מפלגת הרפורמה שוב בכותרות, והפעם בגלל הסתבכות של סגן ראש המפלגה ריצ’רד טייס. אתמול (ב’) פורסם שנפתחה נגדו חקירה של נציב האתיקה הפרלמנטרי בחשד שלא הצהיר על ניגוד עניינים באחד מדיוני הפרלמנט. טייס מצדו טוען לרדיפה בגלל שהוא פרו-ישראלי, אבל הראיות מראות שהוא לא זוכה ליחס מיוחד. במקביל, התפרסם שהמשטרה חוקרת תרומות שייתכן שאינן חוקיות שהמפלגה קיבלה מחברה בבעלותו של טייס. ולכל זה נוספת חשיפה על שיחות בין ראש המפלגה נייג’ל פרג’ לטייס טרם בחירות 2024, שמטילות צל על כתב ההגנה של פרג’ בשערורייה שהוא עצמו מסובך בה. כך, המפלגה מאבדת את השליטה בנרטיב, ובמקום שיעסקו במדיניות שבדיוק הציגה בנוגע להגירה, מתעסקים בכך שטייס נחקר ופרג’ מתמודד מול פח אשפה | צילום: בית הנבחרים הבריטי
אין ספק שתקופה לא טובה לא עוברת על מפלגת הרפורמה. ראש המפלגה נייג’ל פרג’ הסתבך בשערוריות על תרומות שלא דווחו (לא עבירה פלילית, אך מנוגד לכללי האתיקה של הפרלמנט), ניסה להתנער מהן בכך שיזם בחירות ביניים במחוז הבחירה שלו, אבל מצא את עצמו מתמודד מול פח אשפה. כעת, גם הסגן שלו, ריצ’רד טייס, הצליח להסתבך. ואצלו, מעבר לעבירות האתיות, יש גם חשדות לפלילים.
עבירת אתיקה
ניגש ישר לעניין: סגן ראש מפלגת הרפורמה ריצ’רד טייס הצליח להסתבך פעמיים. ראשית, נציב האתיקה של הפרלמנט דניאל גרינברג הודיע שהוא חוקר חשד לעבירה על כללי האתיקה מצד טייס (החקירה נפתחה כבר בשבוע שעבר, אבל הדבר פורסם רק אתמול, ב’). האתר של נציבות האתיקה רק אומר לנו שהחשד הוא עבירה על סעיף 6, דהיינו “אי-הצהרה על ניגוד עניינים”. מעבר לזה, אנחנו לא יודעים משהו באופן רשמי.
לשמחתנו, ריצ’רד טייס עצמו סיפק מעט מידע. אחרי שהוא האשים את התקשורת בסיקור לא הוגן, הוא טען שהדבר נוגע לדיון שעניינו הדמוקרטיה הבריטית והשפעה ישראלית (מילים שלו), ושהוא נחקר כי הוא דיבר נגד אנטישמיות, והשאלה שעולה היא אם הוא היה צריך להצהיר על ניגוד עניינים בפתיחת דבריו. לדבריו, מי שהלשינה עליו היא קבוצה אנטי-ישראלית שבשמה לא נקב.
עכשיו, אתם בטח תשאלו על איזה ניגוד עניינים אפשר כבר להצהיר פה. ובכן, אין פרטים רשמיים וטייס לא טרח לספק עוד פרטים, אז אפשר רק לשער. נתחיל בהצגת סעיף 6 לתקנון האתיקה, שהוא זה שנבדק פה: “חברים [בפרלמנט] חייבים להיות תמיד פתוחים וישירים ולהצהיר על כל ניגוד עניינים רלוונטי בכל הליך בבית [הנבחרים] או בוועדותיו, ובכל התקשרות עם שרים, חברים, עובדי מדינה ונושאי משרה ציבורית”. בהמשך מפורט שדיווח לרשויות הפרלמנט נחוץ אך לא מספיק, ושיש צורך בהצהרה כך שהמאזינים או הקוראים יוכלו לדעת על ניגוד העניינים גם בלי ללכת לחפש במקורות אחרים. או אם לקצר, במקרה שלחבר/ת פרלמנט יש ניגוד עניינים כלשהו שקשור לדברים המדוברים בפרלמנט, יש לציין זאת בפתיחת הנאום.
אז מה טייס עשה לא בסדר? ההשערה של ה-BBC, ולא ראיתי ניסיון כלשהו לאתגר אותה, היא שטייס ביקר בישראל ביוני, כשהמימון לכך הגיע מארגון פרו-ישראלי. טייס דיווח על הטיסה הזו לרשויות הפרלמנט – כלומר, גם הוא מכיר בכך שהדבר נחוץ לפי הכללים – אבל באותו דיון עליו הוא מדבר הוא לא הזכיר זאת. כלומר, הוא השתתף בדיון שעוסק בישראל מבלי לציין שקיבל מימון מקבוצה פרו-ישראלית.
מה העניין הגדול?
כאן צריך להתעכב על למה זה בעצם כזה ביג דיל. למה בעצם ריצ’רד טייס צריך לספר בתחילת נאום שלו בדיון שעוסק בישראל שהוא קיבל מימון לביקור בישראל מארגון פרו-ישראלי (בהנחה שזה הסיפור)? או באופן יותר כללי, למה מישהו צריך לציין בתחילת כל נאום שלו מה ניגודי העניינים שלו שנוגעים לדיון? ובכן, התשובה הפשוטה היא טראומה. מערכות פוליטיות מורכבות מאנשים, ולכן בדומה לאנשים הן נוטות להיות מושפעות מאוד מאירועים מצלקים. בישראל, לצורך העניין, התרגיל המסריח הביא לחקיקת החוק שמגביל מאוד חברי כנסת שפורשים ממפלגותיהם ולא מתפטרים מהכנסת.
בבריטניה, היו אלו שלל הפרשיות משנות התשעים תחת שלטון השמרנים, שזכו לכינוי “גועל טוֹרי” (Tory sleaze). אחת הפרשיות האלו הייתה “מזומנים עבור שאלות”, שם שני חברי פרלמנט קיבלו שוחד מאיש עסקים מצרי כדי להעלות בפרלמנט שאילתות ספציפיות. אחד הדברים שקרו בעקבות הפרשיות השונות היה הקמת ועדה שבסופה נקבעו הכללים שדורשים מחברי הפרלמנט להצהיר על הכנסותיהם השונות (בבריטניה מותר לחברי פרלמנט לקבל הכנסות ממקורות נוספים). עם כאלו אירועים בעבר הלא מאוד רחוק, אפשר להבין למה מצופה מחברי פרלמנט שיצהירו שיש להם אינטרס פיננסי מסוים בהעלאת נקודה לדיון.
בקיצור, למרות מה שטייס טוען, אין פה איזו רדיפה (מצד גרינברג לפחות) בגלל היותו פרו-ישראלי, והוא היה נדרש להצהיר באופן דומה לו היה מבקר ברמאללה במימון פרו-פלסטיני. למעשה, הוא הלין שאותה קבוצה פרו-פלסטינית שהתלוננה עליו לא עשתה אותו דבר גם עם חבר הפרלמנט איוב קאן, למרות שהוא קיבל (לדבריו) תרומה מארגון פרו-פלסטיני ולא הצהיר על כך בפתח דבריו. זה, במחילה, נהי. כלומר, גם אם יש בהתנהלות המתלוננים כדי להטיל ספק ביושרתם ובמניעיהם, זה עדיין לא מנקה את טייס. הוא מוזמן בעצמו להתלונן לגרינברג, כדי שזה יקדם חקירה גם בעניינו של קאן. יצוין שגרינברג כבר פטר בנזיפה את נייג’ל פרג’ מעבירות קודמות, וגם זיכה אותו מחשדות אחרים. בקיצור, אי-אפשר להאשים אותו באיזו הטיה נגד הרפורמה.
חשדות לפלילים
אבל זה כאמור לא הכל. למעשה, לא אתפלא אם זה ייגמר באיזו שיחת הבהרה וזהו, וההתנהלות של טייס שרק מאשימה את התקשורת נועדה בעיקר לבייס הפופוליסטי ומשדרת פאניקה. בכל מקרה, זו רק ההתפתחות האקטואלית יותר. היא מתווספת לאחת אחרת מסוף החודש שעבר, שכבר מערבת את המשטרה. זו פתחה בחקירה בחשד לעבירה על חוקי הבחירות. ככל הנראה, חברה בבעלותו של טייס קיבלה לקראת בחירות 2024 תרומה על סך מיליון ליש”ט מפיונה קוטרל, אמא של ג’ורג’ קוטרל, עבריין מורשע שתרומה לא מדווחת ממנו לפרג’ היא גם חלק מהתסבוכות של האחרון. זמן קצר לאחר מכן, החברה של טייס העבירה תרומה על סך חצי מזה למפלגת הרפורמה (לצד תרומה ישירה מקוטרל על-סך אותו סכום). לכאורה, יש פה עניין של הלבנת הזהות של התורמת האמיתית.
לפי טייס, זה העסק שלו להעביר כסף שהוא קיבל מקוטרל למפלגת הרפורמה. אלא שיש חוקים ויכול להיות שנעשתה פה עבירה. החקירה הזו מתקיימת כבר קרוב לשנה, ופשוט רק עכשיו פורסמה. למעשה, כך מסתמן, ברפורמה למדו עליה רק לאחרונה דרך התקשורת. יצוין שהיא בודקת הן את התרומה הישירה מקוטרל והן התרומה העקיפה דרך החברה של טייס. בקיצור, לא ברור מה ייצא ממנה, אבל אלו לא בדיוק בשורות חיוביות למפלגה.
העסקה עם ריצ’רד טייס
ויש פה גם תסבוכת עם נייג’ל פרג’. אם לקצר, אחת התרומות שמסבכות את פרג’, על-סך 5 מיליון ליש”ט (ולא מקוטרל) היא כזו שהתקבלה באפריל 2024, חודשיים לפני שהודיע על חזרתו לפוליטיקה. לכן, לדבריו, הוא לא היה יכול לדעת שהתרומה (שלטענתו נועדה לאבטחתו) תשמש אותו כפרלמנטר. אלא שבסופ”ש הטיימס חשף שכבר במרץ ואפריל התקיים משא ומתן על חזרה בין פרג’ לבין ראש המפלגה דאז, אחד ריצ’רד טייס. מי שפיקח על השיחות היה ג’ורג’ קוטרל, שמעבר להיותו בעל הרשעה בהונאה ברזומה הוא גם חבר קרוב של פרג’. כחלק מההסכם בין פרג’ לטייס, עם חזרתו של פרג’ להנהגה, המפלגה תחזיר חובות בגובה של מיליון ליש”ט לחברה של טייס. התשלום הראשון, על סך 200 אלף ליש”ט, נשלח בסופו של דבר לחשבון האישי של טייס ולא לחברה.
מקורות ברפורמה אישרו את קיומו של הסכם כזה, אבל טענות שהוא היה ל”מצב של אם, לא כאשר”, כלומר שפרג’ לא החליט באופן סופי, ורק רצה לשמור על האפשרויות שלו פתוחות. לאחר מכן, פרג’ אישר בעצמו במסיבת עיתונאים שהיו שיחות על העלויות למקרה שירצה לחזור. אבל גם אם לא הייתה החלטה סופית באותו זמן, הדבר מראה שהחזרה ביוני הייתה רחוקה מלהיות החלטה אימפולסיבית של הרגע האחרון כפי שהוצגה בזמנו.
על חשבון מדיניות
כפי שהיטיבו לשים לב בערוץ 4, העניין הזה מאפיל על ניסיונות של המפלגה לקבוע סדר יום. השבוע הם השיקו תכנית למלחמה בסירות הקטנות עם מבקשי מקלט שחוצות את תעלת למאנש ומגיעות לחופי בריטניה באופן לא מוסדר. היא כוללת שימוש בצי המלכותי (זה שיש קושי להשתמש בו למלחמות אמיתיות, כן?) והחזרת מבקשי המקלט לחופי צרפת. אלא שבגלל שלא מדובר באזרחי צרפת ואין לבריטניה הסכם השבת מבקשי מקלט עם צרפת (מה שהיה לה כשהייתה חברה באיחוד האירופי), יש מי שטוענים שניסיון לכפות על צרפת לקבל אותם יהווה פגיעה בריבונות הצרפתית. זה יכול להוביל למתחים רבים בין שתי המדינות. אבל הדברים האלו אף פעם לא הפריעו לפרג’.
אבל כל הסיפור הזה נעשה בצל כל השערוריות. פרג’ הציג את התכנית הזו כשהוא נראה כמו בדיחה בגלל בחירות הביניים שהחליט לכפות, ועכשיו ההסתבכות של ריצ’רד טייס לא בדיוק תורמת למאמץ. המפלגה כבר כמה סקרים נמצאת במקום השני אחרי הלייבור, ונראית כמי שאיבדה את המומנטום. לפי סקר שנערך לקראת בחירות הביניים בקלקטון, מחוז הבחירה של פרג’, בקרב המצביעים שלא הצביעו לרפורמה ב-2024 השערורייה של ה-5 מיליון צפויה להפחית את הסיכוי שיצביעו לו (בקרב מצביעי הרפורמה הדבר מחזק את הסיכוי). עכשיו, זה רק במחוז בחירה אחד, אבל אם זה משקף איכשהו את תמונת המצב הלאומית, הרי שהמצביעים המתנדנדים עלולים לברוח.
לסיכום
אנחנו לא בעסק הזה כי ריצ’רד טייס אוהב את ישראל או כי הממסד שונא את נייג’ל פרג’. אנחנו בעסק הזה משתי סיבות. ראשית, שבבריטניה הרשעה יחד עם עונש מספיק כבד יכולים לגרור להדחת חבר הפרלמנט. שנית, שהם פשוט לא יודעים לדווח על כל מה שעשוי להוות ניגוד עניינים, כשאין שום סיבה נראית לעין שלא לנהוג לפי הכללים. פרג’ כבר נחלץ מעבירה כזו פעם אחת, ולכן כעת, משהוא מסובך פעם שנייה, כנראה שלא ילכו לקראתו. עם טייס, אני מרשה לעצמי להניח אבל לא לנבא, יש סיכוי יותר גבוה שהוא יקבל שיחת הבהרה מגרינברג ובזה נגמור עניין.
בכל מקרה, כששבוע אחרי שבוע יש איזו פרשייה, זה פוגע במפלגה. לא בקרב הבייס הנלהב, אבל כן בקרב הציבור הרחב יותר. כפי שתיארו זאת היטב בגארדיאן, המפלגה נמצאת תחת עין יותר בוחנת בשל הצלחתה בסקרים, והיא לא יודעת להתמודד עם זה. בכך, היא מאבדת את השליטה בנרטיב ומוצאת את עצמה מגיבה. תשאלו את קיר סטארמר איך זה הלך לו.