ממשלת בריטניה הכריזה על איסור סחר עם ההתנחלויות מתוך רצון “לאתחל” את היחסים עם ישראל. גם המתנגדים למהלך בימין הבריטי לא באמת מאתגרים את החשיבה מאחוריו. העיתוי, רגע לפני בחירות בישראל, הוא עדות לנזק הגדול שנגרם ליחסי המדינות וגם ממשלה חדשה תתקשה לתקן אותו | צילום: בית הנבחרים הבריטי

שר החוץ אד מיליבנד הודיע היום (ג’) בשם ממשלת בריטניה על איסור סחר עם התנחלויות וצעדים נוספים נגד השליטה הישראלית בגדה המערבית. בדבריו, קבע מיליבנד שישראל מבצעת טיהור אתני בגדה, על-ידי “מתנחלים טרוריסטים”, תוך עצימת עיניים ואפילו תמיכה שבשתיקה מצד ממשלת ישראל. מיליבנד הדגיש שהצעדים מכוונים נגד ממשלת ישראל ולא נגד הציבור הישראלי, וכי הוא עדיין מתנגד לחרם על ישראל, ומחויב לביטחונה כמו גם לסנקציות על איראן ושלוחותיה. בפוסט זה אנסה להסביר את הצעד הזה של בריטניה, את השפעותיו ואת התגובות במערכת הפוליטית הבריטית.

ראשית כל, צריך להסביר מה כולל החרם: הוא מתמקד במוצרים ולא בשירותים משום שקל בהרבה לאכוף חרם כזה. מוצרים מן ההתנחלויות שמגיעים לבריטניה הם בדרך כלל מוצרי מזון – תמרים, יין כשר או זיתים. צעד נוסף שננקט הוא איסור פרסומות על מוצרים מההתנחלויות, בעיקר קרקע או נכסים למכירה. בטווח היותר הרחוק, שלא ברור איך יבוא לידי ביטוי, ישנן גם אזהרות בסנקציות על מתן שירותים להתנחלויות.

ישראל הגיבה בסגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, צעד שרק מוכיח לבריטים שאכן הגדה המערבית היא שטח כבוש, אחרת מה פתאום מדינת ישראל סוגרת קונסוליה בריטית שהיא לא הקונסוליה בישראל. חוץ מזה, שר החוץ סער הודיע על שיאסור כניסה לישראל לבכירים בריטים – בפועל, רוב הגורמים שכניסתם נאסרה הם חברי פרלמנט מהשמאל הקיצוני (ביניהם גם ג’רמי קורבין) ולא שרים בממשלה, ואפשר לנחש שהם לא בנו על ביקור מדיני בירושלים או חופשה באילת – וגם צעדים נוספים.

ממשלת בריטניה מנסה להציג את הצעד כ”אתחול” של יחסיה עם ישראל. במחילה, אני לא קונה את זה. אתחול משמעו רצון לבנות מחדש את היחסים וליצור שיתופי פעולה חדשים, ופה מדובר בעיקר על התרחקות ובחינה מחדש של היחסים. הרצון להתחיל מחדש יחסים היה יכול גם לחכות לאחרי הבחירות בישראל, תלוי בממשלה שתקום.

למה עכשיו?

ואם כבר בחירות, זו נקודה חשובה כאן: ארגונים יהודיים קראו לראש הממשלה אנדי ברנהם לחכות עם הצעד הזה עד לאחרי הבחירות בישראל. נשיא המדינה יצחק הרצוג אף קרא לצעד “התערבות בבחירות” למרות שלא ברור איך צעד כזה מתערב בבחירות ואם כן – לטובת מי. אם כבר, הסנקציות הבריטיות מעידות על כך שבבריטניה קוראים סקרים ועיתונים: גם בתרחיש הכי אופטימי מבחינת גוש מתנגדי נתניהו, תקום ממשלה שברובה מורכבת מאנשי ימין-מרכז שלא מעוניינים לפנות התנחלויות, לא מעוניינים במשא ומתן עם הפלסטינים וספק מה מידת היכולת שלהם להתמודד עם טרור יהודי. הסנקציות הבריטיות מעידות בדיוק על ההיפך: הממשלה הבריטית כבר לא מאמינה ביכולת לאתחל את היחסים עם ישראל.

