הבריטים צובאים על תחנות הדלק: המחסור בנהגי המשאיות לא מסתכם במדפים ריקים בסופרמרקטים. לאחר שחברות דלק סגרו אחוז קטן מהתחנות שלהן אחרי שלא יכלו להוביל אליהן את הסחורה, הבריטים נכנסו להתקף של קניית פאניקה. זאת, למרות שהממשלה ניסתה להבהיר שאין מה להיכנס ללחץ. ברור שבטווח הארוך הממשלה תצטרך לעודד את העלאת השכר בתחום. אבל עד שזה יקרה, היא צריכה פתרונות לטווח הקצר. על הכוונת: מתן ויזות זמניות לעובדים זרים, הקלת תהליכי הבחינה ושימוש בצבא. כל הפתרונות האלו סובלים מבעיות רציניות, כמו הרעיון שהגיוס לא יספיק או שהבטיחות תיפגע. אבל נשאלת השאלה מה הממשלה יכולה לעשות אל מול המשבר המחריף | צילום: 35mmMan, פליקר

החדשות שמגיעות מבריטניה בשבועות האחרונים נראות כמו כאלו שמגיעות ממדינות עולם שלישי. מחסור במוצרים בסופרמרקטים, עלייה במחירי הגז שגורמת לחשש לגבי היכולת לספק חשמל באופן תקין, ועכשיו תורי ענק בתחנות הדלק. הסיבה לעניין האחרון היא שילוב בין מחסור בנהגי משאיות לבין קניית פאניקה שלא לצורך. ועכשיו הממשלה נדרשת להגיב.

מה קורה עם הדלק?

כפי שהסברתי בפוסט קודם, בבריטניה יש מחסור של כ-100 אלף נהגי משאיות. זה יוצר בעיות קשות מאוד בשרשרת האספקה, מה שכבר גרם למחסור במוצרים שונים בסופרמרקטים ברחבי בריטניה. על הסיבות לכך הרחבתי באותו פוסט, אבל בגדול אפשר להגיד שאלו תנאי עבודה לא טובים מספיק שאליהם נוספו הברקזיט והקורונה כמגבירי לחץ. בכל מקרה, בגלל שאין מספיק נהגים להוביל את הדלק, BP וטסקו נאלצו לסגור חלק קטן מתחנות הדלק שלהן. כמה קטן? ב-BP סגרו עשרים תחנות מתוך 1,200 (ובעוד כמאה היה חסר דלק מסוג מסוים), ובטסקו 2 מתוך 500.

זה היה אמור להיות בבחינת לא-נעים-לא-נורא. כלומר, חוץ מהקטע הזה שהבריטים בהמוניהם, בכל רחבי המדינה, נכנסו לפאניקה ורצו לתחנות הדלק כדי למלא את המיכלים, משל היה מדובר בנייר טואלט במרץ 2020. זאת, למרות שהממשלה קראה מראש להימנע מקניית פאניקה. תורי ענק של מכוניות נאספו בכניסות לתחנות הדלק, מה שגרם ללחץ רציני מאוד על התחנות השונות, מה שגרם לזה שבמחוזות מסוימים – למשל הרטפורדשייר – באמת כבר לא היה דלק. בחלק מהתחנות הגבילו את כמות הדלק שניתן לקנות. במקומות אחרים הפקקים שנוצרו והמחסור בדלק פגעו ביכולתם של שירותי החירום לספק מענה. וכל זה, בלי שום אפקט חיצוני כמו החרם הערבי של 1973, אלא פשוט כי אין מספיק נהגי משאיות. כמו כן, יש לציין שבגלל שהובלת דלק כוללת סיכונים מיוחדים, יותר קשה לגייס אנשים ספציפית לתחום הזה.

אז מה עושים?

בממשלה מבינים שאין בררה אלא להציע פתרון כלשהו. שר התחבורה גרנט שאפס אמר שבכוונתו “להזיז שמיים וארץ” כדי לפתור את המצוקה הזו בנהגי משאיות. הממשלה שוקלת כמה פתרונות.

גרנט שאפס - דלק
יעשה הכל. גרנט שאפס (צילום: סיימון דוסון, דאונינג 10)

עובדים זרים

הממשלה בוחנת את האפשרות לתת ויזת עבודה לכ-5,000 נהגי משאית שיגיעו מחו”ל. לפי הדיווחים, הוויזות יהיו קצרות טווח ובתוקף למספר חודשים, אבל הממשלה עוד צריכה להציג את התכנית המפורטת. בהנחה שהמדווח נכון, אז מדובר בפתרון, במחילה, דיי מטומטם. ראשית, כאמור, ההערכות הן שחסרים כ-100 אלף נהגים, והממשלה מתכוונת לאפשר כניסה לכ-5,000. אלא אם כן הממשלה מתכוונת לגדל עוד 95 אלף במעבדה, קצת לא ברור איך ההיתר הקמצני הזה אמור לסייע בצורה רצינית. שנית, אמנם הרבה נהגים ממזרח אירופה בוחנים את האפשרות לחזור לבריטניה, אבל לא בטוח שכולם באמת יתאמצו כשיבינו שקוראים להם ליזיזות של חודשים ספורים. אז זה לא שהממשלה לא תצליח למצוא בקרב אזרחי העולם 5,000 נהגים שיסכימו לעסקה הגרועה הזו, אבל לא בטוח שהם יהיו הנהגים באיכות שהממשלה הייתה רוצה. מה גם שגם באיחוד האירופי עצמו ישנו מחסור בנהגי משאיות, כך שלא ברור כמה באמת יצליחו לגייס.

