אואן פטרסון התפטר אבל הסיפור רחוק מלהיגמר. למרות ניסיונות הנפל של השמרנים להקטין את הסיפור, התקשורת סירבה להרפות. עד לדיון החירום בפרלמנט שהתקיים בתחילת השבוע, השמרנים הצליחו לחטוף בתקשורת מבכירים לשעבר במפלגה ונחשף שהם נותנים מקום בבית הלורדים לתורמים גדולים של המפלגה. לדיון החירום בוריס ג’ונסון לא טרח להגיע והשאיר את שריו להתמודד עם ההתקפות על הממשלה. חברי הפרלמנט דנו בשחיתות, בוועדת האתיקה, בבית הלורדים וגם בפתח רציני לשחיתות: היכולת של חברי הפרלמנט להרוויח עשרות ומאות אלפי ליש”ט בעבודה שנייה. יום לאחר מכן נחשף שג’פרי קוקס נסע בשביל העבודה הזו לאיי הבתולה הבריטיים בזמן סגר, הזעם גדול אפילו יותר | צילום: אנדרו פרסונס, דאונינג 10

הממשלה הייתה שמחה לשים את פרשת אואן פטרסון מאחוריה, אבל זה לא יהיה כל-כך פשוט. ראשית, כי הדיונים הפרלמנטריים בנושא טרם נגמרו. שנית, כי ברקע התפרסמו עוד פרטים על שחיתויות, רובן קשורות איכשהו בשמרנים. לכן, נראה שהפוליטיקה הולכת לעסוק לעוד כמה ימים בנושא היושרה של חברי הפרלמנט בכלל, של השמרנים באופן יותר ממוקד ושל בוריס ג’ונסון בפרט.

בפרקים הקודמים

לקריאה בהרחבה ניתן לקרוא את הפוסט הזה ולאחריו את זה, אבל הנה תקציר מקוצר של מה שהיה האירועים עד כה. אואן פטרסון שימש כחבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית, ובמקביל לקח עבודה נוספת כיועץ (בבריטניה זה מותר). לאחר פרסומים בגארדיאן שהראו שהוא הפר בצורה חמורה את כללי האתיקה לעבודה שנייה. נציבת האתיקה העצמאית חקרה ולאחר מכן ועדת האתיקה הפרלמנטרית אישרה שפטרסון אשם והמליצה על השעיה לשלושים יום. מדובר בעונש בעל פוטנציאל להביא להדחתו של פטרסון מהפרלמנט. פטרסון, מצדו, טען שהחקירה לא הייתה הוגנת ושנעשה לו עוול. כאשר הגיעה תורה של המליאה לאשר את העונש שקבעה הוועדה, הממשלה הגישה תיקון שקבע שההצבעה על העונש תידחה עד לאחר שוועדה פרלמנטרית חדשה – שהצעת החוק כבר קבעה את הרכבה – תבחן את אופן הפעולה של הנציבות ושל ועדת האתיקה. לאחר שנקבעה משמעת סיעתית אצל השמרנים, ולמרות שעשרות מהם התנגדו או נעדרו מההצבעה, התיקון עבר ועורר זעם רב, שכן קשה שלא לראות זאת כשינוי הכללים ברגע האחרון לטובת השמרנים.

אואן פטרסון
התחיל את הכל. אואן פטרסון (צילום: ריצ’רד טאונזנד)

אבל הדבר לא החזיק מעמד זמן רב. האופוזיציה סירבה לקחת חלק בוועדה החדשה, וגם בתוך המפלגה השמרנית הייתה תסיסה. זה הביא לכך שתוך פחות מיממה הממשלה הודיעה שהיא משעה את התכניות כדי לנסות להגיע להסכמה בין-מפלגתית בנושא. כמו כן, הובטח שתינתן הזדמנות להצביע על עונשו של פטרסון בהקדם. בוריס ג’ונסון אפילו לא טרח ליידע את פטרסון במעשיו. במקביל, לבקשת ונדי צ’מברליין הליברל-דמוקרטית, יו”ר בית הנבחרים הסכים על דיון דחוף שנקבע לשלשום (ב’). לבסוף, נראה שלפטרסון נמאס והוא הודיע על התפטרותו מהפרלמנט והמשך פעילותו הציבורית “מחוץ לעולם האכזרי של הפוליטיקה”. אבל לשמרנים נשאר עוד הרבה לנקות.

