מנצ’סטר סיטי הורשעה ברמאות פיננסית שיטתית וארוכת שנים. זו בעיה לכדורגל האנגלי, אבל עכשיו זו גם בעיה לאנדי ברנהם, שנדרש לחשוף פגישות שלו עם ראשי הקבוצה להסביר למה היה לו דחוף לצאת להגנתה ולא להגן על החוק ועל הקורבנות האמיתיים | בתמונה: שייח’ מנסור בן זייד אל נהיאן, סגן ראש ממשלת איחוד האמירויות הערביות והבעלים של מנצ’סטר סיטי (צילום: מחמוד ח’אלד, COP28)
כשכתבתי פה פוסט אורח, אחד הראשונים שלי בבמה הזו, על הרגולטור החדש שהלייבור רוצה להקים לכדורגל האנגלי כשברקע 115 האישומים נגד מנצ’סטר סיטי, לא חשבתי שארבע שנים מאוחר יותר הפרשה הזו לא תהיה מאחורינו. אז אמנם סוף-סוף יש לנו הכרעה עם הרשעה גורפת של סיטי ב-114 סעיפים מתוך 115, כשהליך הערעור בעיצומו, אבל עדיין לא ברור איזה סנקציה תינקט נגד הקבוצה והאם התגובה של ראש הממשלה אנדי ברנהם מסבכת אותו באמת או רק מוציאה אותו רע ומעלה סימני שאלה.
דין לעצמם
אז מה בעצם הסיפור עם סיטי? למי שלא עוקב אחרי הליגה האנגלית, מנצ’סטר סיטי הייתה בעבר הקבוצה הקטנה של העיר מנצ’סטר, דיירת לא קבועה בליגה הבכירה, שרואה בקנאה את אחותה הגדולה מנצ’סטר יונייטד זוכה בכל תואר אפשרי והופכת לאחד המועדונים העשירים בעולם. כל זה השתנה ב-2008, אז קנתה משפחת המלוכה של אבו דאבי את סיטי, השקיעה סכומים בלתי נתפסים של מיליארדי ליש”ט, והפכה את סיטי למכונה משומנת: שמונה אליפויות אנגליה, ארבעה גביעים ואפילו זכייה בליגת האלופות של אירופה וגביע העולם למועדונים. סיטי לא רק קנתה את השחקנים הכי טובים, אלא גם את אנשי המקצוע הכי טובים ובראשם המאמן הקטלאני האגדי פפ גווארדיולה והצוות המקצועי שלו, כולם יוצאי ברצלונה. עד כאן, הכל בסדר, או לפחות כך היה נדמה: גם יריבותיה של סיטי לצמרת כמו ליברפול, ארסנל ובעיקר צ’לסי, שהייתה עד לא מזמן בבעלות של רומן אברמוביץ’, השקיעו סכומי עתק. סיטי פשוט עשתה את זה יותר טוב.
אלא שלהשקעה של סיטי היה צד אפל: ועדת חקירה עצמאית שמינתה הפרמיירליג הרשיעה את סיטי בעבירות על חוקי הפייר-פליי הפיננסי. בלי להיכנס לכללי החשבונאות של הליגה, מדובר בכללים שנועדו להבטיח שקבוצות עם תקציב בלתי מוגבל כמו סיטי לא דורסות את הליגה, אלא מפתחות את המועדון באופן הדרגתי ובר קיימא יותר: סכום ההוצאות המותר להן תלוי בין היתר בסכום ההכנסות. כלומר – לקבוצה שהכניסה יותר כסף (למשל – מכספי זכיה בטורניר אירופי, מחסויות או ממכירת מנויים ומזכרות) מותר להוציא יותר כסף. מנצ’סטר סיטי, על פי ממצאי החקירה, רימתה באופן שיטתי במשך כמעט עשור (2009-2018): מילה שחוזרת על עצמה בהודעת הליגה היא sham, כלומר פיקטיבי. סיטי ערכה חוזים כפולים ופיקטיביים עם עובדים ושחקנים (כדי שיהיה נדמה שההוצאה נמוכה) ושילמה להם בדלת האחורית עם “חסויות” מחברות קש – מאבו דאבי. משפטית, כמובן שלא מדובר בחברות ששייכות לבעלים של סיטי, אבל הרגולטור האנגלי לא טיפש עד-כדי-כך. סיטי גם ניפחה את ההכנסות שלה כשהיה מדובר בהזרמת כסף מאבו דאבי בסכום של 830 מיליון ליש”ט, בדיוק מה שהחוקים נועדו למנוע.
