הפוליטיקה לאחרונה בוערת, מילולית ומטאפורית. בריטניה סובלת מגל חום קטלני שהספיק לפגוע באזרחים ובתשתיות, אבל נראה שחלק מבעלי השררה פחות מתעניינים בכך. המרוץ לראשות המפלגה השמרנית בינתיים ממשיך, עם דיבייט אחד נשכני, דיבייט אחד שלא יתקיים ועוד סבב הצבעה שגם בו עדיין לא סומן יורש ברור. וגם: על הצעת האמון שהממשלה הגישה לעצמה | צילום: לוקה קסטלצי

הרבה חדשות הצטברו בימים האחרונים. בזמן שהמועמדים להחליף את בוריס ג’ונסון ממשיכים להתקוטט ולהילחם על כל קול שיוכל להביא אותם לשלב השני של המרוץ, הבריטים היו עסוקים – כמה בריטי מצדם – במזג האוויר. הנה כמה דברים מהימים האחרונים שחשוב להכיר.

גל חום

עם כל הכבוד לעלילות הפוליטיות, מה שבאמת עניין את הבריטים בימים האחרונים זה מה שהם הרגישו ישירות: גל חום כבד. לראשונה אי-פעם, השירות המטאורולוגי הוציא אזהרה בדרגה אדומה מפני החום. הטמפרטורות טיפסו אתמול (ב’) ל-38 מעלות, במה שבחלקים מאנגליה ומוויילס רשם שיא של היום החם ביותר מאז תחילת המדידות, ובמקומות אחרים רק נכנס לחמישייה הראשונה. היום צפוי להיות אפילו חם יותר, כשבחלקים מאנגליה הטמפרטורה תגיע ליותר מארבעים מעלות צלזיוס. פירוש האזהרה האדומה הוא סכנה ממשית לבני אדם של פגיעה בריאותית ואף מוות.

מעבר לחיי אדם, ישנו גם חשש מפני פגיעה של ממש בתשתיות: ה-NHS, שגם ככה מתוח עד הקצה, בעיקר בכל הנוגע לאמבולנסים, עשוי למצוא את עצמו תחת עומס נוסף. וזה כשהחורף הוא לרוב העונה העמוסה בבתי החולים. התפקוד בשדה התעופה לוטון נפגע קשות, לאחר שהחום הקשה הרס את מסלולי ההמראה. שירותי הרכבות שובשו גם הם, בגלל הפגיעה של החום במסילות הברזל.

וזה לא שהממשלה רצתה לשבת על הידיים. בשבת כונסה ישיבת חירום (COBRA). רק שאת הישיבה ניהל קיט מלת’וס, הצ’נסלור של דוכסות לנקסטר, במקום בוריס ג’ונסון, שעדיין משמש כראש הממשלה. ג’ונסון היה בבית הקיט בצ’קרס, שם עמל על מסיבת פרידה מתומכיו. נראה שאחרי ההתפטרות אין צורך אפילו לשמור על מראית עין של סדר עדיפויות תקין.

היו מי שניסו להציג את גל החום הזה כפשוט עוד קיץ, והזכירו שגם ב-1976 בריטניה סבלה מגל חום. רק שהיקף התופעה מבחינה גלובלית רחב בהרבה, הטמפרטורות עלו לגבהים חדשים והתדירות של גלי החום רק עולה. לקהילה המדעית אין ספק שהדבר נובע ממשבר האקלים, ושזה לא הולך להשתפר בשנים הבאות. ובינתיים, משבר האקלים נמצא בתחתית סדר העדיפויות של מתפקדי המפלגה השמרנית בבחירת ראש המפלגה הבא.

הדיבייט שהיה

נחזור למה שבאמת מעניין אתכם: המרוץ לראשות המפלגה השמרנית. שלשום (א’) התקיים דיבייט נוסף, הפעם ב-ITV, בין חמשת המתמודדים שנותרו נכון לאותו יום: רישי סונאק, פני מורדנט, ליז טראס, קמי בדנוק וטום טוגנדהאט. הדיבייט הזה היה אכזרי, כשהמתמודדים תקפו אלו את אלו. רוב האש הופנתה כלפי סונאק, שנראה שכרגע יצליח להגיע לשלב הסופי והמכריע של המרוץ הזה. הקולגות שלו לא נתנו לו לשכוח שבמשמרת שלו כשר האוצר המסים הגיעו לשיא של שבעה עשורים. סונאק מצדו האשים את טראס ומורדנט שהן מציעות כלכלה נטולת בסיס. למורדנט הוא אף אמר שהיא מתנהלת ביותר חוסר אחריות כלכלית ממה שראש הלייבור הקודם, ג’רמי קורבין, אי-פעם חלם. המהלומות המשיכו, במה שהיה נראה כמו קצת יותר מדי עבור דיבייט שנעשה בין חברי מפלגה אחת, שיצטרכו בסופו של דבר לרוץ יחד תחת מצע אחד.

ואיך זה הלך למתמודדים? סקר שנעשה בקרב הצופים נתן את לסונאק את המקום הראשון עם 24% שחשבו שהוא ניצח, מעט פחות ממה שקיבל בדיבייט הקודם. למקום השני הגיע טוגנדהאט, אחרי שבפעם הקודמת הגיע למקום הראשון, ונפל ב-17 נקודות אחוז, ואכן הופעתו הייתה חלשה משמעותית. למקום השלישי הגיעה פני מורדנט עם 17%, שיפור קל לעומת הפעם הקודמת. ליז טראס רשמה עלייה משמעותית ל-15% (כמעט שילשה את התמיכה בה לעומת הפעם הקודמת), למרות שההופעה שלה עדיין הייתה רובוטית משהו. למקום האחרון, עם בערך אותו אחוז תמיכה, הגיע קמי בדנוק.

הדיבייט שלא יהיה

עקרונית, היו אמורים להתקיים שלושה דיבייטים. הדיבייט בערוץ 4 (ו’), הדיבייט ב-ITV (א’) ועוד דיבייט בסקיי ניוז. רק שזה כבר לא יקרה. אתמול בבוקר (ב’) רישי סונאק וליז טראס, שני מתמודדים שבסבירות גבוהה יגיעו לסבב ההצבעה האחרון של השלב הראשון, הודיעו שלא ישתתפו בדיבייט של סקיי. הדבר הוביל לביטול הדיבייט כולו. אבל למה בעצם הם ביטלו? לכאורה, הסיבה היא שכרגע האלקטורט קטן: 358 איש. בפועל, הרוב סבורים שזה נובע מכך שבמפלגה השמרנית נעשו מודאגים מהאופן בו הדיבייטים האלו חידדו את המתחים בין האגפים השונים במפלגה, ועל הדרך סיפקו חומרים לתעמולה של הלייבור. לכן, עדיף בשלב הזה להימנע מעימותים טלוויזיוניים, כדי לא להחמיר את הנזק.

רישי סונאק
דפק ברז. רישי סונאק (צילום: משרד האוצר הבריטי)

רבים לא קיבלו את זה יפה. באופוזיציה טענו שההברזה הזו נובעת מרצון להתחמק מביקורת ותשאול פומבי. ראש הלייבור קיר סטארמר אמר: “אני נדהם שאלו שרוצים להיות ראש ממשלת בריטניה נמנעים מדיבייט ומביקורת”. ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי עקץ: “השמרנים רוצים להנהיג אבל הם אפילו לא יופיעו לדיון על הנושאים שחשובים למדינה שלנו”. גם ברשתות החברתיות הושמעה הרבה ביקורת נגד ההחלטה של סונאק וטראס שביטלה את הדיבייט, בטענה שמדובר במעשה פחדני. וזה המקום להזכיר שהניצחון האדיר שבוריס ג’ונסון הביא למפלגה ב-2019 כלל בתוכו גם את גם גלולת רעל עבור המפלגה, כשהרחיב את האגף שצריך להתבסס על מצביעי לייבור לשעבר, שעדיין רוצים כלכלה יחסית שמאלית, ובכך החריף את הקרעים במפלגה. השמרנים מנסים להסתיר כמה שיותר מזה כדי להגיע בשלום לבחירות הכלליות בעוד כשנתיים. נראה כמה הם יצליחו.

סיבוב שלישי

אמש (ב’) התקיים גם סבב ההצבעה השלישי במרוץ לראשות המפלגה השמרנית. והרי התוצאות:

עברו
  • רישי סונאק – 115
  • פני מורדנט – 82
  • ליז טראס – 71
  • קמי בדנוק – 58
נשרו
  • טום טוגנדהאט – 31

כצפוי, טוגנדהאט נשר. זה לא מפתיע: גם בלי ההופעה הפחות מוצלחת שלו בדיבייט שלשום, היה ברור שהוא לא ממש יצליח להעפיל לשלב יותר מתקדם מזה. ובגלל שהוא לא הצליח לשמור אפילו שיעור תמיכה של 10% מחברי המפלגה, אפילו לא בטוח שהתכנית המעשית שלו, לקבל תפקיד מפתח בקבינט, תצליח. וכעת, כשהוא כבר לא במרוץ, אפשר להגיד בביטחון: או שתהיה אישה שלישית בדאונינג 10, או ראש הממשלה הראשון ממיעוט אתני, או אפילו שניהם ביחד.

אבל טוגנדהאט הוא האישיו הקטן פה. אני מזכיר שוב שמספר הקסם שצריך כדי להבטיח מקום בסיבוב הסופי הוא 120. גם הפעם, אף אחד לא הגיע לשם. המפלגה הפרלמנטרית עדיין לא בטוחה מי היא רוצה שינהיג אותה. רישי סונאק הכי קרוב לשם, אבל עדיין לא. עוד עניין מעניין הוא שלא כל 27 הקולות שהלכו לסואלה ברוורמן, שהודחה בסיבוב הקודם, הלכו לאגף ימין (טראס או בדנוק). טראס התחזקה בשבעה קולות ובדנוק בתשעה. 11 קולות נוספים הלכו, כך נראה, לסונאק. נוסף על כך, נראה שהוא לקח קול אחד ממורדנט, קול אחד מטוגנדהאט וקול אחד של חבר פרלמנט שלא הצביע בפעם הקודמת. זה מקטין את האגף הימני מ-140 קולות ל-129 – עדיין מבטיח מקום בשלב הסופי, אבל אם תהיה עוד דליפה כזו לאגף המרכזי הדברים הרבה פחות בטוחים. וזה גם אומר שלמרות שסונאק מעורר לא מעט התנגדות באגף הימני, היא לא מוחלטת. מורדנט, כפי שהוזכר, ירדה מעט. נראה שהמומנטום שלה נסדק בעקבות הדיבייטים בסופ”ש.

הצבעת אמון

אם אתם זוכרים, סיפרתי שהממשלה העלתה הצעת אמון בעצמה, בתגובה לניסיון של הלייבור להגיש הצעת אי-אמון שכללה התייחסות מפורשת לבוריס ג’ונסון. אתמול (ב’) הייתה ההצבעה. נתחיל מהסוף: הממשלה – תודו שהופתעתם – ניצחה בהצבעת האמון, עם 349 בעד הממשלה ו-238 נגדה. לשמרנים הצטרפו גם מספר חברי פרלמנט מה-DUP, במה שעשוי להיות סימן לכך שהמפלגה מרוצה ממה שהכיוון שג’ונסון לקח בעניין פרוטוקול צפון אירלנד, ואולי אפילו מוכנה לסלוח לו על זה.

אבל בואו נלך לדיון. כפי שהיה ניתן לצפות וכפי שעשה בנאום ההתפטרות שלו, ג’ונסון שיבח את הישגיו מבלי להכיר במה שהביא אותו למצב בו נדרש להתפטר. עד כאן אין הפתעות. אבל הוא העמיד כמה שיערות כשהגיע לתקוף את האופוזיציה. בסגנון טראמפיסטי לגמרי, הוא הזהיר שראש האופוזיציה קיר סטארמר וה”דיפ סטייט”, לא פחות, ינסו להחזיר לאחור את הברקזיט. זו לא הפעם הראשונה, אחרי שג’ונסון הדהד בפרלמנט קונספירציה לפיה לסטארמר היה חלק אישי בכישלון להעמיד לדין את הטורף המיני ג’ימי סאוויל. צריך להגיד, כשג’ונסון התחיל את דרכו הוא ידע ללכת על הקו הדק שבין חריגה מהקו המקובל לבין פופוליזם של ממש. הוא תמיד נזהר לא ללכת רחוק מדי בעניין הזה. אבל מהרגע שהחבל התחיל להתהדק סביבו בשל הפרשות בהן הסתבך, התחיל יותר ויותר לחצות את הקו לצד הפופוליסטי, בתקווה שזה יציל את עורו. נראה שהוא נחוש לכל הפחות לקבוע את הנרטיב.

סטארמר לא נשאר חייב, והזכיר שבניגוד לקודמתו ת’רזה מיי, הוא לא הודח על-ידי חבריו למפלגה בגלל ענייני מדיניות, אלא בגלל התנהלותו האישית. אבל סטארמר גם ביקר את חברי המפלגה השמרנית, בטענה שלמרות שהכתובת הייתה על הקיר ושכולם ידעו שג’ונסון נמצא במערכת יחסים בעייתית משהו עם האמת, הם עדיין בחרו בו להיות ראש המפלגה שלהם, והתנהגו כאילו הם מופתעים שהם צריכים לזרוק אותו החוצה. אגב, מחר (ד’) אמור להיות הסשן האחרון של בוריס ג’ונסון בשאלות לראש הממשלה, ונראה שבניגוד לראשי ממשלה קודמים הפעם האווירה תהיה פחות חגיגית. נראה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.