אתמול (ד’) המפלגה הפרלמנטרית סיימה את תפקידה במרוץ לראשות המפלגה השמרנית. פני מורדנט הודחה מהמרוץ, ולשלב המכריע העפילו רישי סונאק וליז טראס. עכשיו המשימה העומדת בפניהם היא שכנוע המתפקדים למפלגה השמרנית להצביע עבורם. שניהם מתחילים את המרוץ עם תמיכה פרלמנטרית מדולדלת משהו, מה שעשוי לגרור עבורם חיים קשים אם ינצחו. הסיכויים כרגע נמצאים עם טראס, אבל בשבועות הקרובים סונאק ייתן הכל כדי להפוך את המשוואה. בינתיים, עושה רושם שבוריס ג’ונסון עוד מתכנן קאמבק, וקיר סטארמר לא היה יכול לקוות לשני מועמדים סופיים נוחים יותר | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

זהו. החלק התזזיתי יותר של המרוץ לראשות המפלגה השמרנית, שהוא למעשה גם מרוץ לראשות הממשלה, מאחורינו. אתמול (ד’) חברי הפרלמנט של המפלגה התבקשו בפעם האחרונה לנפות מועמדים, וכעת יש לנו מועמד ומועמדת סופיים. כעת, אפשר להתחיל לשכנע את כל המתפקדים.

דברי פרידה

נדבר בעוד רגע על התוצאות. אלו התקיימו אחר הצהריים (שעון בריטניה). לפני שההצבעה התחילה, בפעם האחרונה, בוריס ג’ונסון השתתף בשאלות לראש הממשלה כמי שאמור להשיב על השאלות (ו”אמור”, לאורך כל הכהונה שלו, הייתה מילת מפתח בהקשר הזה). אמנם חשבתי שכנהוג, הסשן האחרון יגיע ביום ההתפטרות, אבל נראה שהעובדה שההכרזה על המחליפ/ה שלו נופלת על יום שני (5.9) ולא שלישי לא מאפשרת לחכות יום אחד נוסף לסשן שמתקיים בימי רביעי.

בכל מקרה, סביר להניח ששמעתם על האופן בו ג’ונסון סיים את הסשן: לאחר ששיבח את הישגיו, חתם במשפט הידוע “אסטה לה ויסטה בייבי”. מאחר שבספרדית המשפט אומר “נתראה אחר-כך”, רבים בתקשורת תהו אם הוא למעשה התכוון לאמרת כנף אחרת המזוהה עם ארנולד שוורצנגר: “I’ll be back”. כלומר, האם יכול להיות שג’ונסון מתכנן לנסות ולשוב לדאונינג 10? את זה נגלה בעתיד. ייתכן גם ששמעתם על כך שקודמתו של ג’ונסון בתפקיד, ת’רזה מיי, לא הצטרפה למחיאות הכפיים של חבריה למפלגה כאשר ג’ונסון עזב את האולם. היא לא שכחה מי תקע לה את הסכין הכי ארוכה בגב.

אבל אלו היו שש השאלות של ראש האופוזיציה קיר סטארמר שהעידו על המצב הפוליטי. סטארמר השתמש באמירות של כל מי שהתמודדו על משרתו של ג’ונסון אלה נגד אלה, כדי להוכיח עד כמה הממשלה היוצאת הייתה בעייתית. למשל, ציטוטים של ליז טראס נגד המדיניות הכלכלית של רישי סונאק והאופן בו לדבריה הוא מנע צמיחה, שימשו את סטארמר כהוכחה לכך שהממשלה היוצאת ניהלה את הכלכלה באופן רע. דוגמאות יש הרבה וטלוויזיונית זה היה זהב טהור. בחירות פנימיות הן דבר שצריך לנהל בדרך חכמה: מצד אחד כולם צריכים להוכיח שהם מתאימים לתפקיד, ומצד שני עליהם להיזהר מהשמצות שישרתו את תעמולת המפלגה היריבה. ובכן, נראה שהשמרנים לא ממש הקפידו על החלק השני. הדבר גם מדגיש את הפילוג בתוך המפלגה. לא פלא, אם כן, שסונאק וטראס ביטלו ברגע האחרון את השתתפותם בדיבייט שתוכנן לשלשום (ג’) בסקיי ניוז.

התוצאות

נעבור הלאה, לתוצאות. לפני שנתחיל, אספר שאחרי שטוביאס אלווד הושעה מהמפלגה לפני סבב ההצבעה הקודם, ובכך איבד את זכות ההצבעה שלו, אתמול (ד’) לפני הסבב הוא הוחזר למפלגה זמנית לצורך ההצבעה. זה החזיר את גודל האלקטורט חזרה ל-358. בקיצור, למספרים:

עלו לשלב הבא:
  • רישי סונאק – 137 קולות
  • ליז טראס – 113 קולות
נשרה:
  • פני מורדנט – 105 קולות

בנוסף, אחד לא הצביע ושני פתקים נפסלו.

כאמור, סונאק וטראס הם שני המועמדים הסופיים. אם עד עכשיו הם היו צריכים לשכנע רק את הקולגות שלהם בפרלמנט, כעת האלקטורט גדל לכל המתפקדים למפלגה השמרנית. 12 אירועי בחירות (hustings) יתקיימו ברחבי הממלכה החל מהשבוע הבא, ה-28 ביולי ויסיימו ב-31 באוגוסט. בנוסף, ב-4 באוגוסט ישודר בסקיי ניוז דיבייט ראש בראש בין טראס לסונאק. בהנחה שהפעם השניים לא יבריזו ברגע האחרון. ב-5 בספטמבר יכריזו על המנצח/ת, ויום לאחר מכן בוריס ג’ונסון יגיש למלכה את התפטרותו.

מה המספרים מספרים?

מי שספרו את הקולות לא לפי מועמדים אלא לפי אגפים במפלגה לא התפלאו מכך שפני מורדנט, שעד כה הצליחה לסיים במקום השני בכל סבב, הודחה לבסוף. טראס, שתמיד סיימה שלישית, משתייכת לאגף הימני יותר של המפלגה השמרנית, ומאחר שלכל מועמדות האגף היו יותר משליש מהקולות, הסיכוי שהיא תגיע לפחות למקום השני היה גבוה מאוד. סוכנויות ההימורים, שבשלב מסוים נתנו למורדנט את מרב הסיכויים לנצח, לא לקחו בחשבון את היותו של האלקטורט מצומצם ומורכב ממי שתחמנות היא חלק מהמקצוע שלהם.

מצד שני, ניתן לתהות גם על היקף התמיכה בטראס: 113 קולות. זה מספר הקולות הנמוך ביותר שהיה לאגף הימני עד כה. אחרי שבשיאו עמד על 140 ובשאר הזמן במקום נוח מעל ה-120 (שזה גם מספר הקסם שגבוה משליש מהאלקטורט, ובכך מבטיח מקום בגמר). כעת, אפילו לשליש הזה היא לא הצליחה להגיע. הדבר מעלה שתי אפשרויות: הראשונה היא שהספקולציות על משחקי העברת קולות מאחורי הקלעים, כדי לסדר לסונאק או מורדנט את המתחרה הנוחה ביותר, היו נכונות. השנייה היא שטראס היא פוליטיקאית כל-כך בעייתית, שחלק מחברי האגף הימני כבר העדיפו להצביע לסונאק או מורדנט, שמזוהים עם האגף המרכזי של המפלגה.

אבל מעבר למשחקי הקולות האלו, יש לזה גם משמעות רצינית. פירוש הדבר הוא שטראס זכתה לתמיכה של 31.5% מחברי המפלגה הפרלמנטרית. זה פחות ממה שהשיג איין דאנקן-סמית’ ב-2001 (32.5%), והוא הודח מראשות המפלגה בהצבעת אי-אמון שנתיים מאוחר יותר. זה אומר שאם טראס תביס את סונאק, היא תהיה במצב שמאוד יקשה עליה לתפקד, ולכל הפחות להעביר את האג’נדה שלה. מצד שני, גם סונאק זכה לפחות מ-40% תמיכה ישירה. גם הוא, אם ינצח, ימצא את עצמו מול מפלגה שלא בטוח עד כמה היא רוצה אותו. זה לא בהכרח סוף העולם: דייוויד קמרון זכה לאמון של 45.5% בלבד, ולבסוף הצליח לנצח בחירות. אבל זה לא מצב אופטימלי.

ליז טראס
פתיחה חלשה. ליז טראס (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

ומשמעות נוספת: למרות שטראס העפילה לשלב השני, האגף המרכזי זכה בסך הכל ל-242 קולות (67.6%). לפי הסקרים, טראס צפויה לנצח את סונאק. הדבר מצביע על חוסר הלימה בין המפלגה פרלמנטרית לבין המתפקדים. שאלו גם לא חדשות טובות למפלגה.

תרחישים

כאמור, הסקרים חוזים לטראס ניצחון חד על סונאק. לפי סקר שפורסם שלשום (ג’) מטעם YouGov, טראס מובילה על סונאק ב-19 נקודות אחוז (54 לעומת 35). זה פער שמאוד קשה להדביק. לכן, כרגע הסבירות היא שב-6 בספטמבר המלכה אליזבת’ השנייה תטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על האישה השלישית מאז היווצרות המשרה. מצד שני, יש מי שטוענים שהרבה מהמתפקדים לא באמת החליטו ועוד ניתן להזיז אותם, אז אולי עוד עשויות להיות הפתעות. במקרה כזה, לראשונה ייכנס לדאונינג 10 ראש ממשלה ממיעוט אתני, וגם הצעיר ביותר זה יותר ממאתיים שנה.

ננסה אבל להבין למה בעצם טראס זוכה ליתרון כזה על סונאק. הסיבה העיקרית היא שלא מדובר ברישי סונאק. זה אולי הצליח להחזיר לעצמו קצת קרדיט אחרי שהתפטר מממשלת ג’ונסון ובכך תרם לנפילת הממשלה, אבל לא הרבה קרדיט. עדיין עומדים נגדו הקנס שקיבל על חלקו בפרשת המסיבות, שלל שערוריות משלו וכמובן העובדה שהוא העלה את נטל המס לשיא של 70 שנה. כל אלו הופכים אותו ללא מאוד אהוב על האלקטורט באופן כללי, וגם על האלקטורט שחשוב עכשיו, השמרני, הוא לא אהוד במיוחד. מעבר לכך, יש לטראס עוד יתרון על סונאק, וזה שהיא יותר ימנית ממנו, וכך גם הבייס השמרני. אמת, בוריס ג’ונסון הפופולרי דווקא לקח את המפלגה למרכז, אבל כשפלונטר הברקזיט היה בשיא זה היה עניין הרבה פחות בוער.

רישי סונאק
רקורד בעייתי. רישי סונאק (צילום: משרד האוצר הבריטי)

מצד שני, לטראס יש גם חסרונות. רבים במפלגה הפרלמנטרית חוששים מכך שהיא הרבה פחות מוצלחת מול קהל לעומת סונאק. אם יורשה לי לזנוח את האנדרסטייטמנט בצד, בהופעות שלה בדיבייטים היא נראתה כמו רובוט בשלבים ניסיוניים שאמור לדמות בת אנוש. אבל יש לו יתרון נוסף: לפי אחד הסקרים, סונאק פופולרי יותר מקיר סטארמר בנקודת אחוז אחת. טראס, לעומת זאת, מפגרת אחרי סטארמר ב-12 נקודות אחוז. פירוש הדבר הוא, לכאורה, שלסונאק יש סיכויים טובים יותר לנצח בבחירות כלליות לעומת טראס. זה, יחד עם הניסיון שלו להראות שהוא מדבר לציבור בגובה העיניים עם הניסיון שלו לספק תכנית כלכלית אחראית (בניגוד ל”מעשיות” של טראס על המון הורדות מסים), הולך להיות הטיעון העיקרי שלו למתפקדים. נראה אם זה יצליח.

