כשהרצון לבצע בדיקת עובדות מוציא אותך שקרן: חשבון הטוויטר של מטה התקשורת של המפלגה השמרנית נתן לעצמו שם חדש: factcheckUK, שבחן את אמירותיו של ג’רמי קורבין בדיבייט על ראשות הממשלה. המפלגה, יש לציין, שמרה על שם המשתמש והבהירה בתיאור הפרופיל מטעם מי נעשו הבדיקות. עם זאת, מדובר בחשבון מאומת עם 75,000 עוקבים, כך שהגולשים הלא ערניים פשוט ראו חשבון של גוף בדיקת עובדות עם וי כחול לידו. הדבר הביא לטענות שהמפלגה השמרנית הטעתה את הציבור, וגרר תגובות נזעמות גם מרשת טוויטר ומגופי בדיקת עובדות מקצועיים. השמרנים, מצדם, טענו שהכל היה שקוף ושהם רצו לתת עובדות אל מול הדיסאינפורמציה שקורבין הפיץ לטענתם בדיבייט. בסופו של דבר, בלי קשר לשאלה לאיזו גרסה מאמינים, הדבר מעלה את העניין הפעוט הזה שאולי יש סיבה שגופי בדיקת עובדות אמורים להיות א-מפלגתיים | תמונה: צילומסך
איך מצליחים להסתבך בשקרים אפילו כשמנסים להיכנס לז’אנר של בדיקת עובדות? ובכן, נראה שכל מה שצריך זה להיות בוריס ג’ונסון. המפלגה השמרנית הצליחה לעורר זעם כאשר התחזתה בטוויטר לגוף בדיקת עובדות. לפני שאתחיל בסיקור, עליי לציין שאני עובד כבודק עובדות במשרוקית של גלובס, ולכן נקודת המבט שלי על נושא בדיקת העובדות היא פנימית.
מה קרה?
שלשום (ג’) התקיים דיבייט טלוויזיוני בין המועמדים לראשות הממשלה בוריס ג’ונסון וג’רמי קורבין. במהלך השידור החי, חשבון הטוויטר של מטה התקשורת של המפלגה השמרנית שינה את שמו ל-factcheckUK, ותחת שם זה העלתה טענות לגבי הצהרות של ג’רמי קורבין במהלך הדיבייט. יש לציין שבתיאור הפרופיל נכתב “בדיקת עובדות ללייבור מטעם המפלגה השמרנית”. רבים ראו בכך משום הטעיה: עשרות אלפי עוקבים של המפלגה קיבלו לפיד הטוויטר שלהם גוף בדיקת עובדות חדש. בהתחשב בעובדה שהחשבון קיבל וי כחול כדי לאשר שאכן מדובר בחשבון מטעם המפלגה השמרנית, אצל הגולשים הלא ערניים היה עשוי להיווצר הרושם שמדובר בגוף בדיקת עובדות שאומת על-ידי טוויטר. “בדיקת העובדות” השמרנית צויצה בטוויטר, עם הכותרת “עובדה” לפני כל טענה. אם מפלגה פוליטית משהו, זה בטוח נכון. לא?
תגובות נגד
הדבר עורר לא מעט זעם. בין הראשונים לזעום ניתן למנות את טוויטר בעצמה. הרשת החברתית שחררה הצהרה, בה גינתה את המעשה והזהירה שכל ניסיון להטעות את הציבור באמצעות חזרה על האקט הזה תגרור השלכות. טוב, אפשר להבין אותה: היא ופייסבוק חוטפות על הראש לא מעט על חוסר הרצון ו/או היכולת שלהן למנוע הפצה של פייק ניוז דרכן. גם גוף בדיקת העובדות הבריטי Full Fact גינה את המפלגה השמרנית, וטען שמדובר במעשה “לא ראוי ומטעה”. מגישת הטלוויזיה אמילי מייטליס טענה שהמעשה של המפלגה השמרנית הוא “דיסטופי”. אחרים התייחסו לזה יותר בהומור, כמו השחקן ראלף ליטל, ששינה את שם החשבון שלו ל-Conservative Party Press Orifice, ובתיאור החשבון כתב “לא בודק עובדות. או מטה התקשורת השמרנית”. כדי ליהנות עד הסוף, הוא צייץ שקורבין היה המנצח הברור בדיבייט. בהמשך טוויטר חסמו את ליטל, מה שגרם לו לדרוש שיעשו אותו דבר לחשבון השמרני.
It is inappropriate and misleading for the Conservative press office to rename their twitter account ‘factcheckUK’ during this debate. Please do not mistake it for an independent fact checking service such as @FullFact, @FactCheck or @FactCheckNI
— Full Fact (@FullFact) November 19, 2019
כמובן, הפוליטיקאים לא נשארו על הגדר. חבר הפרלמנט דייוויד לאמי (לייבור) קרא לנציבות הבחירות להתערב. הנציבות הגיבה שאין לה את הסמכות לכך, אבל כן קראה למתמודדים לגלות אחריות כלפי הבוחרים. בארי גרדינר, השר למסחר בינלאומי בממשלת הצללים, השתמש במקרה כדי להראות שלא ניתן לבטוח בבוריס ג’ונסון. לילה מוראן מהמפלגה הליברל-דמוקרטית אמרה שטוויטר הייתה צריכה לחסום את החשבון. מי שבאמת נהנו מזה היו מנהלי חשבון הטוויטר של מטה התקשורת הליברל-דמוקרטי. בתחילה, הם צייצו תמונה בה הם נראים מדווחים על החשבון של המפלגה השמרנית, בתוספת הכיתוב “ואנשים תוהים למה האמון בפוליטיקה נשחק”. מאוחר יותר, הם צייצו תמונה בה הם הראו איך משנים את שם החשבון והתמונה לזה של המפלגה השמרנית, בתוספת הכיתוב “זה יכול להיות כיף?”.
This could be fun? pic.twitter.com/f8iNmD8VFt
— Lib Dem Press Office (@LibDemPress) November 19, 2019
כתב ההגנה
כמובן, השמרנים לא קיבלו עליהם את האשמה לתרגיל בקלות. ג’יימס קלברלי, מנכ”ל המפלגה השמרנית, טען שלא הייתה הטעיה משום ששם המשתמש, @CCHQPress, נשאר על כנו, גם אם שם החשבון שמופיע בתצוגה שונה. לכן, כך קלברלי, היה ברור לכל מה אופיו של החשבון. קלברלי גם הסביר שהסיבה לעשות את זה הייתה לחשוף אי דיוקים בדבריו של קורבין במהלך הדיבייט, כמו שה-NHS הולך להימכר לחברות תרופות אמריקאיות. הבעיה בטיעון של קלברלי לגבי השארת שם המשתמש היא, כמובן, שרבים לא טורחים לקרוא מה שם המשתמש, ומסתפקים בשם החשבון. אז אולי המידע היה חשוף לציבור על הנייר, אבל זה לא אומר שאין לשינוי השם הזה אפקט מטעה. הוא, בכל מקרה, לא מסכים עם הטענה הזו.
גם שר החוץ דומיניק ראב ניסה לדחות את ההאשמות נגד מפלגתו. לדבריו: “אני דופק על דלתות כל יום… אף אחד לא שם קצוץ על ריבים ברשתות החברתיות”. זה נכון שהרשתות החברתיות לא באמת יכולות להחליף את עבודת השטח, אבל הן עדיין מהוות כלי חשוב בפוליטיקה. לכן, לטעון שלא שמים על מה שהולך בהן קצוץ זה מעט מיתמם. הוא גם ניסה את הטיעון של קלברלי, ששם המשתמש נשאר כפי שהוא, ולכן “מי שהסתכלו על [החשבון ה]זה ליותר מחלקיק שנייה לא נפלו בפח”. עם זאת, הוא אמר שהמפלגה תיקח לתשומת לבה את האזהרה של טוויטר.
הטעיה או לא?
יש שתי דרכים לפרש את העניין. מצד אחד, השמרנים באמת עשו את מה שצריך כדי שמי שהסתכלו על החשבון עצמו הבינו שמדובר במשהו מטעם המפלגה. שם המשתמש נשאר זהה, וגם תיאור הפרופיל אמר במפורש שזו בדיקת עובדות מטעם המפלגה. כלומר, אם אתם לא סתם קוראים את הציוצים אלא גם בוחנים את מי שכותבים אותם, הייתם רואים בדיוק במי מדובר. מצד שני, לא כולם בוחנים את החשבונות שמצייצים את הציוצים שהם רוצים לרטווט. בסופו של דבר, סביר להניח שהרבה מאוד אנשים ראו את הפרופיל factcheckUK לצד וי כחול, ולא המשיכו לבדוק. אז יכול להיות שבאמת ההבהרות בפרופיל נועדו להבהיר שבדיקת העובדות הזו היא מפלגתית. אבל, גם יכול להיות שהן נועדו לאפשר לאנשי המפלגה להיתמם אם ייתפסו.
איך שלא יהיה, לדעתי האישית, הרעיון של בדיקת עובדות שנעשית על-ידי מפלגה הוא בעייתי. מפלגה היא, איך לומר, מפלגתית. יש לה אינטרסים מאוד ברורים, היא רוצה לנצח בחירות, והאמת לא פעם נדרסת בדרך לשם. זה נכון לשמרנים, זה נכון ללייבור וזה נכון גם למפלגה הירוקה. זה יפה שמפלגה מביאה נתונים, אבל היא לא יכולה להיות המילה האחרונה. לא סתם אחת הדרישות של הרשת הבינלאומית לבדיקת עובדות (IFCN) לארגוני בדיקת עובדות היא א-מפלגתיות. כמובן, תמיד יש מי שיטענו שגם הגופים המקצועיים מוטים פוליטיים, אבל הגופים האלו לפחות מפנים למקורות עליהם הם מסתמכים כדי שיהיה אפשר לבדוק אותם.
בדיקת עובדות
ייתכן בהחלט, שכפי שטענו ג’יימס קלברלי ודומיניק ראב, ג’רמי קורבין הפיץ דיסאינפורמציה והם רצו להראות את זה. אבל שווה להזכיר שגם המפלגה השמרנית לא תמיד מקפידה על האמת. לקראת הבחירות המקומיות שהתקיימו במאי, המפלגה פרסמה פוסט בפייסבוק בו היא הראתה שמועצה ספציפית בהנהגת השמרנים תיקנה יותר בורות בכביש מאשר מועצה ספציפית בהנהגת הלייבור והליברל-דמוקרטים. הגולשים לא נפלו בפח בקלות, ושאלו: אבל כמה בורות בכביש היו מלכתחילה בכל מועצה? במהלך המרוץ לראשות המפלגה. אז, בוריס ג’ונסון עלה לבמה עם דג מעושן, וטען שתקנות האיחוד האירופי לגבי האריזות מקשות על הדייגים. בדיקת עובדות העלתה שהתקנות נקבעו בכלל על-ידי בריטניה.
https://www.facebook.com/conservatives/photos/a.288165009278/10156845922729279/?type=3&permPage=1
אז זה לא שהשמרנים הם היחידים שמשקרים, או שהם תמיד משקרים. אבל זה כן מראה עד כמה התהדרות של פוליטיקאים ומפלגות בטייטל “בדיקת עובדות” היא בעייתית בלשון המעטה.