הכנס השנתי של המפלגה השמרנית הסתיים ואפשר לסכם. אם הכנס של הלייבור נחגג באווירת “שנתיים לשלטון”, האווירה בכנס השמרני הייתה של כאוס. פניית פרסה מפוארת, מרידות שבדרך וחילוקי דעות פומביים בתוך הממשלה העיבו כולם על המנהיגות של ליז טראס. היא מצדה התקשתה להעניק גיבוי מוצלח לשר האוצר שלה קוואזי קווארטנג. הנאום שלה בסוף הכנס הצליח אמנם לסחוף את הקהל, אבל לא עושה רושם שזה שינה משהו מחוץ לאולם | צילום: אנדרו פרסונס, המפלגה השמרנית, פרסונס מדיה
היום (ד’) הסתיים הכנס השנתי של המפלגה השמרנית, שהתקיים בברמינגהם תחת הסיסמה “מכניסים את בריטניה לתנועה” (Getting Britain Moving). זה היה הכנס הראשון של ראשת הממשלה ליז טראס כראשת המפלגה, וקשה להגיד שהכנס הזה היה הצלחה מסחררת מבחינתה, למרות נאום מסכם לא רע. הסכינים המשיכו להישלף גם במהלך הכנס, מה שהביא את הממשלה לכמה השפלות קשות. הכנס, ללא ספק, היה בסימן מחלוקת.
פניות פרסה
החדשות הגדולות שיצאו מהכנס הגיעו שלשום (ב’), ביום השני של הכנס, בדמות פניית פרסה רצינית. תזכורת: לפני שבוע וחצי שר האוצר קוואזי קווארטנג הציג לפרלמנט את ה”מיני-תקציב” (הגדול למדי), שכלל גם סבסוד של חשבונות האנרגיה אבל גם ביטול של מדרגת המס העליונה וביטול של מסים נוספים. המימון לכל זה אמור להיות הצמיחה שתיווצר כתוצאה מקיצוץ המסים הנ”ל. כל זה הוצג ללא תחזית של המשרד לאחריות תקציבית, שתפורסם רק בנובמבר. אבל הדבר לא התקבל טוב בשווקים וגם לא על-ידי חלקים לא קטנים במפלגה השמרנית. חלקם איימו שלא יצביעו בעד הרפורמות הפיננסיות.
אבל טראס וקווארטנג עמדו על שלהם. בכל פעם שטראס נשאלה מדוע היא מורידה מסים דווקא לבעלי ההכנסה הגבוהה, התשובה הקבועה שלה הייתה הצורך לפעול מהר בנושא חשבונות האנרגיה. למה שני הדברים כרוכים זה בזה? לטראס הפתרונים. בכל מקרה, היא התעקשה עליהם, וכשנשאלה ביום הראשון לכנס (א’) על-ידי לורה קונסברג מה-BBC אם ביטול מדרגת המס העליונה ייצא לדרך, היא אמרה בלי להניד עפעף “כן”. לדבריה, הבעיה של הממשלה הייתה השיווק של הרפורמה, ולא תוכנה.
זה לא החזיק 24 שעות. בלילה הגיעו דיווחים שההצבעה על ביטול מדרגת המס תידחה לאביב, בגלל החשש שלא יצליחו להעביר אותה בפרלמנט. בבוקר השמועות כבר היו שהצעד הזה יבוטל כליל. לא עבר זמן רב וקווארטנג פרסם הודעה שאכן הממשלה לא תקדם את הקיצוץ הזה. קווארטנג הסביר שביטול מדרגת המס הפך ל”הסחת דעת”, וש”אנחנו מבינים, והקשבנו לכם”, ולכן הממשלה זונחת את הצעד. גם טראס חזרה על המסר של “הקשבנו לכם” בראיונותיה לאחר מכן.
We get it, and we have listened. pic.twitter.com/lOfwHTUo76
— Kwasi Kwarteng (@KwasiKwarteng) October 3, 2022
קשה היה להתחמק מתחושת ההשפלה. ממשלה שחרטה על דגלה קיצוץ מסים לעשירים ולתאגידים כדי ליצור צמיחה צריכה לחזור בה מאחד הצעדים שאמורים לעשות בדיוק את זה. חבר הפרלמנט השמרני לי אנדרסון ניסה להגן על הממשלה וטען שלא מדובר בפניית פרסה אלא ב”שינוי כיוון”. ובכן, הכיוון החדש הוא אחורה. כדי להוסיף לתחושת ההשפלה של הממשלה, השווקים הגיבו בחיוב להודעה, וערך הלירה שטרלינג זינק ביחס לדולר.
עוד פניית פרסה בדרך?
זו הייתה פניית הפרסה שהוכרזה, אבל נראה שיש עוד אחת בדרך. התכנון המקורי היה לפרסם את התחזית של המשרד לאחריות תקציבית ב-23 בנובמבר, יחד עם התכנית הפיסקלית של הממשלה לטווח הבינוני. בראיון שהוזכר קודם ל-BBC, טראס אמרה שאין שום כוונה להקדים את פרסום התחזית הזו, כיוון שצריך להשלים את העבודה עליה (יש לציין שכבר יש תחזית לפרסום, כך שקשה לקבל את ההסבר הזה ברצינות). לזכותה ייאמר שזה החזיק קצת יותר מ-24 שעות.
לפי דיווחים, במקום לחכות לסוף נובמבר, קוואזי קווארטנג עשוי לפרסם את התחזית הזו עוד החודש, יחד עם התכנית הפיסקלי. לאחר ההשפלה שקווארטנג חטף בכנס הזה, הוא מסרב לאשר שכך אכן יקרה, אבל המקורות במשרדי הממשלה סבורים שהוא מעוניין לנסות להרגיע את השווקים ולכן יעשה את הצעד.
מה קרה כאן בעצם?
איך בעצם קרה שהממשלה נכנעה למורדים השמרנים בסוגיית המס? הרי ג’ייק ברי, ממנהלי המפלגה השמרנית, התריע שהצבעה נגד הצעדים הפיננסיים של הממשלה תוביל להשעיה מהמפלגה. יו”ר ועדת האוצר מל סטרייד (שמרני) הזהיר שהצבעה נגד הצעדים הללו בפרלמנט תהיה שקולה להצבעת אי-אמון (יצוין שסטרייד לוחץ על הממשלה בעניין פרסום התחזית הכלכלית של המשרד לאחריות תקציבית), ולכן יש לשקול מהלך כזה בכובד ראש. אז איך קרה שבסוף הממשלה היא זו שהתקפלה?
יש לכך שתי אפשרויות: הראשונה היא שבהנהגת המפלגה הבינו שהשעיית המורדים תפגע במפלגה שכן מספר אנשי המרכז בה יפחת מאוד. גם ככה מאז שטראס נכנסה לתפקיד שיעור האנשים שסבורים שהמפלגה השמרנית כבר לא מתונה אלא קיצונית עלה פלאים. לא שזה מפתיע בהתחשב בתהליך הדוגמטיזציה שהמפלגה עוברת כבר תקופה ארוכה, אבל אלו לא חדשות טובות למפלגה, שכן זה משאיר את המרכז חשוף לקמפיין של קיר סטארמר והלייבור. אז אם עכשיו אנשי המרכז במפלגה, אלו שמהווים את עיקר המורדים, יושעו מהמפלגה, הרי שהתהליך רק יואץ. טראס אמנם מהווה סמן ימני במפלגה, אבל היא בכל זאת רוצה לנסות לנצח בבחירות הבאות. האפשרות השנייה היא שהיה שם חשש רציני שיש מספיק מורדים שמוכנים לנסות להוריד את טראס בסוג-של אי-אמון הזה, שבממשלה החליטו שלא להסתכן.
Do you think the Conservative party is moderate or extreme?
Extreme: 39% (+12 from 31 Jul)
Moderate: 21% (-10)
Neither: 21% (-1)https://t.co/vmmQ9lcNfY pic.twitter.com/thGUPdchQY— YouGov (@YouGov) October 4, 2022
כך או כך, זה מצב מביך למדי בשביל טראס. היא ירשה מבוריס ג’ונסון את הרוב השמרני הגדול ביותר מאז ימיה של מרגרט ת’אצ’ר. אבל הנה, היא לא מסוגלת לעשות איתו כלום. יותר נכון, היא מסוגלת לעשות איתו רק את מה שהתומכים של רישי סונאק, שר האוצר לשעבר והמתחרה שלה במרוץ להחליף את בוריס ג’ונסון, ירשו לה לעשות. מדובר בפער רציני בין הרוב הפרלמנטרי של טראס לבין כוחה בפועל, וקשה לחשוב על ראש ממשלה שסבל מפער גדול יותר.
יש אמון בקווארטנג?
בעקבות פניית הפרסה הזו, עלו תהיות לגבי עתידו של שר האוצר קווארטנג. קודם כל, כי בראיון ל-BBC שקדם לפניית הפרסה, ליז טראס אמרה שביטול מדרגת המס העליונה היה רעיון של שר האוצר והודתה שלא הייתה בעניין שום התייעצות עם שאר חברי הקבינט. שנית, לאחר פניית הפרסה, טראס התחמקה בעקביות ממענה ישיר לשאלה הפשוטה: האם יש לך אמון בשר האוצר? הדבר יצר את הרושם שהיא מוכנה לזרוק את קווארטנג אל מתחת לגלגלי האוטובוס ברגע שהדבר ייראה לה כמו הדבר הנכון לעשות.
עוד לפני שטראס התחמקה ממתן גיבוי לקווארטנג, אבל אחרי פניית הפרסה, הוא נשא את נאומו בכנס השמרני. הוא ניסה להתייחס בקלילות למה שקרה. הוא פתח ב”איזה יום קשוח”, והבטיח שלא יהיו יותר “הסחות דעת”. לאחר מכן הוא המשיך והבטיח שהממשלה מתכוונת להתקדם עם התכנית שלה לעידוד צמיחה. אבל לא היה נראה שהוא מאמין לעצמו, בהתחשב בכך שבניגוד למנהגו, הוא הזיע מאוד כשדיבר וגם נראה מאוד מהוסס למרות הניסיון שלו לשדר ביטחון. כשמשלבים את הכל ביחד, לא פלא שיש מי ששמים את קווארטנג על זמן שאול.
ומה עם טראס?
זה לא שמצבה של טראס היה מדהים, והקרעים במפלגה התגלעו במהלך הכנס. קודם כל, למרות שרישי סונאק ורבים מתומכיו לא טרחו להגיע לברמינגהם בשביל הכנס, היו שניים שכן: שר הבינוי לשעבר מייקל גוב ושר התחבורה לשעבר גרנט שאפס. היה נראה שהפגנת הנוכחות שלהם שם נועדה בעיקר כדי להבהיר להנהגת המפלגה שהרבה ממה שהממשלה מתכננת לא יעבור בשקט, וככל הנראה שיש להם חלק בכך שהממשלה החליטה ללכת על פניית פרסה בסופו של דבר.
והם לא לבד: לפי דיווחים, יש קבוצת חברי פרלמנט שמתכננת פגישת חירום כדי לראות מה עושים עם טראס. לפי אחד מהם, המפלגה ניצבת בפני שתי בררות: או להיפטר מטראס או לספוג בבחירות הקרובות מפלגה בסדרי הגודל של 1997. נאדין דוריס, שרת התרבות לשעבר שגיבתה את טראס במרוץ להחליף את בוריס ג’ונסון, טענה שלאור מה שהממשלה החדשה מעוללת למצע, צריך ללכת לבחירות כלליות.
Widespread dismay at the fact that 3 years of work has effectively been put on hold. No one asked for this.
C4 sale, online safety, BBC licence feee review – all signed off by cabinet all ready to go, all stopped. If Liz wants a whole new mandate, she must take to the country. https://t.co/xKtcnZyVYi— Nadine Dorries (@NadineDorries) October 3, 2022
שרי הממשלה לא נשארו חייבים. שרת הפנים סואלה ברוורמן האשימה את המורדים שהביאו לפניית הפרסה המדוברת בכך שזה היה לא פחות מ”הפיכה מתוכננת”. שר העסקים והאנרגיה ג’ייקוב ריס-מוג הגיב לדברי דוריס ואמר שבמסגרת השיטה הפרלמנטרית לטראס יש את המנדט. זה חתיכת פליק-פלאק לאחור מהעמדה שהציג לאחר ניסיון ההדחה של בוריס ג’ונסון ביוני, אז טען שג’ונסון קיבל מנדט אישי מהציבור. הוא גם ניסה להמעיט מגודל האירוע של פניית הפרסה והמרידות נגד טראס, דבר שגם עשה עם המרידות נגד ג’ונסון חודש בלבד לפני שנאלץ להתפטר.
אבל כנראה שהצרה הגדולה ביותר הייתה דווקא בתוך הקבינט. מנהיגת בית הנבחרים פני מורדנט אמרה לתקשורת שלדעתה הקצבאות צריכות להתעדכן בהתאם לאינפלציה, ולא בהתאם לשכר הממוצע. בוריס ג’ונסון הבטיח בזמנו שהקצבאות יעלו עם האינפלציה, אבל הצמדתן דווקא לשכר תחסוך לממשלה 5 מיליארד ליש”ט. בתגובה, טראס, כשנשאלה על-ידי ITV, סקיי ניוז וערוץ 4 בנושא, אמרה שעוד לא התקבלה כלל החלטה. אבל התבטאות כזו מפי חברת ממשלה היא תמרור אזהרה שגם בתוך הממשלה לא בהכרח ימהרו לקחת את האחריות המשותפת על כל החלטה.
קואליציית האנטי-צמיחה
החלק המוצלח מבחינתה של טראס היה הנאום המרכזי שלה לבאי הכנס. זה היה נאום, בטח בהתחשב ביכולותיה הרטוריות של טראס, לא רע. אמת, הוא היה יכול לעבור יותר טוב לולא המחוות המוזרות של טראס, בעיקר החיוך המעט מוזר שלה בכל פעם שהיא מראה שביעות רצון משורת מחץ בה השתמשה. אבל באופן כללי הנאום לא היה מאוד רע (מבחינת האופן בו עבר, לא בהכרח מבחינת התוכן שנתון לוויכוח), והתשואות הרבות שהצליח להביא (בטח ביחס לנאומים אחרים) לבטח עזר לאווירה.
הרגע שייזכר יותר מכל הוא כנראה זה בו מפגיני גרינפיס הניפו שלט “מי הצביעו בשביל זה?“, תזכורת לא נעימה לכך שהמנדט של טראס מגיע אך ורק ממתפקדי המפלגה השמרנית, ולא מהפרלמנט או מהציבור. השלט נלקח מהמפגינים וטראס המשיכה.
הנאום עצמו ניסה לפנות לרגש של השומעים באמצעות סיפורה האישי, האופן בו התייחסו אליה בצעירותה, והעידה שהיא ראשת הממשלה הראשונה שלמדה בבית ספר שלא מסנן לפי הישגים אקדמיים (לא מדויק). היא סיפרה שהיא חוותה בצעירותה בשנות השמונים והתשעים איך הפריפריה לא נהנתה מהצמיחה (חכו שהיא תשמע מי היו אז בשלטון). לכן, היא מעוניינת להביא את בריטניה לכדי ניצול הפוטנציאל שלה כך שבכל מקום יקבלו את כל ההזדמנויות. לדבריה, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא עידוד צמיחה. כדי להבטיח זאת, קווארטנג (לו כבר נתנה גיבוי מוצלח יותר) צפוי לעבוד בשלושה מישורים: קיצוץ מסים, שמירה על אחריות תקציבית ועריכת רפורמות כלכליות כדי להתאים את בריטניה לעידן החדש בו היא נמצאת. אין צורך להרחיב על כך שהימים האחרונים לא בדיוק תואמים את מה שהיא אמרה.
טראס גם הקדישה מקום לתקוף את יריביה הפוליטיים – הלייבור, הליברל-דמוקרטים וה-SNP – אותם כינתה “קואליציית האנטי-צמיחה”. הביטוי כבר תפס לא רע, וכבר החלו להשתמש בראשי התיבות שלו – AGC – ברשתות החברתיות וגם בשיחות. טראס הזהירה שהם מעוניינים להקשות על עסקים ואינדיבידואלים עם מסים נוספים, טענה מעט מגוחכת בהתחשב בכך שזו המפלגה שלה עצמה שהביאה את נטל המס להיות הגבוה ביותר זה שבעים שנה. טראס גם פנתה נגד מפגינים סביבתיים, בטענה שחברי ה-AGC רואים בהם גיבורים למרות שהם מדביקים את עצמם לכבישים ובניינים, ואמרה שבעיניה הגיבורים האמיתיים הם מי שמגיעים לעבודה ולוקחים אחריות על חייהם. השורה הזו נועדה מן הסתם לשחק על פילוגים קיימים בחברה הבריטית, בתקווה שימשכו מצביעים.
לסיכום
הכנס השמרני הזה הראה לאיזה פי פחת הגיעה המפלגה השמרנית, המפלגה שאומרים חצי ברצינות חצי בצחוק שהמטרה הראשונה שלה היא לנצח בבחירות ורק אחר-כך כל השאר. כרגע, לא נראה שהיא תצליח לנצח בבחירות לוועד הבית. טראס אולי קיבלה תשואות בנאומה, אבל מחוץ לחדר היא נחבטה מכל הכיוונים. כל ראשי הממשלה מכל המפלגות התמודדו עם מורדים. מפלגות שלטון הן תמיד קואליציה רחבה של דעות ובהתאם תמיד יהיו מחלוקות. אבל טראס לא נחבטה רק על-ידי התומכים של רישי סונאק, אלא גם על-ידי מי שתמכו בה עצמה וכפי הנראה גם על-ידי השרים שלה. היא מתקשה להעביר מדיניות כלשהי וכבר עולה השאלה כמה זמן היא תחזיק בתפקיד. הכנס הזה הדגיש את כל הדברים האלו, והתשואות לנאומה רק הדגישו את הפער בין הניסיון שלה לשדר עסקים כרגיל לבין מה שהולך בתוך המפלגה השמרנית.
הכנס הזה בעיקר הראה שמה שהאופוזיציה צריכה לעשות זה בעיקר להימנע משטויות. את השאר, כך נראה, השמרנים כבר יעשו בשבילה.