איסור פרסום

השבוע אקסל רודקובנה, שביצע את מעשי הרצח המזוויעים בסאות’פורט בקיץ האחרון, הודה בשלל האישומים המיוחסים לו, שמעבר לרצח וניסיון לרצח כוללים גם החזקת חומרי טרור וניסיון לפתח נשק ביולוגי. מיד לאחר הודאתו באשמה נחשף שהוא היה מוכר לרשויות עוד קודם לכן, ובגלל כשל במערכת הוא לא טופל מראש. הממשלה הכריזה על ועדת חקירה, אבל באופוזיציה דורשים לדעת: האם ראש הממשלה קיר סטארמר ידע על כל זה מראש והאם טייח את העובדה הזו כדי להגן על הממסד? סטארמר הסביר שקיבל הנחיה מהתביעה שלא לחשוף את המידע על עברו של רודקובנה כדי לא לשבש הליכי משפט, אבל רבים לא מקבלים את זה וטוענים שהיה ניתן לחשוף יותר. בינתיים סטארמר כבר הבטיח שלא לחכות למסקנות ועדת החקירה והחל בשורת צעדים, שחשוב שיצליחו אם רוצים לשקם את האמון בממסד, שגם סטארמר מודה בליקוייו | צילום: משטרת מרסיסייד

זוכרים את הרצח המזעזע של שלוש ילדות בסאות’פורט, שהביא לגל פרעות מצד הימין הקיצוני? ובכן, השבוע הסיפור הזה חזר למסור ד”ש. זאת בעקבות הודאתו באשמה של הרוצח אקסל רודקובנה (Axel Rudakubana) במעשה זה ובעוד שורת מעשי זוועה, כולל החזקת חומרי טרור. מאחר שהוא היה מוכר לרשויות הרבה זמן לפני הרצח, הדבר העלה הרבה מאוד שאלות, כולל מה בדיוק ידעו ברשויות וסירבו לספר לציבור מחשש של פוליטיקלי קורקט. הממשלה מיהרה להכריז על הקמת ועדת חקירה, אבל באופוזיציה טוענים שיש כאן סיפור כסת”ח של הממסד על התנהלותו הקלוקלת.

הרצח שביצע אקסל רודקובנה

ביולי האחרון הגיע אדם אל מחוץ לסטודיו לריקוד בסאות’פורט, ליברפול רבתי, בו התקיים שיעור לילדות וילדים עם שירי טיילור סוויפט. אותו אדם החל לדקור את האנשים במקום, במה שנגמר בעשרות פצועים ושלוש ילדות שנרצחו. המשטרה תפסה במהירות חשוד בן 17, ובגלל היותו קטין לא היה ניתן לפרסם באופן מידי את זהותו או פרטים אודותיו. הוואקום באינפורמציה גרם לתפוצת דיסאינפורמציה, לפיה מדובר במבקש מקלט מוסלמי שהגיע לבריטניה באופן לא מוסדר. עד שהמשטרה קיבלה אישור לפרסם את שם החשוד – אקסל רודקובנה, שהוא יליד בריטניה להורים נוצרים שהיגרו מרואנדה – כבר היה מאוחר מדי, וכבר החלו מהומות של הימין הקיצוני במסגרתן ניסו לפגוע במסגדים ולשרוף בית מלון שמשכן מבקשי מקלט.

הממשלה נתנה גיבוי למערכת החוק לעשות את מה שנדרש כדי לעצור את הפורעים, בצעדים שזכו גם הם לביקורת מצד הימין, בעיקר הפופוליסטי. כך למשל, המעצרים של אנשים שפרסמו פוסטים מסיתים ברשתות גררה טענות לאכיפה בררנית. בסוף אוקטובר התביעה פרסמה שמעבר לכתב אישום על הרצח, הוא יועמד לדין גם בגין פיתוח נשק ביולוגי ואחזקה של מדריך של ארגון הטרור אל-קאעידה. זה גרם לרבים לטעון שהנה, מתברר שהוא כן היה מוסלמי ושסתם טענו לדיסאינפורמציה. זה, במחילה, מטעה משהו: ראשית, הוא עדיין לא הגיע מרקע מוסלמי ובכל מקרה לא מבקש מקלט. שנית, רצוי לשקול את האפשרות שאל-קאעידה הכינו מדריך מאוד נוח למי שרוצה לגרום למוות של הרבה אנשים, גם אם הוא לא מחזיק באידיאולוגיה אסלאמיסטית. רוצה לומר, המידע הזה לא הופך את השמועות שפורסמו בזמן אמת לנכונות, למרות שהעבירות שהואשם בהן בגין העניין הן מתחום הטרור.

השבוע (ב’) הוא הגיע לבית המשפט, שהסתיים מהר מאוד: רודקובנה הודה (בניגוד לציפיות) בכל האישומים המיוחסים לו. אנחנו מדברים על שלושה אישומים ברצח, עשרה אישומים בניסיון לרצח, אישום על החזקת סכין וכמו כן שני האישומים שהזכרתי קודם לגבי הנשק הביולוגי ואל-קאעידה. לאור הודאתו באשמה אין ממש צורך בדיני ראיות, והיום (ה’) ייגזר דינו.

הכתובת הייתה על הקיר

זמן קצר לאחר ההודאה באשמה, התברר שהרשויות לא שמעו לראשונה על אקסל רודקובנה ביולי 2024. מתברר שכבר התריעו עליו לתכנית למניעת טרור של הממשלה לא פחות משלוש פעמים. הדבר נבע מההתנהגות שלו, שכללה בין השאר הבעת עניין רב ברצח המונים ובאלימות, שבאו לידי ביטוי בחיפוש חומרים רב על פיגועים ועוד מעשי אלימות מחרידים, תוך שימוש במחשבי בית הספר בו למד. אז למה לא עשו עם זה כלום? כי תכנית המניעה הזו נועדה לטפל רק במי שיש חשש שיעסקו בטרור, מה שמוציא מהמנדט שלה סתם פסיכופתים שרוצחים ילדים בלי אידיאולוגיה שעומדת מאחורי זה. בתכנית לא מצאו ראיות לכך שיש מה לעשות לו דה-רדיקליזציה, ובהיעדר תכנית דומה לאנשים שיש חשש שיבצעו מעשי אלימות לא אידיאולוגיים, לא נעשה דבר בעניינו. גם היום, המשטרה אומרת שלא נמצאו ראיות לאידיאולוגיה טרוריסטית מאחורי המעשים (מה ששוב מחזק את טענתי קודם). בהמשך פרסמו עוד שורת כשלים של הרשויות בטיפול בו לאורך השנים.

הדבר יצר סערה בין השאר כי רבים דרשו לדעת למה בעצם היה צריך לחכות שרודקובנה יודה באשמה כדי לספר לציבור שהוא היה מוכר לרשויות. ראש מפלגת הרפורמה נייג’ל פרג’ הזכיר שמיד לאחר הרצח הוא שאל אם הרוצח היה מוכר לרשויות, לא זכה לתשובה, הוא הושמץ ולבסוף התברר שהשאלה הייתה במקומה. הוא כמובן שוכח שהוא שאל עוד כמה שאלות שהיוו משרוקית כלבים, אבל זה כן העלה זעם רב בקרב רבים: למה השאלה הזו לא נענתה, והאם זה היה חלק מטיוח של הממסד בגלל שהיה מדובר באדם ממיעוט אתני? וכמה מתוך זה סטארמר ידע?

עוד באותו היום שרת הפנים איווט קופר הכריזה על הקמת ועדת חקירה, שתבחן את השתלשלות האירועים ואת המחדלים מאחוריהם. היא הסבירה שבהוראת התביעה, היה צריך להימנע מחשיפת המידע אודות עברו של אקסל רודקובנה כדי לא לשבש הליכי משפט, ולכן הוא לא נחשף לציבור. עם זאת, הסבירה, כן נעשתה בחינה פנימית של משרד הפנים לגבי שלוש ההפניות של רודקובנה לתכנית המניעה שממצאיה יתפרסמו בקרוב, וכמו כן מתוכננת רפורמה בתכניות המניעה כדי למנוע ממקרים כאלו להישנות.

עניין של שקיפות

יום למחרת ראש הממשלה קיר סטארמר נתן הצהרה לתקשורת בנושא. הוא חזר על הצורך להימנע משיבוש הליכי משפט, אך התמקד ברצון שהמקרה הזה יהיה נקודת תפנית. נקודת תפנית באופן בו בריטניה מתמודדת עם סוג חדש של טרור שמרים ראש, טרור הבודדים שלא קשורים לארגון טרור כזה או אחר. באופן בו מתייחסים לקלות בה הטרור והאלימות יכולים להפיץ את עצמם ברשתות. בטיפול בתחלואי החברה, שממש לא נגמרים בבעיות באינטגרציה של קהילות מהגרים. וגם נקודת תפנית בהתנהלות של הממסד, שלפי סטארמר עצמו – למרות שמורכב מאנשים מלאי כוונות טובות – פועל מכוח האינרציה עד שקורה אסון, מבלי שיש לו כל אחריותיות בנושא.

הנקודה העיקרית שהעלו בפניו העיתונאים הייתה לגבי המידע שלא נחשף לציבור. סטארמר לא הכחיש שהוא ידע את כל הפרטים ולא סיפר, מאותה סיבה שהעיתונאים לא פרסמו מידע כזה קודם לכן: הדבר אסור ויהווה שיבוש הליכי משפט. יש סיבה, לצורך העניין, שהכתבה על העבר של רודקובנה פורסמה בדיוק לאחר שהוא הודה באשמה, ולא לפני כן. יש לציין שלפי הכתב הפוליטי של ITV, פול ברנד, ייתכן שכן היה חלון זמנים קצר בו היה ניתן לחשוף את המידע הזה מבלי לעבור על החוק, אך סטארמר לא קיבל זאת. עניין נוסף שעלה הוא שאנחנו חיים בעידן בו הדיסאינפורמציה חוגגת, ולכן ייתכן שעדיף לשקול את כל הגישה הזו מחדש.

לא כולם באופוזיציה השתכנעו: רוברט ג’נריק, שר המשפטים בממשלת הצללים, טען שיש הרבה מידע שלא ברור למה היה ניתן לשחרר קודם, ושבכל מקרה שרים בממשלה הרשו לעצמם להכחיש טענות שנגעו לחקירה – מה שגם אמור להיות אסור. לכן, לדבריו, יש תחושת טיוח. סואלה ברוורמן, לשעבר שרת הפנים, צייצה שזה בכלל קשור ל”כישלון המדינה שלנו להילחם בקיצוניות אסלאמיסטית” (המידע שהובא קודם מסביר למה זו טענה מטופשת). מנגד, ראשת האופוזיציה קמי בדנוק הזכירה שהלייבור ניסתה להכשיל מהאופוזיציה ניסיונות לחזק את הטיפול באלימות קיצונית, אך נמנעה מלהעלות את הנושא בשאלות לראש הממשלה, במה שנראה כמו הבנה שזה יהיה שדה מוקשים גם עבורה.

צעדים ראשוניים

סטארמר הבהיר במסיבת העיתונאים שהוא לא מתכוון לחכות כמה שנים עד שוועדת החקירה תשלים את עבודתה ויתחיל בעבודה מיד. כבר הזכרתי את הכוונה של איווט קופר לערוך שינויים בתכנית המניעה כדי שתוכל לטפל גם במקרים שאינם טרור אידיאולוגי מובהק. בנוסף, היא דחקה ברשתות החברתיות להסיר מהן תכנים אליהם נחשף רודקובנה. בכל מקרה במרץ אמור להיכנס לתוקף חוק ובאוגוסט חקיקת משנה שייאלצו אותן לעשות את זה, אך לדבריה עליהן לעשות זאת בעצמן מיד ולא לחכות לכפייה מלמעלה.

אבל סטארמר שם יעד נוסף: מכירת סכינים ברשת. הסיבה לכך היא שרודקובנה רכש את הסכין בו רצח את שלוש הילדות באמזון למרות שבאותו זמן היה רק בן 17, בעוד החוק דורש שיהיה בן 18 לפחות. לכן, סטארמר מתכנן לחייב מוכרים באינטרנט מסוגה של אמזון בדרישת שני מבחני זהות ממי שיבקשו לרכוש סכין. ראשית, הצגת תעודה מזהה, כמו דרכון, באמצעותה ניתן לראות גיל. והשנייה היא צילום הרוכש בווידאו, כדי להבטיח שהתעודה לא מזויפת. זאת בניגוד למצב כיום, בו בדיקת הגיל נעשית רק במעמד מסירת המוצר. השאלה היא כמה זה יעזור, בהתחשב בעובדה שבמקביל רודקובנה ניסה להכין נשק לא קונבנציונלי אצלו בחדר.

לאן מכאן?

שוב האמון של הציבור בממסד נפגע. התביעה אישרה שהיא אכן הנחיתה את כל מי שצריך, כולל המשטרה, שלא לחשוף את המידע הזה אודות אקסל רודקובנה כדי לא לשבש הליכי משפט. ועדיין, שוב, ישנן טענות שאולי היה חלון זמנים אפשרי. אני לא משפטן ואני לא אכריע בסוגייה הזו, אבל כן ניתן לתהות אם לא היה ניתן לתת משהו כדי לפחות לתת לציבור תחושה שלא מתכוונים להשאיר אותו באפלה לזמן רב. לדוגמה, להגיד שישנו איסור פרסום על פרטים חדשים שהתגלו בפרשה, ושאלו יוסברו תוך כדי המשפט. כך הציבור היה לפחות יודע שהרשויות מודות שיש מידע שלעת עתה מוסתר. לא בכדי, גם בתוך הממשלה יש מי שחושבים שהתביעה הייתה קצת יותר מדי קפוצת יד לגבי המידע שאפשרה לשחרר לציבור טרם המשפט. כמו כן, אנחנו אכן בעידן של דיסאינפורמציה, והמערכת צריכה לחשוב מחדש איך היא מאזנת בין שחרור מידע חשוב לציבור לבין שמירה על הליך תקין של המשפט.

לאחרונה כתבתי לא מעט על היחס לממסד, כי זו תמה שעולה שוב ושוב, עם מה שנראה לא מעט כמו טקטיקה של הימין הפופוליסטי לתפוס כותרות. ולכן, זה עניין שהממשלה הנוכחית תצטרך להתמודד איתו בדרך כזו או אחרת. סטארמר אמר בעצמו שהממסד צריך שינוי בדרך שבה הוא עובד. הוא יהיה חייב להראות קבלות בעניין הזה, כי אחרת במקומו יגיע מישהו שמעוניין לשנות את הממסד באמצעות פירוקו מבפנים. הממשלה גם ככה נראית אינקומפיטנטית משהו, מה שנותן רוח גבית לפופוליסטים. אם סטארמר לא יצליח לתקן את הליקויים שהוא עצמו מודה שיש בממסד, הוא רק יחזק אותה.