לא רק השמרנים מאבדים גובה, אלא גם ה-SNP: אחרי שבאפריל מנכ”ל המפלגה לשעבר פיטר מארל וגזבר המפלגה דאז קולין ביטי נעצרו לצורך חקירה של אי-סדרים לכאורה בכספים שנתרמו למפלגה, שבוע שעבר הגיע תורה של ראשת המפלגה לשעבר ניקולה סטרג’ן. הדבר העלה את הלהבות הפנימיות בתוך ה-SNP עם הדרישה של חלק מחבריה להשעות את סטרג’ן מהמפלגה עד שתנוקה, בעוד שראש המפלגה המזה יוסף מסרב כל עוד היא רק בגדר חשודה. מי שמרוויח מכל זה הוא, כמובן, קיר סטארמר, שרואה את הדלת של דאונינג 10 מתקרבת אליו עוד קצת | צילום: לשכת השרה הראשונה של סקוטלנד
2023 לא תיזכר כשעתן היפה של מפלגות השלטון בבריטניה. בווסטמינסטר השמרנים ממשיכים להתקוטט בינם לבין עצמם, עם ההחלטה של בוריס ג’ונסון להצית מלחמה פנימית על מלא באמצעות פרישתו הפתאומית מהפרלמנט. בצפון אירלנד פשוט אין מפלגות שלטון כבר יותר משנה. בוויילס לא קורה משהו מיוחד, אבל מראש הממשלה שם חלשה. ובסקוטלנד, הו סקוטלנד. שם מדובר במופע קריסה מרהיב שמציב פייט ראוי למה שקורה במפלגה השמרנית. הרקע הוא עדיין החקירה נגד ה-SNP, כשבשבוע שעבר (א’) המשטרה עצרה לחקירה את ראשת המפלגה עד לא מזמן ניקולה סטרג’ן. וזה לא עוזר להרגיע את המלחמות הפנימיות.
מה הסיפור?
נעבור רגע על תקציר האירועים מתחילת הקריסה ועד עכשיו. יש חקירה נגד ה-SNP, בעקבות 600 אלף ליש”ט שנתרמו למפלגה לצורך קמפיין למשאל עם שני, רק שלא ממש ברור מה קרה עם הכסף. באפריל נעצר לחקירה מי שהיה מנכ”ל המפלגה עד לא מזמן, פיטר מארל. מארל, במקרה (באמת במקרה), הוא גם בעלה של ניקולה סטרג’ן, שהתפטר מעט אחריה (אבל לא בגללה). מארל לא נחקר רק על אותם 600 אלף ליש”ט, אלא גם על הלוואות מפוקפקות שנתן למפלגה. במקביל למעצר, המשטרה גם פשטה על ביתם של סטרג’ן ומארל ועל מטה המפלגה ושמה את ידיה על שלל מסמכים. כמה ימים לאחר מכן נעצר לחקירה גם גזבר המפלגה קולין ביטי, מה שהוביל להתפטרותו מהתפקיד. לפני שבוע הגיע תורה של סטרג’ן להיעצר. כמו מארל וביטי, גם היא שוחררה בתום יום החקירה בלי תנאים מגבילים.
כל הדברים האלו קרו לא הרבה אחרי שסטרג’ן סיימה את תפקידה כשרה הראשונה של סקוטלנד וכראשת ה-SNP. כשהודיעה במפתיע על פרישתה בפברואר היא סיפרה שזה נעשה בגלל השחיקה שעברה בתפקיד התובעני שלה. כעת, נראה שהיא ביקשה יותר לקבע את הנרטיב על כהונתה כך שלא יהיה כזה ש”שחיתות” היא מילת המפתח בו. אבל סטרג’ן מצדה, הוציאה הודעה בה התעקשה על חפותה.
תגובת ה-SNP
אבל העניין בפוסט הזה הוא לא ההתקדמות בחקירה הפלילית – עליה בכל מקרה לא ממש אפשרי להרחיב – אלא במשמעויות הפוליטיות של העניין הזה. בתור התחלה, הדרישה של דמויות בכירות במפלגה – כדוגמת אש ריגן, שהתפטרה מממשלתה של סטרג’ן ולאחר מכן ניסתה להחליפה – להשעות את סטרג’ן מהמפלגה. אנגוס מקניל, אחד מנציגי המפלגה בבית הנבחרים הבריטי, הזכיר שסטרג’ן השעתה חברי מפלגה שהסתבכו “בהרבה פחות”. הסיבה העיקרית לכך היא כדי להרחיק את ה-SNP של עכשיו מכל השערוריות שנכרכו ב-SNP תחת סטרג’ן את מארל.
אבל ראש המפלגה החדש, המזה יוסף, סירב להיענות לקריאה. לדבריו, בגלל שסטרג’ן שוחררה מהמעצר בלי תנאים מגבילים, אין הצדקה להשעות אותה מהמפלגה. הוא הסביר שככה הוא עשה גם עם אחרים. מי אותם אחרים, אתם שואלים? ובכן, קולין ביטי. כן, קראתם נכון: התקדים שיוסף נשען עליו כדי לא להשעות את סטרג’ן מגיע מאותה פרשה בה סטרג’ן הסתבכה מלכתחילה. קשה שלא לראות בזה ניסיון של יוסף להגן על סטרג’ן, בעיקר לאור זה שבמהלך המרוץ להחליפהּ הוא נחשב למועמד ההמשכיות. אמת, הוא לא שפוט שלה וכבר אמר בעקבות המעצר של מארל שיש צורך ביותר שקיפות במפלגה – מה שנראה כמו ניסיון לזרוק את סטרג’ן מתחת לגלגלי האוטובוס – אבל נראה שהוא עדיין נמנע מלנקוט נגדה ביד קשה.
אבל נראה שבמפלגה לא הסתפקו רק ביד רכה. התקשורת דיווחה על כך שחברי הפרלמנט הסקוטי של המפלגה הסכימו לשלוח לה פרחים אחרי היום הקשה שעברה. סגנו של יוסף, קית’ בראון, אישר את הדברים. הדבר זכה לעקיצה מראש הממשלה רישי סונאק בפרלמנט הבריטי. והעקיצה לא נשלחה בלי צדק: הדבר גורם ל-SNP כאילו היא לא מסוגלת להרחיק את עצמה מסטרג’ן לפחות עד ששמה יטוהר.
מחוץ למפלגה
המפלגות המתחרות של ה-SNP חגגו כמובן. ראש השלוחה הסקוטית של הלייבור, אנאס סארוואר, אמנם נמנע מקריאה מפורשת להשעייתה של סטרג’ן, אבל אמר שבהתאם לתקדימים אחרים של חברי SNP שסרחו, ההחלטה של יוסף תהווה אינדיקציה לעוצמתו או חולשתו כמנהיג. עוד אמר סארוואר שהדבר שוב מזכיר את תרבות הטיוח שיש ב-SNP, דברים שאנחנו רגילים בשנה וחצי האחרונות לשמוע בעיקר על השמרנים.
מנכ”ל השלוחה הסקוטית של המפלגה השמרנית, קרייג הוי, כבר קרא מפורשות להשעייתה של סטרג’ן מה-SNP. גם הוא הזכיר תקדימים בהם חברי מפלגה שהסתבכו הושעו לאלתר, וטען שיוסף חייב “להראות מנהיגות”.
ומה לגבי הירוקים, השותפים הקואליציוניים של ה-SNP? כרגע לא נשמעה מהם התבטאות של ממש בנושא. בחשבון הטוויטר שלהם, לדוגמה, אין שום ציוץ בעניין. חיפוש בעיתונות גם לא מעלה דבר. נראה שבזמן שיוסף החליט לנסות לתת תמיכה רגשית לסטרג’ן ולקוות שתצא זכאית, הירוקים החליטו להתעלם ממה שקורה למפלגת השלטון בקואליציה שהם עצמם חברים בה, בתקווה שזה לא יהיה יותר מדי מביך בסוף הדרך.
