שערוריית המסיבות לא עוצרת לנוח, והגיע הזמן לעדכון השבועי בנושא. במאמץ להראות לחבריו למפלגה שהוא אכן מוביל שינוי, בוריס ג’ונסון מארגן את הממשלה מחדש, כולל הזזת בעלי תפקידים בעייתיים מתפקידיהם. לטובת תפקידים שכנראה יהיו בהם בעייתיים לא פחות. בינתיים, המשטרה התחילה לתשאל את החשודים בהפרת הכללים, ובוריס ג’ונסון ביניהם. למזלו, הטכניקה של המשטרה נראית מוזרה משהו. במקביל, ראש הממשלה לשעבר ג’ון מייג’ור עלה להתקפה על בוריס ג’ונסון, תוך מצג של חוסר מודעות. שערוריית ג’ימי סאוויל מסרבת להרפות כל-כך מהר, כשאנחנו יודעים שקיר סטארמר קיבל מכתבי איומים בהקשר אליה. ולא נסיים בלי החשיפה האחרונה, שמכניסה למצב לא נוח גם את המשטרה | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10
אמנם עיניי המערב כולו נשואות אל המתרחש בגבולות אוקראינה, אבל זה לא עוצר את הפוליטיקה הפנימית בבריטניה מלהמשיך בשלה. זמן מוצלח לעדכון השבועי על ההתפתחויות בשערוריית המסיבות. ולא חסרו כאלה.
תקציר מקוצר
למקרה שאתם חדשים פה, אני כמובן ממליץ ללכת אחורה לכל הפוסטים בנושא כדי להשלים חומרים. אבל ממש בקצרה: בוריס ג’ונסון כבר יותר מחודשיים מסובך בשלל פרשיות שקשורות במסיבות שנערכו בדאונינג 10 – חלקן בנוכחותו וחלקן לא – בניגוד להנחיות הקורונה במהלך 2020 ותחילת 2021. העובדה שהוא ניסה לטייח ללא הצלחה לא ממש סייעה לו. זה אחרי חודש שלם שבו הממשלה התמודדה עם ההשלכות של פרשת פטרסון, במהלכה ג’ונסון ניסה לשנות את אופן האכיפה של כללי האתיקה לחברי הפרלמנט כדי לחלץ את חברו למפלגה אואן פטרסון מעונש משמעתי מחמיר. כשהתגלה שבוריס ג’ונסון נכח בחלק מהמסיבות הנ”ל, ועוד אחרי שסיפר לפרלמנט שכל הכללים בדאונינג 10 נשמרו, האופוזיציה דרשה להתפטר.
ג’ונסון מסרב, בטענה פשוטה: ישנה חקירה בנושא. בהתחלה זו הייתה חקירה עצמאית שג’ונסון עצמו מינה, בהובלת עובדת המדינה הבכירה סו גריי. בהמשך, ממש רגע לפני שגריי הייתה אמורה להגיש את המסקנות שלה, המשטרה המטרופוליטנית של לונדון הודיעה על פתיחה בחקירה פלילית. זה גרם לסו גריי להוציא, לפחות עד לתום חקירת המשטרה, דוח ביניים בלבד, בו נמנעה מלנקוב בשמות ורק הצביעה על “כשלי מנהיגות” (מעניין של מי) ועל הצורך לשנות לא רק את תרבות העבודה אלא את מבנה העבודה כולו בדאונינג 10. ג’ונסון הבטיח ליישם.
ארגונון מחדש
בוריס ג’ונסון הבטיח לשנות והנה הוא מקיים. בפעם הקודמת דנתי בכך שסטיבן ברקלי, שר הקבינט, קיבל על עצמו להיות גם האחראי על השינוי המבני וגם להיות ראש הסגל של דאונינג 10. אל תדאגו, הוא כבר ינוח בקבר. אבל זה לא נגמר כאן. בשבוע שעבר בוריס ג’ונסון ערך “מיני ארגון מחדש” (אפשר גם “ארגונון מחדש” אם רוצים, או באנגלית mini-reshuffle) בממשלה, כלומר העביר כמה שרים ממקום למקום. הנה השמות הבולטים.
