ראש/ת הממשלה הבא/ה יכול/ה להיות בטוח/ה בדבר אחד: הקדנציה החדשה הולכת להתחיל בחתיכת כאב ראש. בנק אנגליה (בתמונה), הבנק המרכזי, פרסם בשבוע שעבר תחזית קודרת לפיה האינפלציה תגיע לסביבות ה-13% ובסוף השנה יתחיל מיתון ארוך. בנוסף, באוקטובר חשבונות האנרגיה צפויים לעלות, לפי הסברות מאוד. כל אלו מביאים לירידה רצינית ברמת החיים של הבריטים מן השורה והשכבות התחתונות צפויות לסבול מאוד. אבל לא לדאוג, הממשלה תדאג לאזרחים. כלומר, ברגע שיחליטו מי מחליפ/ה את בוריס ג’ונסון, כי הממשלה שלו לא תעשה דבר בנדון, אפילו לא בהסכמת שני ראשי הממשלה הפוטנציאליים. ומה הם מציעים? ליז טראס מציעה הורדות מסים ודחתה אפשרות לסיוע ישיר. כלומר, עד שהגיעה הביקורת שזה לא יעזור לעניים והיא נאלצה לשלוח את תומכיה לספר שלא הבינו אותה נכון. שוב. סונאק כנראה כן מתכוון לתת סיוע ישיר, אבל הוא עדיין לא מספר מה בדיוק הוא מתכוון לעשות. ובינתיים, הטיטניק שטה לעבר הקרחון, עם תאריך התנגשות מאוד ברור: ה-1 באוקטובר | צילום: It’s No Game, פליקר
קשה להגיד ש-2022 היא השנה הטובה ביותר בתולדות האנושות (למרות שכמו שדברים מתקדמים, ייתכן שעוד נתגעגע אליה), בעיקר אם מסתכלים על הפן הכלכלי. בגלל היציאה מהגבלות הקורונה, המלחמה באוקראינה ועוד כל מיני דברים שנפסלו מהופעה תחת ההגדרה ל”כיף” במילון, העולם חווה עליות מחירים לא פשוטות. בריטניה לא יוצאת דופן בכך, והתחזיות מראות שהרע עוד לפניה. ומה הממשלה מתכננת לעשות בעניין? תחכו בסבלנות, בספטמבר יהיו תשובות. אז מה אם המהמורה הבאה מגיעה באוקטובר?
תחזיות עגומות
בשבוע שעבר בנק אנגליה, הבנק המרכזי, הודיע על העלאת הריבית בחצי נקודות אחוז, ההעלאה הגבוהה ביותר מאז 1995, מה שהביא אותה ל-1.75%. למה לעשות את זה? כי התחזית של הבנק היא שהאינפלציה תמשיך לעלות בחודשים הקרובים ותגיע לסביבות ה-13%, ותתחיל לרדת רק בתחילת 2023. אבל זה לא שיש מה לחכות בנשימה עצורה ל-2023: בבנק סבורים שברבעון האחרון של 2022 יחל מיתון שיגיע לסיומו רק בסוף 2023. בנוסף, הצפי הוא שהתקרה לחשבונות האנרגיה תעלה עוד באוקטובר (וייתכן שתדירות העדכון תגדל מפעם בחציון לפעם ברבעון, מה שייתן פחות אורך נשימה) באופן כזה שכנראה חבילת הסיוע שכבר ניתנה למשקי הבית לא תספיק, והכל ביחד צפוי להוביל לירידה החמורה ביותר ברמת החיים מאז שהחלו המדידות. בקיצור, לא משהו לחכות לו.
הצעד של העלאת הריבית הוא שנוי במחלוקת בפני עצמו: העלאת הריבית נחשבת למשהו שאולי יכול להתמודד עם אינפלציה, אבל פוגע בצמיחה, מה גם שמקשה על משקי בית לקחת הלוואות. לכן, יש כאלו שחושבים שכשיש תחזית למיתון עדיף לא להעלות את הריבית. מנגד, יש כאלו שמאמינים שהריבית לא גבוהה מספיק, בהתחשב בתחזיות האינפלציה הדו-ספרתיות. נגיד הבנק אנדרו ביילי הגן על ההחלטה והסביר שהחשש הוא שאם הבנק לא יפעל האינפלציה תהיה ממושכת אף יותר, מה שגם לא בדיוק כיפי לכיסים של האנשים מהשורה. אבל מה שכולם מסכימים עליו, בסופו של דבר, זה שהעזרה הגדולה לאזרחים מן השורה לא תבוא מהבנק המרכזי, אלא מהממשלה.
אז מה הממשלה עושה?
ובכן, כפי שאתם יודעים, לפני כחודש בוריס ג’ונסון התפטר מראשות המפלגה השמרנית וכעת יש מרוץ להחליפו, בין ליז טראס לרישי סונאק. ב-5 בספטמבר נדע מי מהם ניצח/ה. יום לאחר מכן בוריס ג’ונסון ילך למלכה, יתפטר מראשות הממשלה וימליץ בפניה על המחליפ/ה שלו. אבל בינתיים, בוריס ג’ונסון הוא ראש הממשלה. אז מה הוא עושה בעניין? כלום. הוא בדיוק חזר מחופשה. אולי שר האוצר נאד’ים זהאווי? גם בחופש (למרות שלדברי לשכתו הוא עובד מרחוק). זה לא מובן מאליו: לאחר שת’רזה מיי התפטרה מראשות המפלגה והפכה לברווזה צולעת, היא הייתה דווקא פעלתנית משהו. אמת, היא לא העבירה את השבועות האחרונים שלה בזמן פגרה של הפרלמנט, ועדיין היה נראה שהיא נחושה לעבוד עד הרגע האחרון. מג’ונסון לא שמענו מאז הסשן האחרון של שאלות לראש הממשלה.
עכשיו, העובדה שג’ונסון וזהאווי לא עושים דבר כדי לסייע לאוכלוסייה שרואה איך המשכורת שלה שווה פחות ופחות לא משוללת היגיון. ג’ונסון הרי כבר לא יהיה ראש הממשלה בעוד פחות מחודש. האם זה סביר שהוא עכשיו יכריז על מדיניות בעלת משמעות כלכלית גדולה שתחשק את היורש/ת שלו? הבעיה היא שזה יוצר מצב בו בוריס ג’ונסון עודנו ראש הממשלה, אבל לא כביכול מנוע מלעשות משהו. מצד שני, ליז טראס, שבוודאות גבוהה מאוד תירש אותו, עוד לא יכולה לעשות כלום כי אין לה את הסמכות. כנ”ל סונאק במקרה שיהיו הפתעות. קחו בחשבון שהם לא יוכלו להציג תכנית ביום הראשון, ויוצא שלפני החצי השני של ספטמבר העזרה כנראה לא תגיע. תוסיפו לזה שחשבונות האנרגיה יתעדכנו ב-1 באוקטובר, ובכלל מקבלים לוח זמנים מאוד לחוץ. כך, בריטניה שטה לעבר הקרחון שנראה באופק, הקברניט מנוטרל והסגנים שלו עסוקים בסידור הכיסאות.
אז מה בכל זאת מציעים?
תכנית עכשיו?
נתחיל במי שמציע לפתור את העניין עכשיו: ראש הממשלה לשעבר (והאחרון מטעם הלייבור) גורדון בראון. הוא קורא לג’ונסון, טראס וסונאק להסכים על תקציב חירום כבר עכשיו, כדי לא לחכות עד ספטמבר. ההיגיון פשוט: ג’ונסון יספק את הסמכות וטראס וסונאק את ההסכמה כדי שתכנית עם לגיטימיות תוכל לצאת לדרך באופן מידי. בראון הסביר שמדובר ב”פצצת זמן”, ושלא ניתן לחכות עד לחילופים בדאונינג 10. אבל מטעמו של ג’ונסון דחו את הקריאה בטענה שהמוסכמה היא שמהלכים פיסקליים בגודל הזה יחכו לראש/ת הממשלה הבא/ה. זה טיעון דיי מדהים משתי סיבות. ראשית, הוא מגיע מטעם מי שלא נתן למוסכמות להפריע לו יותר מדי. שנית, זה למה בראון הציע שהדבר ייעשה בהסכמת שני המתמודדים על הכתר, מה שנותן לטענה של דאונינג 10 את אותו היגיון של “אני נגד לגליזציה כי זה לא חוקי”.
ליז טראס
אז תכנית מידית לא תהיה. מה צפוי להיות לנו? נתחיל בטראס, הפייבוריטית לרשת את ג’ונסון. בריאיון שנתנה בסופ”ש לפייננשל טיימס היא הייתה דיי ברורה: “כמובן שאראה מה עוד ניתן לעשות [כדי לעזור עם משבר יוקר המחיה], אבל הדרך בה אעשה דברים תהיה דרך שמרנית של הורדת נטל המס ולא לתת נדבות”. כלומר, הורדת מסים ולא מתן מענקים נוספים לאזרחים כדי להקל עליהם עם החשבונות.
יש על הרעיון הזה של טראס שתי ביקורות עיקריות: ראשית, שהורדת מסים עשויה להגדיל את האינפלציה. לא כל הכלכלנים מסכימים על זה, אבל זו ביקורת שקיימת. שנית, שהעניים, שזקוקים להכי הרבה עזרה להתמודד עם המצב, יראו מעט מאוד מזומנים מהורדות המס האלו כי מדובר במסים שהם לא משתכרים מספיק כדי לשלם. טראס הראתה יכולת אדירה להתמודד עם הביקורת ושלחה את התומכת שלה, פני מורדנט, להסביר בתקשורת שטראס זכתה ל”פרשנות יתר” לדבריה, ושהיא לא שללה את האפשרות של סיוע ישיר נוסף. אחרי שטראס כבר התלוננה שלא הציגו תכנית שלה נכון, אולי כדאי שהיא תתחיל לחשוב על משמעותן של מילים.
רישי סונאק
ונסיים באנדרדוג, רישי סונאק. הקו שלו הוא דווקא תמיכה ישירה, מהסוג שכבר נתן כשכיהן כשר האוצר. לא ברור מה יהיה היקף הסיוע ואיך יינתן (מענקים ישירים, הנחה בחשבונות האנרגיה, הנחה במסי המועצה ועוד), והדבר תלוי בהודעה של הרגולטור לענייני אנרגיה (Ofgem) לגבי תקרת המחירים החדשה לחשבונות החשמל. לקוראי הסאן הוא הבטיח “פעולה נועזת”, אבל לא ממש אמר מה היא. גם על התמיכה הישירה ישנן ביקורות, בעיקר שנטל המס הגבוה שצפוי להישאר על כנו תחת סונאק יתרום למיתון המסתמן.
ובינתיים?
אם לצטט את הלייבור, לבריטניה כרגע יש “ממשלה זומבית”. ראש הממשלה, במוצהר, מסרב לעשות משהו בעניין, אפילו אם הדבר יהיה בהסכמת יורשיו הפוטנציאליים. הציניקנים יגידו שכך הוא יגרום לציבור להתגעגע אליו, כשאוקטובר יגיע והספינה תתנגש בקרחון. סונאק מציע דברים מאוד אמורפיים ולא ברורים וטראס מתקפלת מכל משב רוח קל של ביקורת. אבל הצרות הכלכליות לא עוצרות בגלל השיתוק הזה, ונראה שתושבי בריטניה יידעו מה מצפה להם רק ברגע האחרון, בתקווה שלא יהיה מאוחר מדי לסובב את ההגה ולברוח מהקרחון.