חדשות בקטנה: ליז טראס הבטיחה מלחמה באנטישמיות והואשמה בשימוש במשרוקית כלבים נגד השירות הציבורי. המשבר הכלכלי עדיין נמצא מעבר לפינה, והפוליטיקאים עושים צעדים מדודים בלבד, אבל לפחות צועדים. בצורת הוכרזה ברוב אנגליה, והחששות מהעניין רבים. וגם על התגובה הבריטית לדקירה של הסופר סלמאן רושדי בניו-יורק | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
למי קראת אנטישמי?
נתחיל בליז טראס, שהצליחה שוב לעצבן את כולם. אתמול (ו’) טראס סיפרה בהודעה לעיתונות על נאומה בבית כנסת במנצ’סטר, שכלל לא מעט הבטחות לקהילה היהודית בבריטניה. אתם יודעים, מלחמה באנטישמיות, חיזוק הקשרים עם ישראל וכו’. אבל כחלק מהמלחמה באנטישמיות היא הייתה חייבת לציין את ההבטחה הבאה: “היא תשנה את תרבות ה-woke בשירות המדינה, שמגיעה לכדי אנטישמיות”. העניין הזה עורר זעם רב: דייב פנמן, מזכ”ל ה-FDA (איגוד מקצועי לעובדי מדינה) האשים את טראס שדבריה על אנטישמיות בשירות המדינה אינם מבוססים ושמדובר ב”משרוקית כלבים”. מרגרט הודג’ ושרלוט ניקולס, שתי חברות פרלמנט יהודיות מהלייבור, האשימו את טראס בשימוש ציני באנטישמיות. ג’ואל רוזן, נשיא התאחדות הסטודנטים היהודים, דרש מטראס לחזור בה. טראס הרגיזה רבים גם בכך שתיארה “הקמת עסק משלך” כ”ערך יהודי”, מה שנתפש בעיניי רבים כשימוש בסטריאוטיפ על היהודי איש הכספים (גזענות מהסוג שמזרחים הם “אנשים חמים”).
טראס התבקשה לתת ראיות כלשהן לאנטישמיות בשירות הציבורי, והצוות שלה סיפק אחת: ריאיון של טראס לג’ואיש כרוניקל שפורסם יום קודם (ה’), בו סיפרה כיצד נאלצה להיאבק בהמלצת הדרג המקצועי במשרד החוץ שלא להגן על ישראל במועצת זכויות האדם של האו”ם. החשש, כך לפי הריאיון, שהעלה הדרג המקצועי היה שבריטניה תהפוך ל”מבודדת”. עכשיו, מן הסתם ישנם אנטישמים בשירות המדינה, אבל האם הציטוט הזה מוכיח שהתרבות בו אנטישמית או קרובה לכך? בקושי. אפשר לטעון שאותו בכיר שהעלה את העניין חשש מתגובה נגד בריטניה בגלל שמדינות אחרות אנטישמיות והוא הציעה כניעה לאנטישמיות הזו. זה עדיין עלוב, אבל פחות נורא ממה שטראס ציירה בהודעה לעיתונות. וגם אם אותו בכיר התבטא בשל אנטישמיות, קצת קשה להוכיח שמדובר בתרבות שלמה.
אבל העניין הוא שבסעיף הזה טראס לא ביקשה באמת להתמודד עם אנטישמיות (יש בהודעה סעיפים אחרים שיותר עוסקים בזה). במה שנראה כמו ניסיון להיות פופוליסטית, טראס הכריזה מלחמה על שירות המדינה (כמוסד שיש לתקוף) ועל ה-woke, ובדרך לשם הכל הולך. כבר פעמיים שנאלצה להגיד שהוצגה לא נכון. נראה אם זה יקרה שוב.
איפה כולם?
בפוסט הקודם דיברנו על כך שנראה שכלכלת בריטניה הולכת לחוות פגיעה קשה בקרוב, אבל שבגלל המרוץ לראשות המפלגה השמרנית דבר לא נעשה כרגע. האם דברים מתחילים לזוז מעט? בוריס ג’ונסון הודה בכך שהסיוע שכבר הוכרז כדי לעזור למשקי הבית לא יספיק כדי לעזור עם מה שנראה כמו משבר בהתעצמות. הדבר נאמר יום לאחר שג’ונסון נפגש עם ראשי חברות האנרגיה – מחירי האנרגיה הם הגורם מס’ 1 ליוקר המחיה בימים אלו – כדי לראות “מה ניתן לעשות”. ובכן, מה ניתן לעשות? כרגע, עם ג’ונסון כראש ממשלת מעבר, לא הרבה. שר האוצר נאד’ים זהאווי הבטיח שהממשלה היוצאת תכין את כל האופציות האפשריות, ואלו יחכו למימוש על-ידי ראש/ת הממשלה הבא/ה, עם הכניסה לתפקיד ב-6 בספטמבר. נקווה שזה יספיק, שכן ב-1 באוקטובר מחירי האנרגיה צפויים לזנק.
עוד בפוסט הקודם דובר על כך שגורדון בראון קרא למצוא פתרון עוד במסגרת הממשלה הנוכחית. אבל בראון הוא ראש הממשלה לשעבר ולא ראה את מליאת הפרלמנט מבפנים כבר שבע שנים. איפה ההוא, נו, איך קוראים לו? אה כן, קיר סטארמר. ובכן, הוא יצא לחופשה. בסדר, מותר לו. העניין הוא שזה משאיר את האופוזיציה עם בראון שמציע לשקול הלאמה של חברות אנרגיה שלא יצליחו לספוג חלק מהעלייה במחירי הגז, וראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי שקורא לא לאפשר עלייה במחירי האנרגיה ושהממשלה תספוג הכל. סטארמר, בסבירות גבוהה, לא ממש רוצה בפתרונות מהסוג הזה, שכן הוא מנסה להפוך את הלייבור ליותר פרו-עסקים. אבל אל תדאגו, לא ניאלץ לחכות עוד הרבה: סטארמר הבטיח תכנית שתפורסם מחרתיים (ב’). אני מקווה שהתכנית הזו תהיה יותר קונקרטית מתכניות קודמות שהוא הציג, כי זה נהיה כבר דיי מתיש.
אבל בינתיים המשבר הזה נותר בידיים של מי שאין בידם כמעט כוח אם בכלל כדי לעשות משהו. ראש הממשלה רק מכין את הכדור למחליפ/ה שלו, וראש האופוזיציה נעדר. בסוף, בלי החלטה קונקרטית, הרבה משפחות הולכות לסבול בחורף הקרוב, עם חשש שלא יוכלו לחמם את בתיהן.
תקופת היובש
אחרי גל החום של יולי, הגיע גם תורו של אוגוסט. אתמול (ו’) סוכנות הסביבה הממשלתית הכריזה על בצורת בשמונה מתוך 14 האזורים שיש בחלוקה של אנגליה. לפי הסוכנות, מתוך ששת האזורים האחרים, בארבעה יש “יובש ממושך” (בשניים יש פוטנציאל שתוכרז בצורת), ובשניים כמות הגשמים תואמת את הנורמה, אבל אחד עם סיכוי להיכנס לתוך “יובש ממושך” גם הוא. במילים אחרות, למעט אזור אחד באנגליה, נראה שהגשמים לא היטיבו עם האומה המרכזית של הממלכה כתמול שלשום.
לדבר יש גם השלכות מעשיות: אם המצב יחמיר תיתכן הקצבת מים, אבל בינתיים זה בעיקר מסיר חסמים בפני חברות המים להכריז על איסורים בכלים כמו צינורות השקיה. חלק מחברות המים באזורים שונים של בריטניה כבר הכריזו על איסור כזה. בממשלה בכל מקרה הבהירו שאין סכנה באספקת המים למשקי הבית. הדבר גם מביא לפגיעה ביבולים, עם הפסד של 10% עד 50% מהם. אפשרויות ההשקיה מצומצמות, מה שמצריך התארגנות כדי לשמר את הביטחון התזונתי של המדינה. הפעם ישנו גם חשש נוסף: בפעמים קודמות קיץ יבש התאפיין בסתיו גשום שהגיע אחריו ואיזן את העניין. הפעם, חוששים מטאורולוגים, משבר האקלים יביא לכך שזה לא יהיה המצב והיובש יימשך גם בסתיו. נראה כמו עוד משבר שהממשלה שתוקם בספטמבר תצטרך להתמודד עמו.
רצח פוליטי
וכעת לצד השני של האוקיינוס האטלנטי, עם חדשות שזעזעו רבים גם בממלכה. הכירו את הסופר סלמאן רושדי. הוא נולד בהודו, התחנך בבריטניה וקיבל ממנה אזרחות, והרגיז רבים בעולם המוסלמי עם ספריו (בעיקר “הוורסיות השטניות” שראה אור ב-1988 ותוכנו נחשב בעיניי רבים לדברי כפירה). הדבר הביא לכך שהוא קיבל איומי מוות רבים מאסלאמיסטים וספריו נאסרו להפצה במדינות שונות. הדבר אילץ את המשטרה הבריטית לשים את רושדי תחת הגנה, מה שגרם למשבר ביחסים הדיפלומטיים של הממלכה עם איראן (האייתוללה חומייני דרש את ראשו). ניסיונות הרצח לא נגמרו ברושדי, אלא גם הגיעו למתרגמים שלו בשפות שונות. בתוך בריטניה, בזמן שחלק מהמנהיגים המוסלמים הצטרפו לקריאתו של חומייני, רבים דווקא קידשו את חופש הביטוי.
בכל מקרה, אתמול רושדי השתתף באירוע במדינת ניו-יורק. כשעלה לבמה כדי לדבר הוא נדקר, וכעת הוא מחובר למכונת הנשמה. מצבו לא טוב ועל המקומות בהם נדקר לא ארחיב (ניתן לקבל יותר פירוט בלינק לעיל). היום הודיעה משטרת מדינת ניו-יורק שהחשוד בן ה-24, האדי מאטאר מניו-ג’רזי, נאשם בניסיון לרצח.
הפוליטיקאים בבריטניה הזדעזעו והגיבו. בוריס ג’ונסון תיאר את מה שקרה לרושדי כדקירה שאירעה כשהוא “השתמש בזכות שאסור לנו לעולם להפסיק להגן עליה”. רישי סונאק, שמתמודד מול ליז טראס על ראשות המפלגה השמרנית, צייץ שרושדי הוא “פעיל של חופש הביטוי וחירות אמנותית”. סטארמר איחר להגיב, במה שגרם לחלק לתמוה לאן נעלמה הלייבור בכל הסיפור הזה, אבל לבסוף הוא הגיב הערב (ש’). לדבריו, המתקפה על רושדי היא מתקפה על “ערכי החירות והחופש”. גם אד דייווי סיפק גינוי. טראס טרם התייחסה. למרות האפשרות להרוויח הון פופוליסטי, הגינויים נשארו בתחום הגנה על חופש הביטוי, מבלי להתייחס כמעט (אם בכלל) לנדבך האסלאמיסטי בכל הסיפור הזה.