איגודי העובדים, הגדלת שכר המינימום השעתי, הגברת כוחות האכיפה בכל הנוגע לחוקי עבודה, שורת הלאמות ועוד. לדברי קורבין, העובדים הם יצרני העושר האמיתיים בכלכלה, ולכן הכוח צריך להיות נתון בידיהם. נראה אם זה יעזור לו בבחירות הקרובות, בהתחשב בסקרים הלא מחמיאים ללייבור עקב העמדה האמביוולנטית לגבי הברקזיט.
במקביל, נחשף שבממשלה דנים ברצינות בבניית גשר בין סקוטלנד לצפון אירלנד. רבים מאמינים שיש סיכוי רב שהממשלה תודיע בגאון על התכנית כדי לזכות בעוד נקודות עבור המפלגה השמרנית בבחירות. במערכת הפוליטית פקפקו ביכולות של ג’ונסון לעשות זאת, אך אנשי מקצוע אמרו שמבחינה טכנית הדבר בהחלט אפשרי. בכל מקרה, אי אפשר להגיד שבוריס ג’ונסון לא יצירתי עם הקמפיינים שלו.
לסיכום
הפרלמנט אמנם הושעה, אבל הדרמות הפוליטיות הולכות להימשך. אנחנו ככל הנראה נזכה לראות עוד ועוד קמפיינים של בחירות עוד בטרם הוכרזו. כמו כן, ג’ונסון ינסה לשכנע שהוא הולך להשיג הסכם. אם יושג, לא בטוח שיצליח להעבירו בפרלמנט. אם לא יושג, כולם יחכו לראות מה ג’ונסון יעשה לגבי בקשת הדחייה. אם תהיה דחייה, הרימיינרים יצטרכו להתמודד עם העובדה שיו”ר בית הנבחרים האוהד ילך לעשות לביתו, וכמו כן שבחירות עלולות לטרוף את כל היתרון שלהם בפרלמנט.
ועוד עניין אחד
משרד הפנים הודיע על כוונתו להחזיר לאחור רפורמת הגירה של ת’רזה מיי. ב-2012, שרת הפנים ת’רזה מיי העבירה רפורמה שחייבה סטודנטים זרים לעזוב את בריטניה תוך ארבעה חודשים מרגע שסיימו את לימודיהם. כעת, לרשות סטודנטים זרים יעמדו שנתיים לאחר סגירת התואר, ובמהלכן לא יוגבלו סוג העבודות בהן יוכלו לעבוד. עבור רבים מהם, פירוש הדבר הוא צעד לקראת הגירת קבע לבריטניה.
למה עושים את זה? ציניקנים יגידו שזה כדי לדבר לשמרנים שעלולים לפנות לליברל-דמוקרטים בבחירות הקרובות. אחרים יגידו שלממשלה אכן יש גישה חדשה לנושא ההגירה. אבל דבר אחד בטוח: בדברים מסוימים, כמו הגירה, הצמד ג’ונסון את פאטל מציגים עמדה רכה בהרבה מאשר הצמד קמרון את מיי. זה לא אומר שחייבים לאהוב את מי מהצמדים, אבל כדאי לזכור את העניין הזה כשטוענים שג’ונסון הוא הרשע בהתגלמותו בזמן שמביעים נוסטלגיה לת’רזה מיי.