אפשר לבקר את חוקי הפייר-פליי, כמו שלמשל עושים סיימון קופר וסטפן שימנסקי בספר המצוין Soccernomics: הם מונעים תחרות בכך שרק הקבוצות הגדולות יכולות להוציא הרבה כסף ומקשים על הקטנות לגדול על ידי השקעה של בעלים חדשים. עם זאת, חוק זה חוק, ואם יריבותיה של סיטי נאלצו לחיות לפי החוקים הללו, סיטי לא יכולה פשוט לראות את עצמה משוחררת מהם.
סיטי עצמה ממשיכה להכחיש הכל, והאוהדים שלה ממשיכים להאמין בהנהלה ולטעון שהכל זה מזימה של “הקרטל האדום” – ליברפול, מנצ’סטר יונייטד וארסנל שמקנאות בסיטי. אם נראה לכם מצחיק שאלפי אנשים מסוגלים להאמין ברצינות שהקבוצה הכי עשירה, עם צבא של עורכי דין ממולחים שמרחו את ההליך לאורך שנים, היא איזה רובין הוד שנלחם בממסד של הכדורגל האנגלי כשהיא בעצם אוסף של נוכלים שרוצים להימלט מהחוק – יש לי יופי של מפלגה בבריטניה (וגם אחת בישראל) להכיר לכם.
אז מה עכשיו? נניח לצורך העניין שהערעור של סיטי יידחה. סביר מאוד להניח שכך יהיה, משום שחלק מהאישומים הם על אי-שיתוף פעולה עם החקירה, וגם אם יתברר שכל המהלכים הכלכליים היו בסדר (מאוד לא סביר), סיטי הייתה צריכה לשתף פעולה ולא לעשות דין לעצמה. סנקציות רטרואקטיביות הורסות את כל היושרה של הליגה. מה יעשו אוהדי מנצ’סטר יונייטד, ליברפול וארסנל (שסיימו כסגניות בשנים הרלוונטיות) – יחגגו אליפות על מדרגות בית המשפט? זה עצוב, עלוב ולא ספורטיבי. מצד שני, כל מהלך אחר, כולל הורדת ליגה שסיטי כנראה תתגבר עליה תוך שנה, יעביר מסר שרמאות כל-כך שיטתית משתלמת בסוף. אם אתם גונבים – תגנבו בגדול. סיטי הורשעה בעבר על ידי ההתאחדות האירופית אופ”א, זוכתה בערעור בבית הדין הבינלאומי לבוררות בספורט (CAS), אבל הפעם מדובר בהרשעה הרבה יותר מקיפה וממילא אין לסיטי אפשרות לפנות הפעם לבית הדין הבינלאומי בגלל הסכם מחייב שאוסר זאת.
