חדשות בקטנה: כמה עדכוני קורונה. קיר סטארמר דורש מהממשלה להציג אסטרטגיית יציאה עד חזרת הפרלמנט לפעילות. רישי סונאק מזהיר מפני התכווצות כלכלית משמעותית. פריטי פאטל מתמודדת על מתקפה לאחר שסירבה להתנצל על חוסר בציוד הגנה אישי לצוותים הרפואיים. באיחוד האירופי מתוסכלים מכך שהממשלה לא מתכוונת להאריך את תקופת המעבר של הברקזיט. ויו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל מבשר שהפרלמנט בקרוב יהיה מוכן לפעול באמצעות שיחות וידאו | צילום: דייב סוזה

לאחרונה הבלוג כלל בעיקר עדכונים על הפוליטיקה הרגילה בצל הקורונה, אבל יש כמה עדכוני קורונה של ממש מהימים האחרונים שכדאי לרכז.

אסטרטגיית יציאה

אוהבים אסטרטגיות יציאה? אתם לא לבד. כולם רוצים לדעת מתי הם יוכלו לצאת מהבית ולפגוש אנשים שלא גרים איתם באותו הבית. יש גם כאלו שזה מאוד דחוף להם: ראש האופוזיציה החדש קיר סטארמר דרש היום (ד’) שהממשלה תפרסם את אסטרטגיית היציאה שלה עד השבוע הבא. במכתב לדומיניק ראב – שעדיין ממלא את מקומו של בוריס ג’ונסון בזמן שהאחרון מחלים מה-COVID-19 בו חלה (כבר מחוץ לבית החולים) – סטארמר הסביר שהוא לא מסכים עם עמדת הממשלה לפיה זה לא הזמן לדבר על זה. לפי סטארמר, למרות שמפלגתו צפויה לתמוך בהחלטה להמשיך את הסגר שאמורה להתקבל מחר (ה’), הוא מאמין שיש צורך ליידע את הציבור מתי דברים צריכים להשתנות, על-סמך מה תתקבל ההחלטה להקל את הסגר וכדומה. לוח הזמנים שנקבע במכתב נובע מכך שבשבוע הבא הפרלמנט יחזור לפעילות, וסטארמר מעוניין לתת לפרלמנט הזדמנות לדון באסטרטגיית היציאה בהקדם.

בממשלה לא רוצים למהר עם אסטרטגיית יציאה. החשש הוא שדיבור על אסטרטגיית יציאה לפני שהעקומה שוטחה והשיא עבר, יביא רק לבלבול של האזרחים שמתבקשים להתנהל בהתאם להנחיות. סטארמר מאמין שמערכת הלחצים שהדבר מפעיל על האזרחים, בעיקר החלשים שבהם ואלו שגם כך בריאותם הנפשית אינה בשיא, מחייבת מהממשלה לפחות להגיד מה יהיו התנאים בהם יהיה אפשר לדבר על הקלת הסגר.

כעת הכדור בידי הממשלה. נראה איך היא תגיב.

השלכות כלכליות

סביר להניח שכשרישי סונאק קיבל לידיו את תפקיד שר האוצר בעקבות התפטרותו של סאג’יד ג’אוויד, הוא קיווה למשהו קצת אחר. נגיד, שלא יהיה משבר בריאותי גלובלי שיגרור אחריו משבר כלכלי גלובלי. אבל הנה אנחנו. אתמול (ג’) הוא נאלץ לשתף את הציבור שהתחזיות של המשרד לאחריות תקציבית (OBR) חוזות שהתמ”ג ברבעון השני של 2020 ייפול ב-35% לעומת הרבעון הראשון. זה המון. החדשות הטובות הן שהתחזיות גם צופות שההשלכות הכלכליות של המשבר הזה על הצמיחה יהיו זמניות. ספק שיש מישהו שמקווים לכך יותר מבוריס ג’ונסון ואנשיו: הרטוריקה שלו דיברה רבות על הגדלת ההוצאה הציבורית על השירותים הציבוריים, ובכך למעשה לסיים עשור של מדיניות צנע. כעת אין ספק שהממשלה מוציאה הרבה מאוד כסף, אבל זה כדי להשאיר אנשים עם ראש מעל המים, וכנראה שבהמשך יהיה צורך שוב לקצץ.

רישי סונאק
זמנים קשים לפנינו. רישי סונאק (צילום: משרד האוצר הבריטי)

קצת יותר בהרחבה, התחזיות של ה-OBR אכן עגומות לרבעון הנוכחי, אבל חוזות שאם יהיה ניתן להקל את הסגר בקרוב, תהיה התאוששות חזקה במהלך הרבעון השלישי. זה מאוד אופטימי ביחס לתחזית של קרן המטבע הבינלאומית, שחוזה צניחה של כ-6.5% ב-2020 כולה. זו ההתכווצות הכלכלית הגדולה ביותר שבריטניה חוותה מאז 1921. אם התחזית הזו תתברר כנכונה, ייתכן שג’ונסון ימצא את עצמו חוזר על המדיניות של דייוויד קמרון כנגד רצונו.

סאגת ה-PPE

הכירו את המונח PPE, קיצור ל-personal protective equipment, ציוד הגנה אישי. בימים האחרונים המונח הזה רדף את שרת הפנים פריטי פאטל. הדבר התחיל בשבת (11.4), במסיבת העיתונאים היומית של הממשלה בנושא הקורונה, אותה הנחתה באותו יום פאטל. בעקבות מוות של 19 עובדי NHS עד לאותו יום בשל הידבקות בקורונה, פאטל נשאלה אם בכוונתה להתנצל על החוסר בציוד הגנה אישי עבור אותם עובדי NHS, שמקושר למותם. פאטל ענתה: “אני מצטערת אם אנשים מרגישים שהיו כשלים” בתחום אספקת ה-PPE. היא הסבירה שמדובר בפנדמיה חסרת תקדים, ושחוסר בציוד הוא הגיוני במצב כזה. אני נוטה להסכים איתה, אבל לא ההסבר הוא זה שעשה את הכותרות, אלא סירובה להתנצל. בהתאם, הופנה אליה לא מעט זעם ציבורי. את מיטב הסאטירה בנושא ניתן לראות כאן. יום לאחר מסיבת העיתונאים הזו, נעשה ניסיון ללחוץ על שר העסקים והאנרגיה אלוק שארמה להתנצל במקומה. גם הוא סירב.

פריטי פאטל
צריכה להתנצל? פריטי פאטל (צילום: המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי)

בין אם יש מקום להתנצלות ובין אם לא, המחסור בציוד לצוותי הרפואה, בעיקר באנגליה, הוא דיי קריטי. כמה קריטי? ה-BBC חשף מסמכים ממשלתיים לגבי התמודדות עם העניין הזה, והמצב לא מעודד. בין התכניות: שימוש במשקפי מגן מענף הבניין, שימוש בחלוקי מעבדה הניתנים לשטיפה, ולסיום גם שימוש חוזר במסכות במקרה שלא תהיה בררה. אין ספק שהמצב קשה למדי.

קצת ברקזיט

נכון שהתגעגעתם? אז בואו נתעדכן קצת בברקזיט בימי קורונה. המגיפה גורמת לעיכובים במשא ומתן על הסכם הסחר החדש בין האיחוד האירופי לבין בריטניה. הדבר הביא לכך שבמצב הנוכחי רוב מוחלט של הציבור תומך בהארכת תקופת המעבר בה בריטניה נמצאת כעת, ושאמורה להסתיים בסוף 2020. וכשאני אומר “רוב מוחלט” אני מתכוון שזה המצב גם כשכוללים בפנים את אלו שענו שהם לא יודעים. אבל בממשלה מתעקשים על הדדליין הנוכחי, ורישי סונאק ניסה להסביר שהמו”מ נמשך כרגיל, למרות שזה לא בדיוק המצב.

באיחוד דיי עצבניים על העניין הזה. כפי שהציג זאת אחד הבכירים באיחוד: “בואו נהיה כנים, ההנהגה עסוקה עכשיו במשהו אחר. אם הבית שלך עולה בלהבות, זו העדיפות הראשונה והיחידה שלך”. או, אם לשים את זה במילים קצת פחות יפות: “בריטניה, באמאש’ך? את עדיין בסיפור הזה? לא עדכנו אותך שדברים השתנו?”. כי ככה היא נתפשת בעיניי רבים כרגע. לממשלה יש עד ה-30 ביוני לבקש הארכה, אחרת היא לוקחת על עצמה הימור מסוכן למדי. בחודשיים וחצי הרבה יכול להשתנות, אבל בוריס ג’ונסון הוכיח עקשנות בעניין הזה, כך שלא הייתי מהמר על ההחלטה הסופית שתתקבל בעניין הזה.

קורונה האיחוד האירופי
לאיחוד יש דאגות משלו

פרלמנט דיגיטלי

ונסיים בחדשה אחת טובה: יו”ר בית הנבחרים לינדזי הויל הודיע לחברי הפרלמנט שההכנות לפרלמנט שיפעל מרחוק מתקדמות יפה לקראת חזרת הפרלמנט לפעילות בשבוע הבא. כמובן, עדיין צפויות קצת מהמורות בתחילת הדרך, שכן מדובר במשהו ראשוני וניסיוני, אבל בכל זאת הדברים אמורים להתחיל לעבוד ביום שלישי הקרוב. התקווה היא שאחרי הניסויים הראשונים, יהיה אפשר להרחיב את הממשק גם לדיונים רחבים ולחקיקה. כמו הדיונים הרגילים בבית הנבחרים, גם הדיונים מרחוק אמורים להיות משודרים לציבור הרחב.

לינדזי הויל
הביא חדשות טובות. לינדזי הויל (צילום: ריצ’רד טאונשנד)

כפי שהסברתי את דעתי כאן יותר מפעם אחת, מדובר בעניין חשוב. כאשר האזרחים מתבקשים לוותר על כמה מחירויותיהם המרכזיות ביותר, אמון הציבור במערכת הוא חשוב ביותר. אם יהיה ולו חשד שהממשלה מנצלת את מצב החירום כדי לקחת לעצמה עוד כוח כדרך קבע, אנשים עלולים להתרעם ולהפר את ההנחיות. זוכרים את המחאות נגד יולי אדלשטיין בישראל? לכן, חשוב לתת לפרלמנט לתפקד ככל הניתן ולפקח על הממשלה. לכן, החדשות של היו”ר הויל הן בהחלט חדשות טובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.