אבל מספיק עם פוליטיקה ישראלית, זה בלוג פוליטיקה בריטית. ואכן, הסיבה לסנקציות היא פוליטית: מדובר בצעד פופולרי למדי בבריטניה. גם הממשלות השמרניות היו מחויבות לפתרון שתי המדינות וגינו בנייה בהתנחלויות, גם אם לא פעלו בנושא. והאמת היא שגם הפעולה הזו היא לא דרמטית ואף אחד לא חושב ברצינות שמשהו בסכסוך הישראלי-פלסטיני או בכלכלת ההתנחלויות ישתנה. איך אני יודע? כי מסתבר שזה מה שהבריטים בעצמם חושבים, וכך הם מנסים להרגיע את האמריקאים שהתגובה שלהם לצעד הזה עוד לא ברורה.

תמונה של טום טוגנדהאט
המחלוקת היא יותר על הדרך, פחות על המהות. טום טוגנדהאט (צילום: בית הנבחרים הבריטי)

התגובות במחנה הפוליטי השני לא באמת משכנעות. טום טוגנדהאט, שר החוץ בממשלת הצללים השמרנית, הביע חשש מכך ששיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ייפגע, והזהיר מפני אנטישמיות בבריטניה. כלומר – אפילו הוא, נץ בן נץ ואחד מידידי ישראל הגדולים ביותר בבריטניה, לא מנסה אפילו לטעון שההתנחלויות לגיטימיות ושפעולות ישראל לאחרונה מוצדקות. גם הוא יודע שזה צעד פופולרי למדי ואין לשמרנים שום אינטרס פוליטי ללכת חזיתית נגד הממשלה בעניין הזה. יכולים לא להסכים על העיתוי או על הדרך, אבל לא על העיקרון. ריצ’רד טייס ממפלגת הרפורמה השתמש אולי בשפה יותר חריפה (“מיליבנד נכנע לאנטישמים“) אבל גם במקרה שלו יש אולי חשש מתוצאות המהלך, אין ערעור של העמדה הבריטית לגבי ההתנחלויות. עכשיו, כשברירת המחדל היא שיש סנקציות, לא בטוח שממשלה חדשה בבריטניה, אפילו אם תהיה ממשלת ימין, תרצה להפוך אותן.

יחסינו לאן

די מגוחך בעיני שישראלים מסבירים שצריך לפעול בהתאם לאינטרס הישראלי ולא בהתאם למה שאירופה רוצה כי מי הם שיחליטו עלינו, ואז מאוד נעלבים כשמדינה אירופית פועלת לפי האינטרס הפוליטי שלה ולא לפי “מה שנכון”, כלומר לתמוך בישראל. ריאל פוליטיק כשזה אנחנו, פוליטיקה של ערכים כשזה אחרים. כן, ממשלת בריטניה עשתה פה מהלך פוליטי שנועד לחזק את הפופולריות של הממשלה. סטארמר אמנם הכיר לבסוף במדינה פלסטינית, אבל לפני כן שילם מחיר פוליטי לא קטן על תמיכתו בישראל. יכול להיות שהוא מתחרט על זה בהתחשב בכך שממשלת ישראל לא ממש הושיטה לבריטניה יד בחזרה, והעומד בראשה בחר להעליב כשכינה את בריטניה לפני פחות מחודש “רפובליקה אסלאמית”. אם גם ככה בישראל חושבים שבריטניה היא רפובליקה אסלאמית, אומרים לעצמם הבריטים, מה הטעם בכלל לנסות ולהושיט יד.

תמונה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר החוץ הבריטי דייוויד לאמי לוחצים ידיים
כמה מאמץ הושקע בשימור היחסים? בנימין נתניהו עם דייוויד לאמי, שר החוץ הראשון של קיר סטארמר (צילום: בן דאנס, משרד החוץ הבריטי)

ועוד הערה אחרונה על איי פוקלנד: ידידי אוריה בר-מאיר הסביר כאן מדוע מעמד השטחים ומעמד איי פוקלנד, שבארגנטינה טוענים לריבונות עליהם, אינו דומה. אשפי דיפלומטיה מהוללים כמו יאיר נתניהו ואיתמר בן גביר קוראים לישראל לתמוך רשמית בצד הארגנטינאי בסכסוך כצעד עונשין. צריך לקחת בחשבון שלשמאל הבריטי ובוודאי לשמאל הקיצוני שלא בממשלה פחות אכפת מצעד כזה מאשר לימין, שצעד כזה עלול להכעיס אותו מאוד, עד לרמת שבירת כלים שתגמד את הצעד של הממשלה הנוכחית. רופרט לואו, מנהיג מפלגת שיקום לבריטניה, קרא לממשלת ישראל להבהיר את עמדתה לאחר הפוסט של נתניהו הבן, בניסיון לדחוק את ישראל לפינה שלא בטוח שהיא רוצה להיות בה. הבריטים מבינים שעמדותיו של יאיר נתניהו אינן עמדות הממשלה, אבל זה משהו שהרבה יותר קשה לומר במקרה של בן גביר.

לסיכום, הסנקציות של ממשלת בריטניה על ההתנחלויות נהנות מפופולריות נרחבת, כולל בימין הבריטי שאולי מתנגד לדרך אבל לא לעיקרון. העיתוי לפני הבחירות מעיד על כך שבריטניה לא באמת מאמינה בשינוי בישראל בכל הקשור למעמד השטחים הכבושים, גם אחרי הבחירות. אם תקום בישראל ממשלה חדשה שתרצה לנהל את יחסי החוץ של ישראל לטובת האינטרסים שלה ולא לטובת אצבע משולשת, הממשלה הזו תצטרך לבחון איך דווקא היא, ולא הבריטים, מאתחלת את היחסים.

4 Replies to “קו אדום”

  1. אני מאוד אוהב את הפוסטים שלך קורא את כולם אבל פוסט כל כך חד צדדי, וגם אם יורשה לי, מעט רדוד, כבר הרבה זמן לא קראתי אצלך.
    בריטניה נוהגת בפטרונות אנטישמית. אם נניח היו מטילים סנקציות גם על טורקיה שעובדת להזכירך חלק גדול מאוד מקפריסין, הייתי אומר שיש כאן איזשהו קו מוסרי ,שאפשר להסכים איתו או לא, אבל אם הולכים רק על הראש של ישראל אז עם כל הכבוד אין פה שום דבר חוץ מהשיטה הידועה של “הכה ביהודים והצל את רוסיה” רק תחליף את רוסיה באנשי ברנהם. אשמח לתגובתך. שנה טובה

    1. קודם כל, תודה שאתה קורא את הפוסטים ותודה על הפרגון והעניין. אני שמח גם לפידבק, כל עוד הוא ענייני. הבעיה היא שכשאתה כותב שהפוסט “רדוד” ו”חד צדדי” ולא מספק שום דוגמה לטענה שלך, קשה לי להתייחס. לגבי החד צדדיות, חכמים ממני כתבו שתפקידו של עיתונאי הוא לא להגיד “יש דעות לכאן ולכאן אם יורד גשם או לא” אלא לפתוח חלון ולבדוק אם יורד גשם. אנחנו מציגים כאן עובדות, ואז את הפרשנות שלנו. אנחנו לא חייבים להיות “מאוזנים” בעיקר לא אם האיזון הזה שקרי מיסודו. לגבי הטענות לאנטישמיות – גם הן לא מגובות בכלום. אפשר לא להסכים עם סנקציות על התנחלויות, אפשר לומר שהן לא יעילות, אפשר לומר שהן לא צודקות כי ההתנחלויות חוקיות וזו הארץ שלנו וכו’, אבל קשה לי להבין מה אנטישמי בלהטיל סנקציות על התנחלויות, בוודאי כשלא מטילים שום סנקציות על שטחה החוקי של מדינת ישראל או תושביה. המקבילה הנכונה מבחינתך לא היתה טורקיה, אלא קפריסין הטורקית (כלומר, השטח הכבוש בלבד) שאיתו בריטניה לא סוחרת כלל. כפי שכתבתי פה, כמובן שהחרם על ההתנחלויות הוא מהלך פוליטי שמגיע גם ממניעים ציניים ולא ערכיים, אבל מפה ועד האשמה באנטישמיות ועוד השוואה לרוסיה הצארית המרחק עצום. אם תפתח בלוג שמנתח פוליטיקה בריטית מנקודת מבט ימנית יותר ממה שאנחנו עושים פה, אשמח לקרוא אותו (בלי ציניות). שנה טובה

