הכירו מונח ברקזיט חדש: מתווה וינדזור. כמו הטירה. ראש הממשלה רישי סונאק ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הסכימו על שינויים בפרוטוקול צפון אירלנד שתוקע את הפוליטיקה בצפון אירלנד כבר שנה. האיחוד האירופי הלך כברת דרך לקראת בריטניה, שנאלצה לעשות פשרות קטנות בלבד. אבל ייתכן שעבור חלק מהגורמים בפוליטיקה, בעיקר בצפון אירלנד, זה לא יספיק. ואם לסונאק אין מספיק צרות, כולם מחכים לראות איך בוריס ג’ונסון ינסה לחבל במהלך | צילום: סיימון ווקר, דאונינג 10
אז אחרי שהיה הסכם יציאה (Withdrawal Agreement) ופרוטוקול צפון אירלנד (Northern Ireland Protocol) הברקזיט מביא מושג חדש לחיינו: מתווה וינדזור (Windsor Framework). זה השם שניתן להסכם החדש אליו הגיעו ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי כדי לשנות את פרוטוקול צפון אירלנד. ההסכם הזה מהווה צעד גדול מצד האיחוד לקראת בריטניה, אבל זו מצדה לא יצאה עם כל תאוותה בידה. עכשיו השאלה היא איך ה-ERG וה-DUP תקבלנה את זה.
תזכורת
יישור קו: פרוטוקול צפון אירלנד הוא מה שבוריס ג’ונסון הביא להסכם הברקזיט ב-2019 במטרה לסיים סאגה של פרלמנט תקוע שלא ידע מה הוא רוצה מעצמו. הפרוטוקול אומר שכדי להימנע מגבול קשיח בין צפון אירלנד לאירלנד (אחד מעמודי התווך של הסכם יום שישי הטוב שסיים את תקופת הטרור בצפון אירלנד), יוקם גבול פנימי בין האי הבריטי לצפון אירלנד. צפון אירלנד כפופה חלקית לחוקי האיחוד האירופי (עם אכיפה של בית הדין האירופי לצדק) וסחורות שנכנסות אליה מהאי הבריטי צריכות לעבור מכס ובירוקרטיה, למרות שמדובר באותה מדינה. ההסדר הזה יצר קשיים רבים על הבאת סחורות מבריטניה לצפון אירלנד ולתסכול רב. הדבר הביא לפירוק הממשלה בצפון אירלנד על-ידי ה-DUP, וכבר שנה שאין בצפון אירלנד ממשלה או אסיפה מחוקקת מתפקדים.
הדבר הביא בתחילה את בוריס ג’ונסון (בסיועה של שרת החוץ ובעתיד ראשת הממשלה לחמש דקות, ליז טראס) לנסות להעביר את חוק פרוטוקול צפון אירלנד, שבגדול יאפשר לממשלת בריטניה לשנות באופן חד-צדדי את הפרוטוקול, ושהאיחוד האירופי ילך לחפש. הדבר עורר אנטגוניזם רב באיחוד, אבל הדברים השתנו לאחר שג’ונסון – שנתפש כרמאי – וטראס – שמעבר לזה שלא היה לה זמן נחשבה ללעומתית – עברו לספסלים האחוריים. במקומם הגיע רישי סונאק עם גישה הרבה יותר פרגמטית, והוא החל לשאת ולתת עם האיחוד בתקווה להשיג הסכם של ממש. בשבועות האחרונים היו התקדמויות של ממש, אבל ה-ERG, הקבוצה הברקזיטרית במפלגה השמרנית, וה-DUP נתנו סימנים שהן לא הולכות לאהוב את זה. אתמול (ב’), כפי שכבר יובהר, הנושאים ונותנים הגיעו הצלחות.
פגישה עם המלך
רגע לפני שנדבר על המתווה שהוסכם, אנקדוטה קטנה. אתמול אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, הגיעה לווינדזור, ברקשייר, אנגליה, כדי להגיע להסכמות אחרונות. ייתכן שאתם יודעים שלמשפחת המלוכה יש שם טירה, טירת וינדזור. בכל זאת, ג’ורג’ החמישי שינה את שם המשפחה שלו לאותו שם כדי לא לעורר על עצמו את הסנטימנט האנטי-גרמני ששרר בבריטניה במלחמת העולם הראשונה. ושם, בטירה הנ”ל, פון דר ליין נפגשה עם המלך צ’רלס השלישי. הדבר זכה לתרעומת בקרב אותן קבוצות של טהרני ברקזיט, בטענה שבדאונינג 10 ביקשו להראות באמצעות הפגישה הזו תמיכה של המלך בהסכם השנוי במחלוקת, ובכך גררו אותו לתוך הפוליטיקה המפלגתית. מטעם ארמון בקינגהאם מסרו לתקשורת שהדבר נעשה בעצת (קרי, בהנחיית) הממשלה, ואילו בדאונינג 10 נתנו תשובה לקונית של מה נהוג.
The King this afternoon held an Audience with the President of the European Commission, Ursula von der Leyen, at Windsor Castle. pic.twitter.com/zPrYSiqOG9
— The Royal Family (@RoyalFamily) February 27, 2023
עכשיו, בואו לא ניתמם: אין פה תקדים. הפוליטיקאים תמיד שמחים להשתמש במונרכיה כדי לקדם את המטרות שלהם. היו גם אירועים בהם השתתפה המלכה המנוחה שהפוליטיקאים ניסו להשתמש בנוכחותה בהם כדי להראות תמיכה בצד שלהם. אבל הברקזיט הוא בכל זאת נושא טיפה רגיש, ואם אכן היה פה ניסיון מצד דאונינג 10 אז הוא גם היה מעט חסר טקט בהקשר הזה וגם נראה שלא הצליח במיוחד.
אבל הלאה, נעבור להסכם.
מתווה וינדזור: הפרטים
אז ההסכם שהושג נקרא כאמור “מתווה וינדזור“. מה הוא אומר? לפי לשון הפרסום הממשלתי, המתווה עושה שלושה דברים: הוא מחזיר את המעבר החלק של סחורות בתוך השוק הפנימי של בריטניה, מבטיח את מקומה של צפון אירלנד בממלכה המאוחדת ומתמודד עם הבעיה הדמוקרטית שבלב פרוטוקול צפון אירלנד.
אבל מה המנגנונים? יש הרבה פרטים אז לא נעבור על כולם. ראשית, להחזרת המעבר החלק של סחורות, כפי שחזו רבים, מסלול ירוק ומסלול אדום. הירוק מיועד עבור סחורות בריטיות שיעדן הוא מכירה בצפון אירלנד. שם לא יהיה צורך בכל הבירוקרטיה שיש במכס אלא רק מתן מידע בסיסי בלבד, מה שאמור להבטיח מעבר חלק. המסלול האדום מיועד לסחורות שיעדן הוא הרפובליקה האירית, קרי האיחוד האירופי, ושם סחורות יעברו את הבירוקרטיה שכל סחורה שמיוצאת אמורה לעבור גם כך. הדבר גם יוריד הרבה מההגבלות על מוצרי מזון שתחת הפרוטוקול לא היו יכולים לעבור מבריטניה לצפון אירלנד (לדוגמה, בשר מקורר) וכעת יוכלו. יש גם מנגנוני ביטחון עבור האיחוד: סחורות שלגביהן יהיה מודיעין שיש כוונה להבריח אותן לאירלנד באמצעות המסלול הירוק כן יעברו בידוק.
שנית, להבטחת מקומה של צפון אירלנד בממלכה, במוצרים כמו אלכוהול לא המסים העקיפים (מע”מ ומסי אלכוהול) של האיחוד יקבעו, אלא של בריטניה. ברוב, עם זאת, המע”מ האירופי ימשיך לשחק. בתחום התרופות הרגולטור הבריטי יחליף את הרגולטור האירופי בצפון אירלנד. הפרוטוקול המקורי גם הגביל מאוד את היכולת של ממשלת בריטניה להציע סובסידיות לעסקים בצפון אירלנד במקרה שתהיה לזה השפעה על הסחר בין צפון אירלנד לאיחוד האירופי. מתווה וינדזור מצמצם את המקרים בהם ניתן למנוע מתן סובסידיות ומספר לבריטניה יותר גמישות. גם שלל תקנות אירופיות שחלו על מי שבסך הכל רצו לעבור מהאי הבריטי לצפון אירלנד עם חיית מחמד כבר לא יחולו, ובתנאי שחיות המחמד לא ימשיכו משם לרפובליקה.