מסתכלים מהצד

שווה לשים לב לשניים שמסתכלים על העניין מהצד. הראשון הוא בוריס ג’ונסון. אם מקשיבים לנאום הסיכום שלו משאלות לראש הממשלה, נראה שיש לו מועמד מועדף. סליחה, מועמדת מועדפת. בעצות שחילק ליורש/ת שלו, הוא הציע בין השאר “להוריד מסים” ולזכור שלא תמיד צריך להקשיב לאנשי האוצר. דיי ברור שהוא מכוון את מי שעוד נאמנים לו לתמוך בטראס, שרצה בדיוק על הפלטפורמה הזו, ולעקוץ את סונאק שנחשב בעיניי רבים לנוקשה מדי לגבי איזון ספר התקציב. הסיבה העיקרית לכך ברורה: סונאק היה השני לתקוע את הסכין בגב של ג’ונסון, דקות אחרי שסאג’יד ג’אוויד תקע את הראשונה. ג’ונסון הוא לא אחד שנשאר חייב. כבר יש ספקולציות רבות שבניגוד לת’אצ’ר, מייג’ור, בלייר, בראון, קמרון ומיי, ג’ונסון עדיין לא ויתר על עתידו המיניסטריאלי ואולי אפילו שוב כראש הממשלה. אם יתברר שאכן כך, בהחלט יש סיבה לקידום הזה.

בוריס ג'ונסון
הרים ידיים? בוריס ג’ונסון (צילום: אנדי ביילי, הפרלמנט הבריטי)

השני הוא קיר סטארמר. בגדול, עם המועמדים האלו, שאחד או אחת מהם יעמדו מולו בבחירות הכלליות, הוא יכול לפתוח בקבוק ויסקי מאלו של הביוקר. טראס עודנה שרה בכירה בממשלת ג’ונסון, וסונאק נשאר שם ממש עד הרגע האחרון. כלומר, יהיה פשוט להדביק עליהם את הטינופת שג’ונסון טרח לזרוק לכל עבר. זאת בניגוד למורדנט, שהייתה שרה זוטרה יחסית, או טום טוגנדהאט שיכול לטעון לניקיון כפיים. שנית, כפי שניתן לראות, הסקרים שמים את סטארמר בנקודת פתיחה מצוינת עד סבירה מול שניהם. שלישית, הם מביאים איתם יתרונות שונים ללייבור. סונאק אולי יותר חזק בסקרים מול סטארמר, אבל בגלל כל מה שצוין קודם, יש ללייבור המון חומרים לתקוף באמצעותם את סונאק. אבל, סונאק הוא יחסית במרכז ולכן סטארמר יילחם איתו על משבצת דומה. טראס, לעומת זאת, מבטיחה לשבור ימינה. זה מצוין מול הבייס השמרני, אבל הרבה פחות מול האלקטורט הכללי. טראס תשאיר לסטארמר את המשבצת של המרכז פתוחה לרווחה, מה שיעזור לו להביא הרבה מתנדנדים.

קיר סטארמר
קיבל נקודת פתיחה טובה. קיר סטארמר (צילום: אנדי ביילי, הפרלמנט הבריטי)

אבל אלו, כמובן, תחזיות וספקולציות. אנחנו לא יודעים מי המנצח/ת ומה ייעשה כדי להפוך את המשוואה מול הלייבור (ולכן רק ויסקי ועדיין לא שמפניה). כדאי גם לזכור שמנהיגים חדשים זוכים לבוסט בדעת הקהל. בינתיים, יש לנו שישה שבועות להעביר עד שנדע את מי המלכה תזמן אליה כדי להרכיב ממשלה חדשה. אז שבו בנחת ותיהנו מהנסיעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.