הסלמונד ששחה נגד הזרם: מותו הפתאומי של השר הראשון לשעבר של סקוטלנד הוא סיום דרמטי לקריירה פוליטית דרמטית. סיפורו של פוליטיקאי כריזמטי שכמעט הוביל את סקוטלנד לעצמאות, הואשם בניסיון אונס, זוכה מכל האישומים, ביקש לנקום ברודפיו ולא הצליח להוביל את מפלגתו החדשה להישגים | צילום: אוון מקינטוש

מותו הפתאומי של השר הראשון לשעבר של סקוטלנד, אלכס סלמונד, בשבת בערב הותיר את המערכת הפוליטית בסקוטלנד בהלם מוחלט. ראש הממשלה קיר סטארמר הספיד אותו ואמר כי הוא היה “דמות מונומנטלית שתשאיר אחריה מורשת”. מי שהיתה הרבה פחות ממלכתית ממנו היא היורשת של סלמונד בתפקיד השרה הראשונה, ניקולה סטרג’ן, שפרסמה הצהרה כנה למדי: “כמובן שאני לא יכולה להעמיד פנים שאירועי השנים האחרונות שהובילו לקריסת מערכת היחסים שלנו לא קרו, וזה לא נכון שאנסה בכלל. בכל זאת, אלכס היה דמות חשובה בחיי, המנטור שלי, ובמשך יותר מעשור אנחנו יצרנו את  אחת מהשותפויות הכי מוצלחות בפוליטיקה הבריטית”.

סלמונד אכן היה דמות סוערת במיוחד עם קריירה רבת תהפוכות. מותו לאחר שהתמוטט במהלך ביקור בצפון מקדוניה הוא הפתעה גדולה, שכן סלמונד עוד היה דמות פוליטית פעילה והיו דיווחים על קאמבק אפשרי שלו בראשות מפלגת אלפה בבחירות לפרלמנט הסקוטי ב-2026. הוא היה רק בן 69 ובהחלט היו יכולות להיות לו עוד שנים ארוכות בפוליטיקה. בפוסט זה אתייחס לשערוריות שסטרג’ן מזכירה ואנסה להעריך את ההישגים והמורשת שסטארמר הזכיר.

האיש שהוביל את ה-SNP לניצחון, ומאז מנסה לנקום בה

אחרי כהונה בווסטמינסטר ובהולירוד, סלמונד הכריזמטי היה בדיוק הפנים שהמאבק הסקוטי לעצמאות היה צריך. הוא הוביל את ה-SNP לניצחון דחוק על הלייבור ולהקמת ממשלת מיעוט באדינבורו ב-2007, ובתמיכת הירוקים הפך לשר הראשון תומך העצמאות הראשון בתולדות סקוטלנד. ארבע שנים אחר כך, סלמונד הוביל את ה-SNP להישג חסר תקדים (שגם לא שוחזר מאז) – רוב מוחלט בפרלמנט הסקוטי, עם 69 מושבים מתוך 129 אפשריים. הרוב הזה אפשר לו לכפות משאל על עצמאות סקוטלנד ולהגיע להסכם עם הממשלה בווסטמינסטר לקיים אותו. במשאל העם הזה, ב-2014, מתנגדי העצמאות ניצחו ברוב של 55.3%. זה היה הישג לא רע לסלמונד, שלא ציפה להיות קרוב כל כך לעצמאות. אבל זה כמובן לא הספיק, והוא התפטר.

הרבב שדבק בשמו של סלמונד הופיע דווקא בשנים האחרונות, כשהוא כבר לא שר ראשון: הוא נחקר ואף הואשם בעבירות מין, כולל ניסיון אונס. ב-2020, בית המשפט זיכה אותו מ-12 אישומים בשל חוסר אשמה, ועוד אישום אחד בשל חוסר ראיות. הזיכוי הוביל את סלמונד מהגנה – להתקפה: מסע לטיהור שמו, ויש שיאמרו מסע נקמה. לטענתו, הטיפול של הממשלה הסקוטית בתלונות נגדו נבע מחיסול חשבונות פוליטיים של ניקולה סטרג’ן ותומכיה במפלגה. עד כה, בית המשפט הורה לממשלה לשלם לסלמונד חצי מיליון ליש”ט הוצאות משפט. חלק מההליכים שנקט בהם סלמונד לא הושלמו עד יום מותו.

