בשבועות האחרונים העיתונות הבריטית מלאה בדיווחים על מדפים ריקים בסופרמרקטים. במקדונלד’ס הפסיקו למכור מילקשייק, כי אין. הסיבה: חוסר של לא פחות מ-100 אלף נהגי משאיות. כבר ישנן אזהרות שאם החוסרים לא ימולאו בקרוב, חג המולד ייהרס גם השנה. ומה גורם לזה? הברקזיט והקורונה מהווים רק חלק מהעניין. התשובה היותר פשוטה היא שהמקצוע פשוט לא משתלם מספיק כדי למשוך אליו נהגים חדשים, והעסק אט-אט גווע. רשתות השיווק בינתיים מציעות בונוסים נאים לנהגים שיתמידו בעבודה, ובאיגודי העובדים מנסים לנצל את ההזדמנות לרפורמות ארוכות טווח. כעת השאלה היא האם זה יספיק והאם זה יקרה בזמן | צילום: Philafrenzy, ויקיפדיה (מפאת זכויות יוצרים, התמונות בפוסט של מדפים ריקים הן מבהלת הקניות של תחילת 2020)
עוד נגיע למאמצים של בריטניה לפנות את כל מי שצריך מאפגניסטן לנוכח נפילתה לידי הטליבאן, במיוחד בצל הפיגוע של דאע”ש מאתמול (ה’), אבל היום נתעסק במה שקורה דווקא בתוך בריטניה. בתקופה האחרונה מדפים ריקים בסופרמרקטים ומנות חסרות ברשתות כמו מקדונלד’ס הם תמונות דיי שכיחות בממלכה. הסיבה לכך היא פגיעה בשרשראות האספקה, בפרט בתחום התובלה. או אם לדייק, במשאיות. האצבע המאשימה מופנית אל הברקזיט, אבל כנראה שהעסק קצת יותר מורכב.
מה בדיוק קורה?
כבר כמה שבועות שהעיתונים המקומיים מדווחים על מחסור במוצרים מסוימים בסופרמרקטים באזור התפוצה שלהם. זה קרה במנצ’סטר, ברמינגהם, דרבישייר, סולסברי ועוד ערים ברחבי אנגליה. כמו כן, גם בוויילס ובסקוטלנד דיווחו על מדפים ריקים. הדבר נראה לעין בכל רשתות הסופרמרקטים הגדולות: סיינסבורי, טסקו, מרקס אנד ספנסר ועוד. המחסור נראה במגוון של מוצרים: החל בשתייה וחטיפים וכלה במחלקת הקפואים. הדבר כבר הביא את הרשתות לדחוק בקונים שלא לקנות בכמויות כדי לא להחמיר את המצב עוד יותר. חלק מהרשתות גם נתפסו מנסות ליצור אשליה של מדפים מלאים באמצעות טריקים זולים (למשל, למלא את השורה הראשונה של הבקבוקים במדף, בתקווה שלא תשימו לב שמאחוריהם אין דבר).
וזה לא רק בסופרמרקטים. אם במקרה אתם נמצאים בממלכה וחשקה נפשכם במקדונלד’ס – בחירה קולינרית שקשה לי לקבל, אבל בהתחשב בזה שאתם מוקפים באוכל אנגלי אפשר להבין – אז לא כדאי לבנות על המילקשייק. כי אין. גם סתם שתייה קלה בבקבוקים אין. בקיצור, תעשו לעצמכם טובה ותמצאו משהו יותר טעים לאכול. ברשת הבטיחו שהם עושים את מרב המאמצים כדי לחדש את האספקה, אבל כפי שאתם יכולים לנחש, הבעיה היא כנראה לא ברשת עצמה (בניגוד לאוכל. זה לגמרי עליה), והדבר קרה גם ברשתות נוספות.
מי ינהג במשאיות?
יש הסכמה דיי רחבה מה הבעיה – אין מספיק נהגי משאיות שישנעו את המוצרים ואת חומרי הגלם למקומות בהם הם נדרשים. לפי חלק מההערכות, מדובר בחוסר של לא פחות מ-100 אלף נהגים. הדבר כבר כעת גורם לביטולם של בין 30 ל-40 אחוזים מהמשלוחים לרשתות המזון מדיי יום. ההערכה היא שאם הדבר לא יטופל בקרוב, הדבר יפגע קשות באספקה של חג המולד ויש גם שימוש ברטוריקה “לבטל את חג המולד”. וזה, רק להזכיר, מגיע אחרי שחג המולד האחרון כבר בוטל ברגע האחרון ממש.
אז יש הסכמה מה הבעיה. אבל מה גורם לה?
האשם המידי: ברקזיט
הרבה האשימו את הברקזיט. זה לא נטול היגיון: הרבה מנהגי המשאיות, כמו עובדים אחרים בתחומים פחות נחשקים, הגיעו ממזרח אירופה באמצעות הקלות והנגישות שאפשרה החברות הבריטית באיחוד האירופי. ההחלטה לצאת מהאיחוד האירופי והפארסה הפוליטית שהתקיימה סביב ההגעה להסכם היציאה, יחד עם תקלות במערך שהיה אמור לאפשר לאזרחי האיחוד להגיש בקשה לתושבות בריטית, הביאו לכך שהרבה מאוד מתושבי מזרח אירופה פשוט חזרו הביתה. על רקע זה, החלטת הממשלה מתחילת השבוע לדחות את קריאת נציגי התעשייה והאיגודים להביא נהגים מהאיחוד כדי שימלאו את הלקונה נראית מטורפת. הציוצים בטוויטר עקצו את בוריס ג’ונסון אישית על מה שהבטחות הברקזיט שלו הביאו.
Today’s @thetimes cartoon https://t.co/34BvsgKZuY pic.twitter.com/2LEPfkeUNR
— Morten Morland (@mortenmorland) August 27, 2021
יש רק בעיה אחת בהסבר הזה: הוא מכסה קצת יותר מעשירית מהבעיה. זהו. לפי המשרד לסטטיסטיקה לאומית (הלמ”ס הבריטית), כ-14 אלף נהגים מהאיחוד האירופי נטשו בחזרה לאירופה בעקבות הברקזיט. שלא תטעו: זה הרבה מאוד. אבל אנחנו מדברים פה על חוסר של כ-100 אלף. כלומר, הברקזיט מסביר כ-14% מהבעיה. ובמילים אחרות: אם רק הנהגים שברחו בגלל היציאה מהאיחוד האירופי היו חסרים, המחסור ברשתות השיווק וברשתות המזון המהיר היו הרבה יותר נקודתיים.
הקורונה ידה בכל
כמובן, ישנה גם הקורונה. זוכרים את “מגיפת הבידודים”, או הפינגדמיה? בגלל שחובת הבידוד חלה גם על מחוסנים למשך תקופה ארוכה, תוך כדי הסרת המגבלות, יותר מחצי מיליון איש נכנסו לבידוד מדיי שבוע. מתוכם, הרבה היו נהגי משאיות. אבל מאז כבר הוסרה חובת הבידוד למחוסנים, וגם הממשלה יצאה בכל מיני תכניות מיוחדות שיאפשרו לעובדים חיוניים להמשיך בעבודתם. אבל גם בלי הבידודים, הקורונה יצרה לא מעט בעיות במגזר נהגי המשאיות: כ-30 אלף נהגים לא נבחנו בשל הפנדמיה. אבל יחד עם הברקזיט, זה מסביר רק 44 אלף נהגים חסרים. עדיין יש 56 אלף נהגים שחסרונם מקורו במשהו אחר, כלומר רוב הבעיה לא נובעת משני הדברים הלכאורה מובנים מאליו הללו.
Show me the money
הערכה פופולרית היא שפשוט לא משתלם מספיק לעבוד בתור נהגים. המחיר של הכשרה לנהיגה במשאית יכול להגיע ל-1,400 ליש”ט (היום קצת יותר מ-6,000 ש”ח, ואנחנו נמצאים בתקופה בה הליש”ט בירידה לעומת השקל), העבודה עצמה לא פשוטה וכנראה שלא משלמים מספיק. זה לא מביא להתפטרויות המוניות, אבל אוכלוסיית הנהגים בבריטניה מזדקנת, ומתקשה להביא נהגים חדשים לתחום.
ערוץ 4 מצא שבמהלך העשור האחרון שכרם של הנהגים עלה הרבה פחות משל תפקידים אחרים בשרשרת האספקה, שדורשים הרבה פחות. מהבחינה הזו, מנוסתם של נהגים מהאיחוד האירופי חזרה לארצות מוצאם לא יצרה בעיה. הם מראש הגיעו כדי לכסות על בעיה שהייתה שם עוד קודם לכן. בנוסף, פרצה בחוק אפשרה לנהגי אוטובוס להירשם כחברות בע”מ, מה שאפשר להם לשלם פחות מסים על ההכנסה שלהם (תוך ויתור על זכויות העובדים שלהם). הממשלה לאחרונה סגרה את הפרצה, מה שגרם לחלק מהנהגים לנטוש.
באיגוד העובדים Unite, השני בגודלו בבריטניה, טוענים שגם למיקור חוץ יש חלק בכך. לדברי האיגוד, תרבות העסקת נהגי המשאיות הביאה לכך שהשכר התקדם לאט יותר ממה שהיה ראוי, וקוראים להעלותו. באיגוד גם מקווים לראות רפורמות כמו בהולנד, שם הושגו הסכמי שכר עם הסקטור כולו בכל רחבי המדינה. בפייננשל טיימס מפנים את האצבע המאשימה לשוק עבודה עם רגולציות גרועות שיצר את הבעיות, אותן הברקזיט רק חשף.
ומה עושים בינתיים?
הממשלה כרגע עובדת לאט, ורשתות השיווק מנסות למלא את הוואקום. בטסקו ובחברות אחרות הציעו בונוס של אלף ליש”ט לנהגים שיתמידו בעבודה במשך חצי שנה רצופה. באגודת מובילי הדרכים ביקרו את המהלך, בטענה שהוא רק יזיז נהגים ממקום למקום ולא ייצור נהגים חדשים. לדברי האגודה הכסף צריך להיות מושקע בגיוס של נהגים חדשים, וכדאי למהר עם זה.
לסיכום
בין אם אתם סוציאליסטים או ליברלים, דיי קשה להתעלם מכך שיש בבריטניה מחסור קשה בנהגי משאיות. זו בתורה גורמת למחסור בסופרמרקטים, שלפי ההערכות צפוי להחמיר ככל שיעבור הזמן. מטבע הדברים, בריטים שיכולים להרשות לעצמם לקנות אוכל לא יגוועו ברעב, אבל יהיו מוצרי מזון מסוימים שיהיו פחות מובנים מאליהם, בין אם בגלל שלא יהיו או בגלל שיתייקרו באופן דרסטי. כעת נשאלת השאלה מה הפתרון. פתרונות לטווח הארוך יש בשפע, אבל נשאלת השאלה מאיפה יגיעו עכשיו 100 אלף נהגים חדשים. איך שלא יהיה, כנראה שבקרוב נראה את הממשלה מתערבת, ולו כי בוריס ג’ונסון לא ירצה להיזכר כראש הממשלה שבתקופתו המדפים במכולות היו ריקים.