סיבוב רביעי

המרוץ לראשות המפלגה השמרנית ממשיך להתקדם, וסבב ההצבעה הרביעי מאחורינו. נשאר עוד סבב הצבעה אחד לפני שיוכרזו המתמודדים שיעברו לשלב השני במרוץ, אבל בינתיים כמה תובנות על מה שהתרחש היום (ג’). אנחנו רגע לפני הסוף, ועדיין אף מתמודד לא הצליח להגיע לשליש מהקולות. הקולות של טום טוגנדהאט לא התפצלו כפי שצפו. נראה שזהות היורשת של בוריס ג’ונסון מתבהרת. וגם: על ההשעיה של טוביאס אלווד מהמפלגה | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10

לנשום עמוק חברים, זה בקרוב מאחורינו. מוקדם יותר הערב (ג’) המרוץ להחליף את בוריס ג’ונסון התקדם עוד שלב, אחרי שחברי הפרלמנט של המפלגה השמרנית הגיעו להצביע עבור המועמדים המועדפים עליהם בפעם הרביעית. מחר נדע סוף-סוף מי שני המועמדים שיתחרו על לבם של מתפקדי המפלגה השמרנית. בינתיים, נראה מצד אחד שהתמונה הולכת ומתבהרת, ומצד שני לא לגמרי ברור מה המפלגה הפרלמנטרית רוצה מעצמה.

סיפור מקדים

כבר נעבור לתוצאות, אבל לפני כן, סיפור קטן. אתמול (ב’) התקיימה הצבעת אמון בממשלה, בצירוף נסיבות משונה למדי. הממשלה, כפי שהיה ניתן לצפות, ניצחה ובגדול, למרות כל השערוריות של בוריס ג’ונסון. הסיבה לכך הייתה פשוטה: גם אם כל חברי המפלגה היו מתנערים מג’ונסון – מה שרחוק מלהיות המצב – הפלת הממשלה באי-אמון, בלי שיש ראש מפלגה חדש, מהווה התאבדות עבור המפלגה.

בכל מקרה, לא כל חברי המפלגה השמרנית נכחו בהצבעה. אחד מהם הוא טוביאס אלווד, יו”ר ועדת ההגנה. אלווד נסע מתוקף תפקידו למולדובה, כדי להיפגש עם הנשיא. לכן, נבצר ממנו להגיע להצבעה. אבל למרות שהיה לאלווד פתק מההורים להיעדרות הזו, בוריס ג’ונסון החליט היום בבוקר להשעות אותו מהמפלגה הפרלמנטרית. מטעם המפלגה נמסר שאלווד לא דאג לקיזוז (לרוב אין קיזוזים בהצבעות אמון, אבל נראה שהפעם היו) ולא דאג לתאם את הנסיעה שלו עם הנהלת המפלגה. רק שלרבים זה לא נראה סביר. קודם כל, אלווד נעדר מהצבעה שהיה ברור לכולם שהממשלה תנצח בה כמו גדולה. נראה שהשעיה מהמפלגה היא עונש קצת מחמיר.

אבל תאוריות למה אלווד הושעה מהמפלגה לא איחרו לבוא. עצם ההשעיה מהמפלגה מהווה למעשה שלילת זכות ההצבעה של אלווד בשלב הראשון של המרוץ לראשות המפלגה, בו רק חברי הפרלמנט מצביעים. מעבר לכך שזו נקמה חביבה עבור ג’ונסון במי שהיה אחד המבקרים הרציניים שלו מבית, אלווד הוא גם תומך מוצהר של פני מורדנט במרוץ הזה. לכן, עלו ההשערות ברשתות החברתיות שג’ונסון, שככל הנראה מעדיף את ליז טראס (הוא לא תמך רשמית באף מועמד), ניסה להתערב לטובתה. כפי שהסברתי כאן, המקום של טראס לא כל-כך בסימן שאלה כמו שהמקום של מורדנט נמצא בו, אבל מה לא עושים בשביל חברים? אבל גם אם לא היה ניסיון כזה להתערב בבחירות, השורה התחתונה נשארת: האלקטורט בשלב הנוכחי ירד ל-357 איש וג’ונסון נראה כמי שנמצא בהתקף טנטרום.

התוצאות

נעבור למה שבאמת מעניין: המספרים.

עברו:

• רישי סונאק – 118
• פני מורדנט – 92
• ליז טראס – 86

נשרו:

• קמי בדנוק – 59

יצוין שקול אחד היה פסול ומישהו לא ניצל את זכות ההצבעה שלו.

מתמהמהים להחליט

נראה שעדיין קשה לחברי המפלגה הפרלמנטרית להחליט את מי הם רוצים. נכון, רישי סונאק מוביל על המקום השני ביותר מעשרים קולות, אבל אנחנו סיבוב אחד לפני הסוף ועדיין אין לו את מספר הקסם (120) שמבטיח לו מקום בשלב השני והמכריע. אם ת’רזה מיי הצטיירה כיורשת טבעית של דייוויד קמרון ב-2016 (זכתה ליותר ממחצית הקולות בסבב ההצבעה הראשון), וב-2019 בוריס ג’ונסון הצטייר כאדם הנכון להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי (קיבל בסבב הראשון 36% מול יותר מועמדים, ועד הסבב הרביעי כבר הגיע למחצית חברי המפלגה), כעת לא נראה שהמפלגה סגורה על עצמה לגבי השאלה את מי היא תרצה לראות בראשותה.

וזה קצת מפתיע: מי שנפל בסיבוב הקודם היה טום טוגנדהאט, שזוהה עם האגף היותר מרכזי במפלגה. הוא שחרר 31 קולות, שהיה ניתן לצפות שילכו ברובם לרישי סונאק ופני מורדנט. רק שהיום סונאק עלה בשלושה קולות בלבד ומורדנט ב-11 קולות (טכנית עשרה, אבל יש לזכור שאלווד איבד את זכות ההצבעה). מה קרה לעוד 17 קולות? בדנוק עלתה בקול אחד, וטראס ב-15 (ועוד קול אחד שנפסל). כלומר, כמעט מחצית מהקולות שהלכו לטוגנדהאט בסיבוב הקודם עברו לטראס.

ברשתות החברתיות רבים הציעו שיש פה משחק מאחורי הקלעים שאמור לסדר למי מהמתמודדים תחרות יותר נוחה. קרי, כמעט כל הקולות של טוגנדהאט הלכו לסונאק ומורדנט, אבל קולות של מי מהם הלכו לטראס כי סיבות כלשהן. אגיד שלא השתכנעתי: ראשית, איזה מועמד חפץ חיים רוצה ליצור רושם שהוא נאבק להשיג קולות עד הרגע האחרון, בימים בהם יש חשש במפלגה מהבחירות הכלליות הבאות? שנית, חלק מהתומכים המוצהרים של טוגנדהאט העבירו בפומבי את תמיכתם לטראס. שלישית, יש הסבר הרבה יותר פשוט: טוגנדהאט אמנם נמצא משמאלה של טראס בהרבה נושאים, אבל שניהם מאוד נציים בענייני מדיניות חוץ. ייתכן מאוד שחלק מהתומכים של טוגנדהאט רצו לשים דגש על העניין הזה.

ראשת הממשלה טראס?

בבוקר, לפני שחברי המפלגה הגיעו להצביע, פרסמו סקר ב-YouGov – שנערך בקרב מתפקדי המפלגה השמרנית – על הנטייה להצביע למועמדות ולמועמד בכל אחת מהאפשרויות לראש בראש. לפי הסקר, בדנוק זכתה לניצחון מול כל אחד מהיריבים הפוטנציאליים. טראס זכתה לניצחון על סונאק ומורדנט. מורדנט יכולה לנצח רק את סונאק. וסונאק צפוי להפסיד לכל אחת מהמועמדות.

המשמעויות של הסקר הזה דיי ברורות: בהנחה שלא יהיה שינוי מגמה, אלא אם חברי האגף המרכזי של המפלגה יצליחו לארגן ששני המועמדים הסופיים יהיו סונאק ומורדנט, הרי שראשת הממשלה הבאה תגיע מהאגף הימני של המפלגה. מאז, בדנוק נשרה מהמרוץ, מה שמשאיר אותנו עם טראס, שצפויה לזכות לניצחון על מורדנט (48% מול 42%) ועוד יותר על סונאק (54% מול 35%). האם למעשה אנחנו יכולים להתחיל לדבר על ראשת הממשלה ליז טראס?

לכאורה כן. לאגף הימני (טראס ובדנוק) יש בסך הכל 145 קולות, שזה מעל ומעבר ממה שצריך כדי להבטיח מקום בסיבוב הסופי. אם רוב תומכי בדנוק יעברו לטראס, בעיקר אם תמצא את עצמה מתמודדת מול המועמד המוביל סונאק, טראס יכולה להתחיל לחשוב איך היא מעצבת את דירת השרד שלה בדאונינג 10. וכרגע, כך נראה, אכן הסיבוב הסופי יהיה בין סונאק לטראס.

זה התרחיש הסביר לדעתי (עוד מהשבוע שעבר), ובכל זאת, חייבים כמה סייגים. ראשית, כבר ראינו שחלק מהקולות של סואלה ברוורמן, שמיצבה את עצמה כמועמדת הימנית ביותר, לא נשארו באגף הימני של המפלגה. גם ראינו ממש עכשיו איך מחצית מהקולות של טוגנדהאט הלכו לאגף הימני. כלומר, לא כל הקולות של בדנוק בכיס של טראס, וסביר מאוד שלפחות חלקם ילכו למורדנט וסונאק. האם מספיק כדי להשאיר את טראס מאחור? פחות סביר, אבל קשה לשלול. שנית, כפי שאמר זאת חבר הפרלמנט כריס סקידמור, סונאק נגד טראס פירושו קרב רעיונות. מאחר שהקרעים בין אגפי המפלגה מתגלעים, ייתכן שיהיו חברי פרלמנט שיעדיפו שני מועמדים יחסית דומים, שיוכלו להסתיר לפחות חלק מהבקעים במפלגה.

הדברים האלו כנראה לא יקרו, אבל תמיד כדאי להשאיר מקום להפתעות.