שחקן הגנה
רצה הגורל וברחוב דאונינג מספר 10 יושב ראש ממשלה שמעלה את מנצ’סטר על ראש שמחתו. אנדי ברנהם הוא אמנם אוהד של אברטון הליברפולית, אבל כראש עיריית מנצ’סטר רבתי לשעבר הוא מכיר היטב את נוף הכדורגל המקומי. אולי זה מה שמסביר את התגובה הראשונית שלו להרשעה של סיטי: ברנהם הביע דאגה מסנקציות שיכריחו את משפחת המלוכה של אבו דאבי למכור את הקבוצה. האם הוא דיבר כראש עיריית מנצ’סטר שחרד ממשיכת השקעות מהעיר ושכח שהוא ראש ממשלה עכשיו? האם הוא דיבר דווקא כראש ממשלה שחרד מההשלכות הדיפלומטיות על יחסי בריטניה והאמירויות במצב של עונש חמור על סיטי? לא מן הנמנע שהעסק יהפוך למביך עוד יותר עבור בריטניה, אם הממצאים יהפכו בסיס לחקירה פלילית נגד מי מהמעורבים. יו”ר המועדון ח’לדון אל-מובארכ נהנה מחסינות דיפלומטית. לא חשוד בכלל.
כך או כך, ברנהם עצבן הרבה מאוד אנשים, ובראשם בעלי ואוהדי הקבוצות האחרות. כשהיה מדובר בלסטר סיטי או אפילו באברטון של ברנהם, שתי הקבוצות ספגו הפחתת נקודות בהליך הרבה יותר מהיר, על עבירות הרבה פחות חמורות משל סיטי. תחשבו על כל הקריירות של שחקנים שהסתיימו במפח נפש כי סיטי זוכה בכל התארים. תחשבו על הקבוצות הקטנות שירדו ליגה בגלל הפסדים לסיטי הדורסנית והעשירה. תחשבו על הקבוצות שהיו נהנות משחקנים יותר טובים אם סיטי לא היתה מציעה להם סכומי עתק שאסור היה לה להציע. למה מכל אלה, ברנהם בוחר להביע הזדהות דווקא עם סיטי, כאילו שאבו דאבי היא הקורבן פה?
נצ’סטר סיטי
ראשת האופוזיציה בדנוק מיהרה לדרוש שברנהם יחשוף את הפגישות שלו עם ראשי מנצ’סטר סיטי. משרד ראש עיריית מנצ’סטר רבתי נעתר לבקשה וחשף שברנהם פגש את אל-מובראק פעם אחת, ב-2021, ועוד כמה פעמים קודם לכן כאורח כבוד באצטדיון של סיטי. לא נאמר על מה דובר בפגישה, אבל צריך להזכיר שבנקודת הזמן הזו – החומרים נגד סיטי היו ידועים (למשל – התחקיר המקיף של המגזין הגרמני דר שפיגל, שהתבסס על מסמכים שהאקר פורטוגלי הצליח לחשוף).
גם אם ברנהם לא עשה שום דבר מסריח, וגם אם ההיחלצות שלו להגנת סיטי לא תתבטא בהתערבות בוטה לטובתה, עצם העובדה שאפשר לחשוד בדבר כזה משקפת בעיה קשה לכדורגל האנגלי ולבריטניה בכלל. יותר מדי זמן נהנו שם מסכומי כסף דמיוניים בלי לשאול מהיכן מגיע הכסף הזה. הכנסתם לכדורגל בני מלוכה מולטי-מיליארדרים שלא כפופים לשום חוק ויכולים לקנות ולשחד את מי שהם רוצים – מה חשבתם שייצא, קולה?
ברנהם רק צריך להפסיק לקלקל. מי שבאמת יצטרכו לקבל החלטה קשה הם ראשי הפרמיירליג, שכל החלטה תוציא אותם רע, אבל לפחות תוכל לאותת שבליגת הכדורגל הטובה בעולם אין מקום לרמאות ושחיתות. אין המון מוסדות בריטיים שאפשר לומר שהם הכי טובים בעולם בתחומם, הפרמיירליג עדיין בקטגוריה הזו. אם הליגה, ואפילו ראש ממשלת בריטניה, מרכינים ראש בפני כספי הנפט מהמפרץ – יהיה מאוד קשה להמשיך להאמין בכך.