פוסט אורח: יס מיניסטר גאה להשיק פיילוט לפינה חדשה, “אישור מלכותי”. שחר רז יעדכן בכמה דברי חקיקה שהפרלמנט העביר והגיעו לשלב האחרון בתהליך: האישור המלכותי. והפעם: חוק הרשויות הציבוריות מגיע להילחם בהונאות, ושם את עיניו גם על מקבלי הקצבאות. חוק זכויות העובדים, מספינות הדגל של הממשלה הנוכחית, עבר בפרלמנט אחרי פינג-פונג ממושך בין בית הנבחרים לבית הלורדים. וחוק ביטחון גבולות, מקלט והגירה עבר כדי להשיב לאחור את מדיניות ההגירה של הממשלה השמרנית ולעגן בחוק את מפקד ביטחון הגבול | צילום: בית הנבחרים הבריטי
אנחנו בימים לא פשוטים, וזו סיבה מצוינת לברוח טיפה מהמציאות. לכן, אנחנו משיקים כאן פיילוט לפינה חדשה, שתביא לכם בכל פעם את החוקים החדשים החשובים שעברו בפרלמנט. הפינה לא תסתפק רק בתוכן החוק, אלא גם ברקע שהביא לחקיקתו ורגעים מעניינים מהליך החקיקה שלו. אנחנו מקווים שההשקה הזו תאפשר לכם ליהנות מכמה רגעים של שקט.
שלבי החקיקה
לפני שנתחיל בפעם הראשונה, כדי לעבור על כמה מושגי בסיס. כדי שהצעת חוק תהפוך לחוק, היא צריכה לעבור את כל שלבי החקיקה בשני בתי הפרלמנט, ולבסוף את האישור המלכותי הפורמלי. הצעה יכולה להתחיל בכל אחד מהבתים.
הנבחרים
קריאה ראשונה
ההצגה הפורמלית של הצעת החוק לפרלמנט. בשלב זה לא מתנהל דיון.
קריאה שנייה
הדיון הראשון על ההצעה. לעתים האופוזיציה מציעה “תיקון מנומק” (reasoned amendment) ובו היא מסבירה למה לדעתה לא כדאי לתת להצעה קריאה שנייה.
ועדה
לאחר קבלת קריאה שנייה, ההצעה נשלחת לוועדה, בין אם זו ועדה נבחרת שממונה להצעה זו, או ועדת מליאה (Committee of the whole House) שבה כל חבר יכול להשתתף. בשלב זה ניתן להכניס תיקונים להצעה.
השלבים הנותרים (דוח + קריאה שלישית)
לאחר מכן, במידה ונוספו תיקונים להצעה, בית הנבחרים מקבל את הגרסה המתוקנת, ויכול להכניס תיקונים נוספים. אם ההצעה מקבלת קריאה שלישית, היא נשלחת לבית הלורדים.
הלורדים
בעקבות חוקי הפרלמנט של 1911 ו-1949, בית הלורדים אינו יכול להצביע נגד הצעת חוק שהתקבלה מהנבחרים ביותר משני מושבים רצופים. בנוסף, מאז מוסכמת סולסברי של 1945, בית הלורדים לא מתנגד לחוקים שהובטחו במצע הבחירות של המפלגה המנצחת. יש הבדלים בודדים בין הפרוצדורה של הנבחרים לזו של הלורדים. בעקבות זאת, בית הלורדים קיבל תפקיד של “בית מתקן” שלא שולל חקיקה ממשלתית אך במידת הצורך מכניס תיקונים. מכיוון שאין רוב לאף מפלגה, לעתים תיקונים שאליהם מפלגת השלטון התנגדה נכנסים.
ועדה
אצל הלורדים, האפשרויות לקיום שלב הוועדה הן ועדת המליאה והוועדה הגדולה (Grand Committee). בשתיהן כל חבר יכול להשתתף, אך בוועדה הגדולה אין הצבעות, ולכן ניתן להכניס תיקון רק בפה אחד.
קריאה שלישית
בניגוד לנבחרים, אצל הלורדים שלב הדוח (במידה ונדרש) נפרד מהקריאה השלישית, ובנוסף אפשר להכניס תיקונים גם בקריאה השלישית, רגע לפני ששולחים את החוק לנבחרים.
פינג-פונג
אם נכנסו תיקונים, ההצעה עוברת בין שני הבתים עד שנוסח ההצעה שעברה אצל שניהם זהה. כאשר יש מחלוקת קשה, ההצעה יכולה לעבור הלוך וחזור מספר פעמים, בתהליך המכונה “פינג-פונג”.
לבסוף, כדי להיכנס לספר החוקים, ההצעה צריכה לקבל אישור מלכותי, אך בפועל מדובר בצעד פורמלי בלבד מכיוון שהמלך לא מתערב בפוליטיקה.
וכעת, נעבור לחקיקות עצמן:
חוק הרשויות הציבוריות (הונאה, שגגה ופיצוי)
הצגה לפרלמנט
22 בינואר 2025
קבלת אישור מלכותי
2 בדצמבר 2025
כניסה לתוקף
סעיפים בודדים הוכנסו, השאר ללא תאריך.
בבחירות 2024 הלייבור כללה במצע הבחירות שלה הבטחה להילחם בהונאות, ובתקציב הראשון שלה הכניסה אמצעים שלטענת הממשלה יחסכו כ-9.2 מיליארד ליש”ט עד 2030, כולל 1.6 מיליארד דרך הצעת חוק חדשה, בה עסקינן כעת. בראשית 2025 הממשלה הביאה לפרלמנט את הצעת חוק זו.
החוק שעבר כעת מאפשר להפריד את הרשות להונאה במגזר הציבורי (Public Sector Fraud Authority) – אותה הקימה הממשלה השמרנית ב-2022 בעקבות מקרי הונאה רבים בתקופת הקורונה – ממשרד הקבינט תחתיו נוסדה והופך אותה לרשות עצמאית. היא תקבל סמכויות וכוחות מסוימים שאמורים לסייע להפוך ליעילה יותר במשימתה. לדוגמה, סמכויות חקירה מוגברות כמו חיוב צד שלישי לשיתוף מידע לצורך חקירה וסמכויות חיפוש ותפיסה שיאפשרו גישה לחוקרים לחקור מקום חשוד בכפוף לצו בית משפט. בנוסף, ישנה סמכות להשיב נכסים בהקשר לחוב או תשלום יתר, ומגבלת הזמן לפתיחת תיק הונאה תוארך ל-12 שנים אחרי שהתגלתה ההונאה.
החוק גם נועד להעניק סמכויות דומות למשרד העבודה והרווחה, בנוסף לסמכות לוודא את זכאות מבקשי הקצבה באמצעות גישה למידע ממוסדות פיננסיים כמו בנקים. הממשלה תהיה מחויבת למנות מבקר עצמאי שיפקח על הליך הווידוא. בנוסף, במקרה ונעשו מספר נסיונות כושלים להשיב נכסים, המשרד יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לשלול את רישיון הנהיגה של בעל החוב.
כאשר החוק הגיע לבית הלורדים, הוכנסו בו מספר תיקונים בניגוד לרצון הממשלה. לדוגמה, אם הצעת החוק המקורית אפשרה לשר לפתוח בחקירה או לאכוף את סעיפי החוק רק לבקשת הרשות הרלוונטית – התיקון הוסיף אפשרות לעשות כן אם השר סבור שחקירה נחוצה לאינטרס הציבורי. במסגרת הפינג פונג עם בית הנבחרים, כולם למעט אחד הוחלפו כמקובל בתיקונים דומים שמהווים פשרה בין הבתים. התיקון יוצא הדופן נשלל לחלוטין על-ידי הבית התחתון, ונועד להוסיף קריטריונים נוספים אותם המבקר העצמאי יוכל לחקור, כמו העלויות למוסדות המדינה, פגיעה במקבלי קצבאות ועוד. הממשלה הסבירה שאין צורך בתיקון מסיבות של עלויות וחוסר נחיצות.
חוק זכויות העובדים
הצגה לפרלמנט
10 באוקטובר 2024
קבלת אישור מלכותי
18 בדצמבר 2025
כניסה לתוקף
בהדרגה עד 2027
חוק זה נועד לבטל לחלוטין את חוק שביתות (שירות מינימלי) מ-2023 (ראו כאן להרחבה) ולבטל את רובו של חוק איגודי העובדים מ-2016, שניהם עברו תחת שלטון השמרנים ואת שניהם הלייבור הבטיחה להסיר מספר החוקים. הראשון הציב רף מינימום לשירות אותו עובדים במגזרים מסוימים, למשל בריאות, צריכים לספק במהלך שביתה. השני הגביל פעולות מסוימות של האיגודים המקצועיים, כמו דרישה ל-50% השתתפות בהצבעה על פתיחה בשביתה והארכת זמן ההתראה לפני תחילתה. החוק החדש הוצג על-ידי הממשלה באוקטובר 2024, בהתבסס על על מסמך שהלייבור פרסמה בקמפיין הבחירות, שכלל סעיפים שונים שנועדו לקדם זכויות עובדים.
החוק לא מסתפק בביטול החוקים האלו, וכולל סעיפים רבים נוספים – שייכנסו לתוקף בתהליך מדורג של שנתיים – שנועדו לשפר את תנאי העובדים בבריטניה: החל בביטול “חוזי אפס שעות”, דרך הכנסת זכות לשעות עבודה מובטחות וכלה בסעיפים המונעים פיטורים לא הגונים (למשל, חובת הוכחה על המעסיק). לכך ניתן להוסיף סעיפים הקשורים לשכר הוגן, כמו תשלום ימי מחלה מהיום הראשון, הכנסת זכות להיעדרות מהעבודה בעקבות מוות במשפחה (ועוד סעיפים הקשורים למשפחה) ואיסור לפטר אישה בהיריון עד חצי שנה לאחר ששבה לעבודתה. חלק מהסעיפים לא נוגעים בהכרח ליחסי מעסיק-מועסק ונועדו לרווחת העובדים, לדוגמה באמצעות מניעת הטרדה מינית במקום העבודה. לצורך אכיפת כל אלו, החוק הקים את הסוכנות לעבודה הוגנת (Fair Work Agency).
הצעת החוק עברה בין שני בתי הפרלמנט הלוך ושוב ארבע פעמים עד שנמצאה פשרה. זו הגיעה לאחר שהממשלה הצליחה לגשר בין נציגי איגודי העובדים והעסקים: אם הממשלה רצתה לבטל לחלוטין את תקופת האכשרה בת השנתיים שרק אחריה ניתן לערער על פיטורים, הוסכם לבסוף שהיא תופחת לחצי שנה בלבד. לאחר שהושגה הפשרה, גם העסקים לחצו על הלורדים שלא לעכב יותר את הצעת החוק.
חוק ביטחון גבולות, מקלט והגירה
הצגה לפרלמנט
30 בינואר 2025
קבלת אישור מלכותי
2 בדצמבר 2025
כניסה לתוקף
רובו בתוקף, אך סעיפים מסוימים נשארו ללא תאריך.
הפתרון של הממשלה השמרנית הקודמת לתופעת הסירות הקטנות הייתה תכנית רואנדה, במסגרתה גם נחקק חוק ההגירה הבלתי חוקית 2023 וחוק ביטחון רואנדה (מקלט והגירה) 2024. הלייבור ביקרה את האמצעים האלו והבטיחה לבטל את החוקים האלו, לצד מהלכים אחרים (כמו הסכם עם צרפת שנחתם עוד טרם חקיקת החוק) כדי להילחם בסירות הקטנות.
החוק החדש הוא אחד מהאמצעים הנ”ל. הוא מחייב את הממשלה למנות את “מפקד ביטחון הגבול”. הפיקוד הוקם על-ידי הממשלה ימים לאחר כניסתה לתפקיד, ובראשו הועמד מרטין יואיט, אך רק עכשיו התפקיד הפך למעוגן בחוק. דבר נוסף שעושה החקיקה הוא ליצור קטגוריות חדשות של פשיעה: החזקה או אספקה של חפצים העשויים לשמש בהגירה בלתי חוקית, איסוף מידע רלוונטי להגירה ועוד. סעיפים אלו מבוססים על סעיפים דומים בחוקים נגד טרור. עוד החוק מאפשר תפיסת טלפונים של מהגרים לצורך הוצאת מידע על ארגוני הגירה בלתי חוקית, וסעיפים אחרים יאפשרו לרשות המסים לשתף מידע עם רשויות ממשלתיות, ביניהן כאלו שפועלות נגד הגירה בלתי חוקית.
כאמור, החוק גם ביטל שני חוקים אחרים שהוזכרו לעיל, שגם כך לא נאכפו בפועל או לא נכנסו לתוקף לפני הבחירות האחרונות. החוק מ-2024, שהכריזה על רואנדה כמדינה בטוחה ואסר על בית המשפט לפסוק אחרת, בוטל לחלוטין. החוק מ-2023, שחייב לסרב לכל בקשת מקלט והורה על גירוש, צומצם מ-62 סעיפים לשישה בלבד, אותם הממשלה מוצאת כשימושית. ביניהם, תישאר האפשרות לשלול הגנה תחת חוק העבדות המודרנית מ-2015 במקרים שנמצא שהאדם מסוכן לציבור, ובנוסף תישאר המגבלה על מספר מהגרים חוקיים בשנה.