כשהפקידות מפילה פצצה: המזכיר הקבוע במשרד הפנים, פיליפ רוטנם, הודיע בשבת על התפטרותו באופן פומבי, תוך שהטיח האשמות קשות בשרת הפנים פריטי פאטל. פאטל כבר תקופה ארוכה נמצאת ביחסים מתוחים עם הפקידות במשרד הפנים, וזה היה השיא של הסכסוך הזה. באופוזיציה כבר חוגגים על העניין, ויש אפילו מי שקוראים לפיטוריה של פאטל מהממשלה. אבל מה שבאמת מתחבא מאחורי הסיפור הזה הוא ההזדמנות של בוריס ג’ונסון ויועצו דומיניק קאמינגס להעביר רפורמה בשירות הציבורי שתיתן לפוליטיקאים – ובעיקר לזה שיושב בדאונינג 10 – הרבה יותר כוח | צילום: מהודעת הווידאו של פיליפ רוטנם
עם כל הכבוד לקורונה, שממשיכה להתפשט, ולבחירות בישראל – הפוליטיקה הבריטית עסוקה בדבר נוסף. בשבת (29.2) הפקיד הבכיר במשרד הפנים, פיליפ רוטנם, הודיע על התפטרותו מהמשרד במחאה על התנהגותה של שרת הפנים פריטי פאטל. בנוסף, בכוונתו של רוטנם לתבוע את הממשלה. אז מה לעזאזל קורה כאן?
קצת על התפקיד
פיליפ רוטנם היה ה-permanent secretary של משרד הפנים. אין לזה תרגום עברי של ממש. גוגל מציע “ראש לשכה”, אבל זה לא יהיה מדויק. לצורך העניין, נקרא לתפקיד “מזכיר קבוע”. הדוגמה המפורסמת ביותר בעולם למחזיק בתפקיד הוא – איך לא? – סר המפרי אפלבי מ”כן, אדוני השר”. המזכירים הקבועים הם הפקידים הבכירים ביותר במשרדי הממשלה השונים, והם מחזיקים באחריות כפולה. מצד אחד, עליהם לייעץ לשר כך שיבצע את תפקידו באופן הטוב ביותר. מצד שני, הם חייבים דין וחשבון לפרלמנט, כדי לוודא שהמשרד משתמש כשורה בתקציב שהוקצה לו.
דבר נוסף שחשוב לענייננו: אם בארצות הברית הפקידים מתחלפים עם בואם של נשיא חדש ומזכיריו החדשים, בבריטניה המזכירים הקבועים לא מתחלפים יחד עם השרים. הם נמצאים בתפקידם מספר שנים, ויכולים לעבור תחת יותר משר אחד. מן הסתם, הגדרת תפקיד שכזו עלולה ליצור מתחים בין השרים לבין מזכיריהם הקבועים.
ומה עשה פיליפ רוטנם?
תודה ששאלתם. אז כאמור, שלשום (ש’) רוטנם התפטר מתפקידו כמזכיר הקבוע של משרד הפנים. בהצהרתו לתקשורת, הוא הסביר שהוא סבל מקמפיין מתוזמר נגדו, בו נטען שרוטנם הנחה את התקשורת נגד השרה הממונה פריטי פאטל. לדבריו, פאטל הכחישה מעורבות בקמפיין לכאורה הזה, אך הוא לא יכול להאמין לה. לכן, הוא מאמין שיש לו בסיס לפעולה משפטית נגד משרד הפנים ושבכוונתו להוציאה אל הפועל. כמו כן, הוא טען שפאטל התנהגה בצורה בריונית כלפי פקידי משרד הפנים, תוך שימוש בעלבונות. בגלל כל אלו, החליט לסיים קריירה של 33 שנה בשירות הציבורי.
זה לא שהיחסים המתוחים בין פיליפ רוטנם ופריטי פאטל הם משהו חדש. הדיילי מייל פרסם בשבוע שעבר שפאטל דרשה מרוטנם לפטר פקיד בכיר לקראת חג המולד, ורוטנם סירב. וזה ממש לא הדיווח הראשון. לפי דיווחים, לפאטל יש יחסים מתוחים מאוד עם פקידי משרד הפנים, ועם רוטנם במיוחד. אבל אז רוטנם עוד נשאר מאופק יחסית, ובהזדמנות מסוימת אף החמיא לה בפומבי, וכעת נראה שנמאס לו. וזה עוד לפני שנכנסים לכך שפאטל הגיעה בשבוע שעבר גם לתאקל עם שירות הבין MI5, לאחר שפורסם שקציני השירות הסתירו ממנה מידע.
והמערכת הפוליטית?
אתם יכולים לנחש שבממשלה לא בדיוק התלהבו מהעניין הזה. אמנם, כאמור, היחסים העכורים של פאטל עם אנשי משרדה לא בדיוק חמקו מהתקשורת, אבל דיי ברור שרוטנם הפיל פצצה דיי רצינית. פאטל עדיין לא ממש הגיבה על ההאשמות באופן מובהק, אבל כבר זכתה לגיבוי מראש הממשלה בוריס ג’ונסון. לדברי דאונינג 10, לג’ונסון יש אמון מלא בשריו. שר הבריאות מאט הנקוק אמר לתקשורת שאמנם לפאטל יש אופי “נחוש מאוד”, אבל גם “אדיב”.
באופוזיציה, כמובן, חגגו. קיר סטארמר, המועמד המוביל במרוץ לראשות מפלגת הלייבור, דרש שפאטל תיתן היום (ב’) דין וחשבון לפרלמנט בשל התפטרותו של פיליפ רוטנם. גם המתמודדות האחרות לא פספסו את ההזדמנות: רבקה לונג-ביילי אמרה שהממשלה השמרנית מצויה ב”אי-סדר” וליסה ננדי טענה שמשרד הפנים נמצא ב”כאוס”. וכמובן, מעל הכל: חברי אופוזיציה שונים קראו לראש הממשלה להיפטר מיועצו הבכיר דומיניק קאמינגס. מעבר לכך שנטען כלפי קאמינגס שהוא מי שמושך בחוטים של בוריס ג’ונסון, הכוונות הרציניות ביותר שמיוחסות לו הן רצון לרפורמות מרחיקות לכת בשירות הציבורי של בריטניה. ובאופוזיציה רואים את טביעות האצבע שלו בכל מקום.
ההזדמנות של קאמינגס
פיליפ רוטנם הפיל פצצה, בזה אין ספק. השאלה היא מי יחטוף את רוב הרסיסים. לא קשה לראות איך דומיניק קאמינגס, באמצעות ג’ונסון (בהנחה שהטענות האלו אכן נכונות), ישתמש בתקרית הזו כדי להצדיק רפורמות מרחיקות לכת במערך השירות הציבורי של בריטניה. הנה, העובדה שלפאטל היה מזכיר קבוע שלא היא מינתה רק הביאה לחיכוכים ובסופו של דבר לפיצוץ. מזכיר שמתחלף יחד עם השרה היה מונע חיכוכים מסוג זה, ולכך יש לשאוף. האיזון הנכון, הוא יגיד, הוא שהפוליטיקאים שנושאים באחריותיות (accountability) כלפי הציבור צריכים ליהנות מיותר כוח, והפקידים מסמכויות הרבה יותר נמוכות. על הדרך, כמובן, קאמינגס כבר יסדר עוד כמה רפורמות בתחום, כי הרי לשם מה התכנסנו (מה גם שעם הקורונה, מי ישים לב?)?
כמובן, יהיה קשה לקחת את טיעון האחריותיות כשלרוב האנשים יהיה ברור שדומיניק קאמינגס, אולי האדם עם הכי פחות אחריותיות ציבורית ביחס להשפעה שלו, הוא זה שיעמוד מאחוריו. וברצינות: אפשר בהחלט להתווכח על מאזן הכוחות הקיים, ותמיד אפשר לחשוב מחדש על האיזון בין הדרג הפוליטי לדרג הפקידותי, אבל אני ממליץ בהקשר זה לזכור שני דברים. ראשית, האחריותיות של פוליטיקאים מוגבלת בהרבה ממה שחושבים. זאת, משום שלציבור יש הזדמנות לפטרם רק פעם בכמה שנים, דברים נשכחים, והיכולת להעניש אותם תלויה גם באלטרנטיבה. שנית, קלמנט אטלי, מרגרט ת’אצ’ר וגם אחרים הוכיחו שפוליטיקאים שרוצים להנהיג שינוי עושים זאת. נכון, הפקידות מערימה קשיים, וזה לא ש”כן, אדוני השר” מנותקת מהמציאות, אבל בסוף צריך לקחת את הסאטירה הזו בפרופורציות (מה גם שהיא חבטה במה שמוביל פוליטיקאים לא פחות מבפקידות).
אז אפשר לשנות את המאזן, ואני תמיד בעד לבחון את מאזן הכוחות מדיי פעם, אבל בזהירות. לא מספיק להגיד שהפקידות מנהלת את הכל ושצריך עוד כוח לפוליטיקאים. זו סוגיה קצת יותר מורכבת מכך. מעבר לכך, הטענה העיקרית כלפי פאטל שהופנתה אליה מכיוון רוטנם היא התנהגות בריונית. בבעיות של התעמרות שום שינוי מאזן כוחות לא יעזור.
מלחמת אזרחים?
איך שלא יהיה, בהחלט ייתכן שאנחנו הולכים לקראת “מלחמת אזרחים”, כפי שקראו לזה בערוץ 4, בין הפוליטיקאים לאנשי השירות הציבורי. רוברט קרסלייק, לשעבר ראש השירות הציבורי, אמר שעל פריטי פאטל לשקול את התפטרותה. התקשורת גם הזכירה שבוריס ג’ונסון אמר בעבר שהוא לא יסבול שום סוג של בריונות, אבל נראה שהוא מעלים עין כשפקיד בכיר עושה צעד כה לא שגרתי. לא בטוח שפאטל עשתה את המיוחס לה, אבל היא גם ככה נמצאת בשיט סטורם רציני. לא בטוח כמה זמן עוד ג’ונסון יוכל לסבול את הריקושטים האלו. אם זה יקרה, ולא משנה מה דעתכם על היחסים בין פוליטיקאים לפקידים, המצב יהיה שפקיד – בכיר ככל שיהיה – הפיל שרה שנבחרה על-ידי הציבור. זה רק יחזק את עמדתם של אלו שירצו להחליש את השירות הציבורי אל מול הפוליטיקאים. משם הדרך למעגל איבה בין שני הגורמים קצר מאוד.
וזה לא שבימי ת’רזה מיי וקודמיה לא היה מתח בין הגורמים. מתח בין השרים לפקידים הבכירים הוא דיי שכיח ולעתים אפילו בריא, אבל הכל צריך להיות במידה. בסופו של דבר, אמורים לעבוד יחד כדי לגרום למדינה לתפקד. מתח רב מדי, בו הפקידים ירגישו שהם קודם מגנים על מקומם, לא יביא טוב לאף אחד. כמו כן, כדאי לזכור שחלק מהיועצים במשרד האוצר כבר הוחלפו בפקודת בוריס ג’ונסון (או דומיניק קאמינגס), כדי לאפשר לדאונינג 10 שליטה טובה יותר בתקציב. כלומר, זה לא יהיה סתם שינוי של מאזן הכוחות ומתן כוח נוסף לידי הפוליטיקאים, אלא ספציפית לידיו של ראש הממשלה. כפי שכבר הסברתי, ג’ונסון הוא לא ראש הממשלה הראשון שמרכז אצלו סמכויות, אבל התקרית של פיליפ רוטנם עשויה להיות פתח לכך שהוא יאסוף אצלו כוח שלא היה לאף ראש ממשלה לפניו. בהתחשב במיעוט האיזונים במערכת הבריטית, כדאי לבחון את המהלכים האלו בביקורתיות משהו. גם אם חושבים שצריך להחליש את הפקידות.