שלישית, במענה לבעיה הדמוקרטית, מספר תקנות האיחוד שיהיו תקפות בצפון אירלנד צומצם משמעותית. כמה משמעותית? רק 3% נשארו, ורק באכיפתם של אלו תהיה לבית הדין האירופי סמכות. אבל אם במקור הפרוטוקול כולו היה אמור להיאכף על-ידי בית דין זה, כעת זה יעבור לתחומם של בתי דין בינלאומיים.
מעבר לזה, גם אסיפת צפון אירלנד תקבל אפשרות להביע התנגדות לתקנות חדשות של האיחוד שיחולו בשטחה. שלושים חברי אסיפה משתי מפלגות שונות יצטרכו לחתום על עצומה, מה שיפתח בהתייעצות עם ממשלת בריטניה. אם לאחר התייעצות בריטניה תקבל את טענות החותמים, החוק יושעה, ויוכל לחזור רק בהסכמה משותפת של ממשלת בריטניה והאיחוד (תיקון: במקור נכתב בטעות שיהיה צורך בהצבעה באסיפה, אך מדובר כאמור בטעות והדבר הוצע כמנגנון לאימוץ חוקים שתהיה עליהם הסכמה משותפת). לא יהיה ניתן לעשות את זה כל יומיים, ויהיה צורך להוכיח שיהיה לחוק החדש “השפעה משמעותית על חיי היומיום” בצפון אירלנד. במקרה של מחלוקת, הדבר ייפתר באמצעות גופים בינלאומיים ולא גופי האיחוד. אם בצפון אירלנד יעשו מזה קרקס, לאיחוד תהיה אפשרות לנקוט באמצעים (שלא פורטו).
וכמובן, הצעת חוק פרוטוקול צפון אירלנד תישלח למגרסה.
מה יש לנו כאן?
בסך הכל מתווה וינדזור מראה עד כמה ההסכם המקורי שהשיג בוריס ג’ונסון היה גרוע. בזמן אמת היה נראה שג’ונסון הוא נושא ונותן מחונן, זה שהצליח להשיג הסכם נגד כל הסיכויים, אחרי שהפרלמנט סבל משיתוק. אבל כעת מתברר שמה שג’ונסון השיג לא היה הרע במיעוטו, אלא פשוט הדבר הראשון שדחפו לו ושלא היה ההסכם של ת’רזה מיי שהפסיד בכל הצבעה בפרלמנט. ג’ונסון ידע זאת, שכן הוא מראש לא התכוון לכבד את ההסכם הזה, אלא רק רצה הסכם שיעבור בפרלמנט כדי שאחריו יהיה אפשר לחתור להסכם יותר נוח עבור בריטניה. אבל לשם כבר ג’ונסון לא הצליח להגיע. מה ששימש את ג’ונסון היה הדדליין (גם להסכם היציאה וגם להסכם הסחר שנחתם שנה לאחר מכן) שלולא הוא בריטניה הייתה עוזבת ללא הסכם. למרות שלבריטניה היה יותר מה להפסיד, גם באיחוד העדיפו הסכם ולכן הלכו לקראתו. אבל מרגע שלא היה דדליין כזה, מנופי הלחץ היחידים של ג’ונסון היו חקיקות בעייתיות, שיצרו משבר אמון עם האיחוד.
רישי סונאק, לעומתו, בא עם גישה פרגמטית ועם מה שנראה כמו תום לב, מה שלא היה ניתן להגיד על ג’ונסון שהוציא לעצמו שם של כזבן בלתי נלאה. ומרגע שהיה נראה שיש רצון טוב ובאמת כוונה לפתור את הפלונטר הפוליטי שנוצר בצפון אירלנד, באיחוד ששו יותר לשתף פעולה. האיחוד הוא זה שהתגמש כאן יותר: הוא ויתר על רוב כוחו בצפון אירלנד ועל כוח האכיפה שהיה בידי בית הדין שלו. כן, גם בריטניה עשתה פשרות, וצפון אירלנד עדיין תהיה מעט שונה מהאי הבריטי מבחינת חקיקה כלל-ארצית, אבל סונאק הצליח לגרום לאיחוד ללכת את רוב המרחק ובלי לגרום לאורסולה פון דר ליין לקלל אותו תוך כדי. וזה הוכיח את עצמו הרבה יותר טוב מהגישה של בוריס ג’ונסון. מדהים מה שאמון יכול להשיג לכם.
מסיבת עיתונאים
לאחר שפורסם שיש מתווה (אבל טרם פורסם המתווה), רישי סונאק ואורסולה פון דר ליין קיימו מסיבת עיתונאים. סונאק הבטיח שהדבר יחדש את מעמדה של צפון אירלנד בתוך הממלכה המאוחדת: “אם מזון זמין לקנייה על מדפי הסופרמרקט בבריטניה, הוא יהיה זמין גם על מדפי הסופרמרקט בצפון אירלנד”. חוקי האיחוד האירופי שיישארו בתוקף בצפון אירלנד, לדבריו, הם “המינימום ההכרחי” שנדרש כדי להימנע מגבול קשיח על האי האירי. אבל החלק החשוב בא בסוף: “מדובר באנשים אמיתיים, בעסקים אמיתיים”, הוא אמר. בתוך המשחקים הפוליטיים האלו קל לשכוח שהדברים האלו משפיעים על חייהם של בני אדם מהשורה. לאחר מכן הוא גם אמר שהוא רואה במתווה וינדזור הזדמנות לחזק את האחדות בין האומות שמרכיבות את הממלכה.
פון דר ליין המשיכה בקו דומה. היא אמרה שההסכם הושג בזכות העובדה שהיא וסונאק ישבו וחיפשו ברצינות פתרונות פרקטיים (מה שנראה כמו עקיצה לג’ונסון) והיללה את ההישגים לסונאק. היה כמעט נראה שהיא לא רוצה לגרום לזה להיראות כמו ניצחון לאיחוד בשום צורה שהיא, כדי להוריד התנגדות לטהרני הברקזיט במפלגה השמרנית. עם זאת, שאלות העיתונאים שהגיעו בהמשך הכריחו את שניהם להודות שיהיו הבדלים קטנים בין האי הבריטי לצפון אירלנד ושתפקידו של בית הדין האירופי לא נמחק לחלוטין. בשורה נוספת שיצאה ממסיבת העיתונאים הייתה שאחרי שההסכם יאושר בפרלמנט (סונאק הבטיח שתהיה הצבעה) וייכנס לתוקף, יהיה ניתן לדון על שיתופי פעולה בין בריטניה לאיחוד בשלל נושאים.
הצהרה לפרלמנט
לאחר מכן סונאק הלך לפרלמנט כדי להציג שם את מתווה וינדזור. מעבר לפרטים, סונאק הסביר שפרוטוקול צפון אירלנד המקורי הפר את האיזון שיצר הסכם יום שישי הטוב: כבוד לשאיפות של כל הקהילות בצפון אירלנד (אלו שרוצות להישאר חלק מהממלכה המאוחדת, אלו שרוצות להצטרף לרפובליקה האירית ואלו שלא רוצות לעסוק בשאלה הזו עד שיגיע הזמן להכריע). הוא הדגיש שהמתווה שלו מחזיר את הרוח של הסכם יום שישי הטוב. סונאק גם ביקש להודות לקודמיו בתפקיד ש”הניחו את היסודות” למה שהושג. הדבר הביא לפרצי צחוק באופוזיציה, ולא בלי צדק: להודות לג’ונסון על הנחת היסודות דומה להודיה למהנדס גרוע שהביא לבניית בניין שהתמוטט, על כך שאילץ אותם לבנות בניין סביר.
אחריו עלה לדבר ראש האופוזיציה קיר סטארמר. הוא הכיר בכך שאכן מתווה וינדזור, כפי שאמר סונאק, הוא ברוח הסכם יום שישי הטוב. בהתאם, הוא הבטיח את תמיכת הלייבור בהצבעה עליו, כשזו תגיע (יש עוד זמן, סונאק מעוניין לתת לחברי הפרלמנט זמן ללמוד את ההסכם). עם זאת, הוא הזהיר מפני הליכה בדרכו של ג’ונסון: זה הבטיח שמשמעות הפרוטוקול היא לא גבול פנימי בין בריטניה לצפון אירלנד, מה שהתגלה כשקר, ומה שהביא את הברדק הנוכחי. סטארמר דחק בסונאק להיות כן עם הציבור ולעמוד מאחורי הפשרות שבמתווה. סונאק הודה לסטארמר על תמיכתו, וכדי שלא יצטרך להגיב לביקורת על ג’ונסון הוא רק אמר שזה הזמן לא להסתכל אחורה, אלא קדימה.
הבאה בתור הייתה ת’רזה מיי, ראשת הממשלה שאיבדה את מקומה בגלל חוסר הצלחתה להעביר את הסכם היציאה שלה בפרלמנט. היא התחילה בעקיצה לג’ונסון (פרוטוקול צפון אירלנד, לדבריה, היה האפשרות המועדפת על האיחוד בתחילת המו”מ), והמשיכה לצורך להצביע בעד המתווה כדי לסיים את הסאגה.
נדלג קצת קדימה: ג’פרי דונלדסון, ראש ה-DUP. הוא לא הביע עמדה לגבי המתווה, ורק הבטיח לבדוק אותו בהתאם לשבעת המבחנים שהציב לכל הסדר שלא יבוא. קולום איסטווד, ראש ה-SDLP תומכת האיחוד האירי, דווקא דרש שתובטח גישתה של צפון אירלנד לשוק האירופי. דייוויד דייוויס (שמרני), ברקזיטר במשקל כבד, בירך את סונאק על הישג “יוצא מן הכלל”, בדגש על המנגנון שיאפשר לאסיפת צפון אירלנד לבלום את חוקי האיחוד (מה שמכונה “בלם סטורמונט”).
מה הלאה?
בפוסט הקודם דובר על כך שבפני סונאק יעמדו שני מכשולים עיקריים: ה-ERG (קבוצת המחקר האירופית), הקבוצה של האירוסקפטיים במפלגה השמרנית, וה-DUP. כרגע נראה שהמפלגה השמרנית לא הולכת לעשות צרות באופן שלא ניתן לשליטה, שאלו חדשות משמחות מאוד עבור סונאק. למעשה, יש במפלגה מי שמקווים שהסיפור הזה יסיים את הכאוס שהשאלה האירופית הביאה למפלגה, כאוס שעשה בה שמות מאז ימיה של ת’אצ’ר. עם זאת, בוריס ג’ונסון עלול לנסות להערים קשיים. ג’ונסון מעוניין לחזור לדאונינג 10, ויש מי שחושדים שהוא מתכוון להשתמש בהתנגדות למתווה הזה כדי להפיל את סונאק. אמנם אפילו בעלי ברית קרובים של ג’ונסון, כמו סטיב בייקר, מביעים תמיכה בסונאק (מג’ונסון טרם שמענו), אבל אי-אפשר לדעת מה הוא בוחש.
ה-DUP היא מבחן קשה יותר, כי גם אם הפרלמנט יעביר את מתווה וינדזור, דונלדסון פשוט יכול להחליט שעדיין לא מרכיבים ממשלה בבלפסט. מאחר שלא ניתן להקים ממשלה בלי ה-DUP, יש לו בפועל וטו על המתווה. דונלדסון עצמו כמובן אמר שהוא יבחן את המתווה בזהירות, אבל יש קולות בתוך המפלגה שכבר לא מרוצים במיוחד. אלו חדשות הרבה פחות טובות עבור צפון אירלנד.
סונאק הגיע להישג גדול, והוא יכול לעשות הרבה לעתידו הפוליטי. אם הכל ילך כמתוכנן וכולם ישתפו פעולה, הוא יראה שהוא מנהיג ואולי אפילו יתחיל לזכות בקרדיט בסקרי הבחירות. אבל אם זה ייכשל, הדבר עלול לדרדר את מצבו אפילו יותר. אבל יש יותר מדי שחקנים שרוצים לראות אותו נכשל או שיש להם אינטרס אחר להפיל את הסיפור. נצטרך לחכות ולראות מי ינצח בסיפור הזה.