התנגשות

אתמול (ב’), ג’רמי קורבין נאלץ להתמודד עם ביקורת קשה מקרב חברי מפלגתו. בין המבקרים, גם תומכיו הקרובים ביותר. קורבין התמודד עם טענות על אנטישמיות, הערפול שלו לגבי משאל עם נוסף ועל התנהגותו כראש המפלגה. עכשיו רק נשאר לשאול מה הלאה | צילום: סופי בראון

בזמן שאתמול עשרה חברים במפלגה השמרנית חגגו את מה שעבור אחד/ת מהם היווה את השלב הראשון בדרך לראשות הממשלה, לראש האופוזיציה היו פחות סיבות לשמוח. ג’רמי קורבין קיים את ישיבת הלייבור הראשונה מאז המכה הכואבת שהמפלגה ספגה בבחירות לפרלמנט האירופי. הפגישה הזו הייתה קשה והוא מצא את עצמו מתעמת עם בכירים במפלגתו. אחד מהאנשים שיצאו מהפגישה הזו תיאר אותה כפגישה הגרועה ביותר שהייתה לקורבין כראש המפלגה.

למי קראת אנטישמי?

היה אפשר לצפות שהניצחון של מפלגת הלייבור בבחירות הביניים בפיטרבורו יביא לקורבין קצת נחת, אבל בדיוק ההיפך קרה. זאת, משתי סיבות. ראשית, הניצחון של הלייבור היה מאוד דחוק, במאות קולות. הניצחון נבע בעיקר מזה שהמפלגה השמרנית לא הייתה לגמרי כישלון, ולא איבדה יותר קולות למפלגת הברקזיט ממה שאיבדה בפועל. שנית, ויותר חשוב, לחברת הפרלמנט החדשה ליסה פורבס יש שם של אנטישמית. עוד לפני שפורבס הספיקה להישבע אמונים למלכה, הקבוצה היהודית בלייבור כבר דרשה את השעייתה. חברת הפרלמנט מרגרט הודג’ טענה שזו הייתה טעות לבחור בפורבס כמועמדת הלייבור מלכתחילה. רות’ סמית’ האשימה את קורבין שהוא אפשר לאנטישמיות ממוסדת לצמוח במפלגה במשמרת שלו.

עקרונית, העמדה הרשמית של הלייבור לגבי התקרית שהביאה לזיהויה של פורבס עם אנטישמיות – לייק ברשתות החברתיות לסרטון שהטקסט הנלווה לו הכיל את המילים “בעלי עבדים ציונים” – הייתה טעות תמימה. אבל בתוך המפלגה, הדברים קצת שונים. מפלגת הלייבור נמצאת תחת חקירה של הנציבות לשוויון וזכויות אדם, כדי לברר את הטענות לאנטישמיות. המפלגה היחידה שאי פעם הייתה תחת חקירה דומה של הנציבות היא המפלגה הלאומית הבריטית (BNP), השייכת לימין הקיצוני. על כך ניתן להוסיף, שטענות לאנטישמיות בהנהגת המפלגה היו אחת הסיבות שהעלתה קבוצת הפורשים מהלייבור בפברואר האחרון, כשיצרו את Change UK. לכן, כפי שאפשר לצפות, במפלגה לא ממש מרוצים מההתנהלות של קורבין בנושא. יש לציין, שייתכן שהטענות לאנטישמיות במפלגה שגויות. עם זאת, ישנה תחושה שקורבין עושה מעט מאוד כדי לפחות להוכיח שלא מדובר באנטישמיות.

מה עם המשאל?

כצפוי, כמו בכל דבר בפוליטיקה הבריטית כרגע, גם פה הברקזיט לקח מקום. ג’רמי קורבין זוכה להרבה מאוד ביקורת על כך שאינו נוקט בעמדה ברורה לגבי משאל עם נוסף. קורבין אמנם עשה צעד בכיוון לאחר הכישלון בבחירות לפרלמנט האירופי, אבל עדיין לא מתחייב. זאת, בזמן שבכירים במפלגתו טוענים שהגיע הזמן לגבות משאל כזה באופן מלא. בנאום שלו שפתח את הפגישה, קורבין אמר שעל המפלגה להיות מאוחדת נגד יציאה ללא הסכם. לדבריו יש צורך להחזיר את השאלה לציבור, באמצעות בחירות או באמצעות משאל עם נוסף. עם זאת, הוא לא מתחייב שהוא יגבה משאל נוסף גם במקרה שישיג בחירות כלליות. זה, ללא ספק, גרם לתסכול בקרב לא מעט חברים. חבר הפרלמנט פיטר קייל התעניין אם לקורבין יש בכלל תכנית “לחלץ” את המדינה מהברקזיט.

התנהגות

עוד טענה שעלתה כלפי קורבין היא ההתנהגות שלו כראש המפלגה. העניין הבולט ביותר היה מה שהתרחש בשבוע שעבר עם שרת החוץ בממשלת הצללים, אמילי ת’ורנברי. לרוב, כאשר קורבין לא יכול להגיע בעצמו לסשן השבועי של שאלות לראשת הממשלה, ת’ורנברי מחליפה אותו על שש שאלותיו. בשבוע שעבר, בזמן שקורבין היה בטקס הזיכרון לפלישה לנורמנדי, מי שהחליפה אותו הייתה רבקה לונג-ביילי. לדעת בכירים במפלגה, הדבר נובע מכך שת’ורנברי טענה שהבחירות לפרלמנט האירופי מראות שיש צורך לגבות משאל עם נוסף. קורבין, הם טוענים, העניש אותה על כך. הדבר אף זכה ללעג מהמחליף של ת’רזה מיי בסשן, דייוויד לידינגטון. בפגישה אתמול, קורבין זכה לביקורת על הצעד.

טרוניה נוספת נגד קורבין קושרה לביקורת שהושמעה כלפי קארי מרפי, ראשת הסגל שלו, בשל טיפולה הלוקה בחסר בתלונות שהופנו נגד חברי מפלגה בשל הטרדות מיניות. מדובר בעיקר בסירובה להשעות את חבר המפלגה דייוויד פרסקוט בשל תלונות מסוג זה. הטיפול הלוקה הזה עומד בניגוד לטיפול המהיר באלסטייר קמפבל, שסולק מהמפלגה לאחר שאמר בפומבי שהצביע לליברל-דמוקרטים בבחירות לפרלמנט האירופי. לדבריה של ג’ס פיליפס, בכירה במפלגה, חברי מפלגה שמקורבים לקורבין יכולים לחמוק מעונש על פגיעה בנשים. קורבין הכחיש את ההאשמות, וזעם שהועלו בכלל.

משבר אמון

אבל לא מדובר בסתם טענות שעולות באופן תדיר מאנשים שגם כך לא נמנים על תומכיו הנלהבים של קורבין. הפעם, מדובר במשבר אמון שהתבטא בביקורת גם מצד אותם תומכים שרופים. אחת מהם, שרת הצללים לנכים מארי רימר, טענה שלא היה לה קל להצביע ללייבור, וכמו כן אמרה לקורבין ש”אנשים שעבדו איתך שנים מתרחקים מאיתנו”. כוונתה הייתה בעיקר למשבר הברקזיט. תומך אחר, לויד ראסל-מויל, התייחס לבקשה מנאום פתיחת הישיבה של קורבין, להימנע מביקורת פומבית על חברי הצוות של המפלגה ועל ממשלת הצללים. לדבריו של ראסל-מויל, לחברי פרלמנט צריכה להיות שמורה הזכות לבקר גורמים אלו אם יש להם השפעה על מדיניות המפלגה.

לרבים זה נראה כמו סדקים במנהיגות של קורבין. זה אולי נראה כמו ביקורת סבירה, אבל לדוברים שלה יש משמעות. הרבה אנשים מבחוץ טוענים שהנהגת המפלגה הנוכחית עוינת כלפי קולות אחרים במפלגה, ושהיא מתנהלת כמו קליקה סגורה. מדובר בטענה שנשמעה לא מעט בנאומי הפרישה של מייסדי Change UK. ג’ס פיליפס דיברה בישיבה על “כת קורבין“. ייתכן שמדובר בהגזמות, אבל עבור רבים הביקורת הפומבית שמתחילה להישמע על קורבין בקרב תומכיו הקרובים נראית כמו סימן לשבר של ממש.

מה הלאה?

לא בטוח שלישיבה הזו יהיו השלכות הרות גורל. כבר נתתי תחזית בעבר, שהבחירות הכלליות יסיימו את תפקידו של ג’רמי קורבין כראש האופוזיציה. או שנתחיל לדבר על ראש הממשלה ג’רמי קורבין, או שהמפלגה תצליח להיכשל ביעד זה כשהשמרנים בכזו קטסטרופה, והוא ייאלץ לפרוש. אני עומד מאחוריה, אבל יכול להיות שצריך להוסיף לה עוד ניואנס. עד הבחירות האלו, קורבין לא יקבל דקה אחת של שקט מחבריו לדרך. הוא יצטרך לנקוט עמדה ברורה לגבי משאל עם נוסף, ולעשות ככל שיידרש כדי להסיר ספק לגבי ניקיון המפלגה מאנטישמיות ופגיעה בנשים. אם הוא יקשיב לביקורת, הוא יכול לשפר את סיכוייו לנצח בבחירות הכלליות. אם לא, הוא עלול להחמיר את הקרע במפלגה.