ברית אחים?

האם רוברט ג’נריק, שר המשפטים בממשלת הצללים השמרנית, מתכונן כבר ליום שאחרי קמי בדנוק? אם תשאלו אותו הוא יכחיש, אבל אחרי שהשתחררה הקלטה שלו לפיה הוא מתכוון “בדרך כזו או אחרת” לאחד את מצביעי הימין הרבה סבורים שדווקא כן. רבים, למרות הבהרותיו שזה לא המצב, פירשו זאת כמוכנות, או אפילו חתירה להשגת ברית כלשהי עם מפלגת הרפורמה הפופוליסטית. מה שחשוב בחגיגה הפוליטית הזו הוא לא עוד שמועה כלשהי, אלא מה שזה מראה על מצבה של קמי בדנוק בפרט ושל המפלגה השמרנית בכלל. וזה לא מצב טוב | צילום: אדוארד מאסי, המפלגה השמרנית

למרות שכולם מסתכלים על איך ייתכן מאוד שבבחירות הקרובות הלייבור תאבד את השלטון אחרי כהונה אחת בלבד – דבר שקרה פעם אחת בלבד מאז 1945 (לשמרנים תחת אדוארד הית’) – מי שנמצאים בסכנה קיומית של ממש הם דווקא השמרנים. אלו, לדעת פרשנים שונים, עלולים למצוא את עצמם נמחקים מהמפה ככוח פוליטי משמעותי. מה שבטח לא עוזר למפלגה להתאפס על עצמה זה הנטייה של חבריה לחתור תחת הנהגת המפלגה, כפי שנראה שעושה כעת שר המשפטים בממשלת הצללים רוברט ג’נריק. ואם זה לא מספיק, נראה שהוא מנסה לשלב עם ידיים עם ראש מפלגת הרפורמה נייג’ל פרג’.

מה הסיפור?

הכל מתחיל בשבוע שעבר (ד’), עם פרסום בלעדי של סקיי ניוז: רוברט ג’נריק – הסמן הפופוליסטי של המפלגה השמרנית, בעבר המתחרה של ראשת המפלגה קמי בדנוק על ראשות המפלגה וכיום שר המשפטים בממשלת הצללים שלה – דיבר בפני סטודנטים באירוע סגור שנערך במרץ. בשיחה, הוא התייחס למשמעויות של הימצאה של מפלגת הרפורמה בזירה הפוליטית: “החשש שלי הוא ש[המפלגה] תספוך לסוג של גורם קבוע או סמי-קבוע בפוליטיקה הבריטית. ואם זה המצב […] ואני מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי למנוע מזה להיות המצב, אז החיים שלנו יהיו הרבה יותר קשים, כי הימין לא יהיה מאוחד. ואז אתם מגיעים לבחירות הכלליות, עם תרחיש הבלהות בו סטארמר מנצח דרך האמצע כי שתי המפלגות מפולגות. אני לא יודע לגביכם, אבל אני לא מוכן לתת לזה לקרות. אני רוצה שהימין יהיה מאוחד. כך, בדרך כזו או אחרת, אני נחוש לעשות זאת ולאחד את הקואליציה הזו ולהבטיח שאנחנו מתאחדים גם כאומה”.

עכשיו, בהתחלה אין סיפור: הוא אומר שהוא יעשה ככל שביכולתו למנוע ממפלגת הרפורמה להפוך לכוח קבוע בפוליטיקה הבריטית. אל תעצרו את נשימתכם, הוא לא טוב בזה כל-כך. בכל מקרה, החלק היותר מעניין לסיפורנו נמצא בסוף: “אני נחוש לעשות זאת ולאחד את הקואליציה הזו” של מצביעי השמרנים והרפורמה. לרבים זה נראה כמו רמיזה שג’נריק ינסה לקדם איזושהי ברית בין השמרנים לרפורמה. ברית כזו יכולה לבוא בכל מיני צורות: איחוד מפלגות, חלוקת מחוזות הבחירה ועוד. העניין הוא שקמי בדנוק שללה כמדיניות כל ברית עם מפלגת הרפורמה, אותה היא תופשת כמפלגה שצריך להחזיר את מצביעי הימין שהולכים אליה ולא ככוח לגיטימי שניתן לחבור אליו. כלומר, זה כבר נראה יותר כמו חתירה של ג’נריק תחת בדנוק. בנוסף, זה נראה טבעי למדי שג’נריק יעשה את זה, שכן נראה שהוא מנסה לחזר אחרי מצביעיו של פרג’. חשוב להבהיר שג’נריק הכחיש בפני התקשורת שהוא התכוון להסכם מכל סוג שהוא עם הרפורמה – אבל אם לא לזה, למה כן?