השפעות על האלקטורט
לפני שלושה ימים (ה’) אתר החדשות הקונוורסיישן הראה שלמרות כל השערוריות, הסקרים לא מענישים את ה-SNP בהרבה לעומת מה שהיה בימים שקדמו להכרזת ההתפטרות של סטרג’ן. אבל מאז הטיימס כבר פרסם מודל שמראה שהמפלגה הולכת לשלם בגדול על כל הבעיות אליהן נכנסה. לפי הסקר, בבחירות לווסטמינסטר הלייבור תעלה ממושב אחד בסקוטלנד ל-26, בזמן שה-SNP תאבד יותר ממחצית מ-45 המושבים שלה, ותנצח ל-21. כלומר, המפלגה תאבד את הבכורה שלה בכל הקשור לייצוג סקוטלנד בפרלמנט הבריטי. כשזה נוגע לקול הפופולרי, ה-SNP מאבדת בסקר הזה חמש נקודות אחוז, ירידה לא פחות מדרמטית.
Scottish Westminster Voting Intention:
LAB: 34% (+3)
SNP: 34% (-5)
CON: 18% (-1)
LDM: 7% (+2)Via @PanelbaseMD, 12-15 Jun.
Changes w/ 28-30 Mar.— Election Maps UK (@ElectionMapsUK) June 17, 2023
אבל, עוד מוצא הסקר, התמיכה בעצמאות סקוטית – משאת נפשה של ה-SNP – דווקא יציבה. הדבר מצביע, כך מניחים בטיימס, שייתכן שאנחנו צופים בשבר בין התמיכה בעצמאות לבין התמיכה ב-SNP. כלומר, בזמן שעדיין יותר מ-40% מאוכלוסיית סקוטלנד מעוניינים לראות אותה כמדינה עצמאית, הם תופשים את ה-SNP כמפלגת שלטון כושלת שצריך להעניש (הרבה מהמעבר ללייבור הוא של תומכי עצמאות). אבל הדבר עלול להיות קטלני גם לתנועת העצמאות: מאחר שה-SNP היא הנציגה היחידה של תומכי העצמאות בפרלמנט הבריטי (בהינתן שהירוקים הסקוטים לא מצליחים להכניס נציג), קריסה של המפלגה בבחירות תאפשר ליושב בדאונינג 10, יהא זה רישי סונאק או קיר סטארמר, להגיד שאין שום הצדקה למשאל עם על עצמאות.
לסיכום
המעצר של סטרג’ן הוא רק שלב נוסף בהתפוררות של ה-SNP, לאחר ששלטו ללא מיצרים בפרלמנט הסקוטי בהולירוד מאז 2007 ובמושבים הסקוטים של הפרלמנט הבריטי מאז 2015. שלל מריבות פנימיות, לדוגמה על זכויות טרנס*, והאכזבה מגרירת הרגליים של סטרג’ן לגבי העצמאות, הביאו להתפוררות התמיכה וגם לפירור השורות במפלגה. הדבר גורם למפלגה להיראות כאוטית, ועכשיו פרשת השחיתות בה היא מסובכת עד מעל לראש לא מסייעת לה.
בסופו של דבר, להרבה תומכי עצמאות, יותר משחשוב להשיג את העצמאות עכשיו חשוב לחיות חיים נורמליים וטובים. בשביל זה, יש צורך במפלגת שלטון מתפקדת, מה שתושבי סקוטלנד לא מקבלים פעמיים: גם השמרנים ששולטים בממשלה המרכזית לא מצליחים לתפקד, וגם ה-SNP שנכנסת לסחרור אחרי סחרור. אבל העיקר שיש פרחים.
מי שצפוי להרוויח מכך הוא קיר סטארמר, שעם החזרת הבכורה שאבדה ללייבור בסקוטלנד (גם אם לא בממדים שהייתה בבחירות 2010), מגדיל את הסיכויים שלו להצליח להביא את המפלגה לרוב מוחלט בלי צורך בשותפות קואליציוניות בדמות הליברל-דמוקרטים ובטח שלא ה-SNP, מצב ממנו הלייבור מעוניינת להימנע. הכל, כמובן, עוד פתוח עד הבחירות הכלליות, אבל כרגע בריטניה נראית כמי שמשוועת לחילופי שלטון, ולו בשביל הסיכוי שדברים יירגעו קצת.