בכל מקרה, אפילו הרעיון הזה עולה לממשלה בדם. הגארדיאן הגדיר את הצעד כ”פניית פרסה יוצאת דופן” של עידן הפוסט-ברקזיט. ה-BBC דיבר על “מבוכה פוליטית”. הממשלה רצתה להפסיק את ההעסקה של כוח אדם זול, ולהתחיל לתת לעובדים מקומיים תנאים יותר טובים. ועכשיו, היא מוכנה לתת לכוח אדם זול להיכנס לבריטניה. הממשלה חשבה שהיא תיתן רק למהגרים שירצו להשתלב באקדמיה, בפיננסים, בטכנולוגיה וכדומה להיכנס פנימה. היא לא רצתה לתת לאנשים שעובדים במקצועות שהמקומיים לא רוצים לעשות להיכנס. ובכן, אתם צריכים לעשות את זה בכל זאת.

ברקזיט
חוזרים לאחור? תמונה: כריסטוף שולץ

עוד הכשרות

אפשרות אחרת שנבחנת היא הקלות במבחני הנהיגה. הקורונה גרמה לכך שעשרות אלפי נהגים לא נבחנו בשנה שעברה, כי לא היה ניתן לעשות זאת במסגרת הריחוק החברתי. כעת הממשלה מנסה לפתוח את צוואר הבקבוק במהירות האפשרית. היא רוצה לאפשר עוד 50 אלף מבחנים בשנה. הדבר אמור לקרות קודם כל באמצעות קיצור הבירוקרטיה הקשורה להגשת הבקשה, אבל גם בקיצור המבחנים עצמם. ראשית, בעלי רישיון נהיגה לא יצטרכו מבחן נפרד כדי לחבר לרכבם קרוואן או גרור, כך שהם לא יעכבו נבחנים לרישיון על משאית שמחכים בתור. זה אמור לפנות כ-30 אלף מבחנים. שנית, המבחנים עצמם יתקצרו באמצעות העברת חלק מהאלמנטים לבחינה בידי גורמים אחרים. שלישית, יהיה ניתן לעשות רישיון לרכב מפרקי (כלומר, במקרה של משאיות, שיש כמה קרונות מטען), מבלי שיהיה צורך בתקופת אכשרה על משאית קטנה יותר. זה אמור לפנות עוד 20 אלף בחינות.

השאלה שעולה פה היא בעיקר שאלת הבטיחות. גרנט שאפס הבטיח ש”השינויים הללו לא ישנו את רף הנהיגה הנדרש לנהיגה ברכב כבד, עם מתן חשיבות עליונה לבטיחות בדרכים”. זה, לפי גורמים בענף, בולשיט. הם הגדירו את הרעיון שמישהו יכול להסיע רכב מפרקי בצורה בטוחה בלי שיש לו ניסיון עם משאיות קטנות יותר כ”מגוחך”. והם גם מסבירים: שדה הראייה שנחסם עם רכב מפרקי גדול לאין שיעור מאשר זה שנחסם עם משאית קטנה יחסית. מצד שני, אנשי התעשייה טוענים שהצד הזה אפילו לא קרוב להיות מספיק כדי להתגבר על המחסור.

משאיות
פתרון בטוח? צילום: ריי פורסטר

עד שהשפעת התכנית הזו תורגש – בתקווה שיותר בהפסקת המחסור ופחות בתאונות דרכים – משרד החינוך נרתם למאמץ. הוא מתכנן להכשיר 3,000 נהגים בקורסים אינטנסיביים שיאפשרו להם לקלוט את החומר במהירות. עוד אלף יוכשרו באמצעות קורסים מקומיים שימומנו מכספי המשרד. למאמץ הזה יירתם משרד ההגנה שיתרום בוחני נהיגה.

תגבור מבחוץ

אם כבר מדברים על משרד ההגנה, גרנט שאפס גם הציע שהצבא יתרום קצת נהגים. האמת – בהתחשב בעובדה שהצבא כבר מסייע למערך האמבולנסים בסקוטלנד אחרי שאדם מת כי המתין 40 שעות שיפנו אותו לבית חולים – זה לא רעיון כל-כך מופרך. הצבא עובד עם מערך לוגיסטיקה משלו, כך שיש לו את האפשרות לסייע קצת. אמת, זה עשוי קצת להקשות על הצבא עצמו להעביר ציוד, אבל בהתחשב בכך שבריטניה לא חיה על חרבה, היא כנראה יכולה להרשות את זה לעצמה לכמה חודשים. השאלה, היא כמובן, כמה נהגים הצבא יוכל לספק. בנוסף, הממשלה רוצה לנסות לדרבן נהגים שכבר פרשו לחזור לעבוד. בהצלחה עם זה.

לטווח הארוך

כל אלו פתרונות לטווח הקצר. פתרונות שאמורים לפתור את מצוקת כוח האדם הזו עכשיו, כדי שחג המולד לא ייחרב. בטווח הארוך, כפי שמסבירים ותיקים בענף, יהיה צורך פשוט להציע תנאי עבודה טובים יותר (או לחלופין, להביא כוח עבודה זר וזול במספרים הרבה יותר גדולים ממה שהיה בעבר). לפי עדות של אחד הנהגים, למרות המחסור המדובר עדיין לא העלו את המשכורת שלו. בנוסף, גם אופי העבודה שוחק למדי, ויהיה צורך לסייע בשיפורו כדי למשוך נהגים חדשים. כרגע הגיל הממוצע של נהגי המשאיות בבריטניה עומד על 55, מה שאומר שמעט מאוד צעירים מגיעים למקצוע הזה. בכל מקרה, נראה שהשבועות והחודשים הקרובים יהיו מאתגרים עבור הממשלה, כדי לא להפוך את המשבר הזה לקטסטרופה של ממש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *