שלוש פעמים כי טוב: היום (ה’) ייערכו בבריטניה לא פחות משלוש בחירות ביניים כדי להחליף שלושה חברי פרלמנט שהתפטרו. שלושת חברי הפרלמנט שהתפטרו הם שמרנים – ואחד מהם הוא בוריס ג’ונסון – מה שמשאיר לשמרנים לא מעט על מה להגן ולאופוזיציה פותח את התיאבון. הסיכויים הם לא לטובת השמרנים, אבל יש תנאים אובייקטיביים שיהפכו את ניצחונות האופוזיציה למאתגרים | צילום: מאט בראון
בחירות ביניים הן כמעט תמיד כאב ראש למפלגת השלטון, כי הן נוטות נגדה. בחירות ביניים מאפשרות לחלק מהאלקטורט להביע מחאה נגד הממשלה בלי לשנות יותר מדי את המבנה הפרלמנטרי, ולא פעם האפשרות הזו מנוצלת. אבל בחירות הביניים שמתקיימות היום (ה’) הן בבחינת כאב ראש רציני למפלגה השמרנית. קודם כל, כי יש שלוש כאלו. דבר שני, כי שלושתן במחוזות בחירה שמרניים. ולסיום, בכולן השמרנים צפויים לחוות הפסדים צורבים, בזמן שגם ככה רישי סונאק עושה מאמצים מעל ומעבר לדכא מרידות נגדו בתוך המפלגה.
למה מלכתחילה?
לכל מחוז בחירה יש את הסיבה שלו לכך שמתקיימות בחירות ביניים. ראשית, אקסברידג’ ודרום רייסליפ אשר במערב לונדון רבתי, בו מתקיימות בחירות ביניים בגלל התפטרותו מהפרלמנט של אחד, בוריס ג’ונסון. ג’ונסון, כזכור, התפטר על רקע הדוח שהוציאה נגדו ועדת האתיקה של הפרלמנט, לפיו כשהיה ראש הממשלה הוא הטעה את הפרלמנט במכוון, כלומר שיקר. ג’ונסון טען שהדבר נעשה כיוון שחברי הוועדה החליטו להדיח אותו מהפרלמנט בניגוד לרצון הבוחר, אבל בפועל ג’ונסון החליט להימנע ממפגש עם רצון הבוחר ולכן התפטר מבלי לנסות להתמודד מחדש על מקומו.
בהקשר אליו נערכות בחירות הביניים גם בסלבי ואיינסטי אשר ביורקשייר, לאחר התפטרותו של נייג’ל אדמס, הנחשב לבעל ברית קרוב של ג’ונסון. אדמס אמנם הודיע שהוא לא מתכוון להתמודד בבחירות נוספות, אבל לא ברור למה הוא החליט שהוא לא רוצה להמשיך לכהן כבר עכשיו. חלק מהפרשנויות שהסתובבו הן שהוא חבר לג’ונסון בניסיונות לסנדל את רישי סונאק. חלק רואים בזה מעין מחאה בכיינית שלו על כך שלא קיבל מקום בבית הלורדים.
ולסיום, ובלי קשר לשני מחוזות הבחירה האחרים, בחירות ביניים נוספות נערכות בסומרטון ופרום אשר בסאמרסט, משם התפטר חבר הפרלמנט דייוויד ורבורטון. הוא הושעה באפריל מהמפלגה השמרנית לאחר שהתחילה בדיקה של תלונות נגדו על שימוש בסמים והטרדה. ורבורטון הודה שהוא לקח קוקאין, אבל הכחיש את ההטרדה. בכל מקרה, ביוני הוא החליט לא לחכות לממצאי החקירה שנפתחה בעקבות התלונה והתפטר מתפקידו.
מה על הכף?
השמרנים, כידוע, בפיגור רציני בסקרים. כבר היו סקרים ומודלים שהראו שלולא היה מתפטר, ג’ונסון היה מאבד את המושב שלו לו היה מתמודד בבחירות נוספות. וכל זה קורה בזמן שרישי סונאק מנסה לכבות מלחמות פנימיות בתוך המפלגה, מה שלא ממש עוזר. כשהתחזיות מראות שיש סיכוי שהשמרנים יאבדו את שלושת המושבים האלו לטובת מפלגות האופוזיציה, זה מוסיף לחץ. כפי שאמרה דמות בכירה במפלגה השמרנית ל-BBC: “כמובן שאנחנו הולכים להפסיד. מערכת אחת היא על שקרים (בוריס ג’ונסון – אב”מ). השנייה היא על סמים. השלישית היא על אי-קבלת מקום בבית הלורדים. איך מגנים על זה?”
אם אכן הדבר ייגרם בשלושה הפסדים, סונאק ייחשב למי שפשוט מחכה בדאונינג 10 עד שהבחירות יביאו את קיר סטארמר להחליף אותו. אם, לעומת זאת, יצליח להציל איזה מושב, או לכל הפחות להפסיד באופן פחות משפיל מהמצופה, ייתכן שיוכל להראות שביב של תקווה.
מנגד, אם במצב הכה קשה של השמרנים ראש הלייבור קיר סטארמר לא יצליח להביא לניצחון בשניים מתוך שלושת מחוזות הבחירה האלו (השלישי, כבר נגיע לכך, צפוי ליפול לידי הליברל-דמוקרטים), הדבר יעלה שאלות ביחס ליכולת שלו לנצל את המומנטום כדי להביא לתוצאות בקלפיות.
ומעל הכל, בגלל הפיזור הגיאוגרפי של מחוזות הבחירה האלו, הדבר יכול לתת מעין תמונת מצב ארצית על מצב הרוח הלאומי, ולפיכך איזושהי תחזית לא מאוד אמינה אבל מאוד מוחשית לגבי מה שצפוי בבחירות הכלליות שיגיעו תוך שנה וחצי לכל היותר.
המצב הפוליטי
אקסברידג’ ודרום רייסליפ הוא מחוז בחירה שאם סופרים את גלגוליו הקודמים היה שמרני במשך עשורים. אבל מעבר לכך שהרוב של ג’ונסון בבחירות ב-2019 עמד על פחות מ-10,000 קולות, מה שקצת מוריד ממעמדו כמושב קבוע, יש את הבעיה שנקראת בוריס ג’ונסון. ההתנהלות שלו עשויה לגרום לרבים מהמצביעים המתגוררים בפרברים האלו להצביע נגד השמרנים ולו כהצבעת מחאה. מה שנותן לשמרנים מעט תקווה זה העצבים של תושבי לונדון על מדיניות “אזור אוויר נקי” (ULEZ) של ראש עיריית לונדון מהלייבור, סאדיק קאן, שאולי יביאו לכמה הצבעות מחאה נגד הלייבור.
סלבי ואיינסטי זה סיפור אחר. בניגוד למושב של ג’ונסון שנמצא במערב המטרופולין, המושב של אדמס נמצא באזור חקלאי. כנראה שבהתאם, הרוב של אדמס, שמשרת את מחוז הבחירה מאז נקבעו גבולותיו הנוכחיים ב-2010, עומד על יותר מ-20 אלף קולות, מה שהופך ניסיון של כל מפלגה להשתלט על המושב למשימה מורכבת בהרבה, גם אם אפשרית.
סומרטון ופרום נושאים בפחות היסטוריה של נציגים שמרניים. הליברל-דמוקרטים ייצגו את האזור כמעט עשרים שנה, אחרי שלקחו את האזור מהשמרנים בבחירות 1997. אבל לאחר כניסת המפלגה הליברל-דמוקרטית לממשלת הקואליציה של דייוויד קמרון ב-2010, האלקטורט העניש את המפלגה והמחוז חזר לידי השמרנים. והרוב של ורבורטון שהושג ב-2019 לא היה זניח, של כמעט 20 אלף קולות. לכן, למרות שהליברל-דמוקרטים מקווים להחזיר לעצמם את המושב, זה לא הולך ברגל.
מי נגד מי?
לא ניכנס לכל המועמדים בכל שלושת מחוזות הבחירה, אבל הנה כמה אנקדוטות. על מקומו של בוריס ג’ונסון יתחרו לא פחות מ-17 מועמדים. חלקם רציניים, כמו סטיב טאקוול השמרני ודני בילס מהלייבור. אחרים נועדו לשמש בעיקר כמחאה, כמו מועמד האנטי-ULEZ או מועמד מפלגת האקלים. אחרים בגדר אפיזודות, כמו פירס קורבין (אח-של). וחלק פשוט פרודיות, כמו “הרוזן בינפייס”, שהולך לעלות לבמה בזמן הקראת השמות בתחפושת מאוד משעשעת.
Behold the best election flyer in British political history. They’re hitting Uxbridge doormats at this very moment! #VOTEBINFACE #UxbridgeAndSouthRuislip pic.twitter.com/mT45gwSrQx
— Count Binface (@CountBinface) July 19, 2023
את נייג’ל אדמס קצת פחות להוטים להחליף, עם 13 מועמדים “בלבד”, עדיין מספר לא קטן. שם ניתן להסתכל בעיקר על המועמדת השמרנית קלייר הולמס ומועמד הלייבור קיר מת’ר. בסומרטון ופרום המצב קצת יותר רגוע, עם שמונה מתמודדים להחליף את ורבורטון. העיקריים הם פיי פרביק השמרנית ושרה דייק הליברל-דמוקרטית.
המובילים
כידוע, אין ממש סקרים לפני בחירות ביניים, ולכן יש ללכת לראות כיצד חושבים המהמרים. לפי האתר Bettingodds, באקסברידג’ ודרום רייסליפ יש ללייבור סיכוי של 92.3% לנצח. בסלבי ואיינסטי המצב טיפה פחות מזהיר עבור הלייבור, עם 89% בלבד. בסומרטון ופרום הליברל-דמוקרטים מחזיקים ב-98% סיכוי להחזיר לעצמם את המושב האבוד.
המהמרים, כמובן, עשויים לטעות. טכנית, טעות של מספיק אנשים יכולה לגרור הרבה מהמרים לשים כסף על האפשרות הלא נכונה. לכן, למרות מה שנחזה כניצחון בטוח, שום דבר עדיין לא ברור. האתגרים העומדים בפני האופוזיציה הם לא פשוטים, אבל מצד שני השמרנים מעולם לא היו במצב כה נמוך כמו עכשיו, כך שהכל פתוח.