זו הייתה תקופה עמוסה, אז הנה שישה סיפורים במהירות: הממשלה מרככת את המדיניות לביטול מעמד ה-non-dom בעקבות נטישת המיליונרים את בריטניה, למרות שמדובר בהבטחת דגל של הלייבור. שרת האוצר רייצ’ל ריבס רמזה לתמיכה אפשרית בהקמת מסלול המראה נוסף בהית’רו, במה שעלול לגרום לחיכוכים בממשלה בגלל ההשלכות הסביבתיות. הממשלה נאלצה לרכך גם הצעת חוק שנועדה לעשות רפורמה בחינוך, במה שנראה כמו ניצחון קטן לקמי בדנוק. המשטרה המטרופוליטנית בלונדון עצרה 77 מפגינים פרו-פלסטיניים שהפרו את תנאי ההפגנה, וכעת היא נמצאת תחת אש. ראש הממשלה קיר סטארמר הבטיח רפורמה ב-NHS שכוללת גם הסתמכות על הסקטור הפרטי, ורבים תוהים כמה היא תעבוד. וסטארמר הודיע גם על תכנית גרנדיוזית שתהפוך את בריטניה למעצמת בינה מלאכותית, אבל מעלה את השאלה אם היא ישימה ומי צריך את זה | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
בתקופה האחרונה קרו המון דברים בפוליטיקה הבריטית, ולא את כולם הספקתי לסקר. לכתוב פוסט מרחיב על כל אחד מהם, בשלב הזה, יהיה בלתי אפשרי. במקום זאת, הנה פוסט אחד שמרכז את כל הסיפורים האלו במקום אחד, עם הגבלה של 300 מילה לסיפור. מתחילים.
המיליונרים נוטשים
נתחיל במה שנראה כמו שקיעה של ספינת הדגל של הלייבור: ביטול הטבת המס למיליונרים זרים (הידועה בשם non-dom). ייתכן שאתם זוכרים שהלייבור, בשבתה באופוזיציה, לא רק הבטיחה לבטל את ההטבה, אלא גם לממן באמצעות הביטול הזה פחות או יותר את כל הבורות בתקציב, למרות שבפועל לא מדובר במשהו ששווה לקופת האוצר כל-כך הרבה. זה עבד כל-כך טוב שאפילו השמרנים התחילו עם ביטול ההטבה לפני הבחירות. לאחר ניצחון הלייבור הבחירות, שרת האוצר רייצ’ל ריבס הודיעה שבמקום ההטבה בזו תותקן מערכת מס תחרותית לזרים עד אפריל הקרוב.
אלא שבינתיים דברים לא הולכים בצורה מיטבית. בתחילת השבוע שעבר פורסם דוח של אנליסטים לפיו ב-2024 נטשו את בריטניה קרוב ל-11 אלף מיליונרים זרים, עלייה של 157% לעומת 2023. לפי מחברי הדוח, הגירה שלילית של מיליונרים אינה דבר חדש, בעיקר מאז משאל העם על הברקזיט מאז 2016, אבל זו עלייה דרמטית. הסיבה הראשונה שהאנליסטים מספקים לכך היא ביטול הטבות המס לזרים, לצד סיבות אחרות כמו מס רווחי הון גבוה ביחס לעולם, מצב ה-NHS ואובדן היתרון הבריטי כמדינה דוברת אנגלית. לפי מחקר של מכון אדם סמית’, אובדן המיליונרים האלו זהה לאובדן של יותר מחצי מיליון משלמי מסים ממוצעים.
הממשלה, כמובן, נדרשה להגיב. בשבוע שעבר ריבס ביקרה בפסגה של הפורום הכלכלי העולמי, והתראיינה לעורכת הוול סטריט ג’ורנל. שם היא אמרה שהממשלה “קשובה לחששות שהביעה קהילת ה-non-dom”, ובהתאם ייעשה תיקון לתכנית המקורית של הלייבור. התיקון יהיה ל”מנגנון ההשבה הזמני” (Temporary Repatriation Facility), שתפקידו לאפשר למי שכבר נהנים ממעמד non-dom זמן להסתגל לשינוי במשטר המס, באמצעות היכולת להכניס לבריטניה הכנסות ורווחים תוך תשלום מס נמוך. מטרת התיקון היא לפשט את האופן בו פועל המנגנון ולאפשר ליותר מהם לעשות זאת.

אנחנו נצטרך לראות איך זה יעבוד, אבל עצם העובדה שאנחנו במצב הזה שמה את הממשלה במצב לא נוח. הלייבור בנתה תלי תלים של הבטחות על הצעד הזה, וכעת צריכים לעשות את מה שנראה לרבים כמסמוס שלו. לא מראה מזהיר לממשלה.
עוד נתיב המראה
נשארים עם רייצ’ל ריבס, הפעם בעניין הרחבת שדה התעופה הית’רו. כבר עסקתי בהרחבה בנושא בעבר, אבל הנה תזכורת: כבר עשורים שרוצים להרחיב את הית’רו עם מסלול טיסה נוסף וטרמינל נוסף. התומכים רוצים לעשות זאת כדי להגדיל את הקיבולת של שדה התעופה ובכך לתרום לכלכלה, בעוד אחרים חוששים מההשלכות הסביבתיות של זה, כולל זיהום הרעש שייגרם לתושבי דרום-מערב לונדון רבתי. מאז הרבה התקדם, אבל הפעילים הסביבתיים הצליחו עד כה למנוע מההרחבה לקרום עור וגידים.
ואיך זה קשור לריבס? באותו ביקור בפורום הכלכלי העולמי היא נשאלה על הסוגייה הזו, לצד הרחבה אפשרית של שדות התעופה לוטון וגטוויק, והאם זה יקרה. ריבס ענתה שהיא לא מתכוונת להשיב על “ספקולציות” (שכן זו הנהלת הית’רו שצריכה להניח את ההצעה לתכנית הרחבה), אבל אמרה שאי-אפשר לעצור כל-כך הרבה פרויקטי תשתית ושהם נחוצים לצמיחה. לרבים הדבר נראה כמו רמיזה שהיא תגבה דבר כזה, מה שעשוי להביא את הנהלת הית’רו להגיש תכניות. נכונו לזה עוד אתגרים נוספים, כמו התנגדות מצד חברות התעופה בגלל דמי השימוש שנגבים מהן על שימוש בשדה, אבל בואו נישאר בפוליטיקה.
מבחינה פוליטית, זה עניין מאוד טריקי, שכן לא כולם בממשלה תומכים ברעיון. הבולט שבהם הוא שר הביטחון האנרגטי בהווה וראש הלייבור בעבר, אד מיליבנד. כשנהיה לראש הלייבור ב-2010, הוא הפסיק את התמיכה הרשמית של מפלגתו בהרחבת הית’רו. בהתאם, הציפייה היא שהוא יעלה התנגדות בתוך הממשלה לעניין. שרת התחבורה היידי אלכסנדר הביעה התנגדות למהלך כשהייתה חברה באסיפת לונדון רבתי. הם לא היחידים וגם ראש הממשלה קיר סטארמר התנגד בעבר, אבל מאז עבר – כהרגלו – לנוסח יותר עמום. גם מיליבנד הבהיר שזו לא הגבעה שהוא ימות עליה, ושאין בכוונתו להתפטר מהממשלה אם יוחלט לקדם את הפרויקט.

לעניין הסביבתי יש חשיבות, ובהתאם ריבס צפויה להציע כמה רגולציות שיפחיתו את השימוש בדלק. אלא שלפי הערכה של משרד האוצר דבר כזה יביא לגלגול בסך כארבעים ליש”ט למחיר כרטיסי הטיסה. זה יכניס את הממשלה לברוך פוליטי חדש, כאילו שאין לה מספיק.
עונש חינוכי
ייתכן שאתם זוכרים שסיפרתי שהלייבור הצביעה נגד הקמת ועדת חקירה לתוך סיפור ה-grooming gangs, בגלל שהשמרנים העלו את ההצעה הזו כתיקון שהיה מפיל הצעת חוק שהלייבור בנושא חינוך. אבל לשמרנים יש גם טעמים ענייניים להתנגד להצעת החוק הזו, ורצוי לדבר עליהם. אז הצעת החוק שהשמרנים ניסו לקשר לוועדת החקירה היא הצעת חוק רווחת הילדים ובתי הספר.
מדובר בהצעת חוק רחבה מאוד, שהעניין השנוי במחלוקת בה הוא שינוי היחס לבתי הספר מסוג “אקדמיה“. אלו בתי ספר במימון המדינה שנהנים מחופש פעולה מסוים בכל הקשור לקוריקולום, ניתן ללמד בהם ללא תעודת הוראה (אך יש לקחת קורס השלמה) ושכר המורים לא נקבע בהתאם למשכורות בבתי הספר הציבוריים. הצעת החוק, בין השאר, מבקשת לחייב את האקדמיות להיצמד לקוריקולום הארצי, להעסיק רק מורים עם תעודת הוראה ולהיצמד למסגרת המשכורות הארצית. בנוסף, גם הרשויות המקומיות יקבלו עוד סמכויות על האקדמיות שבשטחן, כמו לחייב אותן לקלוט תלמידים או לאפשר להן להציב דרישות יקרות מדי למדים. בנוסף, היא תבטל את המצב הקיים, בו בתי ספר כושלים חייבים לקבל חסות מאקדמיות.

חלק מהמומחים לחינוך חושבים שאלו שינויים נדרשים, בעיקר בהתחשב בכך שהתיכונים הם ברובם אקדמיות. אבל אחרים, וביניהם השמרנים, חוששים שהדבר יפגע במצוינות בבתי הספר בבריטניה שמיוחסת לאקדמיות. ההתנגדות של השמרנים כה חזקה שראשת המפלגה קמי בדנוק החליטה להקדיש לכך את השאלות שלה בסשן האחרון של שאלות לראש הממשלה (ד’), למרות שמבחינה תקשורתית היו דברים בוערים יותר על סדר היום. בדנוק טענה שהיחידים שמעוניינים בשינויים האלו הם האיגודים, והגדירה את ההצעה כ”וונדליזם”.
אבל נראה שכעת הממשלה לוקחת צעד אחורה: ההצעה תתוקן כך שבכל הקשור לתשלום למורים, במקום להצמיד אותו להסכמי השכר הכלליים, יהיה רק צורך לתת להם “התייחסות ראויה”. זה כנראה ממש לא ירגיע את המתנגדים, שיש להם עוד הרבה ביקורת על התוכן, אבל זה עדיין ניצחון שקמי בדנוק, שלא ממש מצליחה להתרומם בסקרים (אפילו בתוך מפלגתה שלה), תוכל לזקוף לזכותה.
הפרת תנאים
מאז שהתחילה מלחמת חרבות ברזל רבים תוהים איך זה שמספר המעצרים בהפגנות הפרו-פלסטיניות בלונדון כה נמוך. ובכן, בשבת הקודמת (18.1) כן היה מעצר קצת יותר רציני, של 77 מפגינים. הסיבה למעצרים הייתה הפרת תנאי רישיון ההפגנה שהציגה המשטרה, בכך שאותם מפגינים סטו מהמסלול שהוגדר לה. הסיבה לכך שהמסלול הוגדר כפי שהוגדר הוא הקרבה של המסלול שהמשטרה לא אישרה לבית כנסת, ויש בקהילה היהודית בבריטניה מי שחשים מפוחדים מההפגנות האלו. אישומים גם הוגשו נגד תשעה אנשים בגין הפרת הסדר הציבורי, ביניהם פירס קורבין, אח של ג’רמי.
המשטרה לא הסתפקה במעצרים והחליטה לחקור חשד לכך שהיה מאמץ מתוזמר מצד מארגני ההפגנה להפר את תנאי הרישיון. מי שהגיעו באופן וולונטרי למסור את גרסתם – תחת אזהרה (אציין שבבריטניה החסינות הפרלמנטרית הרבה יותר מצומצמת מבישראל) – היו ג’רמי קורבין וג’ון מקדונל, שהיה שר האוצר בממשלת הצללים של קורבין (השניים צולמו עם אלו שצעדו מחוץ למסלול). השניים טוענים שאין שחר להאשמה בהפרה: לדבריהם, הם ביקשו להניח זר זיכרון לילדים בעזה בכיכר טרפלגר, והתקדמו בלי שהמשטרה תפריע להם. הם אמרו למשטרה שבכוונתם רק להניח את הזר ולא להתקדם מעבר לכך, ואז החלו המעצרים. בכל מקרה, הם שוחררו אך לפי המשטרה ייקראו לחקירות נוספות.

כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, יש ביקורת על התנהלות המשטרה המטרופוליטנית של לונדון. פשוט הפעם מדובר בביקורת משמאל, עם טענות לפגיעה בחופש הביטוי וההפגנה. ארבעים משפטנים מהאקדמיה קראו להקמת ועדת חקירה על התנהלות המשטרה. במקביל, הקמפיין נגד אנטישמיות בכל זאת ממשיך בביקורת מימין, בטענה שהמשטרה צריכה לאסור לחלוטין על ההפגנות האלו בגלל התוכן שלהן. אם לפחות הושג קונצנזוס על משהו בין הפרו-ישראלים והפרו-פלסטינים זה שהמשטרה המטרופוליטנית של לונדון לא מספקת את הסחורה.
נסמכים על שר”פ
נלך טיפה אחורה בזמן, לתחילת ינואר. אז ראש הממשלה קיר סטארמר הציג תכנית לשיקום ה-NHS. מטרתה העיקרית היא להוריד את רשימות ההמתנה לטיפולים רפואיים, בדגש על מומחים, כך שיותר מ-90% מהחולים ימתינו לכל היותר 18 שבועות. הנה כמה מהצעדים: הגדלת שעות הקבלה של מרכזי האבחון הקהילתיים (בהם ניתן לבצע בדיקות רנטגן, MRI ו-CT); ייפתחו עוד מרכזי ניתוח, שהראו את עצמם כמשמעותיים מאוד ליכולת של ה-NHS לנתח; וגם הוצאה של עוד מיליון תורים בשנה, בנוסף לחמשת המיליונים שכבר שם, לסקטור הפרטי.
יש שאלות רבות בקשר ליכולת ליישם את התכנית הזו. למשל, איזה כוח אדם בדיוק אמור לדאוג לכך שמרכזי האבחון הקהילתיים יפעלו יותר שעות או יאיישו את מרכזי הניתוח החדשים? אבל כנראה שהדבר המעניין ביותר הוא הישענות הלייבור על השר”פ. אמת, זו הייתה הלייבור תחת טוני בלייר שמראש הכניסה את הסקטור הפרטי לעסק, ובכל זאת הדבר כמעט מנוגד לאתוס הבריטי. ב-2019 היו חששות רבים שכחלק מהסכם סחר עם ארצות הברית, דונלד טראמפ ידרוש תנאים שיאפשרו לחברות פרטיות להתחרות עם ה-NHS באופן שיקרע אותו לגזרים כגוף ציבורי. סטארמר מציע משהו מתון בהרבה, אבל עדיין לא מובן מאליו עבור הבריטים.
הדבר הביא את קודמו של סטארמר בראשות הלייבור, ג’רמי קורבין, לטעון שהממשלה “בוגדת” בשירותי הבריאות הבריטיים, לא פחות. בממשלה לא נשארו חייבים ואמרו שקורבין מעדיף את האידיאולוגיה שלו על פני זה שאנשים יקבלו את הטיפול שהם צריכים. התגובה הזו, יש לציין, מזכירה מאוד את הטענות השמרניות שהלייבור גורמת לנזק כי היא דבוקה לאידיאולוגיה שלה במקום להתאים את עצמה למציאות בשטח.
בכל מקרה, השאלה היא כמה זה יצליח. שר הבריאות וס סטריטינג אמר בצדק אתמול (ש’) – בצל שלל סקרים שמראים תיקו משולש בין הלייבור, השמרנים והרפורמה – שתיקון ה-NHS לפני הבחירות הבאות הוא הסיכוי של הלייבור מול הרפורמה. אבל לפי מומחים, הרבה מהצעדים שסטארמר הציג ישיגו אפקט מוגבל ביותר. ייתכן שהכל ביחד יצטבר, אבל ממש לא ברור מאליו שנגיע לבחירות הבאות עם שירותי בריאות מתפקדים.
בינה מלאכותית
ועוד תכנית גרנדיוזית של סטארמר. הוא הציג תכנית להגדלת ההישענות של בריטניה על בינה מלאכותית. הכוונה היא להגדיל את כוח הבינה המלאכותית שבידי הציבור פי עשרים עד 2030. זה אמור לאפשר לסקטור הציבורי להשתמש ב-AI בין אם לתיקון בורות בכביש ובין אם כדי לשחרר מורים מחובות אדמיניסטרטיביות לטובת התרכזות בלימוד. הכוונה היא גם לאפשר לסקטור הפרטי ליהנות מזה, בין השאר לבעלי עסקים קטנים או לעובדים שייהנו מכך שיקימו פרויקטים גדולים של AI בסביבתם. סטארמר כמובן מעוניין שבריטניה תהפוך לכוח מוביל בכל מה שקשור לבינה מלאכותית, כי אי-אפשר שפוליטיקאי בריטי ידבר על משהו בלי להפוך את בריטניה למנהיגה עולמית בו. מדובר בשינוי גישה שהממשלה הזו (וקודמתה) הראו בעבר, של שימת הדגש על התמודדות עם הסיכונים שבבינה המלאכותית.
הצעד הזה, כמו אחרים, זוכה להרבה מאוד ביקורת וחששות. פרויקט בסדר הגודל שסטארמר מעוניין בו דורש חוות שרתים ענקיות, שיצרכו הרבה מאוד אנרגיה. הדבר מעלה שאלות גם לגבי היכולת של רשת החשמל הקיימת לעמוד בעומס, בהתחשב בכך שפרויקטי תשתית שונים גם ככה מעמיסים עליה, וגם בנוגע ליכולת של בריטניה לעמוד ביעדי האקלים המחייבים בחוק שהציבה לעצמה. שאלה אחרת נוגעת לעלות של פרויקט כזה, שכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם הוא דיי יקר. בהתחשב בכך שהפיננסים של בריטניה לא במצב מזהיר כרגע, זה מגדיל את השאלה. קרן המטבע הבינלאומית מניחה שהשקעה בבינה מלאכותית יכולה לחזק את הצמיחה, אבל שזה עלול להיות תהליך הדרגתי.
ונשאלת השאלה מאיפה זה בא פתאום. בהתחשב בזה שסטארמר הוא ראש ממשלה לא פופולרי בלשון המעטה, ובקושי לאחר שנכנס לתפקיד, הדבר מרגיש כמו גימיק. מעין הסחת דעת שסטארמר צריך להציג בנאום משלו, במקום שאחד משריו יעשה זאת, כי הוא לא מצליח להציג תכנית דגל שתגרום לציבור לסלוד ממנו קצת פחות. זה גם גימיק תמוה, כיוון שהוא לא מה שמטריד כרגע את הציבור. כשאנחנו כל-כך הרבה זמן לפני הבחירות, יכול להיות שעדיף להתעלם מהסקרים ופשוט לעבוד, בתקווה ששיפור במצב כבר יעשה את שלו.