אם אתם גרים בבריטניה ויש לכם משכנתא, אז אתם עומדים בפני תקופה קשה. אחרי שהאינפלציה שוב ניצחה את התחזיות ונשארה על 8.7%, בנק אנגליה, הבנק המרכזי, העלה את הריבית כל הדרך ל-5%. מעבר לביקורת הרבה שהבנק נמצא תחתיה כעת, לוקחי המשכנתאות נמצאים תחת לחץ. הממשלה הציעה מעט עזרה בדמות גמישות במסלולי המשכנתא ותקופת חסד למי שלא יצליחו לעמוד בהחזרים, אבל רבים חושבים שמדובר במעט מדי. וכשהסיפור נראה כמו פצצה שעומדת להתפוצץ לממשלה בפרצוף, מה הפלא שכבר מתחילים הדיבורים על הקדמת הבחירות כדי שהלייבור תתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה? | צילום: wwwuppertal, פליקר
“לחצות את האינפלציה”. כך נוסחה העדיפות הראשונה במעלה של ראש הממשלה רישי סונאק כשהוא נכנס לתפקידו כראש הממשלה. פירוש הדבר הוא להביא את שיעור האינפלציה בבריטניה לאזור ה-5% עד סוף 2023. יש עוד חצי שנה לכך והתחזיות הן שכך אכן יקרה. אבל השבוע האחרון הראה שגם אם התחזית תתממש והמטרה תושג, הרי שהדרך לשם תהיה כואבת וקשה. זאת לאחר ששוב התברר שהתחזיות של בנק אנגליה, הבנק המרכזי, היו אופטימיות מדי והאינפלציה סירבה לרדת, מה שהביא להעלאת ריבית חריפה. הדבר צפוי להעלות את המשכנתאות לגובה בלתי נסבל ועלול להכניס את כל שוק הדיור למשבר של ממש, ולא בטוח שפעולת הממשלה תספיק.
קצת מספרים
לפני שלושה ימים (ד’) פורסמו נתוני האינפלציה השנתית לחודש מאי. המספר: 8.7%. מעבר לכך שמדובר במספר זהה לזה של נתוני האינפלציה של אפריל, שוב מדובר באינפלציה גבוהה יותר מהמצופה (התחזית עמדה על 8.4%). למעשה, מדובר בחודש הרביעי ברציפות בו האינפלציה התגלתה כגבוהה יותר ממה שציפו. חכו, זה לא סתם שהנתונים תקועים במקום, בחלק מהתחומים יש החמרה. לדוגמה, אינפלציית הליבה (אינפלציה בניכוי מחירי אנרגיה ומזון) נמצאת בעלייה, מ-6.8% באפריל ל-7.1% במאי, מה שמהווה את הנתון הגבוה ביותר מאז 1992. גם האינפלציה במחירי השירותים בעלייה, והגיעו ל-7.4%, גם שיעורים שלא נראו כאן כבר שלושה עשורים.
הנתונים האלו התפרסמו יום לפני שבנק אנגליה היה אמור להודיע על החלטתו לגבי הריבית. עד פרסומי נתוני האינפלציה ההימורים היו על העלאה של רבע נקודת אחוז, ל-4.75%. אבל מרגע שנראה שהאינפלציה יותר דביקה ממה שחשבו, ההימורים עלו להעלאה של חצי נקודת אחוז, כל הדרך ל-5%. שלשום (ה’) ההימורים החדשים התגלו כנכונים, עם הודעת הבנק המרכזי על העלאת הריבית ל-5%. לפי חלק מהפרשנים הכלכליים, ייתכן מאוד שנגיע עד תחילת 2024 לריבית של לא פחות מ-6%.
למה זה קורה?
אפשר לנקוב במספר סיבות. העובדה שבריטניה נשענת על ייבוא מזון יותר מהרבה מדינות אחרות הופכת אותה ליותר פגיעה לנזקים של בצורות ברחבי העולם. קביעת מחירי התקרה לאנרגיה מביאה לכך שירידת מחירי הגז והנפט מורגשת מאוחר יותר בחשבון החשמל. אחרים מצביעים גם על חלקו של הברקזיט, שמקשה על ייבוא של חלק מהמוצרים ומקשה על כיסוי המחסור בידיים עובדות בסקטורים רבים בשוק.
לאחרונה התחילו להצביע על גורם נוסף: בנק אנגליה עצמו, שלדברי רבים “נרדם על ההגה”. אתן לג’ון ברון, חבר הפרלמנט השמרני וחבר ועדת הפרלמנט לענייני פיננסים, להסביר: הפעם הראשונה בה הבנק העלה את הריבית במסגרת הכאוס הנוכחי הייתה בפברואר 2022, אז היא עלתה מ-0.1% ל-0.25%. בשלב הזה האינפלציה בבריטניה עמדה על 6.2%, ואחרי יותר מחצי שנה שהאינפלציה חרגה מהיעד של 2%. לפי ברון, אם בבנק אנגליה היו שמים לב לבעיה בזמן ומעלים את הריבית יותר בחדות בשלב מוקדם יותר, היה אפשר לבלום את האינפלציה במקום נמוך בהרבה ולעצור את עליית הריבית בשלב מוקדם יותר.
ברון לא לבד בזה. הפרשן הפוליטי אנדרו מאר העיד, לאחר ששוחח עם גורמים פוליטיים שונים, שניתן לחלק את השיח הפוליטי לשניים. הראשון הוא של המרכז הפוליטי, שנצמד לאורתודוקסיה הכלכלית. כך למשל ברון התעקש שהמצב הנכון הוא עצמאות של הבנק המרכזי. רישי סונאק לפי שעה ממשיך לגבות את הבנק. אבל זה לא שמצב הבנק נפלא שם: בדאונינג 10 מסרבים להשיב אם לדעת סונאק הנגיד אנדרו ביילי עושה עבודה טובה. אבל לפי מאר, מצב התמיכה בבנק מחמיר כשהולכים לקצוות, הן בימין והן בשמאל, שם חושבים שצריך לזרוק מתפקידם את ביילי ואת שאר צמרת הבנק.
אבל ביילי המשיך לזרוק את ההאשמות, לעבר המעסיקים. לדבריו, המרדף שלהם לאחר רווחים ומתן העלאות שכר לא סבירות מתדלקים את האינפלציה. עלו טענות כאלה כבר באפריל, שהעלו את חמתם של רבים. זאת משום שהעלייה הממוצעת בשכר הייתה נמוכה משיעור האינפלציה, וכי לפי חלק מהפרשנים יש מרכיבים אחרים עם משקל גדול בהרבה בעליית האינפלציה.
משכנתאות בצרות
אבל מעבר למשחקי ההאשמות, יש גם אנשים שזה ממש משפיע להם על החיים. כלומר, זה מה שזה נועד לעשות: העלאת ריבית נועדה להקטין את ההכנסה הפנויה של משקי הבית, מה שאמור להביא אותם להוציא פחות כסף, מה שבתורו אמור להוריד את הביקושים, להרגיע את השווקים ולהוריד את האינפלציה. אבל זה גם אומר שמדובר במהלך מאוד כואב עבור האזרחים מן השורה.
רק שעכשיו יש מי שמדברים על קריסת שוק המשכנתאות ושוק הדיור. החשש הגדול הוא שהריבית תגיע למצב כזה שלוקחי המשכנתאות כבר לא יוכלו להרשות לעצמם לשלם את ההחזרים (למרות שמאז המשבר הפיננסי של 2008 מבחני יכולת ההחזר החמירו). חשוב לדעת בעניין זה הוא שבבריטניה בחלק מהמשכנתאות יש “נעילה” של הריבית על המשכנתא לתקופה של שנתיים עד חמש, ולאחר מכן הם צריכים להגיע להסכם חדש. זה אומר שיש הרבה מאוד אנשים שהולכת להסתיים תקופת הנעילה שלהם וצריכים להגיע להסכם חדש עם קפיצה ענקית בתשלום אליו התרגלו או פשוט לעבור לריבית שמשתנה על בסיס חודשי וגם זה לא להיט. הריבית במסלולים האלו מחושבת לפי הסברות של הריבית שיקבע הבנק המרכזי במהלך התקופה עליה חותמים, ובמסלול לשנתיים הריבית כבר עברה את ה-6%.
לגבי שוק הדיור, יש תחזיות לקריסה אפשרית של מחירי הדיור של 35% תוך מספר שנים קטן. חשוב להגיד שזה רחוק מלהיות קונצנזוס ויש פרשנים רבים שלא סבורים ששוק הדיור יקרוס (שכן יש גבול כמה הביקוש לדיור יכול לרדת שכן כולם צריכים לגור איפשהו). בכל מקרה, למרות שאנחנו בעידן של מחירי דיור ממריאים וקריסה כזו נראית כמו דבר טוב, קריסה מהירה כזו יכולה להכניס את המערכת הבנקאית לסחרור שעלול להסתיים במיתון. לא יהיה מדובר בקטסטרופה בסדר גודל של משבר 2008, אבל זה לא יהיה בגדר חדשות טובות לאף אחד.
מה עושה הממשלה?
אמנם מי ששולט בתזרים המזומנים (המדיניות המוניטרית) היא של הבנק המרכזי, אבל יש גם לממשלה אחריות בדמות מדיניות פיסקלית. שר האוצר ג’רמי האנט שלל את האפשרות של מתן סיוע כספי ישיר ללוקחי המשכנתאות. הוא הסביר שהדרך להקל את הלחץ היא השתלטות על האינפלציה. גם בלייבור הסכימו על כך: מקבילתו של האנט בממשלת הצללים, רייצ’ל ריבס, אמרה שזה לא הזמן “להזרים עוד כסף לכלכלה”, שכן זה עלול לתדלק את האינפלציה.
אז מה בכל זאת כן? אתמול (ו’) יצאה בשורה. בערך. האנט קיים שיחה עם ראשי הבנקים, והוחלט להעניק מעט סיוע בדמות קצת יותר גמישות עבור מי שצריכים להחזיר משכנתא. ראשית, יהיה ניתן לעבור למסלול ריבית בלבד (כלומר, שהתשלום לא מכיל החזר של החוב אלא רק של הריבית) או להאריך את תקופת המשכנתא ולחזור למסלול המקורי תוך חצי שנה בלי שום קשיים ובלי השפעה על דירוג האשראי האישי. בנוסף, נותני המשכנתאות יחכו שנה לפני שיתחילו בהליכי הפקעה נגד מי שלא מצליחים לשלם את החובות שלהם.
הסיוע הזה רחוק מלהיות מושלם. קודם כל, חלק מהדברים קיימים כבר היום בצורה כזו או אחרת. אחרים טוענים שהדבר לבדו לא מספיק. התכנית של הלייבור לא מאוד שונה: אפשרות לעבור לתקופה מוגבלת למסלול ריבית בלבד או להאריך את החזר החובות בלי לפגוע בדירוג האשראי ועם אפשרות לחזור למסלול המקורי, והמתנה של חצי שנה לפני הפקעה. במילים אחרות, בחלק מהנקודות הסיוע שהאנט הביא יותר נדיב מזה של הלייבור. ובכל זאת, רייצ’ל ריבס ביקרה את האנט על כך שעל פניו מדובר בהסדר וולונטרי מבחינת הבנקים, ולא כזה שמחייב אותם. גם הרבה מהשמרנים לא מרוצים, והם לא בטוחים שזה יספיק להם מול המצביעים.
ואפרופו מצביעים: חברי פרלמנט כבר מתחילים להעלות את האפשרות לבחירות מוקדמות, עוד ב-2023. השמרנים לא במצב טוב בסקרים, אבל ייתכן שיעדיפו להגיע לבוחרים לפני שרובם יצטרכו להתחיל להתמודד עם העלייה במשכנתא. לפי ההערכה, אם הפער בסקרים יצטמצם, סונאק עשוי להכריז על הקדמת הבחירות בכנס המפלגה באוקטובר.
לקראת מיתון?
הרעיון בהעלאת הריבית, כאמור, הוא הפחתת הכסף שזורם לכלכלה ולצנן את השווקים. אבל בעוד שזה עוזר להפחית את האינפלציה, צינון יתר עלול להביא למיתון. יש מי שחושבים שלאור העלאת הריבית הנוכחית מיתון הוא “בלתי נמנע”. זו עוד צרה עבור הממשלה, למרות שהאנט אמר בעבר שהוא מוכן להתמודד עם מיתון אם זה יוריד את האינפלציה.
מה יקרה מכאן? אני לא כלכלן ואני לא מתיימר לחזות מגמות כלכליות. אבל מבחינה פוליטית, המצב היחידי שיכול להציל את השמרנים יהיה שיפור המצב הכלכלי. האם האינפלציה תגיע לאזור ה-5% עד סוף השנה? זו התחזית, אבל ובכן אנחנו כבר חודש רביעי ברציפות עם אינפלציה יותר גבוהה מהתחזית, אז קשה להתחייב על זה, והמחיר בריבית כבר כעת גבוה יותר ממה שציפו.
וישנה שאלת תזמון הבחירות. תמיד מדובר בהימור: כשג’יימס קלהאן דחה את הקריאות ללכת לבחירות מוקדמות ב-1978 הוא הגיע לבחירות 1979 אחרי רצף כישלונות וחורף קשה. מנגד, בחירות הבזק עליהן הכריז קלמנט אטלי ב-1951 (שנה בלבד לאחר הבחירות הקודמות) עלו לו בראשות הממשלה. בקרוב סונאק יצטרך להחליט איזה הימור הוא לוקח: האם הוא הולך לבחירות עכשיו, כשהוא יודע עם איזה נזק הוא יתמודד, ואולי מפסיד את האפשרות להתמודד עם מצב כלכלי יותר טוב ב-2024? או שאולי יחכה עד 2024 בתקווה שהמצב הכלכלי אכן ישתפר, אבל גם יסתכן שעם עליית המשכנתאות המצביעים ינטשו אותו אפילו יותר מאשר עכשיו? דילמה.