בינתיים

כל הדברים האלו הסתיימו ביום חמישי, וכאמור ליום שני האחרון נקבע דיון חירום, שממש לא ירד מסדר היום בגלל ההתפטרות. ולא מעט קרה בימים שקדמו לדיון הזה. השמרנים ניסו להמעיט בחשיבות האירועים. שר הסביבה ג’ורג’ יוסטיס כינה את הסיפור “סערת וסטמינסטר בכוס תה”. עכשיו, רבים התלוננו על כך שהסיפור הזה הסיח את הדעת מדברים כמו COP26 או המתיחות מול צרפת, אבל קשה להמעיט בחשיבות הסיפור הזה. מדובר בממשלה שהתערבה בענייני הפרלמנט באופן בוטה ולמעשה ניסתה לדרוס אותו, ככל הנראה למטרות לא נאצלות. שלא במפתיע, יוסטיס זכה לביקורת רבה.

במקביל, הממשלה זכתה לביקורת קשה מצד בכירים לשעבר במפלגה השמרנית. ראש הממשלה לשעבר ג’ון מייג’ור התראיין ל-BBC והטיח דברים קשים בתפקודו של בוריס ג’ונסון. מייג’ור, שבתקופתו נטבע הביטוי “גועל טוֺרי” (Tory sleaze) בגלל סדרת שחיתויות בקרב השמרנים, הזכיר שכשזה קרה אצלו הוא הקים ועדה שתנסה לטפל בעניין הזה. זה נכון, אבל הוא שכח להזכיר שממשלתו התנגדה להמלצה לפרסם הכנסות צדדיות של חברי פרלמנט והפסידה בגלל מרידות במפלגה. גם לורד מייקל הזלטיין ודייוויד מלור, שרים בממשלתו של מייג’ור, ביקרו את התנהלות ממשלת ג’ונסון.

אבל חשוב מכל, הרבה חשיפות פורסמו. הפייננשל טיימס דיווח שלפי כמה מורדים שמרנים, הם אוימו שמחוזות הבחירה שלהם לא יקבלו תקציבים אם יפרו את המשמעת הסיעתית. הדוברות של בוריס ג’ונסון לא הכחישה שזה קרה. היא גם לא פסלה על הסף שמועות לפיהן פטרסון יקבל תואר לורד, קרי מקום בבית העליון של הרשות המחוקקת. והדובדבן שבקצפת: הטיימס חשף שבשבע השנים האחרונות כל גזברי המפלגה השמרנית תרמו לה 3 מיליון ליש”ט, ולאחר שסיימו את תפקידם במפלגה מונו ללורדים. ג’ורג’ יוסטיס שוב נחלץ להגן על המפלגה תוך כדי שהוא מחסל לעצמו את המוניטין, ואמר שהתורמים האלו הם “פילנתרופים” שקיבלו מינוי לבית הלורדים בגלל ה”מומחיות” שלהם. גם נחשף שבוריס ג’ונסון נהנה מחופשה על חשבון חברו זאק גולדסמית’. העניין אמנם דווח, אבל העלה תהיות בגלל שגולדסמית’ הפך ללורד לאחר שהפסיד את מושבו ב-2019.

דיון החירום

כפי שאפשר לראות, עד שהגיע הדיון שלשום (ב’) הממשלה הצליחה להיכנס לעוד הרבה צרות. לפחות יום לפני כן הספיקו כבר להבהיר בדאונינג 10 שפטרסון לא יקבל תואר לורד. בכל מקרה, לא מפתיע שהממשלה הגיעה לדיון בנימה מאוד מתנצלת.

מי שהגיע לענות בשם הממשלה היה שר הקבינט סטיבן ברקלי. הוא ביקש “להביע חרטה” בשם הממשלה על “הטעות שנעשתה”. לקרוא למה שהממשלה עשתה “טעות” זה אנדרסטייטמנט אפילו במונחים בריטיים. הוא גם הביע צער על כך שהרצון של הממשלה לשנות את האופן בו נאכפים כללי האתיקה בפרלמנט נקשר במקרה ספציפי. זו היתממות מוחלטת, כי כולם הזהירו את הממשלה שזה בדיוק מה שיקרה אם המהלך הזה יחלץ את פטרסון. יו”ר ועדת האתיקה כריס בריאנט ביקש מברקלי שתיערך הצבעה על הדוח של הוועדה לגבי פטרסון כדי שלא יהיה מצב בו דוח של הוועדה לא זוכה להתייחסות מהמליאה. ברקלי השיב בשלילה, בטענה שמרגע שפטרסון התפטר לא ניתן להשעות אותו. מדובר בהיתממות חסרת בושה, שכן בריאנט הבהיר היטב שהוא הציע הצבעה על מסקנות הדוח ולא על העונש, וכמו כן תבטל את התיקון שעבר בשבוע שעבר. אתמול (ג’) בריאנט התבשר שתהיה הצבעה על ההצעה שלו.

אחריו עלה לדבר, אחרי שבועיים של היעדרות מהמליאה בשל קורונה, ראש האופוזיציה קיר סטארמר. זה היה כמעט נוסטלגי: לפני יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, ברקלי שימש כשר הברקזיט של ת’רזה מיי ולאחריה של בוריס ג’ונסון, בעוד שקיר סטארמר שימש באותו תפקיד בממשלת הצללים. בהתאם, השניים הידיינו לא מעט זה עם זה. בכל מקרה, לאחר המתקפות על “הגועל הטוֺרי”, הוא הציב שלושה תנאים לשיתוף פעולה של הלייבור עם תכנית הממשלה לבחון את דרכי פעולת ועדת האתיקה. ראשית, לסגור את הפרצה בחוק שאפשרה לרוב רוברטס, שנמצא אשם בהטרדה מינית של אחת מעובדותיו, להתחמק מעצומת הדחה. שנית, על ג’ונסון להתחייב שאף חבר פרלמנט שנמצא אשם בהפרת כללי האתיקה לא יקבל מקום בבית הלורדים. שלישית, הכרזה על חקירה של החוזים שקיבלה רנדוקס, החברה לה נתן פטרסון שירותים.

תמות

אבל הדיון הוא יותר ממה שאמרו נציג הממשלה וראש האופוזיציה. מדובר בדיון פרלמנטרי שלם בו עלו כמה תמות מרכזיות. הנה הן בקצרה.

איפה בוריס?

בוריס ג’ונסון לא נכח בדיון, והביקורת עלתה שוב ושוב. יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל הסביר שראש הממשלה נמצא בביקור בבית חולים בצפון אנגליה. אבל רבים לא קיבלו את ההסבר: לדבריהם ג’ונסון היה צריך לנכוח בדיון, להתמודד עם הביקורת הקשה נגדו (סטארמר טען שג’ונסון למעשה התחיל את המהלך הזה כדי לפגוע בנציבה שעשויה לחקור אותו) ולהסביר בעצמו כיצד קרה שלא רק שהממשלה ניסתה לדרוס הליך משמעתי כשהוא כבר קרוב לסיום, אלא גם הפעילה משמעת סיעתית, דבר לא מקובל כשמדובר בהצבעות על ענייני הפרלמנט. גם העובדה שמכולם נבחר לדבר סטיבן ברקלי לדבר העלתה לא מעט גבות. לידו ישב ג’ייקוב ריס-מוג, מנהיג בית הנבחרים ומי שאחראי על ענייני הבית מטעם הממשלה, שקט ונזוף. רבים בדיון טענו שזה היה אמור להיות ריס-מוג, מתוקף תפקידו, שנותן תשובות לפרלמנט.

אגב, שלא תחשבו שג’ונסון התחמק לחלוטין מתשאול. בסיור בבית החולים ג’ונסון נשאל על-ידי התקשורת אם הוא רוצה להתנצל על כל הסיפור. אם סטיבן ברקלי התנצל בשם הממשלה, ג’ונסון סירב אפילו להגיד משהו שיתפרש כהתנצלות, ובמקום זאת מלמל משהו על זה שצריך “להתקדם הלאה”. אגב, באותו ביקור ג’ונסון לא עטה מסכה, למרות שמדובר בבית חולים שההנחיות בו לגבי מסכות דיי ברורות, מה שזיכה אותו לביקורת נוספת.

פעילות ועדת האתיקה

באופן דיי ברור, תמה חזקה בדיון הייתה הצורך לבחון את האופן בו פועלות ועדת האתיקה ונציבות האתיקה. חלק טענו שהעובדה שלא ניתן לערער על החלטת הוועדה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי. קיר סטארמר, לשעבר פרקליט המדינה ולפיכך מתמצא היטב בהליכים משפטיים, טען שהוועדה מהווה את הליך הערעור על ממצאי הנציבות (רק להזכיר, ההליך הוא שהנציבות העצמאית חוקרת ומגישה ממצאים לוועדה, שבוחנת אותם ומגיעה למסקנות ובמקרה הצורך ממליצה על עונש, ולאחר מכן המליאה מאשרת את העונש). הוועדה, מעבר לכך שלעתים היא לא מסכימה עם הנציבות, גם יכולה לבחון ראיות חדשות ולתת לנאשם להשמיע את דברו. יו”ר הוועדה כריס בריאנט דווקא הודה בכך שהטיעון לגבי הצורך בערכאת ערעור – לפחות כשזה מגיע לעונשים שמפעילים עצומת הדחה (עצומה שמופעלת כאשר חבר פרלמנט מקבל עונש מאסר של עד שנה או עשרה ימי השעיה ויותר, שאם 10% מהמצביעים במחוז הבחירה שלו חותמים עליה חבר הפרלמנט מודח) – דווקא לגיטימי וראוי לבחינה.

כריס בריאנט
מוכן לשיפורים. כריס בריאנט (צילום: כריס מקאנדרו)

היו מי שקראו לרפורמה אפילו יותר רחבה באופן בו האתיקה נאכפת. למשל, חבר הוועדה השמרני אלברטו קוסטה דיבר על כמה כשלים מבניים רציניים, שלדבריו גם העלה אותם בפני יו”ר הוועדה בריאנט לא פעם. ראשית, המשחק הכפול בין הנציבות לוועדה. הוועדה מצד אחד מפקחת על ממצאי הנציבה, אבל מצד שני הנציבה משמשת כיועצת לוועדה כשזו צריכה לקבל החלטה. זה מביא את הנציבה לניגוד עניינים מובנה, שכן היא מייעצת למי שאמור לפקח על עבודתה. שנית, חברי הוועדה, לפחות ברובם, אינם משפטנים. לכן, לשים בידיהם את ההחלטה אם להרשיע או לא, ואז עוד להעניש, היא בעייתית. היו מי שהזכירו לו שבשיטת המושבעים הנהוגה בבריטניה הגורל לא נקבע בידי משפטנים לבדם. מנגד, היו גם כאלו שטענו שהליקויים בשיטה הקיימת מינוריים לחלוטין ולא ראו צורך בתיקונים מסיביים. בריאנט, בכל מקרה, הבטיח שהוועדה בראשותו תנסה לגבש טיוטת המלצות.

בקצרה

בקטנה, אבל גם זה עלה: הידיעות על מה שהולך בבית הלורדים לא השאירו את האופוזיציה אדישה. קיר סטארמר קרא לרפורמה בבית הפרלמנט הבלתי נבחר, כדי שיהיה חשוף פחות לשחיתויות מסוג זה. פיט וישארט, מקבילו של ג’ייקוב ריס-מוג בצוות של ה-SNP, קרא ללייבור להפסיק לדבר על רפורמות ופשוט לבטל את הבית הזה. לא עמדה זרה עבור הלייבור, והיו ימים בהם הבטחה לעשות דבר כזה הופיעה במצע המפלגה. בכל מקרה, וישארט גם קרא לסטארמר להפסיק למנות לורדים מטעם הלייבור, שכן זה רק נותן לגיטימציה למנגנון.

בית הלורדים
דרוש שינוי. דיון בבית הלורדים (צילום: רוג’ר האריס, בית הלורדים)

עוד עניין שעלה הוא האיום לכאורה של מצליף הסיעה השמרנית על חברי פרלמנט שהמימון למחוזות הבחירה שלהם ייפגע אם לא יישרו קו. אחד המורדים שהצביע נגד השתתף בדיון ואמר שלא נעשו עליו שום איומים שכאלה. הדבר שימש את ברקלי כדי להכחיש את השמועות. כמובן, זה מוריד את החשדות כלפי הנהגת המפלגה אבל לא מנקה אותם לחלוטין. ייתכן שחלק מחברי המפלגה לא קיבלו איומים כאלו כי מעמדם בתוך המפלגה הפך אותם לריקים מתוכן. קשה לדעת על סמך עדות אחת, גם אם היא יותר חזקה מעדות שניתנה שלא לציטוט.

עבודות שניות

נושא שעלה שוב ושוב היה היכולת של חברי פרלמנט להחזיק בעבודה נוספת בשכר. עבור הבריטים יש נימוק בעד השארת היכולת הזו על כנה: חלקם לא עובדים בתור יועצים לתאגידים, אלא בעבודות כמו רפואה, הוראה, תרבות ועוד. הדבר מאפשר להם להישאר חלק חי מהקהילה שלהם ולא רק לייצג אותה, ובכך להיות עם “רגל אחת בעולם האמיתי”. ובכל זאת, המקרה של אואן פטרסון הראה שאולי בכל זאת צריך לשים גבולות יותר ברורים מאשר רק לאסור על לובינג. סטיבן ברקלי דחה את האפשרות לאסור לחלוטין על עבודה נוספת, ומנגד בלייבור דרשו זאת.

בעקבות הדיון, הגארדיאן ניתח ומצא שרבע מחברי הפרלמנט השמרנים עובדים בעבודה נוספת. חלקם משתכרים בעוד כמה עשרות אלפי ליש”ט בשנה, אחרים במאות אלפים וחלקם אפילו במספרים עם שבע ספרות. חלקם גם מקושרים לתעשיות שנויות במחלוקת, כמו תעשיית ההימורים. כמובן, גם חברי מפלגות אחרים לא טומנים ידם בצלחת: למשל ראש הליברל-דמוקרטים אד דייווי מייעץ לשתי חברות. ח’אליד מחמוד מהלייבור מייעץ לצוות החשיבה Policy Exchange. יש לציין שבחלק מהמקרים יש לכסף מטרות טובות. דייווי, לדבריו, משתמש בכסף לטובת בנו הנכה. קיר סטארמר, שדורש לאסור על משרה שנייה לחברי פרלמנט, עומת בסקיי ניוז עם כך שב-2017 הוא היה בשיחות לשמש כיועץ בעצמו. סטארמר השיב שהוא לא לקח בסוף שום משרה, ושבכל מקרה הוא ויתר על רישיון עריכת הדין שלו כך שהוא לא יכול לשמש בתפקידים מסוג זה. איך שלא יהיה, יש המון חברי פרלמנט עם הכנסה צדדית, לפעמים נדיבה מאוד (אפילו יותר ממשכורתם הפרלמנטרית), מה שמעלה הרבה שאלות לגבי הכללים בנושא.

בעניין הזה, כדאי לדעת, התפוצץ אתמול (ג’) עוד עניין. נחשף שלצורך העבודה השנייה שלו, התובע הכללי לשעבר ג’פרי קוקס הגיע לצורך ישיבה לאיי הבתולה הבריטיים בזמן סגר, והשתמש ביכולת להצביע בפרלמנט באמצעות פרוקסי – אפשרות שניתנה לחברי הפרלמנט באופן זמני לימי הקורונה. עבור רבים מדובר שוב ב”חוק אחד לשמרנים וחוק אחר לכל השאר”. בהתאם, ישנן קריאות מהאופוזיציה לחקור את הנושא וקריאות לקוקס עצמו להתפטר.

ג'פרי קוקס
הסתבך. ג’פרי קוקס (צילום: כריס מקאנדרו)

לסיכום

אואן פטרסון אמנם התפטר, אבל הניסיון של הממשלה להגן עליו פתח ערוץ לסיפור שעדיין לא נגמר. העניין מעלה שאלות לגבי התנהלות הממשלות השמרניות, לגבי האופן בו נאכפת האתיקה בפרלמנט וגם לגבי כללי האתיקה עצמם. האופוזיציה מצדה תנסה לסחוט את הסיפור הזה עד הסוף. לא רק כי גבולות נחצו וצריך לראות מה עושים עם זה, אלא כי זה מאוד נוח. בעיקר לקיר סטארמר, שמעבר לעברו כפרקליט המדינה כך שהוא שוחה בדברים האלו, זה הרבה יותר נוח עבורו מאשר לדבר על מדיניות. הוא אמנם תוקף את הממשלה על כשליה, אבל נכשל בעצמו להציב אלטרנטיבה ראויה. השערוריות של השמרנים מאפשרים לו להציג את עצמו כמיסטר קלין אל מול “הגועל הטוֺרי” של מה שנראה כמו שחיתות פר אקסלנס. לכן, האופוזיציה תלחץ על כל נקודה ותדרוש פיטורים והתפטרויות כדי שייראה שהיא מצליחה לבצע בממשלה ניקוי אורוות. הממשלה, מצדה, תנסה להתנגד לכל ניסיון לבצע בה חקירות. נראה מי ינצח.

ועוד דבר קטן

המשטרה המטרופוליטנית של לונדון הודיעה שהיא “שוקלת” לחקור את החשיפה של הטיימס, לפיה תורמים כבדים של השמרנים קיבלו מקום בבית הלורדים, במה שכבר זכה לכינוי “מזומן עבור כבוד” (cash for honour). זאת, בעקבות תלונה שהוגשה מטעם פיט וישארט מה-SNP. תחושת הבטן שלי היא שהמשטרה לא תפתח בחקירה של ממש, אבל היא כבר טעתה כמה וכמה פעמים אז אני לא מתחייב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *