ההבטחה הגדולה של השמרנים הייתה להשתלט על ההגירה, הבלתי חוקית וגם החוקית. בשבוע שעבר פורסמו נתוני ההגירה, והתברר שמאזן ההגירה (כלומר, מספר המהגרים הנכנסים פחות מספר המהגרים היוצאים) הוא הגבוה ביותר מאז שהחלה הספירה. מדובר במספרים שגדולים פי שלושה ממה שהיה ב-2019, אז השמרנים הכניסו את ההבטחה לצמצם את ההגירה למצע הבחירות שלה. רוב המהגרים האלו לא הגיעו מהאיחוד האירופי, ועובדים בעיקר בתחומי הרפואה והסיעוד. הדבר מסעיר מאוד את האגף הימני של המפלגה וגם סייע לשרת הפנים לשעבר סואלה ברוורמן לחבוט בראש הממשלה רישי סונאק. גם הלייבור ומפלגת הרפורמה הפופוליסטית ביקרו את הממשלה על כישלונה לעמוד בהבטחתה. כעת, הממשלה עובדת על צעדים שיצמצמו את ההגירה, אבל לא בטוח כמה הם ישפיעו בפועל כמו שהם אמורים לדבר לבייס | צילום: Jeff Djevdet
אחת ההבטחות הגדולות שראש הממשלה רישי סונאק הבטיח כשנכנס לתפקידו הייתה “לעצור את הסירות”. הכוונה הייתה לאותם מבקשי מקלט שמגיעים לבריטניה בצורה לא מוסדרת באמצעות סירות קטנות שחוצות את תעלת למאנש. התופעה הזו מותגה כהגירה בלתי חוקית, ולמעשה הממשלה ביקשה לטפל לא רק בסירות עצמן, אלא בכלל להעביר מסר שמי שהיגרו לבריטניה שלא כחוק ימצאו את עצמם נרדפים עד חורמה. בכל זאת, בריטניה יצאה מהאיחוד האירופי, יש לה שליטה מוחלטת על גבולותיה, אז יש לה זכות להפגין את השליטה הזו. אבל מתברר שגם ההגירה החוקית היא לא לשביעות רצונם של השמרנים.
מה קרה?
בשבוע שעבר (ה’) המשרד לסטטיסטיקה לאומית (הלמ”ס הבריטית) פרסם נתונים על הגירה. כמה נתונים בלטו שם. ראשית, נעשתה בחינה מחדש של מאזן ההגירה (ההפרש בין ההגירה הנכנסת להגירה היוצאת) לשנת 2022, והמספר עלה מ-606 אלף ל-745 אלף. כלומר, אם חשבו שבשנה הזו מספר המהגרים לבריטניה היה גבוה ב-606 אלף איש מאלו שעזבו אותה, הרי שמתברר שהיו חסרים 139 אלף איש בחשבון. מה גם שמדובר בשיא של כל הזמנים. שנית, התפרסם גם מאזן ההגירה לשנה שנגמרת ביוני 2023 (כלומר, ה-1 ביולי 2022 עד ה-30 ביוני 2023), והוא עומד על 672 אלף. זה אמנם יותר גבוה מהנתון של השנה שמסתיימת ביוני 2022 (607 אלף), אבל לפי המשרד לסטטיסטיקה לאומית ייתכן שכשיהיו נתונים לשנת 2023 כולה הם יהיו נמוכים יותר מאשר הנתון ל-2022.
Provisional net migration for year ending June 2023 (672,000) is slightly higher compared with year ending June 2022 (607,000) but down on our updated estimate for year ending December 2022 (745,000).