המעברים הגדולים
ראשית, ג’ייקוב ריס-מוג הועבר מתפקיד מנהיג בית הנבחרים (שאחראי על סדר היום הפרלמנטרי מטעם הממשלה) לתפקיד שר לענייני הזדמנויות הברקזיט ויעילות הממשלה (נשבע שאני לא ממציא) במשרד הקבינט. כחלק מכך, הוא הפך מנוכח בישיבות הקבינט לחבר קבינט של ממש. כך, מצד אחד הוא הועבר מתפקיד מפתח לתפקיד מומצא שלא ברור מה טיבו, ומצד שני הוא הפך לחבר קבינט. כפי שהצביעו בטוויטר, ריס-מוג השתדרג והשתנמך בו-זמנית. ההעברה הזו של מוג הייתה מתבקשת כבר חודשים: הוא זה שהוביל את הניסיון האומלל לחלץ את אואן פטרסון מתוקף תפקידו. הרעיון שהוא נשאר עוד שלושה חודשים אחרי זה בתפקיד מעידה בעיקר על ג’ונסון. בכל מקרה, ריס-מוג כבר מתכוון ליצוק תוכן לתפקיד, ובתור התחלה ביקש מקוראי הסאן לכתוב לו על התקנות שנשארו לבריטניה מימיה באיחוד האירופי שמקשות על עסקים ושכעת ניתן להיפטר מהן. היה אפשר לצפות שברקזיטר ותיק כמו ריס-מוג ידע מה אפשר לעשות בברקזיט לפני שהוא קורא לו, אבל מוטב מאוחר אני מניח.
מי שיחליף את ריס-מוג הוא מארק ספנסר. ספנסר מועבר לשם מתפקיד המצליף הראשי של הסיעה בו החזיק במשך שנים ארוכות. זה כבר מינוי תמוה בהרבה: כן, היה צריך להעיף את ספנסר מהתפקיד. הוא כשל לחלוטין בפרשת פטרסון, הצוות שלו מואשם בהתנהגות על גבול המאפיונרית והוא עצמו בהתנהלות אסלאמופובית ויש נגדו חקירה עצמאית בשל כך. אבל מה שהיה צריך לעשות בספנסר זה להחזיר אותו לספסלים האחוריים, או לחלופין להמציא לו תפקיד כמו לריס-מוג. מי שעוד הועבר תפקיד הוא מי ששימש כסגנו של ספנסר בצוות המצליפים, סטיוארט אנדרו, שכעת משמש כשר לענייני בינוי במשרד הבינוי והקהילות. מן הסתם, צוות המצליפים עובר ניקוי אורוות.
המחליף של ספנסר הוא כריס היטון-האריס, שעד אז שימש כשר לאירופה במשרד החוץ. למרות שהוא ביצע רשימה יפה של תפקידים ממשלתיים זוטרים, הוא בעיקר זכור כמי שדרש שאוניברסיטאות עם קורסים על הברקזיט ישלחו לו סילבוס במה שנחשב לאקט מקארת’יסטי שמטרתו לתפוס את המרצים שמלמדים נגד ברקזיט.
מזכירים פרלמנטריים
היו כמובן עוד כמה העברות, אבל חשובות שבהן הן המינוי של מזכירים פרלמנטריים פרטיים לבוריס ג’ונסון. מזכירים פרלמנטריים פרטיים (parliamentary private secretary, או בקיצור PPS) הם תפקיד שמבוצע ללא תשלום, ומטרתם הם לסייע לשר אליו הם מצוותים בעבודתו הפרלמנטרית, במה שמכונה “להיות העיניים והאוזניים של השר בפרלמנט”. אחרי שאחד המזכירים הוותיקים, אנדרו גריפית’, הועבר להיות ראש חטיבת המדיניות בדאונינג 10 במקום מונירה מירזה שהתפטרה, צורפו לחברתו לכוח שרה דיינס עוד שלושה מזכירים. כלומר, מספר המזכירים הפרלמנטריים הפרטיים של ג’ונסון הוכפל משניים לארבעה. כעת צוות המזכירים כולל את שרה דיינס, ליה ניסי, ג’וי מוריסי וג’יימס דדרידג’.
I am deeply honoured to have been appointed Parliamentary Private Secretary to the Prime Minister.
There is a lot to deliver as we come out of the pandemic, and I am keen to get on with the job. pic.twitter.com/nV3ULZ1SGd
— Joy Morrissey MP (@joymorrissey) February 8, 2022
למה זה מעניין?
