אחרי שנים שהשמרנים משתמשים בנושא ההגירה הלא חוקית כדי להעיר מרבצה שנאת זרים בכלל, והלייבור נגררת אחריהם לדיון שיש בו המון רעל ומעט מדיניות אמיתית, עכשיו כולם מזועזעים ממהומות הימין הקיצוני. מי צריך לעשות חשבון נפש ולמה אמירות כמו “כולנו מאוחדים נגד הגזענות, מדובר במיעוט קטן” מרחיקות אותו? | בתמונה: הפגנת נגד למהומות (צילום: LimeSpiked, פליקר)
בעקבות מהומות הימין הקיצוני ששוטפות את רחובות בריטניה, פוליטיקאים רבים מגנים את האלימות ומנסים לשים אותה בשוליים. קחו למשל את חבר הפרלמנט המקומי של סאות’פורט, פטריק הרלי, שאמר ש”הם לא מסאות’פורט, הם ביריונים שיכורים שבאים לפה ברכבת”. סאות’פורט הייתה זירת הרצח המזעזע של שלוש ילדות שהתחיל את המהומות האנטי מוסלמיות (למרות שהרוצח לא היה מהגר אלא אזרח בריטי, ולא היה מוסלמי אלא ממוצא רואנדי-נוצרי).
ראש עיריית לונדון, סאדיק קאן, אמר כי “לונדון מאוחדת נגד איסלמופוביה וגזענות”. ראש עיריית מנצ’סטר רבתי, אנדי ברנהם, צייץ מחדש מסר לפיו “אנחנו הרבים והם מעטים וחלשים, אסור לנו לתת להם להאמין שהם מנצחים”. אלה מסרים שמגיעים ממקום נאצל מאוד, בלי ציניות. רצון למצוא נחמה, סולידריות ויד מושטת מול גל של שנאה. חוץ מספק בריא האם הם נכונים (חלק מהמתפרעים דווקא גרים בסאות’פורט ולא הגיעו אליה מבחוץ), יש סכנה במסרים האלה שהיא התעלמות מהמציאות שמובילה לחוסר הבנה איך למנוע מהמהומות האלו לחזור לרחובות בריטניה.
דמיינו שהייתי כותב כאן שאין דבר כזה טרור אסלאמי, יש בודדים עם בעיות נפשיות שנתפסים לאידיאולוגיה ג’יהאדיסטית. או נניח שאין שום אחריות לימין הדתי הקיצוני בארץ על ההסתה שקדמה לרצח רבין. או שבמפלגת הלייבור של קורבין לא הייתה בעיית אנטישמיות, רק יחידים שצריך לטפל בהם. או שמשטרת בריטניה היא גוף מצויין שיש בו תפוחים רקובים, כמו כל גוף. הבנתם את הבעיה?
הסכמה שבשתיקה
הפילוסוף האמריקני לארי מיי (May) עסק בנושא האחריות המשותפת. האם לפעמים אנחנו נושאים באחריות למעשים שלא אנחנו עשינו? מקרה המבחן של מיי הוא פשעי שנאה ואלימות נגד שחורים בדרום ארצות הברית: נכון, באופן יחסי, מעטים האנשים שאישית ביצעו לינץ’ בשחורים. אבל מסביבם יש חברה שגם אם לא השתתפה במעשים ואפילו לא תתמוך בהם, יצרה אווירה של הסכמה שבשתיקה. העבירה, בקריצה, לרוצחים את המסר שמותר להם לרצוח והם לא יישאו בתוצאות. גם אם היא תכחיש את זה לאחר מעשה ותתנער מהם.
אני לא טוען שמי שתומך בשתיקה ונושא באחריות משותפת, נושא באחריות בדיוק כמו מי שעשה את המעשים (אז לא, המוסלמים לא נושאים כולם באחריות אישית לטרור, הימין בארץ לא נושא אחריות אישית לרצח רבין וכן הלאה). אבל להתמקד אך ורק ביחידים שביצעו ולא לדבר על מי יצר את התנאים למעשים האלה זה לסרב לערוך חשבון נפש נחוץ ביותר.
אז מי צריך לעשות פה חשבון נפש? קודם כל השמרנים. שנים על גבי שנים שהם שורקים ושורקים במשרוקית הכלבים שלהם נגד “מהגרים לא חוקיים”. המסר הגלוי הוא נגד “מהגרים לא חוקיים”, כלומר – מבקשי מקלט שחלקם אמורים להיות זכאים לסטטוס של פליט וחלקם לא והם אכן מהגרי עבודה שנכנסים בניגוד לחוק. אבל הסאבטקסט הוא נגד זרים בכלל, אפילו מהגרים חוקיים לחלוטין וגם אזרחים בריטים שאינם מהגרים, אבל לרוע מזלם יש להם צבע עור אחר או מבטא. הסאבטקסט נהיה גלוי כשרואים את הצעדים של השמרנים נגד סטודנטים זרים ובני משפחותיהם, שלא קשורים בכלל להגירה ואינם מבקשי מקלט, העיקר שיהיו פה פחות זרים.
הגדילה לעשות סואלה ברוורמן, שרת הפנים עד לא כל-כך מזמן, שכינתה את מבקשי המקלט “פולשים”. פלישה היא אקט אלים, שמצדיק אלימות נגדו. אתם הרי יודעים איך מטפלים בפולש, נכון? פריטי פאטל, עוד שרת פנים לשעבר, ניצבת עכשיו בחזית הזעזוע מהמהומות וקוראת לסטארמר להחזיר את הפרלמנט מהפגרה. צריך בכלל להזכיר אילו צעדים אותה פאטל נקטה נגד מהגרים ובאיזו רטוריקה היא השתמשה נגדם? עורכי דין בבריטניה הזהירו מזמן שההתקפות השמרניות נגד “עורכי דין שמאלנים” יביאו לאלימות נגד עורכי דין. כך קורה במהומות האלה שמביאות גם למחאה אלימה מחוץ למשרדי עורכי דין שמסייעים למהגרים. שרקתם ושרקתם לכלבים כי זה הועיל לכם פוליטית ועכשיו אתם מיתממים כשהם מתים מרעב?
ומה נאמר על קיר סטארמר שנגרר אחרי השמרנים להוכיח כמה שהוא נגד הגירה, ופשוט הבטיח לעשות זאת טוב מהם? האם לו אין אחריות לנרמול הדעות האלה והפיכת נושא מבקשי המקלט לנושא מספר אחת במערכת הבחירות שהייתה?
כולנו מאוחדים?
על מפלגת הרפורמה גם יותר טוב לא להכביר במילים. נייג’ל פרג’ מפיץ תיאוריות קונספירציה שרק מלבות את זעם הימין הקיצוני, ועל הדרך מוסיף איזה גינוי רפה לאלימות. נכון, לא כל מצביע רפורמה תומך באלימות, ועל-פי סקרים – רובם מתנגדים לה (אם כי תומכים בה יותר ממצביעי כל מפלגה אחרת). אבל אי אפשר להתעלם מכך שאחרי הברקזיט, נושא ההגירה ומעמדם של זרים בבריטניה היה הנושא הכי חשוב למצביעי המפלגה הזו. להתנער לאחר מעשה מהאלימות שהרטוריקה המסוכנת שלכם יצרה זו לא חכמה. אי-אפשר גם להעמיד פנים שכולנו מאוחדים נגד הגזענים – כי מפלגת הרפורמה היא השלישית בגודלה מבחינת תמיכה בציבור. מתוך רצון לא להעליב את הפריפריה ואת מעמד הפועלים, מגמדים את היקף התמיכה ברעיונות האלה. נכון שלא כל תושבי הרטליפול או סאות’פורט או כל עיר אחרת משתתפים באלימות, אבל אי אפשר להתמקד אך ורק באלה שכן.
הנה עובדה: בעולם מוכה מלחמות ומשבר אקלים, יהיו תמיד מיליונים שרוצים להגר. יותר ויותר מהם. כבר היום יש עשרות מיליונים בעולם שנעקרו מבתיהם בכוח. מתוכם – יהיו גם כאלה שרוצים להגיע לבריטניה, זה בלתי נמנע, ושום “סביבה עויינת” למהגרים לא תרתיע אותם כשהאלטרנטיבה היא מוות או עוני מזעזע. זה לא בהכרח משהו רע שרק יוצר בעיות לבריטניה – ממילא, ככל מדינה מערבית קפיטליסטית, בריטניה זקוקה לכמות מסוימת של מהגרים כל הזמן.
אני לא טוען שבריטניה צריכה לפתוח את גבולותיה לכולם. לכל מדינה מותר לקבוע מי יכול להיכנס ומי לא. אבל צריך להכיר בכך שלטפל בבקשות ההולכות ומתרבות של האנשים האלה ולהתייחס אליהם כמו בני אדם – עולה כסף. עד שלא יהיה מנהיג מספיק בוגר לספר את זה לציבור הבריטי והפוליטיקאים שלו ימשיכו למכור לו הבלים על “לעצור את הסירות” ו”לרסק את כנופיות המבריחים” – לא יהיה חשבון נפש ויהיה מי שינסה לקחת את העניינים לידיים שלו.
האם יש אמת בטענות על ריבוי מקרי אלימות מצד מוסלמים בכלל ומהגרים מוסלמים בפרט?
לאחרונה הייתי בויכוח שבו טענתי טענות דומות לאלו שכתבת כאן, והטיחו בי בתגובה כל מיני סטיסטיקות שבזמן אמת לא ידעתי להשיב להן (כי הן לא הוזכרו במאמרים שקראתי על הנושא באף עיתון, ישראלי או זר). אח”כ ניסיתי למצוא סימוכין כלשהם בגוגל ולא מצאתי.
בתור המומחה לבריטניה מבחינתי, אשמח לעזרתך.
תודה רבה
תגובה בשם עמרי שכרגע נמצא בחופשה:
היי, אין לי נתונים על מעורבות מוסלמים בעבירות אלימות. בעבירות מין נגד ילדים, למרות המקרה המתוקשר ברוצ’דייל, הם מעורבים פחות מחלקם באוכלוסייה. נכון שיש יותר מוסלמים בכלא מחלקם באוכלוסייה, אבל חלק מזה נובע מהמרת דת של עבריינים לבנים. חוץ מזה שכל הנתונים הם בעירבון מוגבל, כי על איזה עבירות צריך להסתכל? על איזו תקופה? ואלה כמובן רק העבריינים שנתפסו, מי שלא נתפס – לא נכנס לסטטיסטיקה.
תודה רבה