➡️ https://t.co/X0ZCI9Ln5H pic.twitter.com/Qi6f2D3JIk
— Office for National Statistics (ONS) (@ONS) November 23, 2023
בואו נסתכל על המספרים האלו יותר לעומק: ראשית, בזמן שמאזן ההגירה מהאיחוד האירופי התחיל לרדת מאז משאל העם על החברות באיחוד ב-2016 וצנח עוד יותר מרגע שבריטניה סיימה את תקופת המעבר של היציאה מהאיחוד (במהלכה הייתה כפופה לחוקיו), מאזן ההגירה ממדינות שאינן באיחוד זינק לגבהים חדשים ברגע בו הסתיימה תקופת המעבר. 39% מההגירה פנימה ממדינות שאינן מהאיחוד היא לצורכי לימודים (סטודנטים ובני משפחה שנלווים אליהם). אמנם יש נתח מכובד מהם שנשאר בבריטניה גם אחרי סוף הלימודים, אבל מרובם מצופה לחזור לארץ מוצאם לאחר שסיימו. אבל הם לא הסיפור הגדול פה. בין השנה שנגמרת ביוני 2022 לשנה שנגמרת ביוני 2023 הזינוק שנרשם בהגירה הנכנסת ממדינות אלו הייתה דווקא באלו שמחזיקים באשרת עבודה, מ-198 אלף ל-322 אלף (מה שהפך את הגירת העבודה ל-33% מההגירה הנכנסת שלא ממדינות האיחוד). עיקר העלייה באשרות העבודה הייתה עבור עובדים במגזרי הבריאות והסיעוד.
אוקיי, מה הביג דיל?
קודם כל, מדובר במספרים שבריטניה לא ידעה מעולם. עניין נוסף הוא שאחרי שב-2016 הברקזיטרים הבטיחו שבריטניה תוכל לקחת שליטה על הגבולות שלה, נראה שאין לה שום שליטה – לא על הגירה בלתי חוקית ובטח שלא על החוקית. וגם, הדבר מראה כמה בריטניה נהייתה תלויה בעובדים זרים כדי לתפעל את מערכת הבריאות והסיעוד שלה. יצוין אגב שלא כל העובדים באים דווקא כי המשכורת בתחום הזה יותר גבוהה בבריטניה מאשר בארצות המוצא שלהם (יש מי שהעידו שדווקא בארץ המוצא הם הכניסו יותר), אלא בגלל רמת החיים והאפשרויות שבריטניה מציעה.
ויש כמובן את העניין הפוליטי עבור השמרנים. מצע הבחירות של המפלגה בבחירות 2019 הבטיח שמאזן ההגירה יֵרֵד. הנתונים העדכניים שהיו זמינים אז, לשנה שנגמרת ביוני 2019, עמדו על מאזן הגירה של 212 אלף איש. כלומר, מאזן ההגירה יותר משילש את עצמו מאז אותה הבטחת בחירות. קשה להגיד שהשמרנים, שתחת בוריס ג’ונסון מיצבו את עצמם כמפלגה שתעשה את הברקזיט, הצליחו למלא את הבטחת הבחירות שלהם. בהתחשב בכך שרישי סונאק מסובך עד אימה עם האגף הימני של המפלגה שלו (שבחלקו מעוניין להיפטר מסונאק לפני או אחרי הבחירות שיתקיימו בשנה הבאה), קשה להגיד שהדבר הזה מהווה עבורו איזשהן חדשות טובות.
התגובה הפנימית
בתחילה, הממשלה החליטה לשתוק בנושא. לפי חברי פרלמנט מהאגף הימני הם לא שמעו מהממשלה כלום. לדבריהם, זה הראה שסונאק לא רק שלא מצליח לקיים את הבטחות המצע השמרני, הוא אפילו לא מבין את האל”ף-בי”ת של פוליטיקה. בסופו של דבר סונאק דיבר ביום שלאחר מכן. הוא הסכים שיש עוד דרך ארוכה לעשות בכל הקשור להגירה, וסיפר שלכן במאי הוא הגביל את היכולת של סטודנטים זרים להביא עמם בני משפחה.
אבל רבים לא השתכנעו. חברי פרלמנט מהאגף הימני הרגישו שהמסר של כל העניין הזה הוא שהממשלה “איבדה שליטה” על ההגירה ושכעת מאוחר מדי לעשות משהו, כיוון שהממשלה לא תוכל להגיע לבחירות עם מספרים הרבה יותר מחמיאים. אבל היו כאלה, בעיקר מקבוצת חברי הפרלמנט “השמרנים החדשים”, שטענו שניתן לעשות משהו כדי להראות תוצאות לפני הבחירות, ודחקו בסונאק ובשר הפנים שלו ג’יימס קלברלי לעשות את מה שצריך כדי להביא את מאזן ההגירה מתחת למספרים של 2019. לכן, שלא במפתיע, יש מי שמדברים על מרד בממשלה מצד האגף הימני, וזה לא מובן מאליו בהתחשב בכך שעוד לפני הנתונים היו דיווחים על כך שהרבה מאוד חברי פרלמנט של המפלגה מעוניינים בהדחתו של סונאק.
אבל האמת היא שבאמת מאוחר מדי להביא נתונים מעודדים מבחינת האלקטורט. אלא אם כן במחצית השנייה של 2023 נעשתה עבודה פנומנלית, הרי שגם הנתונים לגבי שנת 2023 כולה, שיגיעו מתישהו באביב 2024, כנראה לא יהיו מספיק נמוכים מבחינת האגף הימני. יכול להיות שדברים ייראו יותר טוב כבר לגבי השנה שתיגמר ביוני 2024, אבל הנתונים לגביה יגיעו רק בנובמבר, בסבירות גבוהה אחרי הבחירות, או בצמוד מדי ויהוו הימור רציני מבחינת השמרנים.
דבר ברוורמן
שווה להקדיש מקום מיוחד לשרת הפנים עד לאחרונה סואלה ברוורמן. ברוורמן, אשת ימין קשה שלא בוחלת ברטוריקה פופוליסטית, חתרה תחת סונאק ובהתאם פוטרה מתפקידה. לאחר מכן, ועוד טרם פרסום נתוני ההגירה הנ”ל, היא התירה כל רסן ובכלל התחילה להיכנס בסונאק, כולל לטעון שהיא קיבלה מסונאק הבטחה כתובה לצמצם את ההגירה החוקית לבריטניה.
אתם יכולים לתאר לעצמכם שברוורמן חגגה על הנתונים. אתם לא טועים. היא אמרה שהנתונים האלו הם “סטירה בפרצוף של הציבור הבריטי”. מדובר בלא פחות מבריחה מאחריות: הנתונים שפורסמו הם לשנה שהתחילה ב-1 ביולי 2022 ונגמרה ב-30 ביוני 2023. ברוורמן מונתה לשרת הפנים על-ידי ליז טראס ב-6 בספטמבר 2022, ולמעט כמה ימי הפסקה באוקטובר היא כיהנה לאורך כל התקופה שעד ה-30 ביוני 2023. מאחר שברוורמן לא התפטרה בזמן אמת בטענה שסונאק לא מאפשר לה להתמודד עם ההגירה, ישנן שתי אפשרויות: הראשונה היא שברוורמן קיבלה יד חופשית אך נכשלה. השנייה היא שסונאק שם לה רגליים, אבל היא נשארה בתפקיד בשביל הג’וב. בכל מקרה, יש לה חלק ארי באחריות למצב הזה.

אבל לברוורמן יש גם פתרונות: היא הציעה להטיל מכסה שנתית על מאזן ההגירה; להעלות את השכר המינימלי למי שמעוניינים באשרת עבודה ל-45 אלף ליש”ט בשנה (כלומר, מי שמעוניינים באשרה כזו להראות שיש מעסיק שישלם להם שכר כזה ויותר); ביטול אשרת הפוסט-לימודים, שמאפשרת לסטודנטים זרים שהשלימו את לימודיהם להישאר בבריטניה לשנתיים נוספות; להטיל מכסה על אשרות לעובדי בריאות וסיעוד (אבל לא להטיל עליהם את מגבלת השכר המינימלי); ולהגביל את מספר בני המשפחה שיכולים לבוא עם כל אדם שקיבל אשרת עבודה. דבריה לא נפלו על אוזניים ערלות, והשר לענייני הגירה במשרד הפנים, רוברט ג’נריק, דוחף בקבינט ליישום חלק מהרעיונות הללו, לא בטוח שלשמחתו של שר הפנים קלברלי.
מחוץ למפלגה
גם מחוץ למפלגה הגיבו. מפלגת האופוזיציה העיקרית, הלייבור, תקפה את השמרנים דווקא מימין. שרת הפנים בממשלת הצללים, איווט קופר, שמחה להציג את הנתונים האלו ככישלון שמרני והבטיחה שתחת ממשלת לייבור מאזן ההגירה יֵרֵד. היא סירבה להגיד מה יעד הלייבור להגירה, אבל הדגישה שהנתונים כעת גבוהים מדי ושהירידה תהיה משמעותית. יצוין שאין פה משהו חדש, ובניסיון להתחבב על הקהל שהצביע לברקזיט ראש המפלגה קיר סטארמר כבר התבטא בעד צמצום ההגירה.

מי שעוד שמח לחבוט בסונאק היה ראש מפלגת הרפורמה, ריצ’רד טייס. מפלגת הרפורמה, למי שלא מכירים, היא מפלגה פופוליסטית שהוקמה על-ידי נייג’ל פרג’ בשם “מפלגת הברקזיט”, לאחר שממשלת מיי כשלה שוב ושוב בסיום תהליך הברקזיט. מאז, הברקזיט בוצע, פרג’ הלך להשתתף בתכנית ריאליטי, אבל המפלגה נשארה בשם חדש. בכל מקרה, כפי שאתם יכולים להבין מהביוגרפיה של המפלגה, מדובר במפלגה שהתנגדות להגירה היא בנפשה. בהתאם, טייס טען שמדיניות ההגירה הנוכחית של בריטניה היא “כאוס של גבול פתוח” וקרא ל”מאזן הגירה אפס” (net-zero immigration), כלומר שבשאיפה שעל כל אחד שנכנס יהיה אחד שיוצא. ההגירה הנכנסת תופנה למגזרים בהם באמת קיים מחסור בכוח אדם, ובנוסף יש לערוך שינויים כלכליים שיהפכו את העבודה באותם מגזרים למשתלמת יותר. בהתחשב בכך שהמפלגה מתחזקת בסקרים, כנראה שבעיקר על חשבון השמרנים, זה שם את סונאק בבעיה.
מה הממשלה עושה?
נשאלת השאלה מה הממשלה מתכוונת לעשות, מעבר למה שכבר נעשה עד כה. נראה שהיא שוקלת לאמץ שני רעיונות של ברוורמן: הטלת מגבלה על קרובי משפחה שיכולים לבוא עם עובדי בריאות וסיעוד, והעלאת השכר המינימלי שנדרש לקבל אשרת עבודה. בנוסף, הממשלה שוקלת לבטל את ההיתר למעסיקים לשלם שכר נמוך יותר לעובדים זרים כאשר יש מחסור בכוח אדם בענף מסוים. אנחנו ככל הנראה נשמע מקלברלי תכנית מגובשת יותר בשבועות הקרובים.

נשאלת כמובן השאלה כמה רחוק אפשר לקחת את זה בטווח הקצר. בסופו של דבר, יש סקטורים רבים בהם יש מחסור. אמת, כשאנשים מתוך אותם סקטורים אומרים שלהציע שכר גבוה יותר למקומיים זה לא פתרון ריאלי ייתכן שהם מדברים מתוך אינטרס לשלם פחות, אבל קשה שלא לקחת את האפשרות הזו בחשבון. בנוסף, לפי המשרד לאחריות תקציבית, ההגירה הגדילה את שוק העבודה הבריטי ב-1.5%, הוסיפה 40 מיליארד ליש”ט לתמ”ג ו-18 מיליארד לתקבולי המסים. זה הרבה כסף, ויש מי שחושבים שמדובר בהערכה מצמצמת. לכן, לא מדובר במספרים שאפשר פשוט לוותר עליהם, בטח לא בלי עבודת שטח על התשתית. מצד שני, חשוב לזכור שמהגרים צריכים בתים לגור בהם ושירותי חינוך ובריאות להשתמש בהם, מה שיכול להפעיל לחץ על התשתיות אם המדינה לא מתארגנת בהתאם.
מה הממשלה תעשה? סביר להניח שמה שידבר לבייס. לפי סקר של YouGov, 61% מהמצביעים השמרנים מעדיפים לצמצם את ההגירה גם במחיר של פגיעה בצמיחה הכלכלית, לעומת 20% שמעוניינים להתמקד בהצמחת הכלכלה גם אם זה אומר עוד מהגרים. בקרב הציבור הכללי הנתונים הם 39% לאפשרות הראשונה ו-37% לשנייה, כמעט תיקו, אבל השמרנים מזמן מדברים רק לבייס. סביר מאוד להניח שצעדים רבים שקלברלי יכריז עליהם לא ייכנסו לתוקף הרבה לפני הבחירות, ולאחריהן – בהנחה שהתחזית שתהיה ממשלת לייבור תתממש – הרבה מהצעדים הללו יבוטלו. אבל זה כן אומר שהמפלגה תלך עוד קצת לכיוון הפופוליסטי, במקום להיות מפלגה פרגמטית שמחפשת לאזן בין הצרכים השונים של המדינה.