חדשות בקטנה: הפגנות ימין קיצוני בערי החוף של אנגליה נגד מבקשי מקלט הצליחו להוציא גינויים אפילו מנייג’ל פרג’. ממשלת ברנהם מתכננת לאפשר לראשי הערים באנגליה לגבות מס על לינה בבתי מלון, ולא כולם מרוצים. מפלגת הרפורמה נכנסה לבעיות בוויילס, אחרי שדן תומאס התפטר מתפקידו כראש השלוחה הוולשית של המפלגה ואחת מחברות השלוחה ערקה לפלייד קמרי התומכת בעצמאות לוויילס. בפידינגטון תושבי הכפר הצביעו באופן סימבולי בעד עזיבת בריטניה, אך הממשלה מסרבת לשנות את דעתה בנושא. אנדי ברנהם מקדם שינוי באופן מינוי הבישופים לכנסייה האנגליקנית, כך שגם קתולים (כמוהו) ויהודים יוכלו לקחת חלק בתהליך, למרות שבפועל הוא מקבל על עצמו תפקיד של חותמת גומי. וגם, ספר על הנסיכה המנוחה דיאנה מאת אחיה הוציא מארמון בקינגהאם תגובה חריפה | בתמונה: דני טומו, שעומד מאחורי ההפגנות הנ”ל (צילום: אינדיגו נולאן)
הפגנות בכיסוי פנים
שתי הפגנות הסעירו החודש את בריטניה. הראשונה הייתה בדובר, שם מפגינים לבושי שחורים שכיסו את פניהם במסכות סקי הגיעו להפגין בנמל כחלק מקמפיין “עצרו את הסירות” בהן מגיעים מבקשי מקלט שהגיעו לצרפת. דובר, כעיר נמל קרובה לצרפת, מהווה יעד לסירות רבות כאלו. הם יצרו פקקים ביבשה ובים, ולפי חבר הפרלמנט שמייצג את דובר, מייק טאפ (לייבור), התושבים המקומיים חשו מאוימים. אפילו ראש מפלגת הרפורמה נייג’ל פרג’ אמר שהוא מגנה מפגינים שמכסים את פניהם, והבטיח שממשלה בראשותו תאסור על כיסוי פנים מכל סוג, מסכות סקי או בורקות, במרחב הציבורי. למרבה המבוכה, בהמשך התברר שמשטרת קנט קיבלה מידע מודיעיני יום לפני ההפגנה, אך לא היה ברור שמדובר בעניין בהול.
Right-wing activists in black clothing and balaclavas blocked roads leading to Dover port, protesting illegal immigration
They chanted “Stop the boats” and blocked traffic into and out of the port for several hours. A traffic jam around 6.5 km long formed.
Dover is the UK’s… pic.twitter.com/8ozGTbTmFc
— NEXTA (@nexta_tv) September 5, 2026
ההפגנה השנייה הייתה בפורטסמות’, עוד עיירת חוף בדרום-מזרח אנגליה. שם, משמר החופים הפנה סירה עם 120 אנשים עליה לעיירה. חלק מהתושבים לא אהבו את זה, והפגינו כדי לחסום את דרכם של כלי הרכב שהסיעו את מבקשי המקלט למתקן בו היו אמורים לעבד את הבקשה הראשונית שלהם. ראש המועצה סטיב פיט (ליברל-דמוקרטי) ביקר את משרד הפנים על ההחלטה להעביר את מבקשי המקלט דרך העיר בלי להתייעץ עם המועצה. ביקורת דומה הגיעה ממפלגות נוספות. המפגינים אף פגעו בכמה שוטרים, מה שהוציא עוד הודעת גינוי מפרג’, שאמר שהפגנות צריכות להיות “שלומניות”, בלי כיסויי פנים ובלי מדים. מפגינים הגיעו גם שבוע לאחר מכן, והפעם קיבלו את פניהם שוטרים במתכונת מוגברת ומפגיני נגד.
אדם שיש לו חלק בשתי ההפגנות האלו הוא דניאל תומאס, הידוע גם כדני טומו. לפני עשור טומו הורשע לאחר שניסה לחטוף אדם חף מפשע שבטעות זיהה כמי שגנב ממנו ומעמיתיו סמים בשווי 10,000 ליש”ט. מאז הוא “גילה את הנצרות”, הפך ליד ימינו של טומי רובינסון המזוהה עם הימין הקיצוני (יודגש שלא ההתנגדות להגירה היא מה שהופכת אדם לימין קיצוני) וייסד את “הפלטפורמה הפטריוטית”. בפורטסמות’ הוא התעמת (מילולית) עם זיה יוסוף, המיועד של פרג’ לתפקיד שר הפנים, בעקבות הביקורת של הרפורמה על האלימות בהפגנות.
חופשה יקרה
בשבוע שעבר ממשלת ברנהם הודיעה שהיא תאפשר לראשי הערים הגדולות (קרי, אלו שעומדים בראש אזורים נרחבים ונבחרים ישירות), אם יחפצו בכך, להטיל מס על לינה במלונות, אכסניות וכו’. למעשה, מדובר בהמשך להחלטה מנובמבר האחרון של ממשלת סטארמר, שעקבה אחרי חקיקה סקוטית מ-2024 (שם המס הוא כאחוז מסוים מהתשלום, להחלטת המועצה) וחקיקה ולשית (שם מוטל מס שטוח, בין 75 פני ל-1.30 ליש”ט לאדם ללילה) מ-2026. כשממשלת סטארמר הציגה את הצעד הזה, לא ברור באיזה מודל ייעשה שימוש, וכעת נקבע שזה יהיה במודל הסקוטי, כשאין שום הגבלה על שיעור המס, ויתחיל ב-2028.
למרות שהמס הזה לא ייחודי באירופה, דיי ברור למה אנדי ברנהם התפתה ללכת בכיוון: הוא דוגל בהאצלת סמכויות לרשויות המקומיות, ולכן מתן עוד כוח כזה מתבקש. מה גם שכבר עשורים דנים בכך שהשלטון המקומי תלוי מדי פיסקלית בשלטון המרכזי, וזו בהחלט דרך מעט להקטין את התלות הזו. ועדיין, ברור שצריך להיזהר לא להטיל מס גבוה מדי, ולכן מספר ראשי עיר מהלייבור כבר התחייבו שלא יטילו מס גבוה מ-5%.
ועדיין, לא כולם מרוצים. ההתאגדות העיקרית של סקטור האירוח, UKHospitality, חישבה ומצאה שמס תיירות של 5% יכול לעלות ב-33 אלף משרות ו-2 מיליארד ליש”ט, עם נזק משמעותי בעיקר לקהילות שחיות על תיירות. לממשלה, לעומת זאת, אין שום חישוב של האפקט הכלכלי של דבר כזה, כשההסבר הוא שהיא סיפקה רק מסגרת בה כל ראש עיר יפעל באופן אינדיבידואלי, ולכן כל עוד לא ידוע מי ישיתו את המס ובאיזה גובה לא יהיה ניתן לחשב.
כמובן, גם למפלגות האופוזיציה יש מה להגיד. שר הבינוי בממשלת הצללים השמרנית דייוויד סימונדס התרעם על כך שמוסיפים לבתי המלון מס נוסף על המע”מ, ונייג’ל פרג’ כינה את ההיטל “מס חופשה”. המיועד שלו לתפקיד שר האוצר, רוברט ג’נריק, הזהיר מפני “משטרת מלונות” שתאכוף את המס, כאילו היום אין אכיפה על המסים הקיימים. בכל מקרה, בגלל הביקורות האלו הסברה היא שראשי ערים מהימין לא ימהרו להשתמש בסמכות החדשה הזו.
הרפורמה הוולשית
מפלגת הרפורמה גם ככה לא נמצאת בשיא הפופולריות שלה, וספציפית בוויילס חטפה שתי מכות, שתיהן באותו יום (ג’). הראשונה, והמשמעותית יותר, היא הפרישה של ראש השלוחה הוולשית דן תומאס, שגם כיהן כראש האופוזיציה בסנד’ (הפרלמנט הוולשי). הסיבה לכך היא תלונה למשטרה נגדו על תקיפה, שגם הביאה למעצר ממנו שוחרר בערבות. תומאס מכחיש את ההאשמות נגדו, ומתפטר מראשות המפלגה (הוא יישאר חבר סנד’) כדי לא להוות “הסחת דעת” מפעילותה. מדובר במכה לא נעימה כלל לרפורמה, שכן לקח לא מעט זמן לבחור את ראש השלוחה אחרי שגם קודמו בתפקיד הסתבך בפלילים. עכשיו, יהיה צריך לחפש שוב, פחות משנה אחרי הפעם הקודמת.
בהמשך היום, הגיעה המכה השנייה: חברת הסנד’ שרה קופר-לסד הודיעה על עריקה מהרפורמה למפלגת השלטון פלייד קמרי. לדבריה, הדבר נעשה משום שהרפורמה עסוקה יותר ביצירת כותרות ובהכנסת נייג’ל פרג’ לדאונינג 10 מאשר בפתרונות לוויילס. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל זה מעלה את השאלה: איך נעשתה קפיצה כזו ממפלגת ימין פופוליסטית כמו הרפורמה למפלגת שמאל לאומנית (במובן הבדלני של המילה, לא האמונה בעליונות) כמו פלייד קמרי? אז נכון שהיא לא יכולה לקפוץ לשמרנים כי היא ערקה משם, אבל לפחות לכהן כעצמאות. הדבר בעיקר מעיד על שיעור האופורטוניסטים הגבוה שיש ברפורמה, ואנחנו כבר רואים איך זה נהיה לה לרועץ. ועדיין, אלו לא חדשות טובות לרפורמה, שכמו השמרנים נראית עכשיו כספינה שהעכברים בורחים ממנה.
המשאל הקטן
אם אתם זוכרים, באחד הפוסטים הקודמים סיפרתי על הכפר פידינגטון שבאוקספורדשייר, שהחליט לקיים משאל על יציאה לעצמאות מבריטניה. זאת, כמחאה על כוונת הממשלה להקים בביסטר – מתקן צבאי לשעבר הסמוך לפידינגטון – מתקן שהייה למבקשי מקלט עם קיבולת גדולה פי שלושה מאוכלוסיית הכפר. למשאל כזה בוודאי אין תוקף משפטי כלשהו, ומדובר בהצבעת מחאה. יצוין שהמחאה היא לא רק על עצם הקרבה למספר כה גדול של מבקשי מקלט, אלא גם חוסר רצון להביא כל מיני אנשי ימין קיצוני שינצלו את ההזדמנות כדי להגיע לכפר ולמחות.
בקיצור, השבוע תושבי הכפר הצביעו באופן גורף בעד עזיבת הממלכה, עם 91.6% מהקולות. כאמור, זה לא הולך לשנות שום דבר בשטח, וגם הממשלה לא נבהלה מזה והודיעה שאין בכוונתה לשנות את התכניות שלה לגבי המתקן בביסטר. זה לא הפריע למנהיגי הכפר הזעיר (פחות מ-400 תושבים) להכריז על ניצחון ושפידינגטון הוא “הכפר ששאג”. כריס פילפ, שר הפנים בממשלת הצללים השמרנית, טען שמדובר בשליחת מסר בשם האומה כולה, שלא רוצה לראות “מהגרים לא חוקיים” (יצוין שאצל מבקשי מקלט הכניסה היא לא מוסדרת, ולא לא-חוקית). וכמובן, כפי שהסבירה שרת התרבות ליסה ננדי, אי-אפשר להגיב למשאל בהזזת המתקן למקום אחר, כי כל קהילה תצביע נגד הצבת מתקן כזה בסמוך אליה. כמה שזה מעצבן, מבחינה משפטית כרגע לא ניתן לגרש את כולם, וצריך לשכן אותם איפשהו. מה שצריך להתמקד בו זה שהדבר ייעשה בצורה שלא תפגע בקהילות המקומיות.
מי שגם נכנס לקלחת הוא אותו דני טומו שהוזכר קודם, שהבטיח שאותם מפגינים שהגיעו לדובר יכולים להגיע גם להפגין בפידינגטון אם זה יידרש, בטענה שמדובר בדוגמה מובהקת למקום בו הארגון שלו נחוץ. שרת הפנים שאבאנה מאמוד (מחמוד) הודיעה שהוא יישא במלוא חומרת הדין אם ייעשו פשעים על-ידו או חבריו. כאמור, אחת הסיבות שבכפר לא רצו את המתקן הזה היא שכל מיני אנשים כמו טומו יתחילו לעשות עליהם סיבוב. לא הלך.
מינויי בישופים
נסיים במינוי בישופים וארכיבישופים לכנסייה האנגליקנית. כיום, הכנסייה מציגה מועמד/ת לראש/ת הממשלה, שממליצ/ה עליו/ה למלכ/ה, שמבצע/ת את המינוי. עצת ראש/ת הממשלה היא למעשה חותמת גומי כי על המונרכ/ית לפעול בהתאם לעצות כאלו (עד לרפורמה של גורדון בראון ב-2007 לראש/ת הממשלה היה סיי משמעותי בהרבה). העניין הוא שחוקים מהמאה ה-19, שתפקידם היה לאפשר לקתולים ויהודים להשתתף בחיים הפוליטיים, אוסרים עליהם לייעץ למלכ/ה בעניין. אין בעיה לצורך העניין עם ראש ממשלה אתאיסט כמו קיר סטארמר או הינדו כמו רישי סונאק, אבל קתולים ויהודים לא יכולים להוות את חותמת הגומי הזו.
למה זה משנה? ובכן, כי אנדי ברנהם הוא ראש הממשלה הראשון של בריטניה מאחת הדתות האלו (לפחות בתפקיד: בנג’מין ד’יזראלי הומר מיהדות בילדותו וטוני בלייר המיר את דתו לאחר סוף הכהונה). כלומר, הוא לא יכול לתת את העצה הזו, וכרגע הסמכות הזו הואצלה לשר המשפטים אלכס נוריס. מבחינת ברנהם זה לא מקובל, ולכן הוא החליט להעביר חקיקה שתאפשר גם לקתולים ויהודים לשמש כחותמת הגומי של הכנסייה. מדובר באחת מהצעות החוק הקונקרטיות הראשונות שממשלת ברנהם מציגה, כי מה ששמענו ממנו עד כה יכוסה בחקיקת התקציב, דורש התייעצות או לא דורש חקיקה. כאן הוחלט אפילו לא ללכת לתקופת התייעצות ויהיה מדובר בהליך חקיקה מהיר.
השאלה היא, כמובן, מי צריך את זה. הנה מספר האנשים שהחקיקה הזו תשפיע עליהם בטווח הקצר: שניים. ברנהם, שיוכל להתחיל לשמש כחותמת גומי, ונוריס, שיוכל להפסיק לשמש במקומו כחותמת גומי. אני מניח שעם השנים, כשיהיו עוד כמה ראשי ממשלה קתולים ויהודים, יהיו עוד כמה אנשים שהחוק הזה ייגע להם. רוצה לומר, הצעת החוק הזו פרפורמטיבית אפילו בסטנדרטים של ברנהם. אז כן, יש מסר בזה שתיפסק האפליה כלפי שתי דתות ספציפיות בלבד – לו רק אנגליקנים היו יכולים להתערב זה היה דבר אחד, אבל זה לא המצב כאן – אבל היה אולי מוטב לחכות לימים קצת יותר משעממים בשביל זה.
ד”ש מהגיס לשעבר
ונסיים ברכילות מלכותית. ענייננו ברוזן (ארל) צ’רלס ספנסר, אחיה הצעיר של הנסיכה דיאנה. הוא מוציא באמצעות הדיילי מייל ספר זיכרונות על אחותו, בו בין השאר נטען שהוא התנגד לכוונה של בית המלוכה לתת לנסיכים הצעירים, ויליאם והארי, לקחת חלק בטקס ההלוויה של אימם, כשהוא סבור שהיא עצמה לא הייתה רוצה בכך. במהלך ויכוח טלפוני סוער על העניין, כך ספנסר, המלך לעתיד אמר: “היה בטוח, אנחנו נשכח אותה מהר מספיק”. לפי הספר, בתגובה ספנסר אמר: “אני לא מאמין שאמרת דבר כזה”, וניתק. בקיצור, לא האשמות קלות נגד מלך שגם ככה הצל של אשתו לשעבר מרחף מעליו כל הזמן.
התגובה של ארמון בקינגהאם הייתה מופת של האשמת מישהו בעיוות העובדות, אבל בצורה דיפלומטית: “בזמן שאנחנו לא מגיבים על ספרים באופן עקרוני, הוד מלכותו מודע לכך שהכאב מאבל על אחים יכול להאפיל על ההיגיון, להשפיע על השיפוט ולצבוע את הזיכרון בדרכים שאחרים לא מבינים, אפילו שנים רבות אחרי אובדן שכזה”. חוץ מלהגיד “ארל ספנסר משקר אבל אנחנו מבינים שזה בא מתוך כאב” היה שם הכל.
כעת, ספנסר ממש לא עובר על העניין בשתיקה. בריאיון ל-BBC, הוא אמר שהוא “אומר את האמת” לגבי אותה שיחת טלפון, והוסיף: “אני יכול לספר לך כאן ועכשיו, אלו המילים המדויקות אותן הוא (המלך צ’רלס – אב”מ) אמר”. על התגובה מהארמון הוא תהה אם המלך זועם על הטענות האלו, או פשוט מובך, וציין שהתגובה לא הכילה הכחשה מפורשת.
להגיד שאני יודע מה קרה? לא. אבל אין ספק שהעלאתה של דיאנה מהאוב בדרך כלל אינה טובה עבור המלך. ועכשיו זה אפילו לא לשים אותו בצל שלה, אלא להאשים אותו בהתנהגות דוחה של ממש כלפי מי שעד כמה שנים קודם לכן היה גיסו, שרק רצה להגן על אחייניו. כרגע מדובר במלחמת מילים בין שני הצ’רלסים, אבל נצטרך לחכות ולראות את הצד של מי הציבור ייקח.