מעבר לברקזיט: הממשלות הבריטיות של העשור האחרון רצו לעשות הרבה כדי לשדרג את התחבורה בבריטניה. הדבר כולל שני פרויקטים מרכזיים: רשת הרכבות המהירות ה-HS2, ובנייה של מסלול המראה נוסף בנמל התעופה הית’רו. אלו אמורים לשפר את התחבורה בתוך בריטניה וגם בינה לבין מדינות אחרות. אבל, למרות כל ההבטחות היפות, יש רבים שחוששים מההשלכות של הפרויקטים האלו. על הכוונת: איכות הסביבה, בזבוז כספים ופגיעה באיכות החיים. כעת, אפילו המועמדים לראשות המפלגה השמרנית נדרשים לתת הצהרות בנושא | צילום: ג’ושוע וייטץ’-מייקליס

נושא התחבורה מעסיק רבים בבריטניה, ומסיבות שונות. סיבה אחת, שתקבל תשומת לב בפוסט נפרד, היא העומס בכבישים. הנהגים הבריטים הממוצעים מבזבזים יותר זמן בפקקי תנועה מאשר רוב הנהגים בעולם. הדבר נכון כפליים (מבחינת מספר שעות מבוזבזות) לגבי לונדון. הסיבה השנייה, שתעמוד במרכז הפוסט הנ”ל, היא מספר פרויקטים של הממשלה בתחום התחבורה. הראשון הוא ה-HS2, רשת של מסילות רכבת מהירה שאמורה לחבר את לונדון (בעיקר) לערי צפון אנגליה באופן יותר יעיל מהיום. השני הוא הרחבת שדה התעופה הית’רו שבלונדון. היה ניתן לצפות ששני הפרויקטים האלו לא יעסיקו בלוג פוליטי, אבל גם הם מעוררים דיון ער בפוליטיקה.

HS2

פרויקט ה-HS2 (קיצור ל-High Speed 2), כאמור, הוא רשת מסילות לרכבת מהירה. הפרויקט הושק בחודשים האחרונים לכהונתו של גורדון בראון. לפי האתר הרשמי של הפרויקט, מדובר ב”מסילה חדשה שתהיה לעמוד השדרה של רשת התחבורה של בריטניה”. מבטיחים שרשת המסילות הזו תשרת מדיי יום 300 אלף נוסעים, עם עד 48 רכבות שייסעו על פני הרשת בכל שעה. המסילה גם תקצר את זמני הנסיעה באופן משמעותי, עם למשל הבטחה שזמן הנסיעה מלונדון למנצ’סטר יקוצר בחצי (בהתחשב בעובדה שכרטיס טיסת לואוקוסט מנתב”ג ללונדון עולה פחות מרכבת מלונדון למנצ’סטר, כדאי שיקצצו גם את המחיר בחצי). חלק אחד של רשת המסילות אמור להיפתח ב-2026, והשני ב-2033. יש למה לחכות.

צריך להבין, בהקשר הזה, שהרכבות הבינעירוניות בבריטניה דיי ידועות לשמצה: רובן מיושנות, בהרבה מקרים גורמות לעיכובים ברכבת ישראל להיראות כמו דיוק של רכבת יפנית, והן גם מאוד יקרות. כמובן, יש חברות רכבת מעטות בהן המצב טוב יותר. ועדיין, הרכבות הבריטיות כל כך לא אהודות, שישנן יצירות תרבותיות (למשל, הסדרה המצוינת Upstart Crow) שנהנות לחבוט בחברות הרכבת הבריטיות. לכן, הרעיון של רכבת מתפקדת הוא חשוב ללא מעט בריטים. כמו כן, ישנה דרישה רבה להשקעה ופיתוח של אזור צפון אנגליה.

לפי אתר הפרויקט, מדובר בפרויקט שלא רק יסייע להתנייד, אלא גם ייצור מקומות עבודה, יתמוך בכלכלה, ישפר את איכות הסביבה, יחבר שמונה מתוך עשר הערים הגדולות בבריטניה ועוד. איך בכלל יכולים לקום לפרויקט נפלא כזה מתנגדים? ובכן, יכולים. ויותר מזה, ממש לא מצד אחד של המפה הפוליטית.

ההתנגדות

ראשית, קיים נושא העלות. צריך להבין, הפרויקט הזה צפוי לעלות 56 מיליארד ליש”ט. הדבר הטריד עוד בזמן ממשלת הקואליציה של דייוויד קמרון, אז בריטניה עוד ניסתה להיחלץ מהמשבר הפיננסי של 2008. הנושא הזה הטריד מתנגדים מכל קצוות הקשת הפוליטית, הן מהימין והן מהשמאל. במפלגה הירוקה הוסיפו על כך שהרכבת תשרת בעיקר את בעלי ההכנסה הגבוהה, ולא את כל הציבור.

אבל ישנן שאלות נוספות. כך למשל, אחד המועמדים להחליף את דייוויד קמרון בתפקיד ראש הממשלה ב-2016, ליאם פוקס, התנגד לפרויקט בטענה שהוא בעיקר מקל על המסעות אל ומלונדון, ופחות תורם לערים האחרות. הוא העדיף להשקיע יותר ברשתות התחבורה האזוריות של ערי הצפון, ובשדות תעופה רלוונטיים. בהתאם, הוא הבטיח שאם יהיה ראש הממשלה הוא יבטל את הפרויקט.

עוד עניין הוא ההרס של אזורים כפריים בהם תעבורנה המסילות החדשות. הדבר הטריד לא רק את המפלגה הירוקה, אלא גם את מפלגת UKIP. כשהמפלגה הודיעה אי אז ב-2011 על התנגדותה לתכנית, היא התייחסה לכך שאחד המחוזות באזור הבחירה של ראש המפלגה דאז נייג’ל פרג’ לאיחוד האירופי, דרום-מזרח אנגליה, הוא בקינגהאמשייר. לדבריהם, המחוז הזה יהיה צפוי “לראות מהאזורים הכפריים היפהפיים שלו נטבחים” כחלק מהשלב הראשון של ה-HS2. בנוסף לכך, ישנן טענות שהרכבת לא באמת תשרת את נושא איכות הסביבה בכל הנוגע לפליטת גזי חממה. הירוקים לא מתנגדים לרעיון של רכבת מהירה באופן גורף (בכל זאת, היא תזהם פחות מאשר טיסות פנימיות), אך מאמינים ביישום אחר שלה.

עמק ונדובר דין
עמק ונדובר דין, בו (בין השאר) צפויה לעבור מסילת ה-HS2. צילום: djim

ובכל זאת

הרי הפרויקט הזה בינתיים לא בוטל. אמנם אפשר למצוא לו מתנגדים על כל הקשת הפוליטית, אבל יש לו גם תומכים. למעשה, אנשי עסקים בכירים לוחצים על בוריס ג’ונסון וג’רמי האנט, המועמדים לראשות המפלגה השמרנית, להתחייב שיקדמו את הפרויקט הזה. גם שר התחבורה לשעבר פטריק מקלוקלין טען שעל המועמדים להבטיח שיקדמו את הפרויקט אם ברצונם לנצח. למקרה שתהיתם, ג’רמי האנט נתן הבטחה מפורשת שיקדם את הנושא. בוריס ג’ונסון, לעומתו, קצת יותר זהיר, ואמר שיבקש חוות דעת מקצועית בנושא.

מסלול שלישי להית’רו

שדה התעופה הית’רו שוכן במערב לונדון רבתי. כבר שנים רבות שמדברים על הצורך בהרחבתו. אמנם הדיבורים על הצורך בכך החלו עוד בשנות התשעים, אבל הדחיפה הרצינית נעשתה גם היא תחת גורדון בראון. בשנה שעברה הפרלמנט אישר ברוב גדול את בנייתו של מסלול המראה שלישי לנמל התעופה. בחודש שעבר פורסם מסמך ההתייעצות לגבי הסוגיה, וכעת הציבור מוזמן להגיש התנגדויות. הרעיון הוא שבשלב הראשון ייסלל עוד מסלול המראה עד 2026. עד 2050 ייבנה גם טרמינל שישי.

יש לרצון הזה להרחבה סיבות טובות: מדובר באחד משדות התעופה העסוקים ביותר בעולם. הרעיון, מטבע הדברים, היה להגדיל את מספר הטסים הפוטנציאלי, מה שיהיה אמור לאפשר גדילה של התיירות, וגם חיזוק החיבור של לונדון ודרום-מזרח אנגליה לשאר ערי אירופה. כמו כן, הדבר אמור לאפשר יותר טיסות פנימיות, בין ערי בריטניה. זה חשוב, כי לעתים מחיר טיסה בינעירונית יכול להיות נמוך יותר מהנסיעה ברכבת.

גורדון בראון
נתן את הדחיפה הראשונית. גורדון בראון (צילום: RISING Global Peace Forum)

אז מה הבעיה?

ישנן מספר התנגדויות ממספר גורמים, עם היסטוריה משלהן. ממשלת הקואליציה של דייוויד קמרון פסלה את הרעיון של בניית מסלול המראה שלישי. הממשלה הקימה נציבות לשדות תעופה כדי שתכין דו”ח בנושא, וקיבלה הוראה לא לפרסמו לפני בחירות 2015. במהלך הבחירות האלו, ראש עיריית לונדון דאז, אחד בוריס ג’ונסון, להכריז שהוא יישכב מול הבולדוזרים כדי למנוע את הקמת המסלול. אז, הנציבות המליצה על הצעד בכל זאת. ב-2018 הפרלמנט אישר את בניית המסלול. במאי, קבוצת פעילים המגובה על-ידי ראש עיריית לונדון הנוכחי, סאדיק קאן, הפסידה בעתירה לבית המשפט העליון. בחודש שעבר, התנועה הסביבתית Extinction Rebellion שקלה להשתמש ברחפנים כדי להשבית את הפעילות בשדה (ובסוף נמנעה מכך). אבל למה בעצם יש התנגדויות כה רבות?

בעיקר, הפגיעה בתושבים שגרים באזור. ראשית, זיהום הרעש. אזורים רבים במערב לונדון עשויים לסבול קשות מההרחבה. כבר עכשיו ישנם אזורים שלא כיף במיוחד להתגורר בהם בגלל המטוסים שעוברים ממעל, והמצב עוד יחמיר. מטעם הית’רו הבטיחו שהקהילות ייהנו משש שעות וחצי ללא טיסות בכל יום. נשמע נחמד, אבל צריך לזכור שילדים קטנים ותינוקות זקוקים להרבה יותר מזה. חוץ מזה, מה עם אנשים שרוצים סופ”ש שקט בבית? שנית, ישנם אזורי מגורים שייהרסו כדי לפנות דרך לבניית המסלול והטרמינל. שלישית, גם העבודות עצמן עלולות לפגוע לתקופה מאוד ארוכה בשגרה של תושבי האזור.

לכך, מצטרפת העובדה שאם ברצוננו להפחית את פליטת גזי החממה לאטמוספירה, יש לצמצם את מספר הטיסות, לא להרחיבו. אמנם בהית’רו מציעים אגרה מיוחדת לרכבים מזהמים שייסעו לשדה, אבל ספק אם זה יפצה על כך. ישנו חשש אמיתי שבהית’רו ישחקו עם המספרים, כדי להראות שהעלייה בזיהום קטנה יותר ממה שמתרחש בשטח. בהית’רו מודעים לחששות לגבי זיהום הסביבה, והעלו חששות משלהם שהנושא הסביבתי יפגע ביכולת להרחיב את השדה. אתם יודעים, עניין של סדר עדיפויות.

נמה"ת הית'רו
האם הוא יורחב? נמל התעופה הית’רו (צילום: קונסטנטין פון ודלשטדט)

והמועמדים?

גם לעניין הזה נדרשו בוריס ג’ונסון וג’רמי האנט. האנט אמר באופן ישיר וברור, כמו לגבי ה-HS2, שמסלול ההמראה הנוסף ייבנה אם הוא יהיה ראש הממשלה. ג’ונסון הרבה פחות ברור בנושא. כאמור, כשהיה ראש עיר והתמודד לפרלמנט ב-2015 הוא הביע התנגדות מוחלטת. כעת, הוא קצת חוזר בו, ומעלה את הצורך בעוד תשתיות בדרום-מזרח אנגליה ואת העובדה שעכשיו יש לתכנית גיבוי מהפרלמנט. עם זאת, הוא כן מכיר בנזקים שההרחבה הזו עלולה לגרום.

אז מה היה לנו כאן?

בעיקר תזכורת לכך שכל פיתוח דורש מחיר שהוא מעבר לכספי. יש לו מחיר סביבתי ומחיר אנושי. הכל עניין של סדרי עדיפויות: האם הורדת השימוש ברכב הפרטי כתוצאה מה-HS2 שווה את השימוש בקרקע הנוספת שמתוכננת? האם הדחיפה הכלכלית שתיצור הרחבת שדה הית’רו שווה את הפגיעה באיכות חייהם של תושבים רבים במערב לונדון? כל אלו הן שאלות שפתוחות לדיון, והציבור הבריטי נדרש להן עכשיו באופן קריטי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.