נשאלות שתי שאלות: ראשית, למה זה קשור לפוסט על פרשת המסיבות? שנית, למה המזכירים הפרלמנטריים הפרטיים של ג’ונסון מעניינים מישהו? התשובה לשתי השאלות היא שהארגונון מחדש הזה לא נועד לשפר משהו בממשלה, אלא להיות מסר לשמרנים הבעייתיים שהנה ג’ונסון עובר על שיפור דרכיו. ריס-מוג וספנסר לא הוזזו ממקומם כי הם פישלו. ג’ונסון כבר הראה שהוא מוכן להמשיך עם פאשלונרים כברת דרך כל עוד הם נאמנים מספיק. הם הוזזו כי הם גורמים לחלק מחברי המפלגה ששוקלים להצביע אי-אמון בג’ונסון כראש המפלגה להרגיש לא בנוח. זה גם למה סטיוארט אנדרו הוזז מתפקידו היטב: מוסד המצליפים היה תחת מתקפה פנימית וחיצונית בתקופה האחרונה, והיה צורך לשדר ניקוי אורוות. זה למה העברתו של ספנסר לתפקיד מנהיג בית הנבחרים היא תמוהה משהו: זה עדיין תפקיד עם לא מעט כוח על חברי הפרלמנט. יהיה קשה להרגיע באופן כזה את השמרנים הבעייתיים.
ומה זה קשור למזכירים? או, אז דיינס הוותיקה וגם ניסי ומוריסי החדשות, שלושתן נבחרו לפרלמנט בבחירות 2019. זה חשוב מכיוון שנראה שהרבה מהתסיסה השמרנית נגד ג’ונסון היא בקרב נבחרי 2019, בעיקר נציגי “החומה האדומה“, אותם מחוזות הלייבור שנכבשו על-ידי השמרנים הודות לדמות הבעייתית של ג’רמי קורבין וגישתו הלא מוצלחת לברקזיט. אלו נמצאים בלחץ בגלל שהמצביעים שלהם הרבה פחות נאמנים לשמרנים, וההסתבכויות של ג’ונסון מסכנות את עתידם הפוליטי. המינויים האלו אמורים להראות לכל חברי הפרלמנט החדשים שהוא משלב אותם. עם זאת, רק ניסי החליפה את הלייבור, בעוד דיינס ומוריסי החליפו שמרנים. זה עשוי להצביע על כך שג’ונסון יותר מעוניין בגישה לקבוצת נבחרי 2019 מאשר באמת לרצות אותם.
ועוד מינוי אחד
זה לא בדיוק קשור, אבל אם אנחנו כבר בענייני מינויים אז למה לא? אתמול (ב’) מונתה גם הברונית ג’יזלה סטיוארט לתפקיד נציבת שירות המדינה. המינוי אושר על-ידי ועדת המנהל הציבורי והחוקה של הפרלמנט. זה היה מינוי שנוי במחלוקת, שכן סטיוארט, לשעבר חברת פרלמנט מטעם הלייבור, הייתה יושבת הראש של קמפיין Vote Leave בימי משאל העם על הברקזיט. זה גרם לרבים להאמין שלמרות שנציבת שירות המדינה צריכה להיות א-מפלגתית וחסרת פניות, ג’ונסון בחר בה (באישור הוועדה הפרלמנטרית, בה יש לשמרנים רוב) בגלל השותפות האידיאולוגית לגבי הברקזיט ולא בגלל כישוריה המקצועיים, אם יש לה בכלל את הכישורים המתאימים. מדובר בפוליטיקאית הראשונה זה יותר ממאה שנה שמתמנה לנציבת שירות המדינה, מה שגם לא תורם לאמון במינוי הזה. זה עשוי להיות מוקד לחץ נוסף על ג’ונסון מצד האופוזיציה, שסוחטת את לימון “הגועל הטוֺרי” עד הסוף.
חקירת משטרה
כאמור, המשטרה החליטה לחקור את המסיבות בדאונינג 10. בין המסיבות האלו גם אחת שהתרחשה בדירת השרד של ג’ונסון. מעבר לכל החומרים שהיא קיבלה מסו גריי, היא התחילה גם לתשאל אנשים בעצמה, בדרך מוזרה משהו: היא שלחה לחשודים בהפרת התקנות שאלון באימייל. הידרשות למענה על השאלות, הבהירו במשטרה, שקולה לחקירה באזהרה. 50 אנשים מדאונינג 10 ומווייטהול קיבלו שאלות כזה. קשה שלא להרים גבה: כשממלאים שאלונים כאלו נורא קל לתאם גרסאות, השוטרים לא יכולים להתעמת במקום עם מה שנאמר להם וכו’. המשטרה גם ככה מואשמת שהיא עושה ככל יכולתה כדי להגן על בוריס ג’ונסון, אז לא כדאי להפוך את זה לקצת פחות ברור?
