חודשיים אחרי שבוריס ג’ונסון הבטיח רפורמה במערך השירות הסיעודי, הגיע הזמן להעביר את החקיקה. ההבטחה הייתה שיותר אנשים יהיו זכאים לסיוע מהמדינה במימון הטיפול הסיעודי שלהם ושתוטל מגבלת תשלום. אבל אז התברר שכמה שינויים שנעשו בהצעה הממשלתית פירושם שרוב האנשים יצטרכו לשלם את אותו הסכום בלי קשר להונם, ושהעניים יותר יצטרכו לשאת בנטל התשלומים לזמן ארוך יותר. הממשלה ניסתה לשכנע שהרפורמה המעודכנת עדיין עדיפה על המצב הנוכחי, אבל החידושים הביאו לביקורת רבה מכל הכיוונים, ובפרט מקרב קבוצת השמרנים שזכתה במושבי הצפון בבחירות 2019. החשש הוא שהשינויים האלו יפגעו במיוחד בתושבי הצפון, מה שעשוי לעלות לחברי הפרלמנט הנ”ל במושבי הבחירה שלהם. כך קרה שג’ונסון התמודד עם מרד מפלגתי נוסף, שתודלק בעקבות פרשת פטרסון וההבנה שלא יהיו למרידות השלכות על המורדים. וכך, ההצעה אולי עברה את ההצבעה הראשונה, אבל ג’ונסון בינתיים נראה כמי שמאבד שליטה על המפלגה מרגע לרגע | צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10
זוכרים שלפני חודשיים וחצי בוריס ג’ונסון הודיע על רפורמת ענק במימון ה-NHS ובשירות הסיעודי? אז רוב הרעש היה על אופן המימון, שייעשה באמצעות העלאת דמי הביטוח הלאומי. אבל השבוע הגיע הזמן להצביע גם על כמה רפורמות במערך השירות הסיעודי עצמו. בואו נגיד שלמרות שהממשלה הצליחה להעביר את הרפורמה בהצבעה ראשונה, זה לא הלך יפה במיוחד. ולא בגלל אופוזיציה חזקה במיוחד, אלא דווקא בגלל עוד מרידה במפלגה השמרנית. ואלו כבר ממש לא חדשות טובות עבור בוריס ג’ונסון.
רקע בקצרה
כאמור, בתחילת ספטמבר בוריס ג’ונסון הציג בפני הפרלמנט תכנית לתיקונים ב-NHS ובמערך השירות הסיעודי. הרפורמה הזו מורכבת משני חלקים. הראשון הוא הצגתו של מס בריאות, שיצטרף לדמי הביטוח הלאומי, שמטרתו היא תוספת מימון ל-NHS ובהמשך גם לשירותי הסיעוד. לפי ג’ונסון, מס הבריאות הזה אמור להוסיף 36 מיליארד ליש”ט למערכת כולה בשלוש השנים הקרובות.
החלק השני נגע ישירות לשירותי הסיעוד, והוא החלק החשוב יותר לענייננו. לפי ג’ונסון, אחת הבעיות של ה-NHS כשזה מגיע לתפוסת מיטות היא שהמון מהן, 30% ליתר דיוק, נתפסות על-ידי חולים סיעודיים שהיה עדיף להם לקבל טיפול במקומות ייעודיים לכך, אבל הם לא יכולים להרשות זאת לעצמם. למעשה, הצירוף “למכור את הבית” כדי לקבל טיפול סיעודי הולם שגור בשיח הפוליטי של בריטניה כדי לתאר את חומרת הבעיה, והוא לא רק מטאפורי. לכן, ג’ונסון מעוניין להביא למצב שיותר אנשים יוכלו להרשות לעצמם טיפול סיעודי. בזמנו, נאמר שמי ששוויים נאמד בעד 20 אלף ליש”ט לא יצטרכו לשלם פני עבור שירותים אלו. אם השווי נאמד בין 20 אלף ל-100 אלף ליש”ט, תהיה אפשרות לבקש סבסוד מהמדינה. מי ששווים יותר מ-100 אלף יישלחו לשלם על הכל בעצמם. לצד זאת, תוצב גם תקרת תשלום, של עד 86 אלף ליש”ט במשך כל החיים.
השטן נמצא בפרטים
מאז, התכנית התפרסמה קצת יותר בפרטים, ויש גם קצת שינויים. אחד מהם הוא שכולם – כולל אלו שהונם נאמד בפחות מ-20 אלף ליש”ט – יצטרכו לשלם דמי מחיה (קרי, חשבונות, מזון וכו’), ואלו לא ייחשבו כחלק מאותם 86 אלף המוגדרים כתקרת התשלום. גם לא באמת יחשבו לכל אחד את העלויות במדויק, וייגבו בערך 200 ליש”ט לראש לשבוע. עד כאן אין בעיה. משהו קצת יותר רציני הוא העניין שתשלומי הסיוע למי שזכאים להם (שיגיעו מהמועצות המקומיות), קרי אלו שבין 20 ל-100 אלף ליש”ט, לא ייחשבו כהתקדמות לעבר תקרת התשלום. כלומר, מי שהונם נאמד בקצת יותר מ-20 אלף ליש”ט יצטרכו בסופו של דבר לשלם את מלוא התקרה, כמו אלו שהונם נאמד ביותר מ-100 אלף ליש”ט.
לממשלה יש גם שיטת חישוב כמה כל אחד מאלו שזכאים לסיוע אבל לא למימון מלא יצטרכו לשלם: כל 250 ליש”ט שנמצאים בין ה-20 אלף ל-100 אלף נתפשים על-ידי הממשלה כליש”ט אחד לשבוע של הכנסה פנויה שיצטרך להיות משולם מכיסו של המטופל. על כך ניתן להוסיף גם הכנסה לפי יכולות המטופלים לשלם. פירוש הדבר הוא ששני מטופלים עם הון שונה יצטרכו בסופו של דבר לשלם את אותו סכום, אבל בעל ההון הפחות יותר יקבל פריסה ליותר תשלומים.
ועל כך יש ביקורת, שמתמקדת בשני עניינים. ראשית, זה אומר שאנשים עם פחות הון ייגררו עם תשלומים לטיפול הסיעודי שלהם ליותר זמן מאשר כאלו שצברו הון רב. וההפרשים יכולים להגיע לשנים. שנית, הטיפול הסיעודי עדיין עשוי להשתלט על רוב החסכונות של אלו שהונם לא רב, שכן בסופו של דבר הם צריכים לשלם את כל המחיר בעצמם. לכן, רבים רואים את התכנית ככזו שלא פותרת עניין הצורך למכור את הבית, וגם “מענישה” את העניים עם תשלומים להרבה יותר זמן. ג’ונסון היה יכול לחיות עם הביקורת, אבל הבעיה שלו היא שגם הרבה שמרנים לא אהבו את זה.
2019: Boris Johnson promises that no one will have to sell their home to pay for social care
2021: Boris Johnson announces plans that will force working families to sell their home to pay for care.
Another unfair proposal and another broken promise from the Conservatives. pic.twitter.com/GAJ3L0RJJv
— The Labour Party (@UKLabour) November 22, 2021
תגובת הנגד
הרבה ביקורת הופנתה נגד הממשלה. זו מצדה ניסתה לטעון שהרפורמה תשפר את המצב הקיים. בוריס ג’ונסון, במענה לשאלות התקשורת לאחר נאום שנשא בפני ה-CBI, הזכיר שכעת הרבה יותר אנשים זכאים לבקש סיוע במימון הטיפול הסיעודי שלהם, שכן העלו בין השאר את תקרת הסבסוד המלא מהון של 14 אלף ל-20 אלף. פול סקולי, השר לענייני לונדון ושר זוטר לעסקים קטנים, טען שגם עכשיו יש תשלום גג שאחריו לא צריך לשלם. זו טענה הוגנת, שכן התיקון עדיף על המצב הקיים.
אבל לא חסרה ביקורת. אנדרו דילנוט, מי שלפני עשור הגה את הרעיון של מחיר גג לטיפול סיעודי במתכונת שונה, הזהיר ש-60% מהקשישים שיזדקקו לטיפול סיעודי ייפגעו מהשינוי לתכניות שלו (שכלל בעיקר תקרה נמוכה יותר) לעומת מה שהיה יכול להיות. למעשה, כל מי שהונם שווה פחות מ-186 אלף ליש”ט (כדי לא לרדת אל מתחת ל-100 אלף במהלך התשלומים) ייפגעו.
בנוסף, במצע הבחירות של השמרנים נכתב בפירוש שממשלה שמרנית “התנאי המקדים לכל פתרון [למצב הטיפול הסיעודי] יהיה להבטיח שאף מטופל סיעודי לא יצטרך למכור את הבית שלו כדי לשלם עבור הטיפול”. ובכן, אפילו סקולי נאלץ להודות שרק “הרבה פחות אנשים ייאלצו למכור את בתיהם”. הוא הסביר שפתרונות לביטוח הסיעודי הם מאוד מורכבים ושלא ניתן להשיג הכל במכה. זה גם טיעון הוגן, אבל זה משאיר את השמרנים עם שתי אפשרויות: או שהם הבטיחו במצע משהו שלא ניתן לקיים (ושם הפרת הבטחה מהמצע נלקחת קצת יותר ברצינות מאשר בישראל), או שנמאס להם לחפש אז הם התפשרו על זה. יכול להיות שיש צורך בעוד צעדים, אבל אם זה המצב – למה הממשלה לא נותנת לפחות רמז מה הם יהיו?
ועוד עניין הוא ה”השוואה כלפי מעלה” (levelling up), החזון של בוריס ג’ונסון להביא את צפון אנגליה לאותה רמה של לונדון מבחינת הזדמנויות. אבל נראה שהרפורמה הזו קצת מפריעה לחזון. ב-41 מתוך 59 מחוזות בחירה שהשמרנים לקחו מהלייבור בצפון ב-2019, ערך הבתים נמוך מהרף שהציב דילנוט.
The Prime Minister guaranteed no-one would have to sell their home to pay for social care.
It's a care con.
It’s not true.
His ministers daren’t repeat it.
I explained on @itvtynetees how families in the North and Midlands are being lined up to pay the price. pic.twitter.com/rNhY2Vb3am
— Bridget Phillipson (@bphillipsonMP) November 23, 2021
המרד השמרני
ההתנגדות של האופוזיציה דיי מובנת מאליה. לא בדיוק מפליא שג’ונת’ן אשוורת’, שר הבריאות בממשלת הצללים, קרא לשמרנים לאחד כוחות נגד ההצעה. קצת יותר רצינית העובדה שהיו מי שנענו לקריאה הזו. כאמור, הרבה שמרנים חדשים מגיעים מהצפון, שזקוק לחיזוקים שג’ונסון מדבר עליהם. אין למחוזות שלהם מסורת של הצבעה לשמרנים, ולכן עליהם לעשות מה שביכולתם כדי לשמר את האלקטורט. לכן, רבים מהם מאוד חוששים מההשלכות של הרפורמה על הצפון, לפחות מהבחינה שהצפון יישאר תחתה יותר דפוק מאשר הדרום.
לכן, לא מפליא שהתרבו הדיווחים על כוונתם של מצליף המפלגה לשעבר מארק הרפר ועוד שמרנים רבים למרוד בהצעה הממשלתית, בין אם בהצבעה נגד ובין אם בהיעדרות. והמרד הזה היה יכול לגדול הודות להתנהלות הממשלה בפרשת אואן פטרסון. מה שקרה אז זה שהממשלה הפעילה משמעת סיעתית כדי שחברי המפלגה יצביעו בעד תכנית ההצלה של פטרסון מהשעיה. רבים מהשמרנים מרדו, ועל אחת מהן, אנג’לה ריצ’רדסון, הוטלו סנקציות בשל כך. אבל אחרי שהממשלה התקפלה מכל התכנית, גם הסנקציות הוסרו מריצ’רדסון. זה גרם לרבים להבין שאם המרד יהיה מספיק גדול למצליף המפלגה לא באמת יהיה כוח. בהתאם, בהצבעה על הרפורמה בשירות הסיעודי שהתקיימה שלשום (ב’), המורדים הרשו לעצמם לתמרן את האחראים על המשמעת הסיעתית. לפי הדיווחים, רבים מהם לא סיפרו לצוות המצליפים איך בכוונתם להצביע.
יש להגיד שהיו מי שניסו להרגיע אותם. למשל יו”ר ועדת הבריאות (ולשעבר שר הבריאות) ג’רמי האנט. הוא הודה שהשינויים שהוכנסו ברפורמה “מאכזבים” ו”פחות פרוגרסיביים” מהמצופה. ובכל זאת, בגלל השתתו של מחיר הגג, האנט רואה ברפורמה יותר טוב מהמצב הקיים וקרא למורדים להצביע בעדה.
ההצבעה
הרפורמה עברה את ההצבעה הראשונה בבית הנבחרים. אבל הו, המחיר. ההצבעה עברה בתוצאה של 272 בעד מול 246 נגד – רוב של 26 בלבד. זאת, בזמן שיש לשמרנים רוב של 77 חברי פרלמנט. זה הרוב השמרני הכי גדול מאז ימי מרגרט ת’אצ’ר, וג’ונסון הצליח למצות רק שליש ממנו. זאת לאחר ש-19 שמרנים הצביעו נגד הרפורמה ועוד (לפי ההערכות) 28 נעדרו במופגן מההצבעה. מאחר שזו לא ההצבעה הראשונה בזמן האחרון בה הרבה שמרנים מעדיפים להיעדר מההצבעה, במה שחלק אפילו מכנים בגיחוך “מהפכה שקטה”, נראה שלמצליפים קשה יותר ויותר לבנות על נוכחות החברים בהצבעות. יש לדבר גם השפעה על עתיד הרפורמה. כעת החקיקה תעבור לדיון בבית הלורדים, שם יוכלו להצמיד לה תיקונים, ולהחזיר אותה לעוד דיון בבית הנבחרים. פעמים רבות הממשלה פשוט מפילה את התיקונים ונצמדת לנוסח המקורי. אבל לפי ההערכות, המרד השמרני אותת ללורדים שהפעם לממשלה יהיה מאוד קשה להחזיר לאחור את התיקונים שלהם, מה שמהווה פתח לחגיגת תיקונים.
Boris Johnson suffers a rebellion of 18 Tory MPs over his social care cap plans – including somewhat symbolically the MP for Workington, at heart of ‘red wall’. pic.twitter.com/XuEV3eTNmc
— Pippa Crerar (@PippaCrerar) November 22, 2021
אובדן שליטה
יחד עם הנאום התמוה בפני קונפדרציית התעשייה הבריטית (CBI) שג’ונסון נשא שלשום (ב’), לרבים נראה שג’ונסון פשוט מאבד את השליטה. אפשר כמובן לטעון שאם לג’ונסון יש רוב כזה גדול, חלק מהיתרונות הם גמישות. מה הטעם ברוב גדול אם חייבים לגייס את כולו? וכל ראשי הממשלה סבלו ממרידות. תשאלו את ת’רזה מיי. אבל מה שקורה פה זה שההתנהלות של ג’ונסון בפרשת פטרסון שחקה מאוד את האפקטיביות של המצליפים שלו. ואם הוא לא יצליח לעצור את המרידות האלו, הן רק יגדלו.
הבעיה של ג’ונסון, כפי שגם כתבתי פה, היא שהוא תלוי מאוד בחברי הפרלמנט שנבחרו מטעם “החומה האדומה”, אלו שהשתלטו על מושבי הלייבור הקבועים. הם מבינים שהם חייבים יותר את המצביעים שלהם מאשר את ג’ונסון כדי להבטיח עתיד פוליטי. לכן, כשג’ונסון עושה את מה שנראה כמו חתירה תחת הבטחותיו שלו לגבי שדרוג צפון אנגליה, הם חייבים להתמרד נגדו. יחד עם הטעויות שעשה בפרשת פטרסון, הם גם מבינים שהמרידות האלו לא באמת ישליכו עליהם. ההצעות של ג’ונסון, בינתיים, אולי עוברות, אבל תוך כדי שחיקה של שליטתו במפלגה ותוך כדי שחיקה של מעמדו כפוליטיקאי. מה הפלא שהתחזיות האחרונות חוזות ירידה מרוב עצום לפרלמנט תלוי? כמובן, הכל עוד פתוח עד הבחירות הכלליות, אבל המגמה היא של מפלגה מתפרקת שהולכת להתרסק על הסלעים.