התגובות

מי ששמח לחגוג על העניין הזה היה ראש הממשלה קיר סטארמר. בהמשך אותו יום בו הדבר פורסם התקיים גם הסשן השבועי של שאלות לראש הממשלה. סטארמר שמח להשתמש בפרסום הזה כדי – במקום לענות לשאלות שהופנו אליו – להעלות שוב ושוב את הרעיון שבדנוק לא שולטת במפלגה עד כדי כך ששר המשפטים שלה חותר תחתיה עם קואליציות אפשריות עם מפלגת הרפורמה. הוא הזהיר שנייג’ל פרג’ “יאכל את השמרנים לארוחת בוקר”. ג’נריק עצמו, אגב, לא נכח בסשן הזה, עניין שסטארמר שמח להעלות כאיזושהי ראיה לכך שנוצר קרע פנימי אצל השמרנים.

השמרנים מצדם ניסו להסביר באמצעות דוברים שונים שג’נריק ממש לא חותר לברית כלשהי עם הרפורמה. גורם המקורב לג’נריק הבהיר שהכוונה הייתה לצורך לבנות מחדש את קואליציית המצביעים שהביאה לניצחון הגדול של השמרנים בבחירות 2019, שהייתה מורכבת לא רק ממצביעי שמרנים קלאסיים, אלא גם מכאלו שנהגו להצביע ללייבור. ריצ’רד פולר, בכיר בממשלת הצללים השמרנים, הוסיף שג’נריק לא התכוון לקואליציה במובן המפלגתי שלה, קרי של כמה מפלגות שחוברות יחדיו, אלא שצריך להימנע ממצב בו בגלל פיצול הקולות בריטניה תקבל “ממשלת שמאל קיצוני”.

ומה עם נייג’ל פרג’? כמו בהתאם לאינסטינקטים המחודדים שיש לו, הוא ידע לעוט על הפרסום הזה. הוא טען שג’נריק רק מחפש למצב את עצמו כראש המפלגה השמרנית הבא, מבלי להקדיש ולו מעט מחשבה לפילוג שזה יוצר בתוכה. ורק למען הסר ספק, הוא גם שלל כל אפשרות לברית עם המפלגה השמרנית, ושוב הציג את כשליהם הלא מעטים ב-14 שנות שלטונם. כך הוא הוציא את ג’נריק כמי שמפנטז על רעיונות שלא מקובלים על שתי המפלגות.

מה זה משנה?

אוקיי, תשאלו. אז היה פרסום. השמרנים מכחישים שהוא אומר את מה שהוא אומר, והמפלגות המתחרות חוגגות על זה. האם לא מדובר בנטו רכילות פוליטית שנכון לעכשיו אין לה איזושהי השפעה של ממש על הפוליטיקה או על חייהם של בני אדם? ובכן, על פניו זו טענה נכונה. אבל, בכל זאת יש לפרסום משמעות.

צריך להבין: לרבים קמי בדנוק נראית כמישהי שנמצאת בדרך החוצה. ראש המפלגה השמרנית לשעבר ויליאם הייג אמר פעם בהומור שהמפלגה היא “מלוכה אבסולוטית, המאוזנת באמצעות רצח מלך (רג’יסייד)”. מצד אחד, זה מנגנון שלא מאפשר השתלטות על המפלגה נוסח מה שעשה דונלד טראמפ לרפובליקנים בארצות הברית, ומנהיגים שזמנם עבר כמו מרגרט ת’אצ’ר או בוריס ג’ונסון או לא כשירים כמו ליז טראס מוצאים את עצמם בחוץ. מצד שני, זה מנגנון שכשהוא יוצא משליטה הופך את המפלגה לארץ אוכלת ראשיה. הפרסום הזה מדגיש כמה מעמדה הפנימי של בדנוק מעורער.

נכון, ג’נריק הכחיש שמשמעות דבריו היא ברית עם הרפורמה. אבל אף אחד לא קונה את זה. הפרשנים בכלי התקשורת השונים רואים בזה סימן. אבל אם לא השתכנעתם, אז ג’נריק צירף בטעות את עיתונאי הטיימס פרייזר נלסון לקבוצת ואטסאפ של ג’נריק בה אחד המשתתפים קידם את ג’נריק לראשות הממשלה. לפני שהעסק נהיה שידור חוזר של עורך האטלנטיק, נלסון ושאר אנשים שצורפו שלא לצורך הוצאו מהקבוצה, ונמסר להם התירוץ שזו הייתה קבוצה לקדם את ג’נריק במרתון לונדון. קצת קשה להאמין, בנסיבות האלו, שלא היה לג’נריק מה להסתיר. גם אם כרגע ג’נריק לא מתכנן שום מתקפה, זה קצת מזכיר את זה שרישי סונאק קנה דומיין לקמפיין שלו לראשות המפלגה חצי שנה לפני שבוריס ג’ונסון התפטר.

וכשבדנוק נראית כמו ברווזה צולעת שכנראה לא תגיע לבחירות הבאות, איך אפשר להתייחס אליה ברצינות? הדבר גורם למפלגה כולה להיראות כמו “מפלגת הפסיכודרמה” (לא שיטת הטיפול), מה שעוד יותר פוגע בסיכוי שלה להשתקם, שלא לדבר על להילחם במפלגת הרפורמה. לכן, החשיבות בסיפור היא תמונת המצב, של מפלגה שרחוקה מחזרה לשלטון.

ומעניין לעניין באותו עניין

מוקדם יותר היום (א’) בדנוק אמרה שהיא אמנם פוסלת כל ברית או קואליציה שהן עם מפלגת הרפורמה ברמה הלאומית, אבל חידדה שהיא כן מוכנה לקואליציה כזו במועצות מקומיות בהן הדבר יידרש כדי להגיע לרוב. הדבר מראה שני דברים: ראשית, שנייג’ל פרג’ הוא שועל לא קטן. קחו למשל את ה-AfD בגרמניה. שום מפלגה לא מוכנה לשבת איתה בשום רמה, לא פדרלית, לא מדינתית וגם לא עירונית. פרג’, בכך שהוא מנסה להתנער – גם אם לא תמיד ביעילות – מדמויות קיצוניות נוסח טומי רובינסון, דואג להישאר מפלגה לגיטימית. נכון, הוא עדיין פופוליסט ושאר המפלגות מביעות ממנו סלידה, אבל אם אפשר לשבת איתו ברמת המוניציפלית, בסוף יהיה אפשר לשבת איתו גם ברמה הלאומית. בהתחשב בכך שפרג’ מגדיל את הסיכויים לפרלמנט תלוי, הוא יזדקק לזה.

שנית, כהמשך לחלק הקודם, שמערכת בחירות נוסח צרפת או גרמניה, בהן הנושא היה למנוע את עליית הימין הקיצוני, לא תצליח כאן. גם כי פרג’ לא הגיע לרמות של לה-פן או AfD, אבל גם כי הוא נשאר לגיטימי. ואם הוא לגיטימי, קשה להציג אותו כסכנה שצריך להתגייס ולהתגונן מפניה. ובכך, בדנוק עושה לעצמה את החיים עוד יותר קשים בבחירות הבאות (אם תגיע אליהן), שכן לא יהיה לה את הכלי של פעמוני האזהרה. הבחירות הכלליות, כמובן, יתקיימו רק בעוד שלוש-ארבע שנים. אבל את המגמות אפשר לזהות כבר כשהן קטנות.