אפרופו בוריס ג’ונסון: הוא בין אלו שקיבלו שאלון. כלומר, הוא בעצם ראש הממשלה הראשון בתולדות בריטניה שנחקר באזהרה. התשובות שלו אמנם לא יפורסמו לציבור (עד שיודלפו גם הן, כמקובל בשיטה הבריטית), אבל זה עדיין מצב לא נעים בשבילו. לפי הטלגרף, את המסיבה שהתקיימה בדירה של ג’ונסון הוא מתכוון לתרץ בכך שהוא בכלל עבד בדירה באותו יום. זה תירוץ מאוד מטומטם: ג’ונסון בעצם מתכוון להצהיר למשטרה שהוא אפשר להתקהלות לא חוקית להתקיים בדירת השרד שלו, בזמן שהוא עבד ליד. הטכניקה של ג’ונסון לנסות לתרץ כל דבר בזה שהיה קשר לעבודה הייתה אידיוטית מההתחלה, אבל זה כבר באמת שפל חדש. ההנחיות היו ברורות שגם בעבודה התקהלויות לא הכרחיות לא צריכות להתקיים. כבר עדיף שילך על התרחיש שהציעו בדיילי מירור ויחזיר את הטופס ריק.
ובינתיים, צריך למנות מפקד חדש למשטרה המטרופוליטנית, אחרי ההתפטרות של קרסידה דיק. עקרונית המינוי נעשה להחלטת שרת הפנים לאחר התייעצות עם ראש עיריית לונדון. אבל חוסר האמון בג’ונסון כל-כך חזק עד שקוראים לו להתרחק מהליך המינוי כדי שלא ינסה להשפיע על החקירה נגדו.
ראש הממשלה לשעבר
הבעיה העיקרית של ג’ונסון אינה עם האופוזיציה אלא עם חברי המפלגה השמרנית. מי שניסה לנגן על מצפונם היה ראש הממשלה לשעבר, שמרני גם הוא, ג’ון מייג’ור. מייג’ור נשא נאום במכון לממשל, בו בגדול הוא הלך לבוריס ג’ונסון על הראש. הוא ביקר את ג’ונסון על כמה וכמה דברים, אבל ביניהם גם שערוריית המסיבות. הוא טען שג’ונסון חושב שהחוק “לא נוגע אליו” והזהיר שההתנהלות הזו היא לא פחות מסכנה לדמוקרטיה. זו “יכולה ליפול אם אף אחד לא מאתגר את מה שרע או נלחם עבור מה שצודק”. הייתה לו גם ביקורת פרגמטית. הוא טען שהמוניטין הבינלאומי של בריטניה נפגע בשל המסיבות, וגם אמר: “אף ממשלה לא יכולה לתפקד כראוי אם כל מילה שיוצאת ממנה זוכה לחשד”.
על החלק האחרון, כדאי להגיד, מייג’ור מדבר מניסיון. כלומר, עם כל הכבוד, מייג’ור הוא ראש הממשלה שבתקופת כהונתו בשנות התשעים המושג “גועל טוֺרי“, הכינוי לשחיתויות השמרניות, זכה לפריחה. זה נחשב לאחד הדברים שגרמו להתרסקות של השמרנים בבחירות 1997. אמת, בניגוד לג’ונסון, מייג’ור לא הסתבך באופן אישי, אבל הוא כן השעה את הפרלמנט שבועיים לפני שהתפזר לבחירות כדי להימנע מחקירה צולבת בפרלמנט על אחת הפרשות. בקיצור, גם אם יש אמת בדברים שמייג’ור אומר, ויש, קצת מדובר פה במי שגר בבית מזכוכית. מייג’ור, גם חייבים להזכיר, מאוד לא אוהב את ג’ונסון בפן האישי, בין השאר בגלל התנגדותו הנלהבת של הראשון לברקזיט (הוא היה זה שהכניס את בריטניה לאמנת מאסטריכט, בכל זאת). ובכל זאת, עולה השאלה: האם יש חברי פרלמנט שמרנים שהקשיבו לנאום הזה השתכנעו לפנות נגד ג’ונסון?
ג’ונסון דחה את הטענות נגדו. לטיעון הדיפלומטי הוא הגיב שבריטניה היא זו שמובילה את המערב בסיוע לאוקראינה ובניסיונות למנוע מרוסיה לפלוש לשם. על המסיבות עצמן הוא הגיב שהוא ישמח להגיב להן כשהחקירה תסתיים. זה קו ההגנה הקבוע של ג’ונסון, ואין שום סיבה שהוא ישתנה עכשיו. תומכיו של ג’ונסון, כמו לורד זאק גולדסמית’ ושרת התרבות נאדין דוריס, הצטרפו להדיפת הטענות של מייג’ור.
החברים של ג’ימי
בפעם הקודמת סיפרתי על כך שג’ונסון אמר בפרלמנט שראש האופוזיציה קיר סטארמר, כשהיה פרקליט המדינה, לא העמיד לדין את הטורף המיני ג’ימי סאוויל. זאת למרות שהאחריות של סטארמר לעניין הייתה מוסדית, כראש התביעה, ולא אישית שכן הוא לא היה שותף לקבלת ההחלטות. ההאשמה האישית הזו מקורה בקבוצות ימין קיצוני שביקשו לקשור בין סטארמר להגנה על פדופילים. שבוע לאחר דבריו של ג’ונסון סטארמר נתקל בהמון זועם של מתנגדי חיסונים שבין השאר הטיח בו את ההאשמות על סאוויל. הדבר גרם לרבים להאשים את דבריו של ג’ונסון במה שקרה.
אז ריאיון של ערוץ 4 עם חלק מהמפגינים במקום – ביניהם אחיו של ג’רמי קורבין, פירס – מעלה שהם לא היו צריכים את ג’ונסון כדי לחשוב שסטארמר הוא סייען פדופילים. הם מביאים את הקונספירציות המטומטמות והחולניות האלו מהבית. ובכל זאת, רבים ראו אחריות בדבריו של ג’ונסון לדבר. יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל אמר יום לאחר ההיתקלות במפגינים, הזכיר ש”למילים יש השלכות”. היו מי שאמרו שהבעיה היא לא שכמה סהרוריים חזרו על דבריו של ראש הממשלה, אלא שראש הממשלה חוזר על קונספירציות מהפינות האפלות של האינטרנט. ובכל זאת בדאונינג 10 הודיעו שג’ונסון לא יתנצל.
בפרלמנט החליטו לא לחזור לעניין, למרות שהיה ניתן להפיק מזה הון פוליטי רב. כנראה שסטארמר לא רצה שהעניין ימשיך לשלוט בסדר היום אחרי מה שקרה. אבל אתמול (ב’) הוא אישר שהוא קיבל מכתבי איומים בהקשר של ג’ימי סאוויל. בהזדמנות הזו הוא גם האשים את בוריס ג’ונסון שהוא “ידע בדיוק מה הוא עושה” כשהוא הדהד את הטענות האלו בפרלמנט. בכל מקרה, מכתבי האיומים הועברו לידי המשטרה. כשג’ונסון נשאל בעקבות זאת אם בכל זאת ירצה להתנצל, הוא השיב: “אמרתי יותר ממספיק על העניין”. מתישהו זה עלול לחזור לנשוך אותו בתחת, והוא לא יוכל להתלונן אחרי שהוא קיבל כל הזדמנות שבעולם לעשות את הדבר המתבקש. נכון שכנראה המפגינים האלו היו מאיימים על סטארמר כך או כך, אבל אי אפשר להגיד שהמהלך של ג’ונסון נהנה מתבונה פוליטית.
ועוד חשיפה
ולסיום, החשיפה האחרונה: הדיילי מירור – כנראה הנמען החביב על דומיניק קאמינגס להדלפות נגד ג’ונסון – חשף תמונה של ג’ונסון יחד עם מזכירו האישי לשעבר מרטין ריינולדס ועוד עובדת שנשארה אלמונית, מה-15 בדצמבר 2020. אז, כך עולה מהתמונה, התקיימה מסיבת חג מולד קטנה שעברה דרך הזום. אוקיי, אם זה קרה בזום, מה הבעיה? ובכן, ג’ונסון לא היה אמור להיות עם ריינולדס והעובדת באותו חדר לצורך מסיבה בתאריך הזה. ובתמונה ריינולדס נראה כמי שלובש לבוש מתאים למסיבה ועל השולחן יש בקבוק של יין נתזים פתוח. בקיצור, נראה כמו עבירה על הכללים. ולמה זה חשוב? המסיבה הזו היא לא אחת מאלו שנחקרת על-ידי המשטרה, מה שהוביל ללחץ עליה לחקור גם את המסיבה הנ”ל. המשטרה תשקול.
Have you seen this photo of Boris Johnson at a party?
The PM is a liar. He should resign. pic.twitter.com/4HlbJzx9QN
— Luke Pollard MP (@LukePollard) February 9, 2022
נחכה. אולי בסוף הגבול באוקראינה אכן יושיע.