      1. קודם כל מצטער על הלשון שהשתמשתי בה לא התכוונתי להעליב או לפגוע. מה שהתכוונתי אליו זה שההרגשה שלי כשקראתי את הפוסט הזה שאין פה ניתוח מכמה זוויות וכו כמו שיש תמיד בפוסטים שלך, ולפחות בהרגשה שלי הוא היה מאוד חד צדדי ודי הצדיק את העמדה הבריטית בלי לתת זויות נוספות.
        ולגבי קפריסין הטורקית – לא ראיתי שיש לחץ מכיוון בריטניה על טורקיה לסגת מכיבוש צפון האי . לא ראיתי איומים על פוליטקאים טורקים התומכים אקטיבית בכיבוש או בחברות טורקיות שעובדות (גם) שם. וגם באופן כללי לא שומע שום מילה על הנושא מפוליטקאים בריטים בטח שלא בכירים במפלגות השמאל. למה? לא איכפת להם מהכיבוש?
        (שלא לדבר על זה שלא שמעתי שום דבר מהם על זה שטורקיה עכשיו עשתה פשיטה על מקומות בילוי של להטבים ועצרה אותם וכו) ככה שאתה בטח מבין את ההרגשה של האיפה ואיפה — שכל כולה היא מעט virtue signaling ורובה אינטרסים קרים של מחוזות בחירה ואלקטורט מוסלמי

        1. ההתנצלות מתקבלת, ושוב תודה. תשמע, קראתי שוב מה שכתבתי ואני מתקשה להבין מה בעצם מפריע לך. כתבתי כמה פעמים שהמהלך הבריטי הוא מהלך פוליטי די ציני ושאני לא מאמין לרטוריקה של הממשלה. הצדקה של העמדה הבריטית לא היתה פה, רק קביעה שהיא קונצנזוס כמעט מוחלט ואפילו הימין הבריטי לא באמת מערער עליה. משום מה נראה שמאוד חשוב לך שאתייחס לכיבוש הטורקי של קפריסין – אני לא הולך לעשות את ההשוואה הזו, מה גם שהיא לא תחמיא לישראל. אבל עזוב, נראה שמבחינתך מותר לבריטניה להגיד או לעשות משהו לגבי ההתנחלויות רק אחרי שהיא סיימה להגיב ולהטיל סנקציות על כל דבר אחר בעולם. כן, ברור שיש אינטרסים פוליטיים, כמו שגם כתבתי. אבל ההחלטות של ישראל להפנות עורף למערב, כולל בריטניה, לבנות בהתנחלויות למרות שידוע שהמדינות הללו מתנגדות לכך, זה לא לצרכים פוליטיים ציניים? למה אתה כותב שההחלטה הבריטית אנטישמית וקורצת לבייס המוסלמי ולא כותב שההחלטות של ממשלת ישראל הן אנטי בריטיות וקורצות לבייס הכהניסטי? אז הנה עוד עובדה: ישראלים יכולים להיכנס לבריטניה בלי ויזה לתקופה קצרה. טורקים לא. גם סינים לא. גם הודים לא. בריטניה לא חייבת לאפשר את זה, אלו הגבולות שלה. יש הרבה פחות בריטים שרוצים להיכנס לישראל מאשר הפוך. אם נמשיך להראות לבריטניה שלא אכפת לנו ממנה, נמשיך לקרוא להם אנטישמים ורפובליקה איסלאמית, זה לא יישאר ככה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *