פוסט אורח: בית המשפט העליון נכנס לקלחת ופסק מה אומר חוק השוויון בשאלה “מיהי אישה?”, על רקע פעולות של ממשלת סקוטלנד. התוצאה: אישה טרנסג’נדרית אינה אישה מבחינת החוק הזה, אבל עדיין יש לה הגנות שונות. מתן גולדבלט מהבלוג de iuribus יורד לפרטי פסק הדין ומסביר מה בדיוק הוא אומר, וגם מה פירוש הדבר עבור זכויות הטרנס* | צילום: דון מקלן
סקוטלנד קבעה שבגופים ציבוריים רבים יינתן ייצוג הולם לנשים. ממשלת סקוטלנד הנחתה שגם נשים טרנסג’נדריות הן נשים לצורך העניין. בית המשפט העליון של בריטניה פסל היום פה אחד את ההנחיה. לא כי המדיניות שגויה; בית המשפט לא עסק במדיניות. אלא כי פרשנות של החוקים שנוגעים לעניין אינה מאפשרת זאת. למה ואיך?
סמכויות לסקוטלנד ולבריטניה
בריטניה העניקה סמכויות לניהול עצמי לחלקים שונים בממלכה: סקוטלנד, ויילס ואירלנד הצפונית (כתבתי על זה פה). כמו בכל מבנה פדרטיבי או מעין פדרטיבי, כל אחת מהן מוסמכת להסדיר נושאים מסוימים שהופקדו בידיה. תחומים אחרים נתונים לסמכות בלעדית של הפרלמנט בלונדון. בתחום שוויון ההזדמנויות המצב מורכב מעט. התחום שמור לסמכות בלעדית של הפרלמנט של בריטניה – אבל יש חריגים. הפרלמנט באדינבורו מוסמך לחוקק בתחום בתנאים מסוימים. בין השאר, הוא רשאי לחוקק בנוגע לשוויון הזדמנויות בגופים ציבוריים – לטובת בעלי “מאפיין מוגן”. “מאפיין מוגן” הוא תכונה שחוק השוויון של בריטניה מגן מפני הפליה על בסיסה: מין, התאמת מין, מוצא, גיל ועוד. אבל הגדרת המאפיין המוגן שמורה לפרלמנט של בריטניה.
ייצוג הולם לנשים – מיהן?
ב-2018 הפרלמנט של סקוטלנד חוקק את חוק הייצוג למגדרים בגופים ציבוריים (חוק הייצוג). החוק נועד להגביר את הנוכחות של נשים במועצות מנהלים ובוועדים מנהלים של גופים ציבוריים שונים. המטרה הסופית היא ייצוג שווה. מיהי “אישה”? כמובן, מי שנולדה אישה ושעודה אישה – אישה סיסג’נדר – היא אישה. אבל מה לגבי נשים טרנסג’נדריות? הן נולדו עם איברי רבייה של זכרים ונחשבו מבחינה משפטית לגברים. לאחר תהליכי התאמה מגדרית הן נחשבות לנשים – במקרים רבים גם מבחינה משפטית. אם מינו אישה טרנסג’נדרית לתפקיד מתאים בגוף ציבורי, האם המינוי נחשב – לצורך חוק הייצוג – למינוי של אישה ולצעד נוסף בהשגת הייצוג השווה?
הפרלמנט באדינבורו השיב בעצמו על השאלה. הוא קבע ש”אישה” לצורך חוק הייצוג היא גם מי שחוק השוויון מעניק לה הגנה בשל התאמת מין – אבל רק אם היא חיה בתור אישה ועברה (או מתכוונת לעבור) הליך במטרה להפוך לאישה. כלומר, הפרלמנט של סקוטלנד קבע שגם חלק מהנשים הטרנסג’נדריות ייחשבו ל”נשים” לצורך חוק הייצוג.
ארגוני נשים מסוימים עתרו נגד ההגדרה הזו. הערכאה העליונה בסקוטלנד קיבלה ב-2022 את עתירתם. הפרלמנט של סקוטלנד אומנם התייחס למאפיין המוגן “התאמת מין” שמופיע בחוק השוויון של בריטניה. אבל הפרלמנט הוסיף סייגים משלו להגדרה. הסיוג אינו בסמכותו. בית המשפט ביטל את ההגדרה.
בעקבות פסק הדין הפרלמנט של סקוטלנד ביטל רשמית את ההגדרה. כעת אין בחוק הגדרה מהי “אישה”. ממשלת סקוטלנד החליטה לפעול. היא פרסמה הנחיה רשמית מטעמה, ובה עמדתה. “אישה” לצורך חוק הייצוג היא “אישה” לפי חוק השוויון. נוסף על כך, החוק להכרה במגדר של בריטניה קובע תנאים לשינוי רישום המגדר מגבר לאישה ומאישה לגבר. ממשלת סקוטלנד הנחתה שתעודה רשמית על שינוי רישום המגדר תקפה גם כאן: מי שקיבלה תעודה על כך שהמגדר שלה הוא אישה, נחשבת לאישה לעניין חוק הייצוג.
אותם ארגונים עתרו גם הפעם. לטענתם, “אישה” בחוק השוויון היא רק מי שנולדה ולה איברי רבייה נקביים – ולכן אי אפשר לכלול בהגדרה את מי שרישום המגדר שלה השתנה מגבר לאישה. לכן הממשלה לא יכלה להוסיף להגדרה נשים טרנסג’נדריות (שרישום המגדר שלהן השתנה) – כלומר, הממשלה שוב חרגה מסמכותה. הממשלה השיבה שהגדרת “אישה” בחוק השוויון חלה גם על אישה טרנסג’נדרית. לכן הממשלה לא שינתה את הגדרת “המאפיין המוגן”, וההנחיה חוקית.
הערכאה הראשונה והערכאה העליונה בסקוטלנד דחו את העתירה. הארגונים פנו לבית המשפט העליון של בריטניה.
פסק דין רגיש
בית המשפט העליון של בריטניה שמע טיעונים ב-26 וב-27 בנובמבר 2024. אתמול (ד’) הוא נתן את פסק דינו וקיבל פה אחד את ערעור הארגונים. המשנה לנשיא לורד הודג’ והשופטות ליידי רוז וליידי סימלר כתבו את פסק הדין. הנשיא לורד ריד והשופט לורד לויד-ג’ונס הסכימו. לורד הודג’ (כמו לורד ריד) סקוטי. ליידי רוז וליידי סימלר נשים. אולי למאפיינים אלו הייתה השפעה בהחלטה מי יכתבו. אולי גם חילקו את המשימה – פסק הדין ארוך מאוד – כדי להקל את העומס וכדי שאת כל חלק בפסק הדין תכתוב מי שמומחית בסוגיה מסוימת.
בית המשפט ידע שהתיק מעורר עניין. באולם ישבו נציגי ארגונים שונים, מן הסתם משני הצדדים. לפני שלורד הודג’ הקריא את תקציר פסק הדין, הנשיא לורד ריד נשא הצהרה חריגה. כשנודיע את החלטתנו בעוד רגע קט, אמר לורד ריד, יש שיהיו מרוצים ויש שיתאכזבו; תהא תחושתך אשר תהא, נא לשמור על כבוד ההליך ולהישאר בשקט עד סוף ההקראה. ואכן היה שקט.
לורד הודג’ הבהיר בתחילת ההקראה שבית המשפט מתעסק רק בפרשנות החקיקה. בתיק שלפניו כמה קבוצות שסבלו מהפליה לאורך השנים: נשים, נשים טרנסג’נדריות ולסביות. הוא אינו דן במדיניות כלפיהן.
הנימוקים
החוק להכרה במגדר קובע ששינוי רישום המגדר הופך את האדם לגבר או לאישה “לכל עניין” מבחינה משפטית. אבל הכלל לא יחול אם נקבעה הוראה אחרת בחוק ההכרה במגדר או בחיקוק אחר. אין צורך שההוראה האחרת תהיה מפורשת או תהיה היסק מתחייב. אם מונחים בחיקוק אחר, ההקשר שלו או תכליתו אינם עולים בקנה אחד עם הכרה בשינוי רישום המגדר; אם הכרה בשינוי תהפוך הוראה בחיקוק ללא מובנת או ללא מעשית – גם במקרים אלו הכלל לא יחול. כלומר, גם במקרים אלו יראו מבחינה משפטית את אותו אדם כאילו הוא במגדר שנרשם בלידתו.
הצדדים חלוקים בשאלה מהי “אישה” לפי חוק השוויון מ-2010. בית המשפט סקר את תולדות החוק. חוק מ-1975 אסר הפליה מחמת מין. אותו חוק עסק ב”גבר” וב”אישה” במובן של אלו שנולדו ולהם איברי רבייה של (בהתאמה) זכרים ונקבות, לא במובן של טרנסג’נדרים. ב-1999 נוסף איסור על הפליה מחמת שינוי רישום מגדר. אבל ההגדרה הבסיסית לא השתנתה. חוק השוויון החליף את החוק מ-1975. הוא לא נועד לשנות את הגדרת “גבר” ו”אישה”.
בחוק השוויון אין הוראה מפורשת לגבי הכרה בשינוי רישום המגדר. לכן יש לפרש את חוק השוויון. הוא מטיל חובות רבות. כדי לזהות בקלות על אילו קבוצות הוא חל, חשוב לפרש את המונחים בו פרשנות אחידה לכל אורכו. מילותיו, למשל בנוגע להיריון ולידה, עוסקות ב”מין” רק בקשר למין “ביולוגי”.
חוק השוויון מגן על אלו שעברו התאמת מין. אם “אישה” היא גם מי שרישום המגדר שלה השתנה, ייווצר קושי בהקשר זה. אלו שעברו התאמת מין יתחלקו לשתי קבוצות: אלו שרישום המגדר שלהן השתנה – והן יקבלו הגנה נוספת, מפני הפליה מחמת מין; ואלו שלא – וההגנה עליהם תהיה פחותה. מי שירצה למלא את חובותיו לפי חוק השוויון, לא יוכל להבחין בין שתי הקבוצות, בעיקר כי אסור לשאול אדם אם רישום המגדר שלו השתנה.
הכללת נשים שרישום המגדר שלהן השתנה, תחליש את ההגנה על מאפיין הנטייה המינית. למשל, תיפגע היכולת ליצור מקומות וארגונים ללסביות בלבד. בדומה, הוראות בחוק השוויון עוסקות בהפרדה מותרת על בסיס מין במקרים מסוימים (מקומות, שירותים, מוסדות חינוך, ארגונים), בהשתתפות הוגנת של נשים בספורט ועוד. פועל יוצא שלהן הוא שהגדרת “אישה” בחוק השוויון עניינה מין “ביולוגי” בלבד.
המסקנה היא שחוק השוויון מדבר לכל אורכו על “אישה” במובן של מי שנולדה ולה איברי רבייה נקביים. ההגדרה בו אינה כוללת אישה טרנסג’נדרית. שינוי ברישום המגדר אינו הופך אדם ל”אישה” לצורך חוק השוויון. ממשלת סקוטלנד פירשה פירוש שגוי את חוק השוויון.
מה הלאה?
כידוע, לצד ההכרה החברתית והמשפטית בזכויות טרנס* ובזהות המגדר של טרנס*, נשמעים גם קולות נגד. בעיקר עולות טענות על כך שרק אישה “ביולוגית” היא אישה. האם פסק הדין מהיום אומר משהו במחלוקת הזו? לא.
בית המשפט לא פסק פסיקה גורפת בשאלה “מיהי אישה”. הוא פירש את המונח “אישה” בחוק השוויון בלבד. הוא קבע שבחוק הזה הפרלמנט של בריטניה התכוון לאלו שנולדו עם איברי מין נקביים, ולאלו בלבד. בחוקים אחרים עשויה להיות פרשנות אחרת. יתר על כן, ברירת המחדל בחקיקה – בהתאם לחוק להכרה במגדר – היא שמי שרישום המגדר שלה השתנה, היא אישה. כדי לחרוג מהכלל, צריך להוכיח את החריג. כאן החריג הוכח – לא תמיד, אולי אפילו לרוב לא, יהיה כך.
איך צריך להבין את פסק הדין? אני מציע שיש לקרוא אותו בהקשר אחר. אתחיל בנושא קרוב. ממשלת סקוטלנד ביקשה בעבר להקל את התנאים לרשום שינוי מגדר. אבל היא נתקלה בבעיה: אין לה סמכות לעשות זאת. הסמכות נתונה בידי הפרלמנט בלונדון. כאמור, כך מתנהל ממשל פדרטיבי: הסמכויות מתחלקות בין הרמות השונות של הממשל, ורמות אלו נאבקות זו בזו על הסמכויות. גם הפעם ממשלת סקוטלנד טענה שיש לה סמכות מסוימת. היא נסמכה על פרשנות חוק של הפרלמנט. בית המשפט העליון דחה את טענתה לגבי הפרשנות. הוא לא אמר שממשלת סקוטלנד ביקשה להשיג מטרה אסורה או מטרה מותרת. הוא רק הבהיר שאת המטרה הזו – הכללת נשים טרנסג’נדריות בקבוצת הנשים לצורך השגת שוויון מגדרי בגופים ציבוריים – אפשר להשיג בלונדון, ולא באדינבורו.
בית המשפט הדגיש שפסק הדין אינו מסיר את ההגנה מפני הפליה מנשים ואנשים טרנס*, בין שרישום המגדר שלהם השתנה ובין שלא. חוק השוויון אוסר להפלות על רקע התאמת מין. אפשר להחיל גם את ההוראות על איסור הפליה מחמת מין. אישה טרנסג’נדרית אפילו רשאית לתבוע על הפליה כי חשבו שהיא אישה (והפלו אותה מחמת מין). במילים אחרות, עדיין יש זכויות לטרנס* – כפי שהפרלמנט המוסמך קבע.
מה החשיבות המעשית של פסק הדין? כאמור, אסור להפלות מחמת מין ואסור להפלות מחמת התאמת מין. המחלוקת כאן התעוררה רק בגלל הגדרת הסמכויות של הממשל העצמי בסקוטלנד. שם יש השפעה להבדל בין מין להתאמת מין. אולי יש עוד השפעות כאלו, אבל כרגע לא צפוי שינוי גורף. גם לא נועד להיות שינוי גורף.
בפועל, היעדים בחוק הייצוג של סקוטלנד עדיין לא יכללו נשים טרנסג’נדריות. נניח שבוועד המנהל של גוף ציבורי יש שמונה חברים. התמנו שלוש נשים “ביולוגיות” ואישה טרנסג’נדרית, לצד ארבעה גברים “ביולוגיים”. עדיין אין 50% נשים בוועד המנהל. אבל אם באותה דוגמה במקום אישה טרנסג’נדרית התמנה גבר טרנסג’נדר, לכאורה יש ייצוג של 50% נשים. האם כך באמת יש לנשים ייצוג רב יותר? בית המשפט העליון של בריטניה ישיב: תשאלו את הפרלמנט שמעבר לכיכר.
הינה פסק הדין, סיכומו, הקראתו והדיונים בתיק.