ברקזיט בימי קורונה: המחלה משתוללת ברחבי הגלובוס, אבל היציאה מהאיחוד האירופי נמשכת כרגיל. כלומר, בערך. בריטניה והאיחוד נאלצו להודיע על ביטול הפגישות כדי להמשיך את המו”מ, ומתכוננים לעבור ל”פתרונות אלטרנטיביים”. בינתיים, בוריס ג’ונסון מסרב בתוקף לבקש איזושהי הארכה של תקופת המעבר, למרות המצב החדש שנוצר. בינתיים, עוזר מחקר ב-LSE העלה נקודה נוספת לגבי הברקזיט: אם לא יהיה הסכם סחר, בריטניה עלולה להתקשות להשיג חיסונים. או במילים אחרות: ג’ונסון לוקח הימור רציני, שאם הוא לא ישתלם הוא עלול להיות הרה אסון
פנדמיית הקורונה דחקה לשוליים נושא שעד לא כל-כך מזמן שלט לחלוטין בכותרות בבריטניה: ברקזיט. להזכירכם, בריטניה הפסיקה להיות חברה באיחוד האירופי ב-31 בינואר, נכנסה לתקופת מעבר, וכעת יש לה עד ה-31 בדצמבר להגיע להסכם סחר בערך עם כולם, בדגש על האיחוד האירופי. אם לא תצליח, תאבד לא רק את הסחר שלה עם האיחוד עצמו, אלא גם עם כל מדינה שהיה לה הסכם סחר עם האיחוד, ממנו בריטניה נהנתה בימי החברות שלה. אז אמנם קל לשכוח את זה כשכולנו עסוקים בלדאוג שיהיה לנו מספיק נייר טואלט בבית, אבל כל הסידור הזה עדיין בתוקף. לכן, את הפוסט הזה אבקש להקדיש לאופן בו הקורונה משפיעה על המשא ומתן.
אין הארכות
כשה-COVID-19 הייתה בעיה רק של הסינים וכולנו יכולנו להתעסק בברקזיט ובמרוץ להחליף את ג’רמי קורבין, בוריס ג’ונסון אמר שאין לו שום כוונה לבקש הארכה של תקופת המעבר. ב-31 בדצמבר יוצאים מהאיחוד, עם הסכם או בלי הסכם. היה אפשר לצפות שבזמנים כאלו לאף אחד גם ככה לא באמת יהיה חשק לקיים משא ומתן (קיומו אף הועמד בספק מוקדם יותר השבוע), ושג’ונסון יודיע שהוא יבקש הארכה עד שהסיוט יהיה מאחורינו.
היה אפשר לצפות, אבל דוברו של בוריס ג’ונסון הודיע אתמול (ו’) שלא תהיה שום הארכה. כן מגיפה עולמית, לא מגיפה עולמית – ב-2021 בריטניה לא תהיה כבולה לחוקי האיחוד האירופי ויהי מה. הוא גם הזכיר שהחוק לא מאפשר לבקש הארכה. זה נכון טכנית, אבל בואו: למפלגה השמרנית יש רוב עצום, ואם ג’ונסון יחליט הוא יוכל לשנות את החוק ולבקש את ההארכה. הדובר הוסיף שאין שום סיבה שהמשא ומתן לא יתקיים כרגיל. ובכן, אני יכול לחשוב על אחת או שתיים.
וברצינות: גם ככה מדיניות הקורונה הבריטית זוכה לביקורת רבה. המדיניות הזו הרבה יותר מקלה מאשר ברוב המדינות אליהן הגיעה המחלה. הרציונל מאחורי המדיניות הזו הוא שיש חשיבות לתזמון השימוש באמצעי הסגר השונים, כדי לא לשחוק את יכולת הציבור לעמוד בהם. יכול להיות שזה יעבוד, אבל אף אחד לא באמת יודע ומדובר בהימור רציני. אם הוא ייכשל, המכה תהיה כואבת, ותגרום למשבר כלכלי לא פשוט. להמר בתוך כל זה על הסכמי הסחר של המדינה זה לא רק לעשות אול אין על כל הז’יטונים, זה כבר להמר גם על התחתונים. אולי ג’ונסון ייצא מהעניין הזה עם שלל רב – אבל האם הבריטים באמת רוצים לקחת את הסיכון הזה?
התקדמות במו”מ
בינתיים, בריטניה והאיחוד האירופי הודיעו במהלך הלילה (ו’-ש’) שהשיחות פנים-אל-פנים מבוטלות, ושיחשבו על “דרכים אלטרנטיביות” לקיים את המו”מ. בין האלטרנטיבות נשקלות גם שיחות וידאו. חוץ משיחות טלפון ויוני דואר, אני מתקשה לחשוב על אלטרנטיבות נוספות לעניין הזה. מצד שני, אני עוסק בפוליטיקה והיסטוריה, לא בפתרונות תקשורת.
בכל מקרה, זה כמובן לא אומר שהצדדים לא באים מוכנים למו”מ הזה. אתמול (ו’) ה-BBC פרסם את עיקרי המסמך של האיחוד האירופי שממצה את נקודת הפתיחה שלו למו”מ. לפי ה-BBC, כרגע המסמך נשלח רק למדינות החברות באיחוד, וטרם לבריטניה. מבלי לזלזל בהשלכות של הברקזיט, ספק בלבי שיש איזושהי מדינה באיחוד שלא דחקה את המסמך הזה לתחתית הערימה עקב המצב.
ומה במסמך? ובכן, לפי ה-BBC ההצעה הולכת לכיוון אותו רוצה האיחוד. הכיוון הזה הוא עבודה תחת עקרונות דומים בעניינים כמו עבודה, רגולציות, סחורות וכדומה. לשם כך מדובר בגדול בהיצמדות של בריטניה לכללים של האיחוד בתחומים מסוימים, הקמת מועצה משותפת שתכלול 16 ועדות משנה, מתן גישה למים הטריטוריאליים של בריטניה עבור ספינות ממדינות האיחוד ועוד. בריטניה צפויה להחזיר לאיחוד את המסמכים האלו, לבקש לגרוס אותם יפה יפה ולשמור אותם כקונפטי לחגיגות הניצחון על הקורונה. הדבר האחרון שבוריס ג’ונסון מוכן לו הוא כבילה לכללים של האיחוד האירופי – בשביל זה בריטניה הייתה יכולה להישאר בו.
השלכות רפואיות
כפי שאתם מבינים, מצד אחד אין כוונה לבקש להאריך את תקופת המעבר. מצד שני, לא נראה שהולכת להיות התקדמות בקרוב במו”מ. כידוע, הזמן בו ייקח לפתח את החיסונים הדרושים ולשווק אותם עומד על בין שנה לשנה וחצי. בשלב הזה בריטניה כבר אמורה להיות מחוץ לאיחוד. פירוש הדבר הוא שאם לא יהיה הסכם סחר שיכלול גם התייחסות לנושא הזה, בריטניה עלולה למצוא את עצמה עם בעיה באספקת חיסונים. הסיבה, לפי עוזר מחקר בתחום מדיניות בריאות ב-LSE, היא שהחברות שייצרו את החיסונים ייתנו עדיפות לאיחוד האירופי, שמהווה שוק קצת יותר גדול.
עכשיו, כדאי לקחת את התחזית הזו עם הסייגים הנחוצים, כמו זה שמדובר בעוזר מחקר ולא בחוקר פרטי. אבל אם החיסון ייובא ממדינות אחרות אז בהחלט צפויים קשיים. לא פלא שבריטים קוראים לממשלת בריטניה להתרכז ביצירת חיסון מקומי. לא שיש בקריאה הזו צורך, בהתחשב בכך שלפי התכנית הממשלתית את הניסיונות לבלימת המחלה מלווה גם מחקר. אבל אם החיסון יימצא קודם בישראל או בדרום קוריאה, זה יהיה בגדר חלמאות לשמה שבריטניה תמשיך לנסות לפתח חיסונים משלה רק בגלל מתחים מול האיחוד האירופי.
לסיכום
מהצד, נראה שבוריס ג’ונסון נוהג לעבר צוק במהירות עצומה, כשיש שתי אפשרויות: הראשונה, המכונית תצליח לנחות, קצת חבולה אבל נוסעת, בצד השני של התהום. השנייה היא שהמכונית תיפול לתוך התהום ותתרסק. פגיעה רצינית בכלכלה ובעיה בגישה לחיסונים בהמשך, אלו ההשלכות האפשריות של מדיניות הברקזיט הנוכחית של ממשלת בריטניה, שלא נראה שעוברת ולו התאמה קטנה למצב הנוכחי. הרצון של הברקזיטרים לא לתת לאיחוד האירופי לנצל את המשבר כדי לכבול את בריטניה לחוקיו הוא לא רק מובן אלא גם נכון. אבל, ההתעקשות שאם מו”מ לא ינוהל כרגע בריטניה תצא במועד בכל מקרה הוא הימור רציני. לכל הפחות צריך להודות בכך.
ייתכן שכשהדברים יתבהרו בהמשך אז קשת האפשרויות תהיה פחות בינארית. אבל בינתיים, נראה שבוריס ג’ונסון הולך להיות או גיבור לאומי או מי שהמיט על בריטניה אסון שלא נראה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה. אם האפשרות השנייה תתממש, ג’ונסון יוכל לנשק את הקריירה הפוליטית שלו לשלום. נראה לי שגם המתנגדים הגדולים ביותר של ג’ונסון יעדיפו לא לשלם את המחיר הכבד שכרוך בבעיטתו המהירה החוצה.