תמונה של ניקולה סטרג'ון ואלכס סלמונד
היחסים נעכרו. אלכס סלמונד עם ניקולה סטרג’ן בימים יפים יותר (צילום: ממשלת סקוטלנד)

במישור הפוליטי, הקים סלמונד ב-2021 מפלגה חדשה, מפלגת אלפה (Alba), מפלגה תומכת בעצמאות סקוטלנד שאינה SNP, וממוקמת ימינה ממנה בנושאים רבים (למשל זכויות טרנס*). עד כה, בכל מערכות הבחירות שהתקיימו מאז (לפרלמנט הסקוטי, הבריטי, ובחירות מקומיות) לא זכתה המפלגה ולו במושב אחד ונשענה על עריקים מה-SNP. אגב, אם יש כאן קוראים שחושבים שהימצאותה של אלבה ימינה מה-SNP הופך אותה ל”טובה לישראל”, אז ההיפך הוא הנכון: המפלגה משכה אליה כמה מהדמויות הכי ביקורתיות כלפי ישראל ב-SNP. סלמונד עצמו ביקר את הממשלה הסקוטית על מפגש של שר החוץ שלה, אנגוס רוברטסון, עם סגנית שגרירת ישראל בבריטניה. אצל אלפה, אפילו מפגש עם נציג מישראל הוא מילה גסה. די צבוע כשזה מגיע מסלמונד, שלא היתה לו שום בעיה להגיש תכנית בערוץ הרוסי RT ולקבל כסף מהקרמלין. נכון, הוא אמנם הפסיק את התכנית ב-2022 בעקבות הפלישה לאוקראינה, אבל בואו – רוסיה שלפני 2022 לא בדיוק היתה מעצמת זכויות אדם (ופלשה לקרים עוד בשנת 2014).

מה אלכס סלמונד משאיר אחריו?

אם נחזור לדבר על סקוטלנד, דיי סמלי שאלכס סלמונד, האיש שכמעט הוביל את סקוטלנד לעצמאות, מסתלק מן העולם הזה דווקא ברגע שהגל שהוא רכב עליו מסיים לדעוך. האיש שהיה השר הראשון תומך העצמאות הראשון, מת רגע לפני שנראה שה-SNP תאבד את השלטון בסקוטלנד אחרי 19 שנה. עד כה, הסקוטים, שרובם שונאים את המפלגה השמרנית, שמחו להצביע ל-SNP ולתקוע לווסטמינסטר הלעומתית אצבע בעין. ברקזיט חיזק את המגמה הזו עם רצונם של סקוטים רבים להישאר באיחוד האירופי, והתחושה שהם נבגדו: בריטניה הבטיחה להם לפני משאל העם שהישארות בבריטניה משמעה הישארות באיחוד האירופי.

כיום, ברקזיט תופס מקום הולך ופוחת בשיח הפוליטי בבריטניה. בווסטמינסטר יושבת שוב, כמו ב-2007, ממשלת לייבור, שניצחה בבחירות בסקוטלנד (37 מושבים לעומת 9 בלבד ל-SNP). אין שום לחץ פוליטי על קיר סטארמר לאפשר משאל עם נוסף בסקוטלנד (הוא אף הבטיח שלא יעשה זאת) וממילא על פי הסקרים, SNP עלולה להפסיד את הבחירות ואיתן את משרת השר הראשון. בכל מקרה, לא נראה שיש סיכוי לעוד רוב מוחלט ל-SNP כמו ב-2011 שייתן לה לגיטימציה ללחוץ מהולירוד לקיים משאל עם נוסף.

עוד לפני מותו של סלמונד, אלפה נכשלה שוב ושוב. אולי היא מותג לא מספיק חזק לעומת SNP. אולי סלמונד טעה בקריאתו את המפה הפוליטית, כשחשב שזיהה ביקוש למפלגת עצמאות פחות פרוגרסיבית. אולי אלפה מבוססת רק על הסכסוך האישי של סלמונד וסטרג’ן, ואין לה זכות קיום אחרי מותו ואחרי שסטרג’ן כבר לא השרה הראשונה. אלו שאלות קשות שסגן ראש המפלגה (שסביר שיהפוך לראשהּ בקרוב), קני מקאסקיל, צריך לענות עליהן.

אלכס סלמונד
מפלגתו לאן? אלכס סלמונד (צילום: ממשלת סקוטלנד)

אם אני צריך לנסות לחזות מה יעלה בגורל המפלגה, גם אם אלפה תקבל צ’אנס בבחירות 2026 וגם אם תתפרק לפני זה – זה לא מאוד משנה. לגבי העצמאות הסקוטית, מפעל חייו של סלמונד, החדשות הטובות הן שצעירי  סקוטלנד תומכים בה, אז אולי בעוד דור זה יקרה. תמיכה היא כמובן לא מספיקה, וצריך שיווצר הרגע הפוליטי המתאים כדי שהממשלה בווסטמינסטר תסכים לקיים משאל עם נוסף (למרות שאין לה כל מחוייבות חוקית לעשות זאת). סלמונד הצליח למנף את הישגיו כדי ליצור את הרגע הפוליטי הזה. יורשיו הנוכחיים ב-SNP ובאלפה לא מסוגלים לייצר אותו, והם יצטרכו לחכות שיקום אלכס סלמונד חדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *