פוסט אורח: עמרי לוין התארח באירוע של עסקים קטנים ובינוניים למען מפלגת הלייבור וחזר עם רשמים. בכירי המפלגה הגיעו לאירוע ותקפו את המפלגה השמרנית מכל כיוון אפשרי. אבל הרבה מאוד נאמר בבחירה שלא להתייחס לראש הממשלה הטרי רישי סונאק, מי שעשוי להיות האיש שיציל את המפלגה השמרנית מעצמה. בוריס ג’ונסון בסוף ימיו וליז טראס היו מטרות קלות, אבל האם הלייבור יכולה להתמודד עם האתגר הנוכחי? | צילום: עמרי לוין
באירוע SME (עסקים קטנים ובינוניים) למען מפלגת הלייבור, הוזכרו היריבים השמרניים בכל משפט שני על הבמה: ליז טראס, וג’ונסון ואפילו חסה. מי שלא הוזכר הוא הבעיה הגדולה של הלייבור והסיבה שהאג’נדה של SME4Labour כל כך חשובה למפלגה עכשיו: ראש הממשלה רישי סונאק.
את האירוע מארגן איברהים דוגוס (האנגלים הוגים את שמו כך, בטורקיה אני מניח שההגייה היא דואוש), עסקן לייבור ומועמד מטעם המפלגה, יליד כורדיסטן הטורקית, שעד היום לא הצליח להיבחר לפרלמנט. עם זאת, דוגוס הוא דמות מוכרת מאוד במפלגה, בעיקר בזכות “טקס פרסי הקבב” שהוא מארגן מדי שנה לדוכני שווארמה ופלאפל ברחבי בריטניה, אירוע שהפך למעין חגיגת מימונה שכל פוליטיקאי בריטי שמכבד את עצמו, מבוריס ג’ונסון ועד ג’רמי קורבין, חייב להגיע אליו. דוגוס עצמו הוא כאמור איש לייבור, אבל שייך לזרם המרכזי של המפלגה, וכאמור לאירוע פרסי הקבב שלו מגיעים גם שמרנים וליברל-דמוקרטים רבים.
מלבד דוגוס, נשאו דברים על הבמה במלון וסטמינסטר פלאזה גם מנהיג המפלגה סר קיר סטארמר וראש עיריית לונדון סאדיק קאן. חברי פרלמנט, חברי הפרלמנט הסקוטי, הסנד’ הוולשי וגם קבוצות לחץ שונות במפלגה עלו לבמה לקבל פרסים שונים על פעולותיהם למען עסקים קטנים ובינוניים. המסר שעלה מכל הנאומים הוא אחד: לייבור היא המפלגה שטובה לעסקים, לא השמרנים, המציגים את עצמם כמפלגה אחראית כלכלית, אבל יצרו במו ידיהם את המשבר הכלכלי ויוקר המחיה שבריטניה מתמודדת עמם כעת.
המסר הזה מצביע על חשש של הלייבור מפני האיש שכאמור לא הוזכר כלל: סונאק. את בוריס ג’ונסון היה קל לתקוף על הזלזול הבוטה שלו בחוק. את טראס – טוב, זה באמת היה קל מדי. עכשיו יש לבריטניה ראש ממשלה שאפשר לומר עליו הרבה דברים, אבל אי אפשר לומר עליו שהוא לא מבין כלכלה.
כאשר יגיע התקציב של סונאק, נגלה איך הוא מתכוון לסתום את הבור התקציבי: האם זה יהיה במסע קיצוצים נרחב כמו ב-2010 אצל דייוויד קמרון וג’ורג’ אוסבורן? אם כן – אולי לייבור תרצה לתקוף אותו על הפגיעה בשכבות החלשות, ולפנות יותר לשמאל הכלכלי. לא בטוח שזה יצליח, הרי בבחירות שאחרי, ב-2015, דייוויד קמרון ניצח בגדול. אמנם הלייבור כרגע מובילה בכל הסקרים בפער עצום, אבל זה חסר משמעות שכן כל עוד סונאק מצליח לתפקד כראש ממשלה ולהעביר חוקים – אין לו שום סיבה לפזר את הפרלמנט וללכת לבחירות.
לכן, כרגע לפחות, עד שהתמונה תתבהר, בלייבור עסוקים בלספר לכל מי שרק מוכן לשמוע שהמצב הנוכחי הוא יציר כפיה של המפלגה השמרנית, גם אם סונאק הפך לחלוטין את המדיניות חסרת האחריות של קודמתו. אחרי ששר האוצר האנט יציג את התכנית הכלכלית באמצע נובמבר, נהיה קרובים יותר לדעת האם הציבור הבריטי ישנה את דעתו על המפלגה השמרנית ויתמיד בכוונה להחליף אותה בבחירות הבאות, או שהוא פשוט חיכה לשמרן הנכון.